על גבול הצפון, לא הרחק מקיבוץ סאסא, מתחפר 'עמק סאסא' בין הר אדיר ממערב, הר חירם מדרום, גבעת סאסא ממזרח והר סאסא מצפון. מרכז העמק, כמו כל עמק, חרוץ על-ידי אפיק נחל. אלא שממש כמו בסיפור פנטזיה דמיוני, ובשונה מרוב הנחלים והנהרות בעולם – נחל סאסא לא יורד משיפולי ההר ונשפך אל הים או למדבר, אלא מתנקז לתוך בור, וממנו למערה, ולא נודע כי בא אל קרבה.

סוף השבוע הקרוב, רגע לאחר יומיים של גשמי ברכה, צפוי להיות מושלם כדי לחזות בתופעת הטבע הייחודית הזאת, אשר העסיקה את קדמונינו וגרמה להם לשער השערות ולהמציא סיפורי אגדה ומעשיות כיד הדמיון הטובה עליהם. יש שמספרים על בני אדם או חפצים שנשאבו לתוך המערה ונפלטו בריאים ושלמים במקומות מרוחקים, ואחרים מספרים סיפור יותר קונקרטי, על גובי מיסים בתקופת השילטון העות'מני אשר הושלכו לתוך המערה על-ידי תושבי בית ג'אן, אך שבו למשפחותיהם ולחייהם כעבור זמן.

בשנת 1967 הוכרז סביב הפלא הזה שטח קטן, כ-14 דונם בלבד, כשמורת טבע, והשם שניתן למערה שמעלימה באופן קסום את זרימת הנחל הוא 'מערת פער' –  זו שפוערת את פיה ושותה, תרתי משמע, את כל המים.

האתר הייחודי הזה, שאפשר לדמות אותו לאגנית של מקלחת, נוצר כתוצאה מחלחול מים שמוססו אבן גיר והפילו את השכבה שמעליה. כך נפער "בולען" כמו אלה שמוכרים לנו מאזור ים המלח. מכאן המשיכו המים בדרכם ומוססו לעצמם דרך בדופן הבולען, מה שייצר מערה שחלקה התמוטט עם השנים, ומשם הם ממשיכים דרך חריץ, שגם אותו הם חצבו, והוא מוליך אותם עמוק אל תוך האקוויפר, או אולי אל שאול תחתית.

בימי גשם אסור להיכנס למערה בגלל סכנת החלקה ושיטפונות, ובימים שמיד לאחר הגשם, כמו בסופ"ש הקרוב, חייבים לנקוט משנה זהירות כדי שלא להחליק על מדרגות העץ או משטחי סלע חלקים. יחד עם זאת, כאשר נוקטים בזהירות המתבקשת אפשר לחזות בשצף המים שנבלעים לתוך הבולען, וזה פשוט מחזה מרהיב. בימים שבהם אי אפשר או מסוכן להיכנס פנימה אפשר לעמוד על מרפסת קטנה, מוגבהת, בכניסה למערה, ולהציץ לתוכה.

אגב, גם הטיול סביב מערת פער לא מובן מאליו. קברו של שייח מקומי חשוב אך עלום, שייח וואהיב, שנמצא לא הרחק מן המערה, קידש את היער הטבעי שסביבה ומנע את כריתת העצים. כך הם גדלים להם בנחת וללא הפרעה בסבך מהמם של עצי אלון מצוי, עלון התולע, עוזרר קוצני ועוזרר אדום. הדרך שמוליכה אל המערה מרוצפת במצע אדמדם ונהדר של עלי שלכת, והכל בתוך יער סבוך, אפלולי ובראשיתי, עם שלל מטפסים שנאחזים בעצים ונחזים להיות ״וילונות״ שתלויים מהם, ממש כמו תפאורה באחד מסרטי הארי פוטר.

את הקרקע מנקדים פרחי סתוונית בכירה, כרכום גיירדו, כרכום צהבהב, כרכום חורפי וחלמונית זעירה, וגם שיחי ורד הכלב, וכרי רקפות שמיהרו לפרוש מרבדי עלים יחלו לפרוח בקרוב, לראשונה השנה. אוהבי צמחים ישמחו לגלות כאן שיחים נמוכים של 'חמשן זוחל', וזה האתר היחיד שבו גדל צמח זה בישראל. חובבי בעלי חיים יכולים לחפש תנים וחזירי בר, אם כי אלה פעילים בעיקר בשעות הערב והלילה.

החורשה שבכניסה למערה היא פינה נעימה לפיקניק קל או לקפה (שאותו יש להביא בתרמוס, אנחנו נמצאים בשמורה שבה אסור להבעיר אש…), ולאחר שנסיים את הביקור אפשר להמשיך מכאן – לאורך הכרמים והמטעים המוריקים של קיבוץ סאסא – ולטפס (בנסיעה) בכביש התלול שעולה אל הר אדיר. שם, בגובה של 1008 מטרים מעל פני הים, נפסע על שביל קצר בין אלונים אל מרפסת עץ גדולה שממנה נשקיף צפונה, עמוק אל תוך לבנון, במקום מטופח שמהווה אתר זיכרון לחללי מלחמת לבנון.

כך מגיעים: נוסעים על כביש הצפון (899) לכיוון קיבוץ סאסא, וכ-500 מטרים אחרי הכניסה לקיבוץ נמצא שילוט אל 'מערת פאר'. נחנה בחניון מסודר לצד הכביש, נחצה אותו בזהירות, ומשם נלך במסלול הליכה מעגלי, בשביל מסודר ומסומן שמגודר משני צדדיו בשורות של אבני המקום. השביל מוליך אל מדרגות עץ שבנויות מאדני מסילה קשישים, ומכאן, בזהירות, אל המערה.

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי