"חורף ישראלי" מתאר תקופה קצרה, קצרה מידי בדרך כלל, שבה נשטף האבק הרב, האוויר הופך צלול, וכמעט לכל בית קפה יש פוטנציאל להזכיר לנו קצת את ערי אירופה ואת כפריה הקטנים.
היות שהתקופה קצרה הרי שהזמן דוחק, ואין לנו את הפריבילגיה של לשבת בבית מול תנור חם או תחת פוך. עדיף לנצל את ההפוגות הרבות מידי בין הממטרים כדי לטייל, לנשום אוויר קריר ולהתענג על הטבע בטיול רגלי, והאמת היא שלצורך זה אין אפילו צורך להרחיק נדוד. בסמוך לפרברי כל עיר ישנם מושבים וקיבוצים – לרוב רובם המכריע יש גם סיפור מורשת היסטורית מעניין של התיישבות ונחישות, ובכל ישוב שעדיין לא הסתפח והפך לשכונה עירונית יש אווירה נעימה ושקטה של מרחב כפרי.
הפעם נתמקד באזור שנמצא על גבעות הכורכר שבין ראשון לציון לבין יבנה, אשר ספג לתוכו בשנים האחרונות אזור תעשייה גדול ומתפתח שנקרא "מעוין שורק". בשטח הזה שוכנים שלושה מושבים שלוים שמציעים לנו שילוב מקסים של טיול חורף נעים על הכבישים והשבילים שלהם, יחד עם האפשרות לרכוש תוצרת חקלאית ישירות מן החקלאים.
האזור החולי הזה נחשב פעם לאזור ספר, ובתחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת, שנים אחדות לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, רכשה קהילת יהודי בולגריה, באמצעות הקרן הקיימת לישראל, כ-6,000 דונם כדי להקים ישובים לחלוצי הקהילה בארץ ישראל. הסוכנות היהודית סייעה לקליטת 20 משפחות, ובחג חנוכה בשנת 1929 הן עלו על קרקע סמוכה לנס ציונה והיו למתיישבים הראשונים לאחר פרעות תרפ"ט. לכל משפחה הוקצו עשרה דונם של פרדס, שלושה דונם למגורים, ושבעה דונם לחצר ולגידול ירקות. על אף קשיים כלכליים לא פשוטים התרחב הישוב וערב מלחמת העולם השנייה מנה כבר 89 משפחות. אגב, בתחום המושב נחשפה רצפת פסיפס עם כתובת ביוונית.
אנחנו נוסעים על כביש 4 מצומת משמר השבעה לכיוון דרום, וממשיכים עם כביש 42 תוך שאנחנו חולפים על פני תחנת התדלוק של 'דלק' בנטעים, עד רמזור בכניסה למושב בית חנן. פונים ימינה, אל תוך הישוב, וממשיכים ביציאה השנייה מן הכיכר הראשונה. מכאן ממשיך כביש משובש למדי ואנחנו מתכווננים אל קצה הכביש – שם צומחים שני עצי פיקוס ענקיים בחצר בית. העצים מכסים את הכביש הצר ויוצרים מעליו כעין מנהרה ירוקה, ואנחנו מחפשים מקום להחנות בו את הרכב מבלי להפריע לתנועה ולתושבים.
לאחר סיור רגלי קצר ממשיכים עם הרכב עד לכיוון השדות החקלאיים שמקיפים את הישוב, וגם כאן אפשר לחפש מקום נוח לעצירה ולטיול רגלי קצר. הנוף מסביב מקושט בפריחת חורף, ובהמשך שביל העפר אפשר לפנות שמאלה וללכת עד לחורשת עצי פקאן בשלכת, ואל אגם עונתי גדול שהולך ומתמלא במי גשמים. אפשר להמשיך מערבה מכאן אל שמורת טבע שבה יפרחו בקרוב פרחי אירוס הארגמן.
אנחנו עולים בחזרה לכלי הרכב וממשיכים לכיכר הכניסה של בית חנן, אבל במקום לצאת מן הישוב פונים בפניה השלישית וממשיכים עם כביש קטן וקסום שמוליך אל הישוב נטעים, אשר הוקם ביולי 1932 במסגרת "התיישבות האלף" אשר סימלה את תחילת המפעל ההתיישבותי הגדול בתקופת העלייה החמישית. 'נטעים' עצמו הוקם בידי פועלים ממושבות הדרום, תחת השם 'כפר ותיקים', וזאת כחלק מתוכנית שנועדה לעבות את ההתיישבות סביב "מושבי התפוזים" שנוסדו ברובם בתקופת העלייה השלישית.
אחד הדברים המעניינים לגבי אותה תקופה, שלא תמיד נזכר בשיעורי ההיסטוריה בבתי הספר, הוא שהרעיון המקורי של תוכנית "התיישבות האלף" נהגה על-ידי לוי אשכול, לימים ראש ממשלת ישראל, לאחר שחזר מסיור ביוון וחזה במו עיניו במבצע ליישוב המוני היוונים שגורשו משטחי טורקיה בעקבות מלחמת העולם הראשונה. התוכנית המקורית, בשנת 1927, הייתה ליישב בארץ ישראל אלף משפחות של פועלים וחקלאים, שחלקן נמצא באותן שנים במדינות שונות באירופה בהמתנה לעליה. התוכנית התעכבה, בין השאר, בגלל משבר כלכלי ומיתון ששררו בארץ ישראל, שכתוצאה ממנו התקיימה אבטלה של כשליש מכוח העבודה היהודי בארץ, עצירת העלייה הרביעית ואפילו לירידה של יהודים מהארץ.
בשנת 1930 החלה להתגבש תוכנית מעשית לישוב 1,500 משפחות באזור גידול ההדרים, בעיקר על קרקעות הקרן הקיימת לישראל, ואף גוייס סכום ראשוני לתורך זה. היות שהמוסדות המיישבים לא הצליחו להשיג את הסכומים הנדרשים הלכה התוכנית והצטמקה, ובסופו של דבר כללה 437 משפחות שהועלו ארצה ויושבו בעיקר בישובים חדשים. באזור זה, הסמוך לראשון לציון, רחובות ונס ציונה, יושבו המושבים כפר ביל"ו, גבתון, נטעים ובית עובד.
בדרך בין בית חנן לנטעים אנחנו חולפים דרך הנוף החורפי של עצים בשלכת, ואז מיד לאחר שעוברים את שלט הכניסה לישוב, מגיעים לנקודה הגבוהה באזור, שממנה יש תצפית על הסביבה כולה. אנחנו ממשיכים בירידה על הכביש המפותל בין שדות חקלאיים, ונתקלים לכל אורך הדרך בשילוט שמתאר את ה"ספציאליטה" של נטעים: 'חוות אורגניות'. נטעים נחשב למרכז לגידול ושיווק של פירות וירקות אורגנים, ובסופי שבוע נפתחים בתוכו דוכנים למכירת תוצרת חקלאים – ישירות מן החקלאים לצרכנים. הכביש מוליך אל מרכז הישוב ובצומת אנחנו פונים ימינה, חולפים לצד המזכירות, מגדל המים והצרכניה, וממשיכים שמאלה בצומת הבא. אפשר לחנות בביטחה באחת החניוטת ולהמשיך ברגל, או לצאת מן הישוב ולפגוש, ביציאה, מספר דוכני מכירה נוספים של תוצרת חקלאית טרייה.
מכאן אנחנו ממשיכים לצומת שבה נפנה שמאלה לכיוון המושב גן שורק ,הצעיר מבין השלושה, אשר הוקם מיד לאחר מלחמת העצמאות על-ידי עולים מרומניה ופולין. הישוב נקרא על-שם נחל שורק הסמוך לו, וגם בו נפתחים בסופי שבוע דוכנים לממכר תוצרת חקלאית. נחמד לטייל רגלית בישוב, ולאחר היציאה נמשיך לכיוון קיבוץ פלמחים ונעצור לצד עץ שקמה ענק שנטוע ליד אנדרטה לזכר החיילים האוסטרליים והניו-זילנדים שנהרגו באזור בשורות הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה.
את הטיול של סוף השבוע החורפי הזה אנחנו מסיימים בקטע הכביש לכיוון פלמחים. ממש לפני שחולפים במנהרה שמתחת לכביש 4 נראה מצד ימין גבעת חמרה ועל ראשה בנוי מבנה נטוש. פריחת החורף בשיאה, ורמזים ראשונים לאירוס הארגמן כבר ניכרים בעליו הארוכים והירוקים, רגע לפני הנץ פריחתו.
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
