הטיית מסלול נהר הירדן לצורך ייבוש ביצת החולה, בשנות החמישים, הותירה קטע לא מאד מוכר של 'הירדן ההיסטורי'. כיום, במסגרת מאמצי תיקון הטעות האקולוגית שנעשתה בייבוש הביצה, מוזרמים מים לאפיק המקורי. תקופת נדידת הציפורים היא הזדמנות נהדרת לבקר באגמון החולה ולנסוע לאורך הירדן הנעלם
פרופורציות, כנראה, הן לא בדיוק הצד החזק ביותר של המזרח התיכון, ובהקשר הזה אין מנוס מלקרוא לירדן שלנו "נהר".
לזכותו חשוב לומר שהנהר החשוב ביותר שלנו, שחלק ממקורות מימיו נובעים בלבנון ובסוריה, הוא אפיק המים הארוך ביותר בישראל, ואורכו – מדן, דרך עמק החולה ובקעת הירדן, ועד לצפון ים המלח – 251 ק"מ.
עובדה גיאוגרפית מעניינת היא שאורך המסלול, בקו אווירי, מהכנרת לים המלח, הוא מעט יותר מ-100 ק"מ בלבד, אבל האורך הנמדד של הירדן יותר מכפול מכך מכיוון שזהו אחד הנהרות המפותלים ביותר בעולם.
לא פחות חשובה העובדה שנהר הירדן הוא אחד הנהרות החשובים בהיסטוריה האנושית ובספרות, כמו גם בהקשר הדתי לדתות המונותאיסטיות.
לקסיקון מפה, ארץ ישראל, גורס שמשמעות שמו של הירדן היא "ירד מדן", אם כי מימי הירדן נאספים מחמישה נחלים עיקריים: דן, שנובע למרגלות תל דן, נחלי חרמון (בניאס) ושיאון אשר אוספים את מימי השלגים ונובעים למרגלות החרמון, שניר (חצבאני) אשר נובע ליד העיירה חצביה במזרח בקעת הלבנון ומתמזג עם נחל דן בשטח ישראל, ונחל עיון, שנובע ליד העיירה מרג' עיון בלבנון וזרם בעבר עד לעמק החולה.
חלק מאפיקי הנחלים שמובילים לירדן הוטו ממסלולם המקורי, בעיקר לצורך ייבוש ביצות החולה אבל גם מסיבות מדיניות. כך, למשל, הוטו בשנות החמישים מימי נחל עיון באמצעות תעלות כדי לייבש את הביצות ולהעביר את המים לאפיק הירדן.
לימים הסתבר שהמבצע ההרואי לייבוש ביצת החולה גרם לאסון אקולוגי, ובשנים האחרונות פועלת החברה להגנת הטבע לתיקון מבוקר של הנזקים, באמצעות הצפה מחדש של חלק מן השטחים שיובשו.
בשנת 2005 היטה החיזבאלה את מי נחל עיון בשטח לבנון, ולמרות איומי ממשלת ישראל בפועל לא נעשה דבר כדי למנוע את ההטיה ולכן מימי הנחל לא מגיעים עוד לישראל.
בסמוך לקיבוץ שדה נחמיה נפרד הירדן מאפיקו המקורי ומוטה אל שתי תעלות אשר עוקפות את עמק החולה: תעלה מזרחית ותעלה מערבית, ובמורד הדרך מאוחדת הזרימה מחדש אל האפיק הטבעי.
סמוך לקיבוץ נאות מרדכי נותר ערוצו המקורי של הירדן נסתר וחבוי, עדין יש בו זרימה איטית של מים טובים, ואלה זורמים אל אגמון החולה לצורך הצפתם מחדש של שטחי הביצה.
במקום החלו להתפתח מחדש מיני בעלי חיים וצמחי מים רבים: נופרים, צמחי קנה ועוד. אם תרצו זו פינה שלווה שמחזירה אותנו לימים של פעם.
צעירי קיבוץ נאות מרדכי נטעו על הגדה המזרחית "זולות" חביבות (אשר נמצאות בתחום הקיבוץ, לכן אין אפשרות להגיע אליהן), ואפשר לחזות בהם מדלגים כטרזנים על חבל, וצונחים אל תוך מי הירדן ההיסטורי.
בכניסה לשביל הוצב שילוט שמתאר את ההיסטוריה של הנחל ושל הירדן ההיסטורי.
מסלול הנסיעה מאוד נינוח, מתאים לג'יפים קלים ולכלי רכב גבוהים (למעט בימי חורף סוערים וגשומים), וזאת חוויה נעימה של נסיעה לצד נחל חי.
מרקם החיים והצמחים במקום עשיר, מספר עופות המים גדול ומגוון, רובן ממתינות בסבלנות על ענפי העצים בצד הנחל, משם הן אורבות לדגים במי הנהר.
זהו מסלול קצר ומומלץ מאד לנסוע לאורכו במהירות איטית, לרדת מידי כמה מאות מטרים מן הרכב כדי להסתכל על העופות ועל צמחי המים.
כאמור, הנתיב ברובו קל ומתאים לכל סוגי כלי הרכב המוגבהים, ולא נדרש שילוב של הילוך כוח. עם זאת צריך לשים לב לימים שבהם הנתיב מכוסה בבוץ כבד, למשל כאשר השדות שמסביב מושקים, ובהם יש להיזהר מהחלקה ומשקיעה.
נקודת עצירה מומלצת לקפה נמצאת ליד סכר קטן שעל הירדן, ואליה – לפחות בימי הקיץ – כדאי להגיע לקראת שקיעת השמש.
במסגרת טיולי משפחות יכול כמעט כל בן משפחה למצוא לעצמו את נקודות העניין שמתאימות לו: זו הזדמנות טובה לספר לקטנים אודות ייבוש ביצת החולה, החשיבות ההיסטורית שלה והטעות האקולוגית שלא נלקחה בחשבון בשעתו, חובבי קניות יכולים למצוא עניין בחנות המפעל של 'נעלי נאות' בקיבוץ נאות מרדכי, וחובבי טבע לא ישבעו ממראות עופות המים וצמחי המים לאורך הירדן.
התחלה המסלול: על כביש 977, (צומת גומא-צומת להבות הבשן), מול הפניה לכביש 9778, לכפר בלום. מדרום לכביש 977 ירידה לדרך עפר, בכניסה לשביל שלט עץ ליד מטע, "דובילנד".
0- איפוס
0.7- מצד שמאל 'זולה' של בני קיבוץ נאות מרדכי.
1.1- צינור מעל הירדן ההיסטורי. חברי הקיבוץ נוהגים לעבור מעל הנהר ההיסטורי. מי שרוצה לקצר את הדרך מטפס על הצינור העבה, יש להיזהר מפני נפילה למים.
1.2- הירדן ההיסטורי, תחנה עבודה של חקלאיים, עובדי השדה. אתם נמצאים בצידו המערבי של הירדן ההיסטורי, ממערב לכם משתרעים שדות שממלאים את האופק, כאן נמתחים גידולי חיטה, חומוס ועוד. בגדה המזרחית בתי קיבוץ נאות מרדכי.
2.0- סכר מעל הירדן. הסכר מאפשר הכוונה והזרמת מים לצרכי החקלאים, לכן בתקופות שונות משתנה מפלס המים בירדן ההיסטורי. מימין נטוע שלט אשר מפנה אל אגמון החולה.
2.8- עוד חווה חקלאית, מקום ריכוז לציוד החקלאי של חקלאי האזור. מזלג דרכים. ממשיכים בשביל השמאלי, לצד חווה חקלאית חווה חקלאית.
זהו מיקום מומלץ מאד לעצירה: לקרב את כלי הרכב אל גדות הירדן, לפרוש מחצלת וליהנות מן הנוף. (איפוס)
מכאן יש לבחור בשביל השמאלי במזלג, (השבילים מתאחדים בהמשך).
1.6- משמאל בית המשאבות.
2.4- פניה ימינה לדרך כורכר שמכוונת מערבה ונפרצה עבור חקלאי האזור. הדרך פתוחה לתנועה חופשית, ומכאן נחמד מאד לנסוע בין שדות עמק החולה ולחזות, בעונת הנדידה, בלהקות גדולות של ציפורים.
3.1- פניה שמאלה. השביל ממשיך לצד השדות במקביל לכביש 90, עד שהוא מתחבר עם אגמון החולה (השביל נסגר לעיתים באמצעות מחסום, ובמקרה כזה תאלצו לחזור לאורך הירדן ההיסטורי)
4.5- פניה ימינה אל כביש סלול משובש. שער חשמלי, (של אגמון החולה מצידו הפנימי). צפצוף לשומר והוא פותח לכם את השער ליציאה לכביש 90.
5.8 – כביש 90, (ראש פינה – קריית שמונה).
סוף המסלול: על כביש 90, כביש הכניסה לאגמון החולה.
מפת טיולים וסימון שבילים, החרמון, הגולן ואצבע הגליל. מספר 1
