ישנם בארץ קטעי כביש שמעניקים הרגשה של טיול קצר בחו״ל בזכות נוף נעים ומרחיב לב. זה, למשל, הנוף העוטף של שפלת יהודה עם גבעות עגלגלות, חלקות חורש, אדמות חקלאיות מעובדות שמחליפות צבעים לפי העונה, ורצועת אספלט שמתפתלת בקצב נעים לנהיגה.
המסלול שלנו השבוע מתחיל בסכר אדוריים שבו אנחנו נוהגים לבקר כמעט מידי שנה. הוא מחזיק מאחוריו מאגר מים עונתי בעקבות גשמים, בתקופה זאת הוא מלא ומשובב נפש ובימים אחרים יש בו רק זיכרון חרב בגלל החילחול המהיר בקרקע. אבל תמיד תמצאו כאן תחושה נעימה עם משבי רוח שמביאה איתה ריח אדמה, תמיד נשמע ציוץ ציפורים, ואת השקט הנהדר מפר לעיתים רק הצליל של מכונית חולפת או טרקטור רחוק.
נחל אדוריים הוא נחל אכזב שאגן ההיקוות שלו מנקז שטח גדול מהר חברון מערבה. בקצה מסלולו הוא מתמזג עם נחל שקמה. מאגר אדוריים מתמלא בעקבות גשמים חזקים או שיטפונות חורף ונעלם מהר מפני שהקרקע באזור מחלחלת מים ביעילות. זה לא באג, זה פיצ'ר, אבל קצת חבל שמהנדסי המים שהקימו את הסכר בסוף שנות ה-50 של המאה הקודמת לא לקחו אותו בחשבון…
אורך הטיול שלנו כשלוש שעות בנהיגה רגועה והפסקות לעצירה וסיור. ביקור בתל לכיש ובית גוברין יהפכו את הטיול הזה לטיול של יום שלם.
נקודת המוצא, כאמור, בסכר ובמאגר אדוריים, אם התארגנתם על ערכת קפה אז שם תמצאו את הזמן והמקום לשלוף אותה. במרחב שממערב לסכר יש לא מעט דרכי הליכה נהדרות לטיול אך חלקן סגור במהלך השבוע מפני שהן חוצות שטחי אימונים.
הגעתם לסכר עם כביש 3415 אשר בעבר היה מוזנח ומלא בורות ולאחרונה נסלל מחדש. אפשר לטייל באזור המאגר ואפשר להמשיך מערבה, הכביש הופך לדרך כורכר עבירה לכל רכב (כאמור – רק בשבתות ובחגי ישראל) ואפשר להמשיך עם 3415 בתוך נוף שמשלב מטעי נשירים ופיסות של שדות חיטה שצובעים כעת בירוק חי את צידי הדרך. בצד שמאל תבחינו בשילוט "יער אמציה", ובהמשך – מול הכניסה ליער – בשלט הכוונה אל מערות חזן – מערות מתקופת מרד בר כוכבא אשר לצערנו סגורות כעת למבקרים. חבל.
בהמשך, משמאל לדרך, אפשר להמשיך לפי השילוט אל ׳גבעות גד׳ – אתר ובו קבר השייח עלי עם נקודת תצפית נפלאה על האזור כולו. מעבר לכביש נמצאת גבעת הכלניות שתתכסה בקרוב בפריחה מרהיבה. בהמשך מגיעים לכיכר וממשיכים צפון מערבה (על כביש 3415), במקטע רחב יותר ומפותל מאוד.
בהמשך הדרך נמצא תל לכיש, אחד האתרים הארכיאולוגיים החשובים בארץ ועיר מבצר מרכזית של יהודה אשר נכבשה על ידי האשורים בשנת 701 לפני הספירה.
מעט דרום־מערבה משם, בבית גוברין–מרשה, אפשר לרדת אל "ארץ אלף המערות": מתחמים תת־קרקעיים עצומים, לחזות בשרידי העיר הרומית אלותרופוליס, ולבקר בתל מרשה ההלניסטית. בשנת 2014 הוכר אתר זה כאתר מורשת עולמית של אונסק״ו.
בהמשך – צומת גוברין – זו אחת מפסגות היופי של הטיול. הכביש פונה שמאלה ומכאן מתחיל אחד מקטעי הדרך היפים באיזור. זה כביש כה נידח שאפילו לא טרחו לציין את מספרו, אבל הוא ממשיך צפונה עד לקיבוץ בית ניר.
לאורך הכביש יש מספר גשרים איריים והוא צר ומפותל, וחוצה שדות חיטה שנפרשים מאופק עד אופק. מיד אחר תחנת הדלק נמצא אמפיתאטרון בית גוברין שנבנה במאה השנייה לספירה ואירח בשיאו מלחמות של גלדיאטורים בחיות פרא. בשנים האחרונות האתר שופץ ומאוד נעים לבקר בו.
במפגש עם כביש 353 פונים ימינה אל עוד כביש שמצטיין ביופי ומשובץ באתרים רבים בצדדיו, עם נו, מרהיב לכל הכיוונים. מול הישוב לוזית נמצאת מערת לוזית – למעשה סדרת מערות פעמון שפעורות בגבעה שטוחה בגובה של כ-220 מטרים מעל פני הים. המערות מחוברות ביניהן עם חללים ענקיים והגישה אליהן נוחה.
משמאל לכביש תבחינו בשרידי חאן טורקי עתיק וכך תדעו שהגעתם אל פאתי מושב עגור, בו יש יקב ומספר מקומות לשבת לאכול.
בהמשך אפשר לבקר בפארק בריטניה ולמצוא פינה נעימה לפיקניק או לטייל לאורך 'שביל האלות': מסלול הליכה בצל עצי אלה לצד סלעים ופרחים. זה מסלול הליכה מעגלי שאורך כשעה וחצי.
לחילופין, יש שביל לחובבי הליכה שיוצא מפניה שמאלה לפני הישוב שריגים (ליאון). אפשר להמשיך איתו עד לצומת עזקה בתוך נוף נפלא. מי שכבר עשה את שלו מבחינת הליכה יכול לבקר במבשלת הבירה במושב שריגים או למצוא אחד מתוך מספר מקומות נעימים לשבת לאכול בישוב.
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי.
לקריאה נוספת:
