ג' נעצר בגין נהיגה בזמן פסילה כאשר הוא נוהג במכסחת דשא. סנגורו טען שמכסחת דשא אינה רכב מנועי ואינה דורשת רישיון, ולכן ביקש לדחות את בקשת המשטרה למעצר עד תום ההליכים. בית המשפט העליון דחה את הבקשה וקבע כי "נראה שאין מניעה להתייחס אל מכסחת הדשא כ'רכב מנועי'"

ג' הוא כנראה לא אזרח למופת, ונראה שהחוק אינו נר לרגליו. בדצמבר 2012 פסל בית המשפט לתעבורה בפתח-תקווה את רישיונו ל-30 חודשים, בנובמבר 2013 רישיונו נפסל שוב לתקופה של שנה, וב-8 בפברואר 2014 (בשעה 11:30) שוטרים עצרו אותו פעם נוספת בגין נהיגה בזמן פסילה (וללא רישיון רכב בתוקף). וזה ממש לא סוף מעלליו: חודשיים לאחר מכן, ב-8 באפריל בשעה 19:15, נעצר ג' כאשר הוא נוהג באחד הרחובות הראשיים בכפר-סבא. אלא שהפעם כלי הרכב שבו נהג היה מכסחת דשא.

בתביעה החליטו להחמיר עם ג'. בפברואר 2014 הוגש נגדו כתב אישום, ובו הואשם בשתי עבירות של נהיגה בזמן פסילה, שתי עבירות של שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת-תוקף, ועבירה אחת של נהיגה ללא רישיון רכב תקף. במקביל להגשת כתב האישום, ביקשה התביעה להורות על מעצרו של ג' עד תום ההליכים, בטענה שמעשיו מקימים עילת מעצר שעניינה מסוכנות לציבור – "בשים לב לכך שהוא שב ונהג ברכב בעת שנפסל רישיונו, מבלי שיהיה עליו מורא הדין ותוך סיכון המשתמשים בדרכים". בתביעה ציינו כי למרות שג' מחזיק ברישיון משנת 2009, הוא הספיק לצבור לחובתו 16 הרשעות בגין עבירות תנועה, מהן שלוש הרשעות בגין נהיגה בזמן פסילה ועבירה אחת של נהיגה בשכרות. ואם לא די בכך, נגד ג' תלוי ועומד כתב אישום בגין עבירות של גרימת תאונת דרכים, נהיגה בקלות ראש ונהיגה ללא מלווה.

בבית המשפט לתעבורה, שדן בבקשת המשטרה למעצר עד תום ההליכים, טען עורך דינו של ג' כי "מכסחת דשא אינה 'רכב' שנהיגה בו מצריכה רישיון ועל כן לא ניתן לנהוג בו בעת פסילה". בית המשפט לתעבורה דחה את הטענה, והורה על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים נגדו. זאת, מאחר שגם אם יוכח שאין צורך ברישיון לנהיגה במכסחת דשא, הרי שנגד ג' עומד אישום נוסף בגין נהיגה בזמן פסילה (ב-8 בפברואר, זוכרים?). לאור התנהלותו ועברו התעבורתי, קבע בית המשפט לתעבורה כי ג' הוא בבחינת "שור מועד".

"השימוש – לא לצורך כיסוח דשא"
נגד החלטה זו הגיש ג' ערר לבית המשפט המחוזי, ושם העלה טענות דומות. אלא שגם בית המשפט המחוזי לא התרשם מהטענה בעניין הצורך ברישיון לנהיגה במכסחת הדשא, וקבע כי מכסחת דשא עונה להגדרת "רכב מנועי" בפקודת התעבורה, שכן מדובר ברכב מונע בכוח מכני – "מה גם שהשימוש שנעשה בה לא היה לצורך כיסוח דשא". בית המשפט המחוזי דחה את הערר של ג', וכך התגלגל המקרה עד לפתחו של בית המשפט העליון.

שתי טענות עיקריות העלה ג' בפני בית המשפט העליון, ושתיהן – כך הסביר עורך דינו – מגלות עניין ציבורי ולכן יש לדון בבקשת הערר שהגיש: "השאלה (הראשונה היא) האם יש מקום למעצר של חשוד בגין עבירה שבוצעה חודשיים לפני מעצרו, ביחס לאישום הראשון… (ו)השאלה (השנייה היא) האם מכסחת דשא הינה 'רכב מנועי', למרות שאין לה מספר רישוי בפועל".

השופטת דפנה ברק-ארז לא מצאה שטענותיו של ג' מגלות עניין ציבורי. "לא מצאתי מקום להתייחס לטענות באשר למעמדה של מכסחת הדשא כ-'רכב' או 'רכב מנועי' לצורך פקודת התעבורה, מאחר שהחלטותיהן של הערכאות קמא (בית המשפט לתעבורה ובית המשפט המחוזי, ש.ה) עומדות על מכונן אף ללא האישום השני בכתב האישום".

אולם, בהמשך החלטתה לדחות את בקשת הערר של ג' הבהירה השופטת ברק-ארז כי "לכאורה נראה שאין מניעה להתייחס אל מכסחת הדשא עמה נסע המבקש על הכביש כ'רכב מנועי' על-פי ההגדרה בסעיף 1 לפקודת התעבורה, ובשים לב לכך שפרשנות מונח זה בפקודת התעבורה הינה רחבה יחסית בהתאם לתכלית הפקודה". ובמלים פשוטות: מי שנוסע עם מכסחת דשא על הכביש נדרש להיות בעל רישיון נהיגה, ככל נהג אחר.

השופטת ברק-ארז דחתה גם את הטענה בעניין השיהוי במעצר – כזכור, ג' נעצר באפריל, אך את העבירה הראשונה בכתב האישום ביצע בפברואר. "כפי שנקבע, המבקש נמנע מלסור למשטרה במהלכו של פרק זמן זה על אף שזומן לחקירה מספר פעמים, ואין להשלים עם כך שהתחמקותו מרשויות החוק תיזקף לזכותו", סיכמה השופטת ברק-ארז. "אכן, הוראה על מעצר עד תום ההליכים של אדם צעיר בגין עבירות תעבורה אינה החלטה שכיחה, ואף אינה פשוטה. יחד עם זאת, בנסיבותיו החריגות של המקרה, עברו המכביד של (ג') והתנהלותו אל מול רשויות החוק המלמדת לכאורה כי קשה לתת בו אמון, מטים את הכף לעבר המסקנה כי צדקו הערכאות הקודמות שדנו בעניינו".