"השבר הסורי-אפריקני" מבתר את גבולה המזרחי של ארץ ישראל ובתוכו נוצר ערוץ נהר הירדן. אמצע הערוץ מוגדר כקו הגבול בין ישראל לירדן גם לאורך התוואי שקיימת לגביו הסכמה בינלאומית וגם היכן שלא, ובסוף השבוע הזה אנחנו נחלצים מן הסגר השני וממהרים אל פינת חמד נהדרת בעמק בית שאן אשר ידועה רק למתי מעט.
שיפוע מתון מאד של ערוץ הנהר באזור הזה מאלץ את הירדן להתפתל באינספור פיתולים ולחפש את דרכו כמעט באופן נואש, ובימי חורף שבהם יש זרימת מים חזקה הם חורגים מגבולות הנחל ומציפים שטחים נרחבים מסביבו. הירדנים, שאצלם נוצר כך אחד השטחים הפוריים ביותר בממלכה, מכנים את שטח ההצפה שלהם 'זור', ואילו אצלנו נקרא השטח המקביל – המערבי – 'גאון הירדן'.
72 שנות סכסוך או מתיחות עושות את שלהן, והסבך הגיאוגרפי של גאון הירדן מסובך להגנה מבחינה ביטחונית. לכן הוא מוקף בגדר ואסור לכניסה. היחידים שנהנים ממנו הם חיילי צה"ל ששומרים על הגבול, חקלאים ישראלים שמעבדים את האדמות, וכמובן גם בעלי החיים הרבים שמוגנים במידה רבה מפני פעילות אנושית.
בהיעדר אפשרות להיכנס לתוך גאון הירדן נעלם האזור כולו מן הנתיבים הרגילים ומנקודות העניין של רוב המטיילים, אבל תושבי הישובים הסמוכים ואיתם גם מספר שותפי סוד (וממש בקרוב גם אתם), מכירים דרך צרה, כמעט סודית, שמאפשרת להתקרב עד מאד אל חלקת האלוהים הקטנה הזאת.
עבור הצומח מהווה גאון הירדן בית גידול לח ומלוח, בין השאר בגלל נביעות של מים מלוחים לאורך האפיק, ועצים כמו 'צפצפת הפרת' ו'אשל היאור' גדלים שם בצפיפות, לצד 'סמר ימי' ו'קנה מצוי', ובשטחים מלוחים במיוחד גם 'בן מלח מכחיל' ו'אוכם'. אם שמות הצמחים האלה נשמעים לכם משונים, ולכל הפחות לא מוכרים, אין זאת אלא מפני שנדיר לפגוש את חלקם במקומות אחרים בארץ, וזאת לכשעצמה סיבה טובה לקפוץ לביקור.
אזור גאון הירדן, מעבר לגבול הביטחוני שנפרש סביבו, מוגדר גם כשמורת טבע מוכרזת אשר משתרעת מקיבוץ חמדיה שבצפון עמק בית שאן ועד לקיבוץ טירת צבי שבדרום העמק. למעשה כלולים בשמורה הזאת חמישה אזורים מובחנים, חמש שמורות, ובתוך השטח הגדול הזה מתפתל, כאמור, חלק מנהר הירדן. בין בעלי החיים שנהנים מן ההגנה הזאת ישנם חתולי בר, קרקלים, חתולי ביצות, חזירי בר, נמיות, זאבים, תנים ומינים רבים מאד של עופות.
'גאון הירדן', כלומר מישור ההצפה כולו, משתרע בחלק מן התוואי למרחק של כ-500 מטרים מאפיק הנהר, ובחלקים אחרים מגיע אף עד לכ-1,200 מטרים. המבנה הטופוגרפי בחלק המזרחי, הירדני, שטוח ורחב בהרבה, ושטחי החקלאות המרהיבים למראה נפרשים למרחק למרגלות הרי גלעד. עוצמת ההרים האלה, שנישאים בשיאם לגובה של 1,247 מטרים, מהממת בפני עצמה.
כדי ליהנות מכל היופי הזה נגיע אל כביש 6678 שמחבר בין קיבוץ עין הנצי"ב עם קיבוץ טירת צבי וניסע עליו מזרחה עד לצומת שבה נפנה לכיוון כפר רופין. כעת אנחנו נוסעים לכיוון כללי צפון על כביש זעיר שנמתח על גב המצוק, ומכל עבר נפרשים מראות הנוף המופלאים של 'גאון הירדן' והרי גלעד. הכביש מתפתל לאורך 27 קילומטרים ממש מעל לדרך הבטחון של צה"ל, ואנחנו מכוונים אל שתי נקודות תצפית יפות ומסודרות שנמצאות לאורכו.
ב'תל כרפס', שממנו נשקף הנוף המרהיב של ה'זור', הוצבו גזעים גדולים של עצי תמר לשמש כספסלים, ולא הרחק מהם הוצב שלט גדול ועליו הסברים מעניינים אודות המקום, הטופוגרפיה שלו, ואודות בעלי החיים באזור.
בהמשך הדרך נעצור בתצפית יפה ומטופחת נוספת אשר הוקמה לזכר סגן יורם (יוקי) מרגלנדר, בן קיבוץ כפר גלעדי, אשר נפל בגיל 20 בקרב על אדמת ממלכת ירדן.
חשוב לומר, לאו דווקא בהקשר של הטיול הזה, שלאחרונה נתקלנו כולנו בתופעות מכוערות של "הישראלי המלכלך", ובהררי פסולת ושרידי ארוחות שמושלכים בחניונים ופינות הנצחה, מזהמים את הנוף ומסכנים את בעלי החיים. נדמה שהדרך היעילה ביותר לצמצם או אף למנוע את התופעה היא להוות דוגמא אישית. עלינו לסייע באיסוף פסולת שהושארה על-ידי מטיילים אחרים, שכן עזובה ולכלוך נוטים להגביר את עצמם, וכך גם היופי והטבע שבו הם פוגעים.
כך מגיעים: נוסעים מכיוון עפולה מזרחה על כביש 71 ומגיעים לצומת שלו עם כביש 90 (כביש הבקעה), שם פונים ימינה, דרומה. ממשיכים מספר קילומטרים עד שמגיעים לצומת עין הנצי"ב, שם פונים שמאלה, מזרחה, לכביש 6678, ואיתו ממשיכים דרום מזרחה עד לצומת נוסף עם שילוט לכיוון כפר רופין. פונים שמאלה, מזרחה, ויוצאים מחלקו המזרחי של כפר רופין (לא אל כביש 6688 שמוליך אל כפר נחמיה אלא אל הדרך המזרחית יותר שנמתחת מעל למצוק).
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
