כלל ראשון בנהיגת שטח, שבו גם נסיים, הוא שלעולם לא נוסעים בשטח לבד, אלא לפחות עם שני כלי רכב, ואת התזכורת לכלל זה קיבלתי לא מכבר במהלך טיול רכוב במכתש רמון.
מכתש רמון הוא הגדול במכתשי העולם, אורכו כ-40 קילומטרים ובחלקו הרחב ביותר הוא משתרע על פני כ-10 קילומטרים. המכתש מוקף במצוקים שנישאים בתלילות לגובה של בין 200 ל-300 מטרים מעל רצפתו, ואילו תצורות הקרקע המרהיבות שנוצרו בתוכו מספקות שפע עצום ורב לטיולים מהנים ומגוונים.
הפעם בחרנו קטע חביב ברמת קושי בינונית, אשר מתחיל מנחל רמון, הנחל המרכזי במכתש, וזה שמבתר אותו לכל אורכו. נחל רמון זורם לכיוון צפון מערב ולאחד מכן משנה את מסלולו לכיוון דרום, תוך שהוא מנקז את מי הגשמים החוצה מן המכתש בחלקו הדרומי, ליד 'שער רמון'. יצאנו לטיול עם שלושה כלי רכב בעלי הנעה כפולה. החברים למסע: טנדר פולקסוואגן 'אמארוק', טיוטה לנד קרוזר, ולנדרובר דיסקאברי.
המסלול שלנו, כאמור, מציג רק טעימה אחת מבין מגוון אפשרויות, ומעניק "טעימת שטח" של המכתש, עם מספר אתרים מעניינים לאורכו. השביל מתחיל בירידה לערוץ ליד הגשר שמעל נחל רמון, על כביש 40, ומסתיים כעבור עשרה קילומטרים בלבד.
היציאה לדרך, מן העיר מצפה רמון על כביש 40, ומימין לגשר שמעל המכתש נמצאת ירידה לתוך ערוץ נחל רמון, שם אנחנו פונים ימינה ומיד מגלים מצד שמאל קיר מרשים של שכבות צבעוניות שנראות כמו שטיח מרהיב בצבעי פסטל. הקיר הצבעוני נראה גם קצת כמו חלבה טעימה בצבעים, ולמרגלותיו פזורות חתיכות אדמה שנשרו מן המצוק. כאשר מפוררים אותן מעט עם היד הן מתפוררות לאבקה צבעונית.
מכאן מתחיל קטע דרך ברמת קושי בינונית שאינו אידאלי ל"ג'יפונים" וקרוסאוברים רכים ולא ממוגנים, וקל יותר לתקל אותו עם כלי רכב שמיועדים לנסיעה בשטח ולכל הפחות עם כלים בעלי הנעה כפולה ומיגון תחתון ראוי. סימון השביל: שחור.
בתוך ערוץ נחל רמון, אשר בקטע הראשון שאליו נכנסנו מתאפיין ב"בולדרים" וסלעים, גדלים צמחים רבים, בהם רותם, רכפן, וסילון קוצני. בהמשך הופכת הדרך נוחה ופחות מסולעת, וקל יותר לנסוע על השביל המסומן, דרך הערוץ, למרגלות מצוק בצבעי אדמה שנישא מעלינו מצד שמאל. מצוק זה בולט בצבעו על רקע צבעי המדבר הדהויים, והוא מחייב עצירת התפעלות.
לא יודע מה אתכם, אבל מבחינתי כבר ברגע שבו אני יורד לשטח אני נכנס ל"חרדת קפה" ותר אחר המקום המושלם שבו אפשר לפרוש את ערכת הקפה ולתפעל אותה. מקום כזה צריך להיות נוח לישיבה ומשובב נפש מבחינת הנוף, אבל כזה שבו הבערת אש לא תסכן את הטבע (למי שקורא את הטורים שלנו כאן אין צורך להזכיר להשאיר את הטבע יותר נקי מכפי שקיבלנו אותו מפני שזה מובן מאליו…).
השביל השחור מוליך אותנו אל מרגלות עץ שיטה ענק שכבר פגש אלפי מטיילים אוהבי קפה וחזה ודאי בכל שיטה אפשרית לקיום הטקס הזה. מי מביניהם אפילו הותיר אחריו מזכרת ראויה: מערום אבנים שמסודר כמסתור לגזיה. עץ השיטה הענק גם מהווה נקודת ציון מוכרת למטיילי המכתש (נ.צ. 500261/ 183836), ולצידו אפשר לשבת וליהנות מנופי לב המכתש.
לאחר המנוחה ממשיכים דרומה עם השביל, מכאן הוא מסומן במקביל גם עם סימון שבילים שחור וגם עם סימון אדום, ואנחנו מתגלגלים באחד מיובליו של נחל רמון. כדי להימנע מן התקלה שלנו כדאי לשים לב שהדרך מאתגרת מעט, מפני שהיא זרועה בסלעים, ובאחת הנקודות עוברים ערוצון עם עליה תלולה יחסית. בקצה העליה כדאי לשים לב למספר סלעים חדים כתער שחבויים תחת שכבת 'פודרה' לבנה, ואת אלה – כך נדמה לי – אאשים לעד כמי שהתנכלו לאחד מצמיגי ה'אמארוק'… נהגתי לתוך הערוץ מעט באלכסון כדי לטפס במעלה התלול, שאותו, אגב, תיקל האמארוק בקלילות, אבל אחת האבנים ניצחה את הגומי ונדרשה החלפת גלגל.
בהמשך חלפנו למרגלות 'גבעת רעף' שמתנשאת לגובה של כ-600 מטרים, וליד המצוק היפה של גבעת שן – מקום שבו הפיקו בעבר גבס. במקום נותרו גושי גבס גדולים, שחורים, בתצורת מנסרה, וכדי להפיק מהם את החומר הלבן, המוכר לנו, הם עוברים תהליך חימום.
בימי החורף נאגרים כאן מי שיטפונות ונוצר אגם גדול ומרהיב בלב מדבר, ואנחנו ממשיכים עם השביל עד שהוא מתחבר בחזרה אל כביש 40. היות שלקחנו את הזמן שלנו ונהנינו בשטח, ומכיוון שהימים קצרים והחושך יורד בשעה מוקדמת, ניצלנו את ההזדמנות והוספנו לטיול שלנו גיחת שקיעה אל הר גוונים. נסענו לאורך שביל עם סימון שבילים אדום וטיפסנו עד ל'כיפת גוונים' ששולטת על הנוף סביבה כשהיא נישאת לגובה של כ-400 מטרים. השביל אמנם קשה, אבל מראות הנוף המיוחדים של המכתש מצדיקים בהחלט את המאמץ הנוסף (נ.צ. 499769 / 188330).
הכלל שאיתו פתחנו, ואיתו נסיים, הודגם לנו בטיול הזה עם תקלה פשוטה – שגם עליה היה הרבה יותר קל ונחמד להתגבר בצוותא. במקרים אחרים, עם תקלות מכאניות שקשה יותר לפתור בשטח, עדיף תמיד להימצא עם גיבוי – בין אם לצורך חילוץ או גרירה ובין אם כדי לצאת מן השטח.
כך מגיעים: יורדים דרומה על כביש 40 ממצפה רמון לכיוון אילת (או להיפך) וכעבור כ-8 קילומטרים מן היציאה מן העיר פונים ימינה, לצד הגשר שמעל המכתש, אל שביל עם סימון שבילים שחור. ממשיכים לאורך הסימון ולאחר מכן עם סימון השבילים האדום שמתמזג איתו.
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי.
