כאשר פוסעים במסלול ההיקפי שהכשירה קק"ל על פסגת הר בטח, שמתנשא לגובה 575 מטרים מעל פני הים במערב הגליל העליון, אפשר לראות את הנוף המרהיב של צפון הארץ. ממערב נראים בתי העיר נהריה, גולשים אל קו חוף הים התיכון לא הרחק מן הקו הלבן שמסמן מצוק סולם צור בראש הנקרה. מצפון נראים הישובים שנטועים לאורך כביש הצפון וצמודים לגבול לבנון, כשהם מקשטים את ראשי ההרים עם בתים לבנים וגגות אדומים. לא רחוק משם נראים בתי הכפר מעיליא כשהם דבוקים למורדות ההר ומעליהם מתנשאת כנסייה יפה ולצידה מבצר עתיק.
כאשר מביטים קרוב יותר, אל מדרונות הר בטח עצמו, אי אפשר שלא להתלהב מכרמי הזיתים הנאים ומחורש האורנים של יער מעלות, ומבתי הישוב מעונה שנטועים לצד בתי הישוב תרשיחא. ממזרח נראים הגגות האדומים של כפר ורדים, והלאה משם, רחוק באופק, נראה הר מירון. למטה, בתרשיחא, שכנה לפני 71 שנים מפקדתו האחרונה של פאוזי קאוקג'י – "מפקד צבא ההצלה" אשר ניסה לכבוש את הגליל בראש צבא מתנדבים ממדינות ערב השכנות. לקאוקג'י, כמו לרוב חייליו, לא היה כל קשר לארץ ישראל מפני שהוא נולד בלבנון למשפחה ממוצא טורקי. אל חלקה הדרומי של האימפריה העות'מנית הוא התגלגל במלחמת העולם הראשונה כקצין בחיל הפרשים, ובשנים 1925–1927 הוא השתתף במרד של הדרוזים בסוריה, ולאחר מכן נמלט לסעודיה.
משנת 1934 עסק קאוקג'י, יחד עם התנועה הפאן ערבית, בפעולות המרד הערבי כנגד הבריטים והצרפתים בישראל ובסוריה, ובשנת 1936, בתחילת המרד הערבי הגדול, פעל כנגד הבריטים עד שהובס על-ידם וברח לעיראק. בשנת 1941 השתתף קאוקג'י במרד הפרו-נאצי בעיראק ולאחר כישלון המרד הוא הצטרף לכוחות ממשלת וישי, ששלטה בסוריה, ונלחם לצד מדינות הציר נגד בריטניה, ולאחר מכן עבר להתגורר בתחום גרמניה הנאצית וניהל משם, במקביל למופתי חוסייני, את התעמולה כנגד הבריטים והיהודים בקרב ערבייי המזרח התיכון.
לאחר המלחמה קאוקג'י שב לסוריה, אך עם פרוץ מלחמת העצמאות הוא מונה על ידי הליגה הערבית כמפקד "צבא ההצלה" – כמה אלפי מתנדבים ערבים עיראקים, סורים ודרוזים אשר פעלו בצפון הארץ והתקיפו את היישובים טירת צבי, יחיעם, רמות נפתלי, סג'רה, רמת יוחנן ומנרה. באוקטובר 1948 יצא צה"ל למבצע חירם, שהיה המבצע הצבאי האחרון בצפון הארץ. צה"ל כבש את מפקדתו של קאוקג'י בתרשיחא והניס את צבאו ללבנון, וכך נקבע קו הגבול של ישראל בהתאם לגבול ששורטט בין הצרפתים לבריטים לאחר מלחמת העולם הראשונה בהסכמי סייקס-פיקו.
שרידים ממלחמת העצמאות ניצבים גם היום, 71 שנים לאחר אותם ימים, על פסגת ההר בדמות עמדת בטון גדולה. עבורנו, המטיילים, הקימה קק"ל על הפסגה הזאת שתי סככות צל גדולות, ולא הרחק משם ניצב מגדל תצפית עבור שומר היערות, וממנו הוא צופה אל המרחב ומתריע במקרה שבו פורצת שריפה. מן הפסגה מתפתלים מספר שבילי הליכה ושבילים לרכיבת אופניים: אחד השבילים יורד עד לעין געתון, ואחר אחר אל מעונה ואל עין יעקב. מסלול שלישי מוליך מכאן אל הפסגה השנייה בגובהה באזור זה – פסגת הר אגר שמתנשא ממול.
כך מגיעים: נוסעים על דרך מרהיבה מכביש 89 ופונים מזרחה אל כביש 8833 לכיוון יחיעם ועין יעקב. זה כביש מפותל ומרהיב, וככל שמטפסים עליו מתגלה נוף נהדר יותר ויותר. שילוט ברור מכוון מכאן אל הר בטח, שניצב בין הישובים תרשיחא ומעונה. פונים מערבה בהתאם לשילוט וממשיכים לאורך כ-600 מטרים על דרך עפר שעלולה להיות בוצית ובעייתית למכוניות נוסעים לאחר הגשמים האחרונים. מפת טיולים וסימון שבילים מס 2.
בסביבה: בכל יום שבת נערך ברחוב הראשי של הישוב תרשיחא שוק נחמד מאד בין השעות 08:00 ל-12:00, והוא מאופיין יותר מכל ב"מגדל בבל" של מוכרים וקונים שדוברים ערבית, רוסית, עברית, רומנית ועוד. האווירה מיוחדת והמחירים סבירים.
צילומים: דובי זכאי
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
