ישראל כץ, שמתחיל קדנציה שלישית ברציפות כשר התחבורה, הבהיר לאחרונה שהוא מתייחס לתחילת הקדנציה כאל "כניסה מחדש" לתפקיד. אלא שנראה שבכל הנוגע לבטיחות בדרכים אין בכוונתו לחרוג ממנהג מוכר ומוכח: השר כץ לא נותן לנתונים סטטיסטיים לבלבל אותו, ומציג פרשנות מפתיעה למציאות – פרשנות שלא מתיישבת עם עמדתם של מומחי בטיחות.

ביום רביעי האחרון (20.5) התבקש השר להתייחס לעלייה שנרשמת מאז תחילת השנה במספר ההרוגים בתאונות, בתגובה לשאילתה דחופה שהגיש חבר הכנסת החדש דניאל עטר. לפניכם עיקרי הדברים שאמר השר כץ במליאה, ומולם מוצגים נתונים סטטיסטיים רשמיים והתייחסות של אנשי המקצוע ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

"הנתון (עלייה של 36% במספר ההרוגים מתחילת השנה, ש.ה) הוא נכון ביחס לתקופת הזמן הנוכחית. אלא שתמיד בודקים בהתאם לשנה הקלנדרית את מספרי הנפגעים וההרוגים"
– השר כץ ניסה להסביר שבחינת מגמות בבטיחות נעשית לרוב על-בסיס נתונים שנאספים בשנה מלאה, ולא לפי פרקי זמן קצרים של חודשים. ואכן, קשה לבחון מגמות בבטיחות באמצעות נתונים חלקיים ותקופות קצרות. אלא שהנתונים של 2015 חריגים לרעה, ובכירי הרשות לבטיחות והמשרד לביטחון פנים כבר הגדירו את תחילת השנה כתקופת משבר.

לפי הרשות לבטיחות, מתחילת השנה נהרגו 150 בני אדם ב-129 תאונות, לעומת 110 הרוגים ב-106 תאונות בתקופה המקבילה אשתקד. זינוק של 36% במספר ההרוגים ו-22% במספר התאונות הקטלניות הוא נתון חריג, במיוחד בעידן המודרני של בטיחות – עידן שבו ניכרת בכל העולם מגמה של ירידה עקבית במספר ההרוגים בתאונות.

"לפני שנה, ב-2014, דווקא בחלק הראשון של השנה, הייתה ירידה דרמטית – בדיוק ההפך מאשר השנה – של למעלה מ-25%, ביחס לשנה הקודמת"
– השר כץ צודק: בתחילת 2014 נרשמה ירידה חדה במספר ההרוגים בתאונות לעומת התקופה המקבילה ב-2013. אלא שהסיבה לירידה הייתה מנותקת מכל פעילות מצדם של משרדי הממשלה. לפי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הסיבה העיקרית – ואולי היחידה – לירידה במספר ההרוגים הייתה מזג אוויר חריג ויבש במיוחד, שהתבטא במספר ימי גשם נמוך משמעותית מהממוצע.

הבעיה היא שנתוני השנה הנוכחית חריגים לרעה לא רק מול התקופה המקבילה ב-2014 (שהייתה, כאמור, חריגה לטובה), אלא גם מול נתוני 2013. לפי הרשות לבטיחות, בתקופה המקבילה לפני שנתיים נהרגו 136 בני אדם בתאונות, לעומת 150 הרוגים מתחילת 2015.

"הייתה אפילו שנה דרמטית של ירידה מתחת ל-300 הרוגים"
– השר כץ התייחס בדבריו ל-2012, שנה שבה נרשמה ירידה של כ-24% במספר ההרוגים. אלא שאותה שנה דרמטית הוגדרה ברשות לבטיחות כ"סטייה סטטיסטית", שאינה מעידה על מצב הבטיחות, ואף גורמת להטעיית מקבלי ההחלטות והציבור הרחב. לפי יעקב שיינין, שכיהן עד לאחרונה כיו"ר הרשות לבטיחות, הנתונים אליהם התייחס השר כץ הם לא יותר מאשליה.

"מצב הבטיחות מדאיג, ונראה שמסתמנת מגמה של עצירה ואולי אף עלייה במספר ההרוגים – הפוך מתעתועי הסטטיסטיקה, אשר הביאו רבים להאמין כי התנודתיות החריגה כלפי מטה של שנת 2012 מייצגת את מצב הבטיחות", כתב שיינין בדו"ח שנשלח לאחרונה לראש הממשלה, "הרצון להאמין שאנו מנצחים 'בקרב תאונות הדרכים' נטע בלב רבים אשליה חסרת בסיס".

"אנחנו גם מודדים באופן ארוך-טווח – חמש-שנתי, דו-שנתי – את המגמות, גם של מספר הנפגעים וגם של מספר ההרוגים"
– בשנת 2013 החלה הרשות לבטיחות, במפתיע, להנהיג מדידה דו-שנתית של מספר ההרוגים בתאונות. אולי שלא במפתיע, המדד החדש הוצג דווקא כאשר נרשמה עלייה במספר ההרוגים השנתי. אלא שהמדד המפתיע של הרשות לא שינה את הנוהג המקובל בגופי בטיחות בינלאומיים, שמשתמשים בנתונים שנתיים.

אלא שגם אם תתקבל שיטת המדידה "הישראלית", בחינה של נתונים דו-שנתיים מצביעה על הרעה ברורה במצב הבטיחות: ב-2013 ו-2014 חלה עלייה מצטברת של כ-10% במספר ההרוגים. "מצב הבטיחות בדרכים מדאיג", כתב יעקב שיינין, יו"ר הרשות לבטיחות עד לאחרונה, בדו"ח שנשלח לראש הממשלה. "כבר מעל שנתיים נמשכת המגמה של עלייה במספר ההרוגים".

"אני חייב לומר שלפני שש שנים, כשנכנסתי לתפקידי, היו 450 הרוגים בשנת 2008… בין 2009 לבין 2014 בסך הכול הייתה מגמה של ירידה"
– לפי נתוני הרשות לבטיחות, מאז תחילת הכהונה הראשונה של כץ כשר התחבורה (בסוף מרץ 2009), רק ב-2009 ו-2012 נרשמה ירידה במספר ההרוגים לעומת השנה הקודמת (2008 ו-2011, בהתאמה). בשנים 2010, 2011, 2013 ו-2014 נרשמה עלייה במספר ההרוגים. לכן, קשה להתייחס אל התקופה שבין 2009 ו-2014 כתקופה שבה הייתה "מגמה של ירידה".

"יכול להיות שבעצם מכל מיני נסיבות ודברים יש עלייה או ירידה"
– מתברר שהשר כץ אינו יודע להצביע על סיבה מדויקת לשינויים במגמות בבטיחות בדרכים, אך למנכ"ל משרדו, עוזי יצחקי, דווקא יש הסבר מנומק שתולה את האשם בעלייה במספר ההרוגים ב"גורם האנושי": נהגים, רוכבי אופנועים ואופניים והולכי רגל.

בשיחה עם ynet הסביר יצחקי בסוף השבוע האחרון כי "מניתוח התאונות, לצערנו הרב מדובר בגורם האנושי של היסח דעת, אי שמירת מרחק, מהירות מופרזת… קשה להצביע על גורמים נוספים… לכלי הרכב כיום יש מערכות בטיחות מסיביות, מזג האוויר לא היה זרז ויש אכיפה בדרכים – מצלמות ושוטרים".

מעניין לציין שגם יצחקי וגם השר כץ מודעים לכך שתיקון ליקויי תשתית והסדרת תנועה גורמים לירידה מידית ודרמטית במספר התאונות וההרוגים. למשל, לפי נתוני מע"צ, טיפול ב"מוקדי סיכון" מפחית את מספר התאונות הקטלניות בשיעור שעשוי להגיע ליותר מ-60%. ובמלים אחרות: כאשר נותנים ל"גורם האנושי" לנהוג בכביש תקין ובטיחותי, הוא מצליח לחמוק באופן פלאי מתאונות.