צילום: דובי זכאי
'דרך החיטה' הוא מסלול טיול באורך כ-12 ק"מ שעליו המלצנו כאן בעבר, לא מעט בזכות העובדה שבצידיו לא נמצאים כמעט 'סימני ציוויליזציה' כמו עמודי חשמל, מקומות ישוב או תשתיות אחריות, והנוף שנשקף מאופק ועד אופק מלא במראות שדות חיטה ומטעים.
זהו מסלול שמומלץ לטייל בו מספר פעמים במהלך כל שנה מפני שבכל עונה הוא נראה אחרת. בימים אלה, למשל, עלו על השטח קומביינים ענקים, והם מהלכים כענקים על השדות ומוסיפים להם נופך דרמטי מודרני.
בסיום המסלול המאובק, במיוחד בימים החמים, ממתינות בקצה המסלול שתי מבשלות בירה מיוחדות, בהן הופכים גרגרי הזהב למשקה צונן וטעים.
"דרך החיטה" מתפתלת בין קיבוץ בית ניר שבשפלת יהודה ועד לתל צפית שליד קיבוץ כפר מנחם, שם ממתין גם בונוס קטן לחרוצים: מעל 'פסגת' התל, על מרפסת עץ גדולה, נשקף נופם המרהיב של שדות גדושים בחיטה בשלה, כרם ענבים, יערות קק"ל ומאגרי מים.
כמעט קשה להאמין כמה מעט זמן חלף מאז שיחק הרוח בשיבולי החיטה שהיו גמישות וירוקות, ונעו ברכות עם גלי הרוח.
חיש קל הזהיבה החיטה והנוף כולו שינה את גווניו מירוק לחום, הרוח לא נחה ומרעידה את השיבולים הבשלות, האחת נוקשת בחברתה בקול חלול.
בשדות הרחוקים מתנשאים ענני אבק ובחזית כל אחד מהם נראית נקודה זעירה – קומביין חרוץ שעובד בשדה, בולע לתוכו את השיבולים, מנפה את הגרעינים ומשאיר אחריו שורה ארוכה של קני שיבולים ללא ראש, שדודות, שרועות וממתינות שיאספו לבאלות גדולות כמאכל לבהמות בימי הקיץ.
אולי אלה התמונות, אולי המציאות בת ימינו, אבל לנוכח המראה הזה קשה להימנע מאנלוגיה לתמונות הראשונות מתוך ספרו של סטיינבק – 'ענבי זעם'.
בלב הדרך כדאי לעצור לרגע וללגום את השקט בלב השדות. לדומם את המנוע, ולעמוד אל מול יפי הגבעות הרכות ושדות החיטה. שביל העפר של 'דרך החיטה' פולח אותם כנתיב חציית בני ישראל את ים סוף.
זאת דרך מעט קשה עבור מכונית נוסעים: גשמי השפע בהם בורכנו השנה חרצו נתיבות מים בשבילים ופיסלו ערוצים זעירים שעלולים להקשות, ואף לפגוע, במכונית נמוכה, והם מחייבים נהיגה מאד זהירה.
השביל נושק למטעי זיתים, לכרמים צעירים שהתעוררו מתרדמת החורף ומן השלכת.
בקצה המסלול נח כבר אבק הקיץ על עצי האורן הצפופים ביער חרובית. על אף מראה תחנת הכוח שנבנתה כאן עדיין אפשר להיכנס לאווירת סיפורי התנ"ך שמתקשרים לאזור.
לפי חציית ערוץ נחל האלה מתנשא מימין תל צפית, התל הגבוה ביותר באזור, והוא זוהר מרחוק בסלעיו הלבנים. המקום מזוהה עם העיר הפלשתית גת, ובדרך נמצאים גם שרידי מצודה צלבנית.
כך מגיעים: נוסעים בחלקו הדרומי של כביש 6 עד למחלף קריית גת, שם יורדים ופונים מזרחה עד לצומת גוברין. פונים צפונה (שמאלה), לכביש קטן שמוליך לקיבוץ בית ניר. כאן, מצפון לקיבוץ, מתחילה 'דרך החיטה' שנמתחת מערבה וצפונה עד לתל צפית. מפת טיולים וסימון שבילים מס' 9.
בסביבה: שתי מבשלות בירה
נזכיר שרוב סוגי הבירה בעולם מיוצרים דווקא משעורה, אבל אחד הז'אנרים האהובים על חובבי בירה הוא בירת חיטה.
במושב צפרירים, בבית קטן בחלקו העליון של הישוב, מתגוררים באצ'י וארם דקל. ארם, איש גדול מידות, נראה בנוי היטב לעיסוקו כבעל מבשלת בירה ביתית.
ארם מבשל מספר סוגי בירה במרתף הבית, ובערבים הצוננים מתנהלת במקום גם מסעדה קטנה, פתוחה לנוף, בה אפשר ללגום את הבירה לצד נקניקיות מיוחדות שארם רוקח ונתחי בשר טובים. את גבינות העיזים מכינה בת זוגו, באצ'י.
ארם דקל, צפרירים, 054-7000512.
את מבשלת שריגים, המקצועית, שממוקמת בכניסה למושב שריגים, הקימו עופר ואהוד אשר נסחפו לתוכה מתוך המבשלה הביתית שהקימו במקור.
שניהם אנשי היי טק אשר נחשפו, במסגרת מסעותיהם בעולם, באמנות הכנת בירה, ולאחר שטעמו מספיק החליטו שגם הם רוצים.
בשריגים הם הקימו שני קווי ייצור של בירות בוטיק, האחת בירת חיטה אירופית קלאסית, והשניה היא "בירה חצופה" יותר, שמושפעות מבירות אמריקאיות ובה ניכרים טעמי תפוח לימון וציפורן.
סיור במבשלת שריגים אורך שעה, עם טעימות של כל סוגי הבירה. 052-6227679.
נזכיר שוב שאם שותים לא נוהגים.
הצעות נוספות לטיולי סופהשבוע באתר הבית של דובי זכאי
