משרד התחבורה יחל לבצע ביקורות סמויות וגלויות ברכבת ישראל באמצעות חברה פרטית. המטרה: מעקב אחר רמת השירות לנוסעי הרכבת – החל מצפיפות בקרונות ועד זמני היציאה וההגעה לתחנות. חבל שזה קורה רק עכשיו

משרד התחבורה הודיע היום (ד') כי חברה פרטית זכתה במכרז למתן שירותי בקרה על רמת השירות לנוסעים ברכבת ישראל. במשרד מסבירים שהחברה תפעיל בקרים סמויים וגלויים ברכבות הנוסעים ובמתחמי התחנות, במטרה לעקוב אחר רמת השירות ולבחון את עמידת רכבת ישראל במדדי השירות שקבע משרד התחבורה בעבר.

לדברי שר התחבורה, ישראל כץ, "פעילות הבקרה ברכבת ישראל תאפשר לאכוף מנהלית חריגות קיימות במתן השירות, ותאפשר למקבלי ההחלטות במשרד להתבסס על מידע אמין ועדכני, בכל הנוגע לשירות ברכבת".

על-פי הודעת המשרד, הבקרים יעקבו אחר זמני היציאה וההגעה של רכבות הנוסעים, הצפיפות בקרונות ועיכובים בתחנות. עוד תידרש חברת הבקרה לבחון את המידע שמספקת הרכבת לנוסעים באמצעות אתר האינטרנט של החברה, פעילות המוקד הטלפוני והטיפול בתלונות הציבור.

בזמן שמשרד התחבורה מתגאה בתחילת הבקרה החיצונית על רכבת ישראל, ראוי לזכור כי אין מי שידאג לרמת השירות הניתנת לנוסעים באוטובוס, שמספרם גדול ממספר הנוסעים ברכבת פי 15 (כ-630 מיליון נוסעים בשנה לעומת כ-45 מיליון). הסיבה לכך היא ליקויים חמורים בניהול מכרז להפעלת בקרה על שירותי האוטובוס, שהביאו לכך שמאז סוף שנת 2013 אין בפועל בקרה חיצונית על שירותי האוטובוסים בישראל. אמנם משרד התחבורה החל להפעיל כמה מעובדיו כתחליף לבקרים של חברה חיצונית ובלתי-תלויה, אך אין בהם די כדי להבטיח רמת שירות סבירה לנוסעי האוטובוסים.

מה אמר מבקר המדינה?
ביצוע בקרה חיצונית על רמת השירות לנוסעי הרכבת מגיע כארבע וחצי שנים לאחר שמשרד התחבורה חתם על הסכם עם רכבת ישראל, לפיו היקף הסובסידיה השנתית שמקבלת החברה נקבע בהתאם למדדי שירות (כמו שביעות רצון ורמת דיוק). אלא שעד כה, התבסס משרד התחבורה על מידע שהתקבל ברובו מהרכבת עצמה – כך למשל, רמת הדיוק של הרכבות דווחה על-ידי החברה.

היעדר ביקורת מצד משרד התחבורה על פעילות הרכבת גרר בעבר ביקורת חריפה מצד מבקר המדינה. בדו"ח שפורסם בשנת 2010, הבהירו במשרד המבקר כי "הביקורת העלתה שמשרד התחבורה לא פיקח על תפעול הרכבת ועל טיב השירות בה וזמינותו, ולא ביצע בקרה תפעולית על פעילות הרכבת… משרד התחבורה גם לא דאג לקביעת סנקציות בגין אי-עמידה ברמה מסוימת של שירות לנוסע, כפי שעשה כל השנים בנוגע לתחבורה ציבורית באוטובוסים".

למה בכלל צריך בקרים שימדדו זמנים?
מדידת רמת הדיוק של הרכבות באמצעות בקרים סמויים או גלויים, אינה פעילות נחוצה: מרכז הבקרה של הרכבת ("משואה") מאפשר בדיקה מדויקת של זמני היציאה וההגעה של כל רכבת, בכל שעה ובכל תחנה. כל שנדרש ממשרד התחבורה הוא הפעלת פיקוח בלתי-תלוי על מרכז הבקרה ומערכי המחשב של הרכבת.

נראה כי גם בדיקות הצפיפות שאמורים הבקרים לבצע לא יהיו יעילות במיוחד: בקווים הראשיים של הרכבת, בשעות העומס ובעיקר בימי ראשון וחמישי, ניכרת צפיפות רבה שסיבותיה ידועות היטב למשרד התחבורה – מחסור בציוד נייד. אמנם בשנים האחרונות נרכשו מאות קרונות חדשים, שהקלו על העומס (לפחות חלקית), אך הגברת תדירות הרכבות בכמה מהקווים הראשיים דורשת התאמה של התשתית. למשל, הוספת מסילה רביעית באיילון יכולה לשפר משמעותית את תנועת הרכבות באחד הקווים העמוסים ביותר של הרכבת.