עדכון אחרון: 08/08/2025
חוף שבי ציון משלב יופי פראי ורומנטי: בבריכות ים קטנות שנוצרות בין הסלעים אחרי הגאות משתקפים צבעי השקיעה בזהב וארגמן. רחש עדין של גלי ים מלווה את המטיילים על שבילי החוף, ובאופק נישאים מצוקי ראש הנקרה הלבנים. ריח מלוח ואוויר ים צלול ממלא את הריאות, ושקיעות קיץ הן תפאורה מושלמת לזוגות וגם למשפחות עם ילדים.
במפרצונים הרדודים לכודים לעיתים דגיגונים, סרטנים ויצורי ים זעירים שמציגים תזכורת חיה למערכת האקולוגית השברירית.
שבי ציון הוא מושב קטן עם היסטוריה מרתקת – מן העת העתיקה ועד ימינו. מיקומו האסטרטגי על חוף הים מושך מתיישבים כבר אלפי שנים: בתקופה הפרסית התקיים כאן ישוב חוף פיניקי ומן התקופה הרומית נותרו בחוף שתי אבני מיל עתיקות שניצבו על 'דרך הים' בין עכו לצור. ליד שבי ציון התגלו שרידי כנסייה ביזנטית מן המאה הרביעית לספירה, כולל רצפת פסיפס מרהיבה ומעיין ארטזי קדום – שרידים ליישוב קדום בשם "ניאה קומה" ששכן כאן בתקופה הביזנטית.
ההיסטוריה המודרנית של שבי ציון החלה להיכתב בשנת 1938, בשיא ימי הדמים של "מאורעות 1936-1938" או "המרד הערבי הגדול": "התשובה הציונית ההולמת" ניתנה בלילה אפלולי אחד של חודש אפריל כחלק ממבצע ההתיישבות הנועז "חומה ומגדל". על הקרקע עלה כוח החלוץ של כעשרים משפחות יהודיות מגרמניה, רובן מן העיירה רקסינגן שבדרום המדינה. במהלך לילה בודד הוקמו גדרות עץ ומגדל שמירה, ובתוך המתחם הקטן והמבוצר קם לראשונה מושב שיתופי חקלאי.
בית הכנסת של המושב, שנחנך בשנת 1940, היה העתק כמעט מדויק של בית הכנסת הישן ברקסינגן. בסמוך אליו ניצב עד היום הצריף הראשון שבו התגוררו המתיישבים הראשונים לאחר ששוחזר ושיפץ, וכיום הוא משמש כמוזיאון קטן לתולדות הישוב. אבל בניגוד גמור לנרטיב שעליו התחנכנו בבית הספר – ראשוני 'שבי ציון' לא היו יהודים שעסקו ב"עסקי אוויר" באירופה, אלא חקלאים מבטן ומלידה, בני בניהם של עובדי אדמה עצמאים שעסקו בחקלאות לאורך דורי דורות במשך 400 שנים.
לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, וככל שהתרבו הפרעות ביהודים, החליטה הקהילה למלט את עצמה והצצה אל שורשי ההתארגנות הזאת מספק לנו כתב עיתון 'הצופה', אשר בחודש מאי 1939 כתב את הדברים הבאים: "מיהם איכרי "שבי ציון", הישוב השוכן בעמק עכו? 400 שנה ישבה ועדת יהודים ב'רקסינגן' העיר, יישוב חקלאי גדול בגרמניה הדרומית. כאלף נפש התגוררו במקום ומרביתם עסקו בחקלאות וסחר-בקר. פילחו אדמה, שנתנה יבוליה המרובים. רעו צאן, עבדו את ה' וקיימו מצוות, עשו הון וחיו בשלום עם בני עם הארץ.
דורות עברו והעדה לא נפגעה. עד שירד המבול האיום לעולם והציף גם את הקהילה החבויה אי שם בפינה נידחת. שלטון האכזרים גזל מהם את האדמה, אסרה עליהם העבודה וביקשם בלשון גלויה לעקור מארץ-מטעם. האיכרים הוותיקים נשארו תלויים באוויר. באחת השבתות התלקטו אחרי הסעודה בבית הכנסת, דיברו מה שדיברו וההחלטה הכילה מילה אחת גדולה: הגירה. בעקירה היו מאוחדים, אלא ההנחה הייתה שנויה במחלוקת. הללו נטו לאמריקה הדרומית, הללו – לאוסטרליה, ורק הנוער הטיף להתנחל בארץ ישראל…".
המתחם המקורי של שבי ציון, כמו רוב ישובי חומה ומגדל, היה בגודל של 40 על 40 מטרים והוקף בחומת עץ. עוד לפני הגעת עיקר גרעין המתיישבים לישוב, בשנת 1938, נורו על המתחם יריות מן הכפר הערבי הסמוך סמרייה, וכתוצאה מהן נהרגה נעמי לינבר ז"ל, רק בת 22 במותה.
לאחר הצטרפות 35 המשפחות הראשונות התבסס היישוב כמושב חקלאי שיתופי סביב ענפי גידולי שדה ומשק בעלי חיים, וכעבור שנים אחדות החלו בני הישוב לגלות שרידים ארכיאולוגיים שונים, אולם נמנעו מלדווח על כך מחשש שהשלטון הבריטי ישתלט על השטח.
בחודש מאי 1947 ביצע ארגון אצ"ל פעולה לשחרור 41 מתוך 90 אסירים יהודים שנכלאו על-ידי הבריטים בכלא עכו. הפעולה נועדה לשחרר חברי אצ"ל ולח"י אך לא את אסירי ההגנה. במהלך הפעולה נהרגו שישה לוחמי אצ"ל ושלושה נוספים, מתוך חמישה שנתפסו בידי הבריטים, הוצאו להורג. מספר ישובים יהודים בצפון הארץ סרבו לקבור את החללים בבתי הקברות שלהם, אבל אנשי שבי ציון נעתרו לבקשה וכך, בבית הקברות הקטן שבקצה הישוב שבי ציון טמונים שבעה מבין תשעה לוחמי אצ"ל האלה.
אגב, המתעניינים בהיסטוריה של ארץ ישראל – קבלו המלצה חמה: עיינו באוסף 'שבי ציון' שבארכיון התמונות הדיגיטלי המקסים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן באוניברסיטת חיפה. מידע נוסף, שנאסף ונכתב לאורך השנים בזמן אמת, נמצא בארכיון העיתונים הדיגיטלי הנהדר של אוניברסיטת תל-אביב, ויש בו שפע פרטים מרתקים אודות ההתיישבות בארץ ישראל.
בשנת 1955 דיווחו אנשי שבי ציון על הממצאים הארכיאולוגים שמבצבצים בשטחם ורשות העתיקות החלה לבצע במקום סקרים וחפירות. כך התגלו שרידיו של ישוב ביזנטי גדול מן המאה הרביעית לספירה, שנקרא 'ניאה קומה'. בין השאר נמצאו מעיין, וכן שרידי כנסיה ובה רצפת פסיפס וקירות. לימים התגלה במקום גם כבשן יחיד במינו להתכת ועיבוד זכוכית, אשר פעל במקום לפני כ-770 שנים.
בשנות ה-50 וה-60 פעל במושב מלון יוקרתי בשם 'בית דולפין' שהיה שייך להסתדרות העובדים הכללית. המלון, שנחשב למפואר במונחי התקופה, אירח את כל ה'מי ומי', מנשיאי מדינה – בהם חיים ויצמן ויצחק בן-צבי, ועד לאגדות הוליווד כמו סופיה לורן, קירק דאגלס, פול ניומן ודני קיי – שהתארחו בו בעת שהשתתפו בצילומי סרטים בישראל.
סביב בית דולפין צמחו גנים מטופחים עם עצי דקל, אך המלון הוזנח ונזנח וכיום ניצבים במקום שלדי בטון נטושים – זכר לימים יפים יותר. עם זאת חלק ממבני המלון שופצו והוסבו לצימרים בשם "Dolphin Village", שמציעים חדרי אירוח כפריים במרחק נגיעה מהים.
הפרק הכואב ביותר בסיפור של שבי ציון נכתב בלילה שבין 4 ל-5 בספטמבר 1997. כוח של שייטת 13 שפעל באנסריה שבלבנון במבצע 'שירת הצפצפה' נקלע למארב קטלני ו-12 לוחמים ורופא מכוח החילוץ נהרגו באסון, בהם גם בן הישוב – סרן רם לוינס.
לזכרם הוקמה על חוף שבי ציון אנדרטה עם 12 סלעי כורכר שהובאו ממלטה, והם נשענים זה על זה ונוטים צפונה, לעבר לבנון. בים, מול החוף, הוטבעה ספינת הטילים אח"י כידון ואל סיפונה רותכו 12 כיסאות ריקים כאנדרטה תת-ימית ייחודית ומרגשת. כך הפכה רצועת חוף קטנה אחת בישראל למיקרוקוסמוס של כולנו: הישרדות, עצמאות שנרכשה בדם, פלגנות בקרבנו, בנייה, גבורה, שגשוג, כאב וזיכרון.
מה עושים ומה רואים? מידע מעשי למטייל
כאשר מגיעים לחוף שבי ציון מגלים שילוב של טבע, היסטוריה ונופש ים תיכוני רגוע. חוף שבי ציון הוא חוף קטן ומפורץ בעל קווים לא שגרתיים. רצועת החוף הזאת מפורסמת בלגונות הרדודות שנוצרו בין סלעים שיצרו שובר גלים טבעי.
הרחצה בחוף נעימה ובטוחה יחסית למשפחות וילדים כיוון שהבריכות הטבעיות רדודות ומוגנות. בעונת הרחצה פועל בחוף שירות הצלה מסודר, וסוכת מציל ממוקמת במרכז החוף. לרווחת המתרחצים הוכשרו שבילי בטון נוחים מהחניה ועד קו המים, הוצבו סככות צל, מקלחות ציבוריות ושירותים נקיים – כל מה שצריך ליום כיף בים.
מצפון לשבי ציון נשפך אל הים נחל 'בית העמק', ולמי שמתכנן טיול לאורך החוף או מקסימום טבילת רגליים במים כדאי ללכת דרומה, אל אזור מסולע ומלא בלגונות רדודות ויפות. כאן אפשר לטייל בשקט וברוגע, ואפילו סלעי הים נעימים ומתחשבים במבקרים: במקום סלעי כורכר חדים שנפוצים בחופים אחרים כאן מבצבצים מקו המים סלעים שחורים ושטוחים (אך חלקלקים) שעליהם וסביבם נוצרו בריכות זעירות.
חלק מן הסלעים עוטה שכבת אצות ירוקה, רכה ונעימה לרגל יחפה, והכל גדוש ביצורי ים זעירים כמו סרטנים קטנים, דגים כמעט שקופים וקונכיות שאומצו על-ידי סרטנים נטולי שריון. שחפים גדולים ניצבים על הסלעים ומעופפים סביבם, מזהירים בצווחות שלא להתקרב אליהם, ועורכים גיחות סעודה בלגונות הקטנות שמהם הם שולים בקלות את מזונם.
הים הגדול חולק את אוצרותיו עם החוף ומגלגל אליו צדפים נדירים ביופיים, רגלי סרטנים, קונכיות בצבעים נפלאים, צדפות עם ריח ים מלוח, ולמרבה הצער גם לא מעט פסולת מעשה ידי אדם כמו בקבוקי פלסטיק מכוערים. כאשר ממשיכים דרומה ועוקפים את הסלעים מתגלה רצועת חוף עם חול גס בצבע אדמה, אליה נשלחות לשונות לבנות של גלים.
חובבי ההיסטוריה יכולים לבקר בבית הכנסת ההיסטורי של המושב ולגלות מבנה צנוע עם גג אדום וחלונות מקושתים, אשר מספר את סיפור המייסדים מגרמניה. בעזרת מזכירות המושב אפשר לתאם סיור מודרך קצר ולבקר שצריף הראשונים המשוחזר, ולראות מוצגים ארכאולוגיים וחפצים מאותה תקופה. ליד בית הכנסת הוצב שילוט שמתאר את ההיסטוריה של שבי ציון ואת מקור הנביעה: קהילת רקסינגן.
ברכב ובשטח – נהיגה, חניה וטיפים לדרך
מושב שבי ציון נטוע ממש בצמוד לכביש החוף הישן (כביש 4) בין עכו לנהריה, וזה הופך את ההגעה ברכב לפשוטה ומהירה, עם כבישים סלולים שמגיעים ממש על למגרש חניה מסודר שסמוך לחוף. החניה חינמית, והשטח רחב דיו להכיל את רכבי המבקרים גם בסופי שבוע עמוסים.
מי שמחפש מקום ללינה או ארוחה ימצא במושב מספר צימרים ובתי הארחה, ובסמוך לחוף פועל בית קפה קטן שמציע ארוחות קלות, גלידות ושתייה.
בעיר נהריה השכנה (5 דקות נסיעה) תמצאו מגוון מסעדות נוספות, מרכזי קניות וטיילת חוף תוססת למדי, כך שניתן לשלב את הביקור בשבי ציון עם בילוי עירוני קרוב.
למטיילים המשלבים רכב וטיול רגלי, שבי ציון יכולה להיות נקודת מוצא נוחה גם למסלולים קרובים. למשל, במרחק נסיעה קצר דרומה נמצא גן לאומי אכזיב ומעבר לביקור באתר ההיסטורי זה גם יעד מושלם לפיקניק בצל עצי שקמה עתיקים. מצפון, במרחק 10 דקות נסיעה, נמצא רכבל ראש הנקרה שמציע חוויית ירידה אל המערות הלבנות שעל קו המים.
אפשר גם לשלב ביקור במבצר יחיעם ובמבשלת הבירה 'מלכה' בקיבוץ יחיעם, טעימת גבינות ויין ביקב בוטיק במושב יערה הסמוך, או מסלול אופניים משפחתי לאורך הטיילת החדשה של נהריה.
כך מגיעים:
לנוסעים מדרום: נוסעים על כביש החוף (2) בין עכו לנהריה. כ-5 ק"מ מצפון לעכו, מיד אחרי צומת הכניסה לקיבוץ לוחמי הגיטאות, תראו פנייה שמאלה למושב שבי ציון. פנו בזהירות וחצו את הגשר מעל פסי הרכבת. שימו לב: הפנייה למושב מכביש 4 מגיעה מיד לאחר עיקול, והיא לא מרומזרת. האטו בזמן.
לנוסעים מצפון: סעו דרומה מנהריה על ביש 4, חלפו על פני צומת נהריה דרום, וכעבור 2 דקות נסיעה חפשו את הפנייה ימינה לשבי ציון. המושב עצמו קטן וקל להתמצאות.
ב'וויז': שבי ציון
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
לקריאה נוספת:
טיול לסופ"ש: אל נקודות התצפית המרהיבות ביותר לים התיכון
טיול לסופ"ש: אל המקומות הרומנטיים ביותר בישראל
טיול לסופ"ש: תריסר רעיונות לטיולים קצרים
