הוויכוח אודות מיקומו הנכון של הכפר המקודש לנוצרים 'אמאוס' מתנהל כבר מן המאה הרביעית לספירה ובוודאי שלא נכריע בו כאן בתוך כדי שאנחנו מזמינים אתכם לטייל באתר היסטורי ומעניין בפני עצמו. נסתפק, לכן, באמירה לפיה 'אמאוס ניקופוליס' – על שרידי הכנסיות והשרידים הארכיאולוגיים המרשימים האחרים שבו, שוכן לא הרחק ממחלף לטרון ומהווה מוקד משיכה לקבוצות גדולות של צליינים.
הטיול באתר, במיוחד בתקופה זאת של מזג אוויר מושלם, אורך כשעה לאורך מסלול מעגלי, נוח וקל, של כקילומטר אחד. הכניסה לאתר אמנם כרוכה בתשלום, אבל הוא סמלי, והכספים משמשים לתחזוקת ושיקום המקום.
אמאוס ניקופוליס הייתה עיר רומית ביזנטית שנוסדה במאה השלישית לספירה על חורבות הישוב היהודי חמת, כאשר הקיסר אספסיאנוס יישב כ-800 משפחות של חיילי לגיון משוחררים במקום שבו התקיים לפני כן כפר קטן. כל זה קרה מיד לאחר שחיילי הלגיון החמישי ממקדוניה השתתפו בדיכוי "המרד הגדול" והקיסר חגג את ניצחונו בין השאר בכך שייסד את 'אמאוס ניקופוליס', או "עיר הניצחון" (על שם אלת הניצחון 'ניקה').
יותר מ-240 שנים קודם לכן, בתקופת הכיבוש היווני, הסתערו בסביבת אמאוס אנשי יהודה המכבי על חיילי הצבא היווני בדרכו לכבוש את ירושלים והביסו אותם, וניצחון היסטורי זה פתח דרך לירושלים והיה שלב חשוב לקראת חנוכתו מחדש של בית המקדש, שאותה נחגוג בהשך החודש.
בין לבין התחולל, כנראה (אבל לא בטוח) במקום הזה אירוע פסאודו-היסטורי הרבה יותר חשוב עבור הרבה יותר בני אדם בעולם. לפי המסורת הנוצרית ישו נצלב וקם לתחיה, והמקום הראשון שאליו הגיע לאחר מכן, ובו פגש שניים מתלמידיו כשלושה ימים לאחר חזרתו לעולם החיים, היה הכפר אמאוס שבו טבל במעיין מים חמים. יחד עם שני מקומות נוספים שבהם אולי התרחש החלק הזה במיתולוגיה הנוצרית הפכה העיר שתוקם יותר ממאה שנים מאוחר יותר באותו מקום לאתר מקודש לנוצרים ולמקום עלייה לרגל לצליינים. לאורך ההיסטוריה ניצלו הצליינים את הביקור במקום לטבילה במעיינות החמים שנחשבת לסגולה למרפא.
במאה השישית לספירה, במהלך הכיבוש המוסלמי, הוחרבה העיר ופרצה בה מגפה שהרגה כ-25,000 תושבים. העיר ננטשה ותושביה נדדו וייסדו את העיר רמלה, שהפכה למרכז השלטון המוסלמי, ולאחר מכן העות'מני, בארץ ישראל עד למלחמת העולם הראשונה. אמאוס זכתה לעדנה קצרה ולשיקום בתקופה הצלבנית, במאה ה-11, אבל צלאח א-דין חירב אותה סופית והיא ננטשה. רעידות אדמה שהתחוללו במקום סכרו ככל הנראה את מעיינות המים החמים.
בשלהי השלטון העות'מני התקיים במקום הכפר הערבי עמאוס, וחלק מאדמותיו נרכשו על-ידי המסדר הכרמליתי שהקים שם, בתקופת המנדט הבריטי, מנזר שידוע כיום כ"בית השלום". במלחמת ששת הימים נכבש הכפר ונהרס על ידי צה"ל ותושביו גורשו. בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו במקום התגלתה כנסייה גדולה מן התקופה הביזנטית ובה רצפות פסיפס מפוארות, מקווה טבילה, אגן טבילה בצורת צלב ופסיפס עם כתובת יוונית. כמו כן התגלתה כנסייה צלבנית שנבנתה על שרידי כנסייה ביזנטית, בית מרחץ גדול עם תקרות מקומרות וכן שרידים של מנהרות, תעלות ואמות ששימשו להולכת מים ממעין 'אל עקד' ומבאר 'א- טינה' שנמצאים כיום בתחום 'מנזר השתקנים'. בנוסף נחשף בית הקברות של העיר אמאוס עם קברים חצובים בסלע ומערות קבורה עם סממנים יהודים.
מאז שנת 1993 מושכר "בית השלום" לקהילת "בני האושר" שמפעילה בו מנזר ומתחזקת את האתר הארכאולוגי. קהילה זאת שייכת לזרם הפרוטסטנטי בנצרות ואנשיה חרטו על דגלם את קבלת האחר ופעילות למען השלום בין יהודים, נוצרים ומוסלמים ולדו-קיום בין העמים. על חלונות בית התפילה של המנזר הלבן שזורים סמלי מגן דוד, צלב וסהר.
בעת ביקור במקום כיום אפשר להבחין בשרידי חומת העיר ובממצאים ארכיאולוגיים נוספים שמרוכזים במוזיאון ששוכן במעלה הגבעה בתוך מבנה משוחזר. כניסה לאתר כרוכה כאמור בתשלום סמלי של שבעה שקלים, ובעת הביקור אפשר לפסוע על מספר שבילים שמתפצלים ומקיפים את הגבעה, לקרוא הסברים במספר שפות ולחזות בשרידי הכנסיות ובכוכי קבורה. יש גם פינות לישיבה ולהתייחדות. במבנה המוזיאון מוקרן סרט אודות ההיסטוריה של המקום ומוצגים בו חלק מן הפסיפס שנחשף.
לאחר היציאה מן המוזיאון מטפסים לכיוון הכנסיה (שאליה אי אפשר להיכנס) ומגיעים אל בריכה קטנה בחזית המבנה שבה שוחים דגי זהב. מכאן אפשר לטפס במעלה גרם מדרגות שמראשו יש תצפית מרהיבה על עמק איילון ואל הכנסייה. מזרחית למנזר שופעים מעיינות אמאוס ובדרך לשם אפשר להבחין בשרידי אמות המים שהוליכו אל בית המרחץ. כדי להגיע לשם עדיף לנסוע עם הרכב ממגרש החניה לכיוון 'פארק קנדה', ואז, בצומת הכניסה לפארק, לפנות שמאלה לכיוון חלקו המערבי של הפארק. יורדים עם כביש צר דרך מטעי זיתים ופונים שמאלה בקצה הפארק אל מעבר לערוץ הנחל עד לכיכר שלצידה צומח עץ ברוש ענק. על השילוט במקום מתוארת ההיסטוריה של מעיינות אמאוס.
כך מגיעים:
נוסעים על כביש מספר 1 ופונים צפון מזרחה במחלף לטרון, לכיוון כביש מספר 3. ממשיכים לאורך כ-500 מטרים ופונים ימינה, מיד לאחר הצומת המרומזר.
אפשר גם להגיע ממערב, עם כביש מספר 3 מכיוון צומת מסמיה. נוסעים עד למחלף לטרון ובצומת המרומזר ממשיכים לאורך כ-50 מטרים עד שמוצאים מימין את שער הכניסה לאמאוס.
אגב, לאחר הביקור במקום אפשר לבקר בלפחות 10 יקבים קטנים ובינוניים שפועלים במושבים ובקיבוצים בסביבה.
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי.
