בשנים האחרונות יותר ויותר לקוחות משפחתיים החליטו לגוון ולוותר על הבחירה המוטורית הקלאסית בדמות משפחתית סדאן קומפקטית ולרכוש במקומה רכב פנאי מסוגנן או מיניוואן מרווח.
עם זאת, למרות הירידה המשמעותית למדי בדומיננטיות של חבורת המשפחתיות שעד לא מזמן החזיקה נתח שוק מטורף של כמעט 70 אחוזים, עם ישבן בולט, 4 דלתות וגיר אוטומטי, המשפחתיות הקומפקטיות כאן בשביל להשאר והן עדיין מהוות את פלח השוק המרכזי בשוק הרכב הישראלי ורלוונטיות להמון אנשים – בין אם מדובר במקבלי רכב צמוד מהעבודה או בלקוחות שמעדיפים להצמד למתכון המוכר והטוב.
ההיצע בשוק ב-2016 בהחלט מגוון וכולל רכבים אירופאים, קוריאנים ויפנים במרכבי סטיישן, האצ'בק וסדאן ועם מנועי בנזין, מערכות הנעה היברידיות ואפילו כמה לוגמות סולר.
למרות ההיצע הרב, נראה כי מזה זמן יש שלושה דגמים בולטים מעל לכל השאר, מהווים את חלקו המרכזי של השוק, מסיימים ראשונים במבחנים השוואתיים ועל אף שעברו שלוש שנים מאז שהם עשו עלייה עדיין לא קם להם אף מתחרה חדש שיצליח באמת לערער את מעמדם האיתן בצמרת. אנחנו מדברים, כמובן, על סקודה אוקטביה, טויוטה קורולה ומאזדה 3.
עוד ב-TheCar:
מבחן השוואתי: אופל אסטרה מול פורד פוקוס, סיאט לאון ופיג'ו 308
קיה ספורטאז' במבחן דרכים מול סיטרואן C4 פיקאסו וסקודה אוקטביה
מבחן קבוצתי: אלנטרה פוגשת את טיפו, אוקטביה וגולף
על אף שלכאורה לא הרבה השתנה בסגמנט בשנים שעברו, לאחרונה שתיים ממובילות הקטגוריה התעדכנו.
הקורולה הושקה כאן לאחר מתיחת פנים ואילו במאזדה החליטו לוותר על מנוע ה-1.5 ולשווק מעתה את ה-3, גם בגרסאות הציים, רק עם מנוע בנפח 2 ליטרים.
האם השינויים הללו יעזרו לצמד היפניות לעקוף את סקודה אוקטביה שניצחה ברוב המבחנים ההשוואתיים של מכוניות משפחתיות בשנים האחרונות? יצאנו לבדוק.
מה בכל זאת השתנה
לכבוד הקיץ ושלוש שנים בדיוק לאחר השקתה בדורה ה-11, הקורולה החתימה דרכון בגרסה מתוחת פנים. השינויים קלים למדי ומתמקדים בחזית הכוללת פנסים צרים יותר בשילוב תאורת לד מתקדמת שיחד עם סבכה ופגוש בעיצוב שונה מעניקים לקורולה נוכחות מעט דינמית יותר.
הקורולה החדשה מציגה מראה מגובש למדי וגם אם היא לא נאה במיוחד ובוודאי לא מסובבת ראשים, היא בהחלט מציגה פרופורציות המקנות לה מראה מכובד של מכונית גדולה מהמקובל בקטגוריה.
תא הנוסעים עבר עדכון אף הוא הכולל עיצוב מחודש לדשבורד, אופציה לגוונים בהירים ברמת הגימור הגבוהה, מערכת מולטימדיה עם מסך גדול מבעבר וממשק מתקדם, מחשב דרך משופר ומערך בטיחות מתקדם הכולל מערכת זיהוי תמרורים, בקרת סטייה מנתיב, התרעת התנגשות, עמעום אוטומטי של האור הגבוה כשרכב מתקרב ממול ובלימה אוטונומית במקרה חירום במהירות של עד 80 קמ"ש.
ניתן לציין גם את בקרת האקלים בעיצוב חדש (ב-GLI) ואת מערכת המולטימדיה עם המסך הגדול, אך השתדלות היתר של המעצבים בדמות שילוב מגוון סוגי חומרים לא באמת מעניקה שום ניחוחות מעולם הפרימיום לקבינה שעדיין נראית פלסטיקית מדי.
יחידת ההנעה לא השתנתה וכוללת מנוע 1.6 אטמוספרי המפיק 132 כ"ס ומשודך לתיבת הילוכים רציפה עם אפשרות לתפעול ידני בין 7 יחסי העברה שנקבעו מראש.
תג המחיר התייקר במעט במסגרת מתיחת הפנים ועומד על 129 אלף שקלים לגרסת SUN לציים המגיעה עם, מעבר למה שהוזכר לעיל, 7 כריות אוויר, בקרת שיוט וחישוקי ברזל עם טאסות פלסטיק ו-132 אלף שקלים לגרסת ה-GLI המאובזרת יותר הכוללת בנוסף כניסה ללא מפתח, בקרת אקלים מפוצלת, מראות מתקפלות חשמלית, פנסי ערפל וחישוקי 16' קלים.
כמו כן יש לציין שבחירה של כל צבע שונה מלבן תעלה לכם אלפיה נוספת.
האוקטביה נחתה בישראל בדורה השלישי באוגוסט 2013 ולא עברה שינויים משמעותיים מאז.
האוקטביה הנוכחית מציגה עיצוב מחודד ונאה מזה של הדורות הקודמים אך גם לא מספיק שונה מהם, לא סקסי או מקורי וכזה שבמקרה הטוב ניתן להגדיר כקלאסי.
תא הנוסעים של האוקטביה אף הוא לא פורץ גבולות אך נראה ומרגיש איכותי בזכות שימוש בחומרים בתו תקן גרמני והנדסת אנוש מוצלחת.
רמת האבזור הבסיסית "אמבישן" עולה 132 אלף שקלים, בדומה לגרסאות המאובזרות של המתחרות, וכוללת מערכת מולטימדיה עם מסך מגע בגודל 5", שליטה מההגה, בלוטות', USB, בקרת שיוט, פתחי מזגן גם בשורת המושבים השניה ורק לאחרונה חישוקי הפלדה וטאסות הפלסטיק והמזגן המכני הוחלפו בגרסת ה-1.2 ל' בחישוקים קלים ובמערכת בקרת אקלים.
גרסת "סטייל" עולה 135 אלף שקלים ומוסיפה מראות מתקפלות חשמלית, מולטימדיה משודרגת, פנסי ערפל, שמשות כהות מאחור ואופציה לגימור פנים בהיר.
על אף שמעבר לים האוקטביה מוצעת עם שלל מערכות בטיחות מתקדמות, בארץ משום מה היבואן החליט לוותר עליהן.
יחידת ההנעה כוללת, עדיין, את מנוע ה-1.2 ליטרים המוגדש המוכר והטוב המפיק 110 כ"ס ומומנט של 17.8 קג"מ המשודך לתיבת הילוכים אוטומטית כפולת מצמדים עם 7 יחסי העברה.
בשנת המודל הבאה האוקטביה צפויה לעבור שני שינויים משמעותיים – מתיחת פנים קלה שתיחשף בתערוכת פריז ושינוי ביחידות ההנעה הבסיסית עם הפסקת יצורו של מנוע ה-1.2, דבר שיחייב את צ'מפיון היבואנית להחליט אם לצייד את גרסת הבסיס במנוע 1.0 ליטרים המוגדש החדש של הקונצרן המציג נתונים דומים לאלה של מנוע ה-1.2, או לשדרג את גרסת הבסיס ולצייד אותה במנוע ה-1.4 המוגדש של הקונצרן שמפיק בימים אלה 150 כ"ס.
ה-3 בדורה הנוכחי נחתה כאן בסתיו 2013 ומעבר לים הוצגה לאחרונה גרסה מתוחת פנים שצפויה להגיע לכאן במהלך שנת המודל הבאה הכוללת שינויים עיצוביים קלילים, שדרוג במערכות הבטיחות המתקדמות ודיפרנציאל קדמי חדש השולט במומנט המגיע לכל גלגל.
על אף שעברו שלוש שנים מאז שהגיעה לכאן ועל אף שמדובר ברכב מאוד נפוץ במחוזותינו, ה-3 עדיין מושכת מבטים ונראית פשוט מצוין מכל זווית ולמעשה מדובר במשפחתית היחידה שאיכשהו מצליחה לתת פייט לאפיל של רכבי הפנאי המסוגננים שהפכו לכה פופולריים.
המעבר למנוע 2.0 ליטרים בלבד כולל גם שדרוגי אבזור עם חישוקי 18' קלים גם בגרסת הליסינג התורמים מאוד ליציבה הספורטיבית ולמראה הכללי של הרכב.
הרושם ממשיך בתא הנוסעים הכולל בעיקר חומרים איכותיים ומעניק לנוסעים תחושה עשירה ואווירה ספורטיבית למדי עם גימורי קרבון, לוח מחוונים בעל מד סל"ד גדול במרכזו והגה קטן וידית הילוכים מצופי עור ומעוטרים בתיפורים אדומים.
מערכת המולטימדיה MZD קונקט כוללת מסך מגע הנמצא בחלקה העליון של הקונסולה המרכזית ומתופעלת גם באמצעות חוגה בסגנון מערכת i-drive של ב.מ.וו.
בתחילת הדרך ה-3 (ודגמי מאזדה נוספים המצוידים במערכת) הגיעו עם ניווט מקורי בעברית, אך בשל בעיית תאימות ותרגום של המפה פונקציה זאת בוטלה וכיום מוצעת התאמה למערכת ניווט אפטר מרקט (ווייז או iGO) בתוספת תשלום.
ברשימת האבזור ניתן לציין גם כפתור התנעה, משוטים להעברת הילוכים בצידי ההגה, פנסי ערפל, תאורת קסנון ומערך בטיחותי עשיר הכולל מערכת התראה מפני סטיה מנתיב, מערכת עמעום אוטומטי לאור הגבוה, תאורה עוקבת פניה ובלימה אוטונומית במהירות עירונית.
השינויים המרכזיים הם, כאמור, בתא המנוע ואת מנוע ה-1.5 על 120 סוסיו שהתקשה להרשים מחליפה כעת יחידת ההנעה של הגרסה הבכירה – 2.0 ליטרים עם 165 כ"ס ומומנט של 21.4 קג"מ.
גרסת הבסיס (ספורט) עולה 130 אלף שקלים ובעבור שלושת אלפים שקלים נוספים תקבלו את הרכב ברמת הגימור קומפורט הכוללת בנוסף תצוגה עילית, גימור שונה במרכז הדשבורד, תא אחסון למשקפיים וסבכה קדמית ופנסי ערפל בגימור שונה.
מרווח פנימי
בחניה, רגע לפני שאנו יוצאים למסלול המבחן הצפוני הארוך שלנו, אנו משווים את תנאי המחיה בתאי הנוסעים.
כל המכוניות מרווחות מאוד מקדימה ומציעות מושבים טובים כשאלה של הסקודה הם הנוחים ביותר ואילו אלה של המאזדה מרגישים ספורטיביים ותומכים יותר.
סביבת הנהג בטויוטה יעילה אך מעט מבולגנת ולא הכי איכותית, בסקודה איכותית ונוחה אך משעממת ובמאזדה ספורטיבית ומרשימה אך אולי טיפה מצועצעת מדי.
המרווח של שלוש המתמודדות בחלק האחורי טוב מאוד לשני נוסעים וקצת פחות מבריק להסעת שלושה.
במבחן המושב האחורי ה-3 מסיימת במקום האחרון עם המושב הכי צפוף, ולחובתה גם מרווח רגליים פחות נדיב ומפתן חלונות גבוה שיקשה על ילדים קטנים, אם לרגע הם ירימו את העיניים ממסך הסמארטפון, ליהנות מנופי ארץ האבות.
המושב האחורי באוקטביה נחשב לאחד ה"אסים" של הרכב לאורך השנים ואכן די מרווח כאן, המושב עצמו נוח, מרווח הרגליים לשני נוסעים מצוין, מפתן החלונות נדיב וזהו הרכב היחיד בהתמודדות הזו הכולל גם יציאת מיזוג אחורית. עם זאת, בתפוסה מלאה המרווח פחות מרשים ותעלת מערכת ההנעה ופתחי המיזוג מגבילים מאוד את מרווח הרגליים של היושב בעמדה האמצעית.
מסעד המושב האחורי בקורולה מעט קצר אך מעבר לכך המרווח באחורי הקורולה הוא הנדיב ביותר עם רוחב מושב דומה לזה שבאוקטביה ורצפה שטוחה לחלוטין המעניקה מרווח רגלים מצוין לשלושה נוסעים.
עם נפח של 414 ליטרים תא המטען של ה-3 אמנם לא מאוד קטן אך הפתח שלו צר ומקשה על השימושיות.
הקורולה מציעה גישה נוחה יותר, אם כיי עדיין מעט צרה, ונפח הטענה נדיב יותר של 452 ליטרים ואילו בהשוואה של תאי המטען האוקטביה נמצאת ברמה משל עצמה עם דלת נוצ'בק אחורית ענקית המאפשרת גישה מושלמת לחלל הטענה עצום בנפח של 590 ליטרים.
מנוע, ביצועים וצריכת דלק
גרסת ה-1.5 של ה-3 על 120 סוסיה לא הרגישה חלשה במיוחד ובשימוש יומיומי, במיוחד בעיר ובשיוטי אוטוסטרדות, הייתה מספקת ועמדה בסטנדרטים המשפחתיים שהיו מקובלים במחוזותינו מזה שנים, אולם בתנאים מאתגרים יותר בתפוסה מלאה או בכבישים הרריים היא התקשתה להרשים ובמיוחד אל מול המתחרות המובילות העדכניות שהעניקו דחף עדיף בכל מצב.
בדלק מוטורס, היבואנית, הבינו את זה קצת מאוחר מדי ובאיחור לא אופנתי החליטו להפרד לשלום מגרסת ה-1.5 ולהתמקד בשיווק ה-3 עם מנוע 2 ליטרים על 165 סוסיו.
אמנם גם עם מנוע ה-2 ליטרים ה-3 לא מרגישה כטיל בליסטי שרק מחכה לשיגור, אך ההבדל מגרסת ה-1.5 משמעותי ביותר ובכל מצב ולאורך כל קשת הסל"ד מתקבל דחף משכנע מאוד שמאפשר ל-3 להשאיר מאחור ובפער ניכר יחסית את הקורולה והאוקטביה בכל מצב.
למרות נתון הספק של 110 כ"ס בלבד האוקטביה בהחלט מציגה ביצועים משכנעים למדי, לא מעט בזכות תיבת ההילוכים כפולת המצמדים והגמישות הרבה של מנוע הטורבו הקטן ולמרות היסוס קל במטרים הראשונים היא מזנקת בצורה נחושה מהמקום ומרשימה למדי גם בתאוצות הביניים.
על אף שבדרך כלל אנחנו לא מתלהבים מתיבות הילוכים רציפות אין ספק שבקורולה השילוב בין התיבה הזו לבין מנוע ה-1.6 האטומספרי מצוין ומעניק למכונית ברוב תנאי השימוש דחף ראוי המאפשר לה להישאר צמודה לאוקטביה בזינוקים מהמקום ולהיות אפילו טיפה מהירה ממנה בחלק מתאוצות הביניים, המדמות עקיפות וחשובות יותר לשימוש היומיומי.
ליד המשאבה האוקטביה התגלתה כאופציה החסכונית ביותר עם 10.1 קילומטרים לליטר בנהיגה מאומצת ו-14.5 בנהיגה רגועה יותר. ה-3, למרות המנוע גדול הנפח, הפגינה נתונים סבירים עם 9 קמ"ל לליטר תחת לחץ ו-13.5 בנהיגה שפויה ואילו הקורולה הציגה את הפער המשמעותי ביותר (ככל הנראה בגלל התיבה הרציפה) בין נהיגה מאומצת עם כ-8 קילומטרים לליטר לעומת 13.6 בשיוט.
נוחות והתנהגות
אף אחת מהמתמודדות כאן לא מעניקה נוחות נסיעה מרחפת אך שלושתן מצליחות להתמודד בצורה מספקת עם נפלאות הסלילה הארצישראלית.
הקורולה זוכה בסעיף זה לציון בינוני פלוס. יש לה מתלים לא נוקשים מדי המעניקים יכולת טובה להתמודד עם אספלט לא מושלם, אך מאידך יותר רעשי רוח חודרים לתא בכבישים מהירים ולעיתים היא סובלת מתחושה כללית מעט חלולה ופחות מוצקה מב-3 ובאוקטביה.
בהתאם למשנת הזום זום, הכיול של ה-3 נוקשה יחסית לטובת התנהגות כביש ספורטיבית. עם זאת, עבודת המתלים טובה מאוד במיוחד בהתחשב בצמיגי הספורט הקיצוניים והמכונית לא מתרסקת על בורות ושיבושים ומציגה שיפור משמעותי בריסון אל מול הדורות הקודמים.
כמו כן יש לציין את בידוד רעשי הרוח הטוב ורעשי הכביש סבירים ביחס לצמיגים הרחבים.
יחסית לרכבים מבית קונצרן פולקסווגן, האוקטביה מצוידת במתלים רכים יחסית ולמעט קופצנות מסוימת בכביש גלי, הצ'כית מעניקה את נוחות הנסיעה הטובה ביותר כאן. לא משהו במחוזות צרפתיים אך בהחלט מעל למספק והיא זוכה גם לציון הטוב ביותר בסעיף בידוד הרעשים.
מכוניות משפחתיות מיועדות להוביל ביעילות ובבטחה את היקרים לכם ולכאורה אין שום סיבה לנהוג בהן בקצב מהיר בכביש מפותל. עם זאת, שלוש המתמודדות שלנו מציגות גם בסעיף זה יכולות משכנעות מאוד וגבוהות בהרבה ממה שהרוב המוחלט של הנהגים יעז אי פעם לנסות.
את קפיצת המדרגה הגדולה ביותר לעומת קודמתה (מהדור העשירי ששווק כאן בין 2008-2013) עשתה ללא ספק הקורולה ועל אף שהיא כנראה עדיין לא תהיה הבחירה הראשונה של הנהג המשפחתי חובב ההגה, לקורולה רמת אחיזה גבוהה מאוד, מנוע ותיבת הילוכים שמצליחים לשמור את יחידת הכוח בטווח היעיל גם תחת לחץ ואפילו הגה, על אף היותו מנותק, מדויק מאוד.
גם האוקטביה היא לא מסוג המכונית שיגרמו לכם לבחור בדרך הארוכה והמפותלת יותר הביתה, אך היא מציגה אחיזת כביש גבוהה מאוד, היגוי מדויק ולמרות זוויות גלגול מורגשות גם יכולות דינמיות משכנעות שיחד עם תיבת הילוכים שעובדת טוב תחת לחץ, מעבירה הילוכים בקצב מהיר ומנצלת כל סוס במנוע, מאפשרת לשמור על קצב גבוה בכבישי נהיגה.
מנצחת הפרק הדינמי היא ללא ספק ה-3 שמרגישה בבית בכביש המפותל עם אחיזת כביש סופר גבוהה, עבודת מתלים מצוינת בשינויי כיוון, הגה מדויק מאוד ויחסית למקובל היום גם מתקשר ויחידת הנעה עוצמתית שמאפשרת, סוף סוף, לנצל את היכולות הגבוהות ולהעלות חיוך של הנאה על פניו של האוחז בהגה. במציאות חיי המעמד הבינוני ב-2016 זו בהחלט יכולת שיש להוקיר.
שורה תחתונה
שלוש המתחרות במבחן זה הן מכוניות טובות, אפילו מאוד, ולזכות כל אחת מהן יתרונות שיכולים להעניק לה את הבכורה.
אם אנחנו מנסים להיכנס לנעליה של "משפחת ישראלי" הרי שהמנצחת במבחן זה חייבת להיות הקורולה שמציעה את המרווח הטוב ביותר במושב האחורי, אבזור בטיחות מרשים כסטנדרט, התנהגות כביש מפתיעה לטובה, נוחות מספקת, מערכת הנעה מוצלחת וכמובן מוניטין אמינות וסחירות חזקים אפילו יותר מאחיזתו של ביבי בשלטון.
אמנם תא הנוסעים שלה עדיין מרגיש מעט פלסטיקי והעיצוב לא מרגש, אבל כבחירה שכלתנית למשפחה ללא ספק הטויוטה היא המכונית הנכונה.
מי שבכל זאת מחפש טיפה יותר יבחר כנראה באוקטביה. אמנם גם העיצוב שלה רחוק מלרגש, בגרסתה הישראלית היא נטולת מערכות בטיחות מתקדמות, יש לה אחריות קצרה יותר, מוניטין אמינות פחות מוצק וגרסת הבסיס שלה עולה כמו הגרסאות המאובזרות של המתחרות, אבל יש לה יחידת הנעה מוצלחת מאוד וחסכונית יותר, נוחות נסיעה מעט גבוהה יותר, יכולות דינמיות טובות ותא נוסעים שמרגיש איכותי מאוד, יציאת מיזוג בשורת המושבים השניה וכמובן תא מטען עצום ושימושי.
עם זאת, על אף אין ספק שבפרמטריים משפחתיים גרידא האוקטביה והקורולה מובילות, נשאלת השאלה האם צריך לבחון את המתמודדות כאן בהתאם לאותו סטריאוטיפ שחוק ונושן של המשפחומטית של משפחת ישראלי או שהקהל השתנה ומחפש היום דברים אחרים.
מבט על נתוני המכירות, במיוחד אם מנטרלים מהם את חלקם של ציי הרכב, מראה תמונה ברורה של התחזקות רכבים מסגמנטים אחרים על חשבונן של המשפחומטיות המשמימות.
ה-3 העדכנית אמנם סובלת מכמה חסרונות בולטים בהקשר של מכונית משפחתית ואין ספק שתא המטען שלה מעט מאכזב ושהיא פחות מרווחת לחמישה נוסעים, אך גם שתי המתמודדות האחרות כאן (ובאופן כללי כל המכוניות בסגמנט המשפחתיות הקומפקטיות) לא מציעות תנאי מחיה אידיאליים באמת בתפוסה מלאה או כאלה שיצליחו לאתגר את המרווח במושב האחורי של רכבי הפנאי (ובוודאי המיניוואנים) שכבשו את השוק בסערה.
במבט מפוקח אין ספק שה-3 מרווחת בהחלט ל-4 נוסעים, כוללת מערך בטיחות מרשים, מגיעה עם מוניטין אמינות יפני, מבוצעת היטב, מציגה סביבת נהג מזמינה, נראית נהדר, מצוידת במנוע עוצמתי, מהנה לנהיגה, מאובזרת בנדיבות ומעל לכל מצליחה להרגיש נחשקת ומיוחדת.
בשביל מכונית משפחתית עממית, כזו שאתם יכולים לקבל עם דלקן כחלק מתנאי העסקה בעבודה, זה בהחלט הרבה והופך אותה לבחירה שלנו במבחן זה.
בחנו: אופיר דואק, גיל מלמד ונעם וינד
צילומים: נעם וינד
דעה שנייה/ אופיר דואק
עוד מבחן של משפחתיות לפנינו, ושוב אני נדרש למאמץ הכרוך בלהכנס לראש של קהל היעד הפוטנציאלי – זה שמוביל ילדים במושב האחורי ומגיע לקו הסיום של חודש אוגוסט כשהוא מתנשף כמו רץ מרתון יחף.
בחירה במכונית משפחתית היא בחירה מודעת בתפישה של קודם כל יעילות, את ההנאה נשאיר אחרי שהילדים יהיו בני 18 (או אם יש לך כסף להחזיק מיאטה לסופי שבוע). הפעם הופיעה למבחן מאזדה 3, מה שהפך את הבחירה לקשה במיוחד. מאזדה 3 מוכיחה שעדין אפשר ליצור מכונית משפחתית שתהיה מהנה לנהיגה, כשעם מנוע ה-2.0 ליטר היא מספקת גם ביצועיים ראויים. בתמחור הנוכחי, יחד עם רמת אבזור הגבוה וציוד הבטיחות יש למאזדה קלף חזק להחזיר עטרה לישנה. המאזדה יכולה להיות מכונית משפחתית נהדרת למי שאין לו משפחה, כי נקודת התורפה שלה נעוצה במושב האחורי ובשימושיות המוגבלת.
הבחירה גם לא יכולה להיות הקורולה. זה לא שהקורולה מכונית לא טובה, להפך. היא אפילו מציגה שיפור עקבי בעידון, מציגה חבילת אבזור בטיחות מרשימה ואפילו ניתן לקבל אותה סוף סוף עם תא נוסעים שהוא לא בצבע שחור. אלא שהקורולה לא מצליחה להצטיין בשום סעיף מלבד בלהיות קורולה. לא לחינם היא המכונית הנמכרת ביותר בקבוצה, כי היא פשוט קולעת לטעם הרחב של הציבור שמחפש משפחתית יעילה, מרווחת, מאובזרת ובעלת מוניטין. אבל מול המאזדה והסקודה זה פשוט לא מספיק.
כך שנשארנו עם האוקטביה. כן, שוב האוקטביה. במבחן הזה, כמו גם במבחנים השוואתיים אחרי שערכנו, מצליחה להתבלט בדיוק התחומים החשובים למכונית משפחתית. היא נוחה, שקטה, מרווחת חסכונית יותר ממתחרותיה וכמובן מתהדרת בתא מטען עצום ושימושי. היא לא מעוצבת ומהנה כמו המאזדה, היא לא מעניקה שקט נפשי מוחלט בהיבטי הסחירות והאמינות כמו הקורולה ואבזור הבטיחות המתקדם שלה לוקה בחסר. אלא שלמרות כל אלו, היא עונה על הצרכים של מכונית משפחתית באופן הטוב ביותר. ומה עם ההנאה? כשהילדים יגיעו לגיל 18 או אם יהיה כסף לאוקטביה RS.
