חלון הזמנים המהמם ביותר מבין כל עונות השנה בישראל, והזמן המהנה ביותר לטיולים, הוא התפר שבין החורף לאביב, תקופה שבה כל יום מזמן לנו טמפרטורה שונה ורמת לחות אחרת.
בתקופה זאת פורחות הרקפות, ללא ספק אחד הפרחים המוכרים והנהדרים בישראל, והשנה מדווחים לנו חברים מכל רחבי הארץ על מרבדי ענק מהממים ביערות ובחורשות בצפון, במרכז ובדרום. לנוכח התיאורים שזרמו אלינו התלבטנו קשות אם לנסוע לעמיקם, אל יער הזורע, ל'גבעת הרקפות' שליד קיבוץ גלעד או אל יער המגינים שליד מושב כרמי יוסף – בכל האתרים האלה פרושים כרגע מרבדי רקפות ורודים, סגלגלים ולבנבנים.
לבסוף בחרנו באחד המקומות הפחות מוכרים בהקשר הזה, אבל אתר אהוב עלינו במיוחד, וזה יער המלאכים – שחריה, שבו מקשטות כעת אלפי רקפות את השטחים שלמרגלות עצי האורן והמדרונות. יער המלאכים משתרע על שטח של כ-7000 דונמים במרחק של כארבעה קילומטרים ממזרח לקריית גת, בצמוד לכביש 35 בקטע שבין קריית גת לבית גוברין.
רבות מדרכי היער הזה סלולות, נוחות לתנועה ומסומנות היטב, והוא מאובזר בפינות פיקניק נוחות עם שולחנות, פינות להצבת אמצעי בישול, מתקני משחקים לילדים ובפסלים שעוצבו במיוחד עבור אנשים עם מוגבלויות, בהם גם פסלים שפוסלו עבור כבדי ראיה. היער מאפשר לחזות בשפע של יופי מבעד לחלונות המכוניות בתוך כדי נסיעה, וגם בטיולים רגליים בשבילים שמעוטרים כעת בפריחה מהממת.
יער המלאכים-שחריה הוא אחד היערות שנטעו בידי עובדי קק"ל בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, וזאת לאחר שבשנת 1954 נתקבלה לצורך זה תרומת קהילת יהודי לוס אנג'לס. הבחירה, לכן, בשם "המלאכים" הייתה טבעית, ואילו החלק השני של השם מלמד על זהות הנוטעים – דרי מעברת 'שחריה' אשר הוקמה בשנת 1956. רבים מדרי המעברה הועסקו בעבודת הדחק שיכלה המדינה הצעירה להציע להם באותה תקופה בראשיתית.
יער המלאכים-שחריה נטוע על השיפולים הדרום-מערביים של שפלת יהודה, על גבעות שנישאות לגובה של כ-400 מטרים מעל לפני הים. כביש צר מטפס ועולה בפיתולים אל רום היער כשהוא תחום משני עבריו ביער אורנים. יער המלאכים מכסה גם על אתרים ארכיאולוגיים, והכביש שמקיף אותו הוא חד סטרי (עם סימון שבילים ירוק) שמאפשר להגיע ברכב וברגל אל כל השבילים. לצידי הכביש הוכשרו מקומות חניה לצד פינות הפיקניק. בחלק העליון, הצפוני, של היער ישנם מספר מסלולי הליכה שבהם אפשר לפסוע לצד מרבדי הרקפות המרשימים. האזור שנמצא מעט מערבה למגדל הצופה, לצד הכביש ההיקפי, גדוש ברקפות וכך גם במדרון הצפוני, במסלול שנקרא 'שביל בית הבד'. שביל זה עובר לצד שרידי בית בד עם אבני מפרכה שבעזרתם ריסקו את הזיתים, ולצידו, על המורדות, פורחות כעת אלפי רקפות.
בחורבת 'כרוע', בחלק המזרחי של היער (סימון שביל אדום) חשפה חפירה ארכיאולוגית שרידי מבנה קדום שעליו נבנה בתקופה הביזנטית מבנה חדש יותר, ובו מקווה טהרה שנחצב בסלע הגיר. גם התל הארכאולוגי הזה מוקף כעת בפריחת רקפות מרהיבה שמוסיפה לו יופי.
ל'רקפת מצויה' יש פקעת כהה וגדולה והיא טמונה קרוב מאוד לפני האדמה. בתחילת החורף, לאחר גשמי היורה, צומחת אגודת עלים מראש הפקעת, ולאלה יש שפה משוננת והם מקושטים בעיטורים ציוריים שנראים כמו טביעת אצבעות ייחודית. העיטורים ייחודיים לכל צמח כך שלא תמצאו שתי פקעות עם עיטורים זהים. בהמשך העונה צומח מתוך פקעת העלים הפרח האציל והעדין שמוכר לנו, והוא כפוף כלפי מטה כהגנה מפני ממטרי הגשם. אגב, נוסף לרקפת המצויה שמוכרת לרובנו צומח בישראל מין נדיר יותר של רקפת – 'רקפת יוונית', וזה פרח קטן שצבעו ורוד עז. רקפת יוונית גדלה בעיקר ביער אודם שברמת הגולן.
כך מגיעים:
נוסעים על כביש 35 בין קרית גת לבית גוברין ופונים צפונה, לפי השילוט, בדרך שמתפצלת מן הכביש ונמצאת כארבעה קילומטרים ממזרח לקרית גת. (ב'וייז': "יער המלאכים שחריה"). בכניסה ליער הוצבה מפה גדולה שמציגה את המסלולים ואת פינות הישיבה.
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי.
