פנינו השבוע אל 'מישור ימין' שבמזרח הנגב, דרומית-מזרחית לעיר דימונה, ועל אף שאנחנו הולכים אל לב המדבר נזכיר לכם כבר כאן ועכשיו להצטייד מבעוד מועד בבגד ים. כדאי.
המישור הגדול הזה, שמשתרע על שטח של כ-100 קילומטרים מרובעים, מנקז לתוכו את נחל ימין ואת יובלי נחל אפעה. הפעם לא נוכל, וגם לא נרצה, להישאר ספונים במכונית או בקרבתה, היות שמזג האוויר המושלם, והרגעים הבודדים שבהם הנגב פורח ומאיר פנים, מזמינים אותנו להליכה רגלית אל אחד הקניונים המרהיבים ביותר בישראל.
מישור ימין תחום מצפון על ידי כביש 25 (המישור עצמו ממשיך גם צפונה משם אך נקרא "מישור רותם") ממערב על ידי כביש 206 ורכס חתירה, מדרום על ידי כביש "מעלה עקרבים" (כביש 227), וממזרח על ידי הר חצרה והמכתש הקטן. במרכז המישור נמצאת "הקריה למחקר גרעיני" וזה כמובן שטח סגור ומסוגר. במרכז מישור ימין, שגובהו בין 300 ל-470 מטרים מעל פני הים, עובר "קו פרשת המים": אלה שניגרים צפונית לו מתנקזים אל נחל אפעה, ומדרום לו הם זורים אל נחל ירקעם. בנוסף נחרץ מישור ימין על-ידי מספר נחלי אכזב, והגדול בהם הוא נחל ימין (ואדי ימן, כלומר "הדרומי", בערבית), שאליו נישאות רגלינו.
מישור ימין "מצופה" בשכבת חולות בעובי של מספר מטרים, שהוסעה אליו עד לפני כ-25 מיליון שנים על-ידי נהרות גדולים שניקזו את זרימת הגשמים מהרי מואב ואדום לכיוון מערב. היווצרות הבקע הסורי-אפריקני, שהחלה באותה תקופה, קטעה את אפיקי הנחלים ואת הזרימה בהם ויצרה מעין קפסולת זמן שלתוכה קפאו, או אולי הותכו, חולות נודדים, חלוקי צור וחול ים. הסביבה הזאת, שעשירה בחולות שסופחים לא מעט מים ולחות, הפכה לבית גידול ייחודי לצמחים ולבעלי חיים, והיא נחשבת למובלעת ייחודית ולגבול בין מה שהביולוגים והבוטניקאים מכנים "האזור האירנו-טורני" ממזרח, לבין "האזור הסהרו-סודאני" ממערב. בין השאר צומחים כאן אירוס ירוחם, חבצלת הנגב, 'מנתור מחוספס' ו'מנתור ערבי', לוניאה צרת-עלים, מררית שסועה, מלוח קטן-עלים, ועוד. ויש גם צמח אחד – לשון-פר נגבית שמו – שייחודי למישור הזה ולא צומח באף מקום אחר בעולם.
אנחנו, מי שלא התמחה בבוטניקה, יכולים להסתפק גם ביופי עוצר הנשימה של מישור רחב ידיים שמכוסה בחול אדמדם, מעין אי של נוף וצמחייה בין רכסיו הגבוהים של הנגב הצפוני. אגב, האזור הזה משך התיישבות אנושית, ולכל הפחות תנועה ערה של בני אדם עוד מימים ימימה. בסקר ארכיאולוגי קצרצר ושטחי שבוצע לפני 13 שנים לקראת הקמת תחנת כח סולארית בחלקו הדרומי, מדרום ל"קריה למחקר גרעיני", התגלו ממצאים מעניינים. הסקר נערך ברצועה צרה מאוד של כ-20 מטרים בלבד, ולאורך של כ-7.5 קילומטרים לאורך שביל שחוצה את המישור מצפון לדרום, ולאורך כארבעה קילומטרים בתוואי שיוצא ממרכז השביל לכיוון מערב וצפון-מערב.
במסגרת הסקר הזה אותרו, בין השאר, שתי תפזורות של כלי צור ושברי כלי חרס, מבנה ולידו שני קברים ו"רוגם" עם חרסים מן התקופה הכלקוליתית, ושרידי קיר שדה ותפזורת חרסים מתקופת הברזל ומן התקופה הביזנטית. בנוסף נמצאו שרידי דרך רומית עתיקה שנסללה עם אבני גוויל עם שוליים מאבנים מסותתות. רובה אמנם היה סלול על עפר, אבל במקומות שבהם היא חצתה נקיקים, שטחים חוליים או נחלים היא רוצפה באבן.
יוצאים לטייל
אנחנו מחנים את כלי הרכב שלנו ברחבת חניון גדול שתחומה בסלעים כבדים, מצטיידים בתרמיל ובהרבה מים, וכמובן גם בנעלי הליכה. מכאן אנחנו נצמדים אל סימון שביל ירוק, והולכים על נתיב חולי רחב בתוך ערוץ הנחל. חולפים על פני מספר עצי שיזף יגעים וכעבור כרבע שעה של הליכה נינוחה אפשר לשים לב כיצד שהנוף סביבנו משתנה.
מכאן מתחילים להיכנס אל הקניון, ורגע לפני כן פוגשים שלט שהציבה רשות הטבע והגנים שמספר לנו שאנחנו בדרך הנכונה אל גב ימין. מכאן ואילך הופך המסלול להיות מאתגר יותר: ממש לפני הירידה לתוך הקניון אנחנו ניצבים על סלע בולט ומקיפים מעליו אל עומק הקניון. מהמם: שילוב נדיר של מצוקים ונופי מדבר קדומים עם נוף פראי גורם ללב להחסיר פעימה.
השביל שעוקף את המפל תלול וסלעי לכן צריך לרדת בו בזהירות, ומכאן ממשיכים ללכת עם הסימון הירוק אל עומק הנחל. בדרכנו ניצבים סלעים שניתקו מן המצוק, ובחריצים עמוקים שחרצו השיטפונות לאורך מיליוני שנים. בריכות קטנות בסלע מנבאות את העתיד לבוא, ואו-טו-טו ניחשף למראה מרהיב של סלעי ענק שפולחו על-ידי מים רבים.
בהמשך השביל מגיעים אל מפל נסתר, וככל שממשיכים מגלים שהמים זורמים אל תוך מערה עמוקה שבתוכה נוצרה בריכה גדולה של מים שבדרך כלל הינם צלולים. במהלך הירידה נתמכים בקיר סלע, ואם מביטים בו לרגע מתגלים בו רבדים מרהיבים. בתחתית הקניון, בבריכה, אפשר להשתכשך וליהנות מן המים הצוננים, ואפשר לשבת על שפת הבריכה ולהכין קפה. בדרך הלוך, וגם בחזרה, אי אפשר שלא להתרגש ולהתפעם מפריחת חורף מהממת של חבצלת הנגב ושל אירוס ירוחם, ומגבי המים המלאים שמנקדים המון יופי ושלווה מדברית.
כך מגיעים: נוסעים על כביש 25 מדימונה לכיוון ים המלח ופונים דרומה בצומת רותם אל כביש 206. ממשיכים לצומת עם כביש 227 לכיוון מעלה עקרבים ומאתרים מימין לדרך – לכיוון דרום – את החניון, וממנו את השביל עם סימון שבילים ירוק.
אזהרה: אסור באיסור חמור להיכנס אל אפיק הנחל בימי גשמים או שיטפונות, חשוב לבדוק מבעוד מועד את תחזית מזג האוויר ולזכור שאנחנו מטיילים בשמורת טבע מוכרזת שבה אסור לגעת בשום דבר חי או צומח.
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
