רוב טענותיו של לקוח שתבע את חברת קל אוטו נדחו, אבל השופטת לא יכלה להישאר אדישה לעוגמת הנפש שגרמה לו רנו מגאן תקולה סדרתית

ח.ט, אשר רכש מחברת ההשכרה והליסינג קל אוטו מכונית מסוג רנו מגאן משנת הייצור 2005 עשה לא מעט טעויות, בהן מכירת מכוניתו לפירוק ותביעה כנגד קל אוטו מבלי שיכול היה להוכיח מה היה מצב המכונית העת הרכישה – אבל בסופו של יום זכה בפיצוי בסך 16,114 ש"ח בתוספת הוצאות משפט בסך 14,500 ש"ח.
זאת מכיוון ששופטת בית המשפט בהרצליה, לימור ביבי-ממן, התרשמה שנגרמה לו עגמת נפש וקיבלה באופן חלקי את תביעתו.

סיפור המסגרת החל בכך שח.ט. רכש את המכונית מ'קל אוטו' אשר הבטיחה לו, במסגרת העסקה, לקנות ממנו את המכונית בחזרה בתנאי שהיא לא תיפגע בתאונה, אבל בבוא היום סירבה לעשות זאת, מה שגרם לח.ט. למכור את המכונית לפירוק.
בין לבין עבר ח.ט. מסכת ארוכה של כניסות למוסכים לצורך תיקוני תקלות, אבל המכונית עצמה לא פורקה ונמכרה לצד שלישי, מה ששכנע את השופטת שגם הצעד הנואש של ח.ט. היה כנראה נמהר מידי.

ח.ט. תבע גם את קל אוטו וגם את מכון הבדיקה בו נבדקה המכונית לפני רכישתה, אולם התביעה נגד מכון הבדיקה נמחקה מיד.

ח.ט. טען כנגד קל אוטו שהחברה מכרה לו מוצר פגום, ולכן עליה לשלם לו בחזרה סכום של 65,521 ש"ח – שהוא מחיר המכונית בעת רכישתה, פיצוי בגין תיקונים שהוא ביצע ברכב בסך 20,500 שקל, וכן תשלום עבור שכירת רכב חלופי ועלויות נוספות, ובנוסף גם 10,461 שקל כעוגמת נפש. סך התביעה הסתכם ב- 97,641 שקל.

בתביעתו טען ח.ט. שקל אוטו הציגה לו מצג שווא תוך שהיא מסתירה ממנו מידע מהותי בנוגע להיסטוריית התיקונים שהמכונית עברה, שתיקונים שבוצעו במכונית במסגרת האחריות לא בוצעו ברמה הנדרשת ושקל אוטו סירבה באופן גורף לרכוש ממנו את המכונית בחזרה כפי שהתחייבה בהסכם המכירה.

סיפור שלא נגמר

ח.ט. טען שכחודשיים לאחר רכישת המכונית נשמעו רעשים מכיוון ההגה, והוא הכניס אותה לתיקון במוסך "השלושה", שם היא תוקנה במסגרת האחריות שהעניקה קל אוטו, וח.ט. חוייב רק בהשתתפות עצמית.
מאז התגלו במכונית תקלות מהותיות נוספות והוא נאלץ להיכנס שוב ושוב למוסכים, לעיתים בגרירה, והמכונית תוקנה פעמים רבות במסגרת האחריות כאשר ח.ט. משלם בכל פעם דמי השתתפות עצמית.
במספר פעמים ח.ט. לא חויב בהשתתפות עצמית, אבל במקרים אחרים תוקנה המכונית שלא במסגרת האחריות וח.ט. נאלץ לשלם את עלויות התיקונים האלה.

בשלב מסוים נמאס לח.ט. מן המכונית והוא פנה אל קל אוטו במטרה שזו תרכוש אותה ממנו, וזאת במסגרת התחייבותה לקנייה חוזרת על פי הסכם המכירה.
ח.ט. התבקש לבצע בדיקה במכון בדיקה, שלאור תוצאותיה סירבה קל אוטו לרכוש ממנו את המכונית.

ח.ט. נאלץ, לדבריו, למכור את המכונית לגורם שעוסק בפירוק מכוניות, תמורת 10,000 שקלים, אלא שגורם זה מכר אותה לצד שלישי והמכונית הושמשה וחזרה לכביש.

ח.ט. טען בתביעתו שקל אוטו לא נהגה בתום לב במהלך המשא ומתן מולו ונמנעה לגלות לו פרטים מהותיים בקשר לרכב. כך, למשל, הוצגה לו היסטוריית הטיפולים התקופתיים אך לא הוצגה לו היסטוריית התיקונים שעברה המכונית. לטענתו, לו היה יודע שהמכונית עברה תיקונים כאלה, בהם החלפת אגן שמן, החלפת דיסקיות בלם וצלחות בלם, תיקון נורית אזהרה ותיקון נקישות בתיבת ההילוכים – הוא לא היה קונה אותה.
בנוסף, לטענתו התברר לו בדיעבד שהמכונית עברה תאונה קשה וגם עובדה זו הוסתרה ממנו.

קל אוטו, מצדה, טענה שמשנדחתה התביעה נגד מכון הבדיקה הרי שיש בכך כדי לסתום את הגולל גם על עילת התביעה כלפיה, שכן בכך נקבע שהמכונית נמכרה במצב תקין.
עוד טענה שדו"ח של מהנדס שהגיש ח.ט. לביסוס טענותיו לא מעיד על מצב המכונית בעת רכישתה, וכן שבדוח עצמו נקבע שמדובר בליקויים שלא נובעים בהכרח מנזק תאונתי או מפגם בייצור, וכן שאי אפשר לקבוע בוודאות שהמכונית עברה תאונה.
קל אוטו טענה גם שלא היה צורך למכור את המכונית לפירוק ודי במעשיו של התובע כדי לשלול ממנו כל תרופה או סעד. לטענתה היא מילאה אחר התחייבותה, הליקויים תוקנו במסגרת האחריות ועצם קיומם לא מהווה הפרה של הסכם המכירה כל זמן שהיא הוסיפה לתקן את המכונית.

לגבי סירובה לקנות בחזרה את המכונית טענה קל אוטו שהתחייבות זו כללה תנאי שהמכונית תהיה במצב תקין, ואילו תוצאות הבדיקה של המכונית מעידות על תקלות בשמונה מערכות יסודיות. מצב זה מקנה לה, לפי ההסכם, זכות שלא לקנות את המכונית.

דחיה חלקית, פיצוי חלקי

בפסק הדין קבעה השופטת שדין התביעה להתקבל חלקית. "באשר לעצם גילוי מידע וקיומו בידי הנתבעות, הנני סבורה כי התובע הרים את הנטל להוכיח שהיה בידי הנתבעות מידע אשר הנתבעות לא גילו לו על היסטוריית התיקונים ברכב… המצג אשר הוצג על ידי הנתבעות … הינו בגדר מצג שווא" מציינת השופטת.

אולם, מוסיפה השופטת, כדי לזכות את התובע בביטול ההסכם או בפיצויים בגין מצג השווא יש לבחון מה תוצאותיו והיקפו, כלומר במה היה שונה הרכב כפי שהוצג ללקוח מכפי שהיה מצבו בפועל, האם הוכח שבמצג השווא היה בכדי להשפיע על עצם ההתקשרות בעסקה ולחילופין האם היה במצג השווא לגרום לנזקים אשר הוכחו.
השופטת קבעה שלא הוכח דבר קיומה של תאונה לה טען התובע, טעון שהתבסס על דברים שמסר לו בעל פה עובד במוסך, וגם עדות המומחה מטעמו לא תמכה בטענה זו. השופטת קבעה גם שח.ט לא הצליח להוכיח שמידע אודות ליקויים ברכב שלא נמסר לו מידע לגביהם – החלפת אגן שמן ונקישות בידית ההילוכים – היו מונעים ממנו לקנות את המכונית.
לדבריה, כדי להוכיח טענה כזאת היה עליו להציג חוות דעת מקצועית שתוכיח שמדובר בליקוי מהותי שהיה בו בכדי להשפיע על רוכש סביר, אך במקום חוות דעת כזאת הוא הסתפק באמירה כללית לפיה לא היה רוכש את הרכב לו ידע על מצבו.

השופטת קבעה שהתובע לא הצליח להוכיח שדין החוזה להתבטל בגלל שנפל פגם בכריתתו, ובקשר לתיקונים החוזרים ונשנים היא קובעת שלא הוכח שליקויים הללו התקיימו בעת רכישת הרכב ואין בעצם התגלותם בכדי ללמד על כך שהרכב היה תקול מלכתחילה. קל אוטו נתנה לתובע אחריות ועמדה בחובתה לתקן ליקויים שהתגלו. לעומת זאת, לדעתה חלק מן הליקויים לא תוקנו כראוי ודרשו כניסות חוזרות למוסך – בין השאר החלפה חוזרת של גלגל תנופה ותיקונים חוזרים של תיבת ההילוכים האוטומטית.

"הנני סבורה", היא כותבת בפסק דינה, "כי גם מבלי כל ידיעה מקצועית, הליקויים והטיפולים החוזרים והנשנים באותן בעיות מצביעים על כך שמדובר בתקלות חוזרות, יש בהם בכדי ללמד על כך שהנתבעות חדלו מביצוע תיקון הליקויים כדבעי. במאמר מוסגר אציין כי בגין הטיפול מיום 7/1/09 ויתרו הנתבעות על תשלום השתתפות עצמית והנני סבורה כי ויתורן זה יש בו גם כן משום גילוי דעת בדבר כך שמדובר בתקלה חוזרת וחיזוק לטענתו זו של התובע. הליקויים הנטענים לא נבעו משימוש לא סביר ברכב. בנסיבות אלו, הנני קובעת כי הנתבעת הפרה את חובתה לביצוע תיקונים ברכב כדבעי ולקיים בכך את תעודת האחריות אשר סופקה לתובע".

אשר לסירובה של קל אוטו לרכוש את המכונית בחזרה קבעה השופטת שהיא לא מקבלת את הטענה לפיה המכונית הייתה חייבת להיות במצב תקין שכן בהסכם כתוב שתנאי לרכישה חוזרת הינו כי "הרכב לא יעבור תאונה שבגינה תהיה פגיעה בשלדה או בקצה השלדה מעבר לאמור ורשום בטופס בדיקת הרכב בכפוף לבדיקת המכון", ואילו תוצאות הבדיקה לא מלמדות על תאונה ופגיעת שלדה.
"בנסיבות אלו, הנני סבורה כי הנתבעת הפרה התחייבותה לרכישה חוזרת של הרכב וזאת, הואיל וסירבה באופן גורף לרכישתו ולו במחיר נמוך המגלם את כלל התקלות ברכב… הנני סבורה כי הפרת החובה לרכישת הרכב מחריפה, בנסיבות בהן נקבע על ידי לעיל שברכב התגלו ליקויים חוזרים במערכות הרכב הקשורות למנוע ולגלגל התנופה, מערכות אשר החברה הפרה את חובתה לתיקונן כדבעי. בנסיבות אלו, הרי שחלק מהליקויים ממילא מוטלים לפתחה של הנתבעת – עובדה המחריפה הפרת ההתחייבות על ידה".

בסופו של יום קבעה השופטת ש"למרות שהתובע מכר את הרכב תמורת 10 אלפים שקל לפרוק – הרכב הושמש… ונמכר לקונה אחר. נסיבות אלו מחריפות את מחדל התובע מהצגת חוות דעת הנוגעת לשוויו של הרכב… בעת שהוצע לקל אוטו. משכך, הנני קובעת כי התובע אינו זכאי לפיצוי ישיר בגין מחדל קל אוטו מרכישת הרכב".
עם זאת, השופטת קבעה שלתובע נגרמה עוגמת נפש רבה כפועל יוצא מהתנהלות קל אוטו, במיוחד בקשר לתיקוני לקויים שגרמו לכניסות חוזרות ונשנות למוסכים, וכן בגלל השבתות המכונית לתקופות ארוכות ומקרים בהם הוא נאלץ לגרור את המכונית למוסך.

"לאחר ששקלתי את האמור הנני מוצאת לפסוק לתובע פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 10,000 שקל " קבעה השופטת. קל אוטו חוייבה גם בהוצאות נוספות ובסך הכל תשלם לתובע סך של 16,114 שקל, ובנוסף לכך גם חוייבה בהוצאות התובע בסך 7,000 ש"ח ובשכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ש"ח.

ת"א 37821-07-10