ארץ ישראל גדושה באתרים היסטוריים טעוני משמעות ובשרידי מבנים מפוארים, בעיקר מתקופת "המלך הבונה" הורדוס. רוב המבקרים פוקדים את קיסריה, בית שאן והרודיון, ולהבדיל גם את מצדה. בשנים האחרונות פותחו גם האתרים בגמלא ובסוסיתא, אבל אחד האתרים המרתקים ביותר בישראל נותר משום מה "מתחת לרדאר" עבור מטיילים רבים.
לעיר ציפורי, אשר הוכרזה 55 שנים לפני הולדת ישו כ"בירת הגליל", יש היסטוריה מרתקת גם בעיצוב התרבות היהודית וגם בכל הקשור ליחסים בין יהודים לבני דתות אחרות וחמור יותר: בינם לבין עצמם. אם תרצו, עיר קטנה אחת בגליל, ששוכנת בגליל התחתון המערבי, חמישה קילומטרים מצפון מערב לנצרת בין נחל ציפורי מדרום לבקעת בית נטופה מצפון, מקפלת בתוכה את כל הטוב וגם את כל מה שפחות טוב ביהדות: פאר רוחני וחומרי לצד מלחמות אחים, קנאות דתית וחורבן.
שרידי בירת הגליל תחומים ומוגנים כיום על-ידי הגן הלאומי ציפורי ויש בהם מכל טוב הארץ: מפעל מים מפואר מן התקופה הרומית, שרידי מפעלי בניה מפוארים של מבני ציבור, בתים פרטיים, רובע יהודי, כנסיות, בתי כנסת, תיאטרון, מצודה צלבנית, מערך רחובות מצטלבים, שוק עירוני, ועוד ועוד.
גבעת ציפורי ממוקמת בגליל התחתון המערבי וסביבה אזורים חקלאיים שופעים ושפע של מים. שרידי הישוב הקדומים ביותר באזור מיוחסים כבר לתקופת הברזל, אך העיר לא נזכרת בכתובים מתקופת המקרא, אלא רק משנת 103 לפני הספירה. חשיבותה לעם היהודי ותרבותו החלה במקביל לכיבוש הרומי של ארץ ישראל, ובזכות פיתוח מרשים של מערכת מים מורכבת, מבני ציבור מפוארים, ותעשיית אריגים היא הפכה לעיר משגשגת ועשירה.
הורדוס כבש את ציפורי ובתקופת המרד הגדול ברומאים בשנות ה-60 של המאה הראשונה היא בוצרה בידי יוסף בן מתתיהו. עשירי ציפורי החליטו באותה תקופה לשמור על נאמנות לרומא והזמינו חיל משמר רומאי לעיר, מה שגרם ליוסף בן מתתיהו לכבוש את ציפורי ולחייליו לפרוע בתושביה, ולשדוד ולשרוף את בתי היהודים. לאחר שהרומאים כבשו מחדש את העיר ישבו בה יחד יהודים ונוכרים, והעיר הפכה בהדרגה לנוצרית ונקראה דיוקיסריה עד לאמצע המאה השנייה לספירה, אז היא חזרה להיות עיר בשליטה יהודית.
במאה השלישית לספירה זינקה חשיבותה התרבותית של ציפורי ליהדות כאשר התיישבו בה רבי יהודה הנשיא ואנשיו ומיקמו בציפורי את הסנהדרין. במשך 17 שנים, עד ליום מותו, חי בציפורי רבי יהודה הנשיא וערך בה את המשנה, ושם גם חתם אותה. בתקופה זאת ולאחריה שגשגה ההגות היהודית עם בתי כנסת ובתי מדרש, ובתקופת המשנה והתלמוד התגוררו בציפורי חכמים רבים ובהם רבי חלפתא, רבי אלעזר בן עזריה ורבי יוסף בן חלפתא. במחצית השנייה של המאה השלישית העביר האמוראי רבי יוחנן את הסנהדרין מציפורי לטבריה.
בשנת 324 לספירה הוכרזה הנצרות כדת הרשמית של האימפריה הרומית ומעט לאחר מכן נבנתה בציפורי כנסיה ראשונה, וכ-25 שנים לאחר מכן פרץ בעיר מרד נוסף כנגד הרומאים. גם מרד זה דוכא, כמובן, וכתוצאה ממנו פוזרה ישיבת ציפורי וחלק מאמוראי ארץ ישראל ירדו לבבל. קצת יותר מעשור לאחר מכן חרבה העיר ציפורי לחלוטין ברעש אדמה אדיר שהחריב ישובים רבים בארץ ישראל. למרות זאת, בתוך שנים אחדות היא שוקמה ונבנתה מחדש.
טיול חפוז לימי קורונה
כנהוג בימים אלה, כדי לבקר בגן הלאומי ציפורי נדרש עדיין תיאום מראש, ובמידה שאפשר לעשות את זה אנחנו כמובן ממליצים בחום. במידה שלא, ובכל זאת נקלעים לסביבה ורוצים לטייל טיול קצר, אפשר להסתפק בסיור חינמי אל כנסיית סנטה אנה שנמצאת בצמוד לבית הקברות של המושב ציפורי.
עד למאה החמישית הייתה ציפורי עיר יהודית, ויהודים הוסיפו להתגורר בה עד למאה העשירית לספירה. אלא שהאזור כולו הוא אזור הולדתו של ישו הנוצרי, ולמרות שכיום הוא לא מככב במפת הצליינות הוא בהחלט לקח חלק חשוב במעשי הניסים המוקדמים של ישו. בציפורי, כך לפי המסורת הנוצרית, התגוררו סבו וסבתו של ישו – יהויקים וחנה – הורי מרים הבתולה. בתקופה הצלבנית נבנתה בציפורי כנסיה לציון זכרם, ולשם אנחנו מכוונים השבוע את פעמינו.
הדרך אל כנסיית סנטה אנה מתחילה בקצה הצפון מערבי של המושב ציפורי, על דרך צרה ומשובשת שמתפתלת בתוך חורש אורנים צפוף אל ראש הגבעה. הכביש מסתיים במגרש חניה קטן לצד גדר אבן עתיקה ובה שני שערים. נחנה את המכונית ונעבור מבעד לשער הקטן מבין השניים, שני עמודי אבן מסוגננת, ונרד במדרגות אבן שמקושטות משני צדדיהן בפריחת רקפות מאוחרת אל מבנה שניצב בלב חצר מטופחת עם גן ירק. השביל מקיף את המבנה ומוליך אל שער נוסף עם דלת ברזל.
בקצה החצר מתרומם שריד הקיר המזרחי של כנסייה צלבנית שממנה נותרו שלוש קשתות ענק. בחצר ניצבים עמודי אבן מסותתים עם כותרי אבן שמעידים על הפאר של הכנסייה שנבנתה כאן ונחרבה. השרידים נמצאים כיום בלב מנזר שתחום בחומת אבן גבוהה ובו מתגוררים שלושה נזירים שמטפחים את החצר היפה והפורחת ומוסקים את עצי הזית העתיקים.
מן הגדר הצפונית של חצר המנזר אפשר לראות את קברו של יהודה נשיאה, נכדו של רבי יהודה הנשיא ומי שהיה בעצמו הנשיא התשיעי של הסנהדרין. חלק ממבנה הקבר העתיק חצוב בסלע.
כך מגיעים: נוסעים על כביש 77 ופונים ממנו אל כביש 79 דרומה, ואיתו ממשיכים עד פנייה למושב ציפורי. עוברים דרך המושב עד לקצה הישוב ומזהים שלט עץ קטן עם הכיתוב 'מעון אנה הקדושה'.
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
