אחד האתרים הארכיאולוגיים המרתקים ביותר בארץ ישראל נמצא על רכס כורכר בדרום חוף הכרמל, כ-30 קילומטרים מדרום לחיפה וכ-12 קילומטרים מצפון לקיסריה.
העיר דור, אחת הערים העתיקות בארץ ישראל, היא גם אחד האתרים הארכיאולוגיים שזכו לעבודה המדעית היסודית והרציפה ביותר בדרום הלבנט לאורך יותר מ-70 שנים. למרות זאת, נדמה שלא רבים מאזרחי ישראל מכירים את ההיסטוריה המפוארת והארוכה של דור, וסיבה הגיונית שיכולה להסביר את זה היא שדור לא מנוכסת לאתוס הלאומי היהודי או הערבי-פלסטיני.
דור נבנתה, שגשגה ופרחה לאורך יותר מ-3,000 שנים, ככל הנראה מתקופת הברונזה התיכונה ועד לתקופה הרומית, בזכות תועלת כלכלית ייחודית לה. היא ירדה מגדולתה וננטשה לאחר שטכנולוגיה מודרנית אפשרה לבנות מערכת כלכלית משוכללת וטובה יותר משלה.
ארכיאולוגים עדיין לא מוכנים להתחייב מי בדיוק היו תושבי דור לאורך ההיסטוריה מבחינה אתנית ומה היה מוצאם, אבל אין מחלוקת שבמהלך השנים נבנתה שם עיר גדולה וחזקה כלכלית, ושעוצמתה נבעה מסחר ימי עם ערים שונות באגן המזרחי של הים התיכון.
תושבי דור כנראה התחלפו במהלך ההיסטוריה, אבל עמוד השדרה החברתי היו יורדי ים שהתנחלו בעיר, וקלטו לקרבם גם תושבים אחרים משטחי ארץ ישראל. המעניין הוא שמשהו ב"קוד הגנטי" של העיר המיוחדת הזאת נותר קבוע גם בשעה שערים דומות לה נמצאו במוקדי סכסוך ומלחמות: לטוב ולרע – אנשי דור כמעט לעולם לא לקחו חלק פעיל בתהפוכות הפוליטיים והמדיניים סביבה, למעט מספר קטן מאד של אזכורים של בריתות צבאיות וכיבושים. סביר שלאף אחד לא היה אינטרס לפגוע במי שסיפק שירות חיוני של סחר בינלאומי – ולכן דור כמעט מעולם לא נכבשה בכח ולאורך ההיסטוריה הארוכה שלה הוחרבה כנראה רק פעם אחת.
הייחוד של דור נובע ממבנה גיאוגרפי של שלושה מפרצים לאורך חוף שטוח שהדרומי והארוך מבניהם תחום על ידי שלושה איים קטנים. כך, באופן טבעי, נוצרה לגונה נוחה לעגינת ספינות. במהלך ההיסטוריה נבנו בתוך המפרצונים האלה מספר נמלים, וייתכן שגם מספנה, והעיר דור הייתה אחד מן הנמלים החשובים לאורך החוף הישראלי, עם מסחר ענף מול מצרים, איי יוון, וערי לבנון וסוריה.
דור נותרה עצמאית בתקופת ההתיישבות הכנענית, שרדה את השלטון הישראלי והוסיפה לתפקד היטב גם תחת שלטון אשורי, אם כי לאחריו – מסיבה לא ידועה – היא ננטשה כנראה למשך כ-150 שנים עד בסמוך לתקופת הכיבוש הפרסי. מאז עברה דור בשלום לתקופה ההלניסטית, שבה הגיעה ככל הנראה לשיא גודלה ובה גם אותגרה במצור אך לא נכבשה, ולאחריה נכבשה בידי החשמונאים אך נותרה עיר קוסמופוליטית והוסיפה להתבסס על מסחר ימי. בתחילת התקופה הרומית התקיימה תנופת בניה בדור, והיא התעצמה והתחזקה, אבל לאחר מכן, כאשר המלך הורדוס החליט להקים את קיסריה ולבנות בה נמל מודרני ענק ומופלא מבחינה טכנולוגית לא נותר לה כל סיכוי להתחרות בו. הדגש הכלכלי הוסט 12 קילומטרים דרומה משם, אל קיסריה, ודור החלה להתפוגג, בתחילה לכדי ישוב מצומק ולבסוף, במאה השלישית לספירה, היא נעלמה וננטשה.
כמה מאות שנים לאחר מכן, בתקופה הצלבנית, דור עלתה לרגע קט נוסף על המפה בעיקר כנקודה בעלת חשיבות צבאית בזכות המפרצים הטבעיים שלה, אבל לאחר פרק זמן קצר היא נהרסה וננטשה שוב עד לתקופה העות'מנית, שבה הוקם לא הרחק מתל דור של ימינו הכפר הערבי טנטורה. אדמות הכפר נרכשו בשלהי המאה ה-19 על ידי הברון רוטשילד כדי להקים מפעל לייצור בקבוקי זכוכית עבור יקבי היין שלו. המפעל נסגר כעבור מספר שנים. בחודש מאי 1948, במהלך מלחמת העצמאות, גורשו כ-1,500 תושבי הכפר טנטורה על ידי צה"ל, ובשנה שלאחר מכן נבנו על אדמות אלה המושב 'דור' וקיבוץ 'נחשולים'.
חוף דור נחשב לרצועת החוף הסלעי המפורצת ביותר בארץ, ולפני כשנתיים בנתה עליו רשות הטבע והגנים טיילת בטון חדשה. בסוף השבוע הזה, כדי לפתוח את החופש הגדול – מה טוב יותר מאשר ליהנות מן הים הצלול, החוף המפורץ ומן היופי הפראי של מצוק כורכר על קו המים?
שביל הבטון מוצל בחלקו באמצעות קירוי ולאורכו אף הוצבו ספסלים, וממנו קל להבחין במזחים ובחומה עבה שהקיפה את העיר. אם תגיעו בעיתוי מתאים – רצוי כמובן בשעות בוקר מוקדמות – תראו את סירות הדייגים שגולשות לתוך המפרץ ומדוממות בו מנועים, ואת השחפים ושאר ציפורי הים והחוף חגות מעליהן ומחפשות שלל.
מול החוף מבצבצים מתוך הים ארבעת איי דור: דור, חופמי, טפת ושחפית. אל הקרובים מבניהם אפשר להגיע בשחייה, ואז לדלג בזהירות אל חלקם המערבי, ולעמוד ולהתייחד בשקט מול גלי הים. שעות הבוקר בחוף הן הנפלאות ביותר, עוד בטרם שפוקדים את החוף קייטנים עם צידניות וצעקות, ואז אפשר להתענג על החול הרך וגלי הים הקרירים והנעימים. אפשר גם לצאת לסיבוב רגלי לאורך שביל עם סימון שבילים אדום במסלול שמתחיל בחניה הדרומית של החוף וממשיך דרומה לאורך המפרצים. השביל עובר לי "גבעת הפריחה", שם הוא מתפצל המסלול לשניים. מומלץ לבחור ללכת לכיוון "המערה הכחולה": שקע ענק בצוק הכורכר שנוצר כתוצאה מכרסום והמסה של המים, והתמוטטות הכורכר. המים מקרינים גוונים כחולים על המערה, ומכאן שמה, וממנה נמשיך אל "מפרץ הצדפים" – מפרץ קטן שמרוצף בכמות מרשימה של צדפים. בהמשך אפשר להבחין בשרידי בארות שנחצבו בימי קדם וסיפקו לתושבים מים לשתייה ולחקלאות.
ההפתעות של חוף דור ממשיכות עם תעלות ושרידי ברכות שבהן גודלו דגי ים למאכל, ועם מחצבת כורכר עתיקה וגדולה שבה נחצבו חומרי בניה לעיר. מערה אחרת, שנחצבה במקור בידי אדם אך "הושלמה" בפעילות גלי הים, נקראת "מערת קליאופטרה", ומי הים נכנסים לתוכה מבעד למעבר תת-קרקעי מתחת לסלע.
עבור מי שלא מסתפק בטיול חוף וברחצה נעימה במים מומלץ לנצל את ההזמנות ולבקר בגן הלאומי 'תל דור' (הכניסה בתשלום). שרידי העיר העתיקה, והחפירות הרבות שבוצעו בה ב-70 השנים האחרונות, מרגשים לא פחות מן התצפית המרהיבה ממרום התל אל עבר מרחבי הים.
כך מגיעים:
נוסעים על כביש החוף (כביש 2 תל-אביב חיפה) ויורדים במחלף זכרון יעקב לכיוון מזרח. בצומת הבא, בסמוך לכפר פרדיס, פונים צפונה לכביש 4 וממשיכים צפונה עד לשלט הכוונה לכיוון דור – נחשולים. פונים מערבה, שמאלה, אל כביש 7011 וממשיכים איתו עד לחוף הים. מכאן אפשר להמשיך רגלית דרומה עד לקיבוץ מעגן מיכאל. הכניסה לחוף דור ללא תשלום.
בסביבה: מבנה המזגגה. בלב קיבוץ נחשולים בנוי המבנה של מפעל הבקבוקים שהקים הברון רוטשילד. כיום משמש מבנה זה כנקודת המוצא וההתארגנות של צוותי הארכיאולוגים שפועלים בתל דור, וכמוזיאון לחלק מן הממצאים שנמצאו בתל ובמפרץ.
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
