ביולי 2026, כמעט 4 שנים לאחר שינוי מקביל בתקינה האירופאית, נוספה לדרישות היבוא של צמיגים לישראל חובת סימון של "בדיקת אחיזה בכביש רטוב גם לאחר שחיקה מבוקרת".
דרישה זאת, אשר חלה רק על צמיגים שמיובאים לפי תקן אירופאי ולא על אלה שנכנסים עם מסמכי תקינה אמריקנית, מסמלת מצד אחד מגמה חדשה יחסית של העלאת רף הדרישות מצמיגי רכב, ומצד שני את הפערים המתרחבים בין דרישות התקינה של אירופה, ארה"ב וסין.
עבור בעל רכב ממוצע, שבדרך כלל לא מתעניין בצמיגים בעת רכישת רכב אך נדרש לכך כאשר הוא נאלץ להחליף אותם, מדובר לכאורה בתוספת של עוד אות אל רצף האותיות והמספרים שמקשטים את הצמיג – במקרה הזה זאת האות "B".
אבל הסימון הזה הוא צעד אחד, גלגול נוסף אם תרצו, במהפכה אדירה שמתחוללת בחמש השנים האחרונות בתעשיית הצמיגים, מהפכה שהתחילה עם שיפור דרמטי בחובת הסימון וההנגשה של התכונות העיקריות של צמיגים.
הגלגול הבא, שכבר נחתם והוסכם אך ייכנס לתוקף בהדרגה ברחבי העולם בשלוש השנים הבאות, מאלץ את יצרניות הצמיגים להציע לנו מוצרים שנשחקים פחות, מפחיתים את תצרוכת האנרגיה (דלק או חשמל) ומספקים ביצועי אחיזה טובים יותר גם לאחר שהם נשחקים. השאלה המעניינת היא אם השיפורים האלה יחסכו לנו כסף או יעלו לנו יותר.
תווית צבעונית היא רק ההתחלה
גלגול ראשון במהפכת הצמיגים האחרונה החל בתחילת העשור הנוכחי עם חובת סימון פשוטה, "צבעונית" ומובנת יותר של צמיגים, וזאת מאפשרת לכל אדם להבין באיזו מידה צמיג אחד טוב יותר או פחות טוב מאחרים במונחי יעילות אנרגטית, אחיזה על כביש רטוב, כמות הרעש שהוא מייצר ועוד. כל המדדים האלה מסומנים בדרך קלה להבנה, בדירוג שנע בדרך כלל בין A לטוב ביותר ועד E להכי פחות, אבל מה שמשותף לכולם – ותודו שלא חשבתם על זה עד היום – זה שהדרוג הזה מייצג את תכונות הצמיג ביום הרכישה שלו, כאשר הגומי שחור, חדש ונקי.
אבל מה קורה לאותם צמיגים כעבור שנה או 10,000 קילומטרים? האם כל הצמיגים מזדקנים באותו קצב? באיזו מידה שומרים צמיגים משומשים על התכונות המקוריות שלהם? בכך עוסק הגלגול הבא של תקינות בינלאומיות, הגם שכל רגולטור בחר להתמקד באספקט שונה של אותה בעיה.
שינוי ראשון, זה שנכנס לישראל במסלול האירופאי ביולי האחרון, הוא מבחן "שחיקה מבוקרת" אשר כשמו כן הוא – בוחן את הצמיג בתנאי מעבדה כדי לוודא שהוא מספק את רמת האחיזה הנדרשת לאורך זמן, גם במצב שחוק.
המבחן לא כולל נסיעה או דימוי נסיעה של עשרות אלפי קילומטרים כדי "להזקין" את הצמיג אלא מתחיל עם צמיג חדש שמן הסוליה שלו מסירים חומר באופן מבוקר עד לעומק שנקבע בתקן, ולאחר מכן מבצעים איתו מבחן אחיזה על משטח רטוב. האות B בסימון האישור מעידה שהדגם עמד בדרישת התקן אבל לא מעידה שהצמיג נשחק לאט יותר, יחזיק לאורך קילומטרז' רב יותר או שהוא "עמיד יותר" מצמיג אחר. אלה תכונות אחרות שנבחנות, או ייבחנו בעתיד, באמצעות מדדים אחרים.
תקנה חשובה נוספת שעוסקת בשחיקת צמיגים נכנסה לתוקף באירופה בשנת 2024, אבל הפעם כחלק מדרישות תקינת זיהום האוויר Euro 7, כחלק מטיפול בפליטות מזהמים שלא מגיעות מצינור הפליטה. בפשטות: כדי שצמיג יעמוד בדרישות התקינה הוא חייב "להתפורר" פחות, כלומר לפזר פחות "אבק צמיגים", ולצורך זה הבלאי שלו נמוך יותר.
חשוב להזכיר: הגומי הזה, שמחזיק אותנו על הכביש, מתמודד עם דרישות רבות וקשות שחלקן סותר זה את זה. "התנגדות לגלגול" – כלומר כמות האנרגיה שהופכת לחום כתוצאה מן העיוות של הצמיג תוך כדי נסיעה – צורכת דלק או חשמל ולכן אנחנו רוצים שהיא תהיה מינימלית. "אחיזה על משטח רטוב" מייצגת לא רק את היכולת של צמיג לפנות מים, אלא את כושר האחיזה שלו, שהולך ומתדרדר ככל שחולפים הקילומטרים והזמן – וזה פרמטר בעל משמעות בטיחותית. הפרמטר הנוסף הוא שחיקת חומר הצמיג (abrasion), וזה הדבר שמעניין כרגע את הרגולטור שנאבק בזיהום סביבתי.
השילוב של מבחן שחיקה מבוקרת עם רף עליון של יצירת "אבק צמיגים" מייצג את הכיוון שאליו מגלגלים כיום הרגולטרים בעולם את תעשיית הצמיגים: מדדים פומביים שמתארים לנו, הצרכנים, כיצד הצמיג יתפקד בעתיד, ולא רק ברגע שיוצאים מן הפנצ'ריה.
שלוש יבשות, שלוש שיטות
אירופה, ארה"ב וסין (לאו דווקא בסדר הזה) הן עדיין שלושת הכוחות שמעצבים את תקינת הרכב העולמית בכל התחומים, אבל בשונה מאשר בתחומי פליטות מזהמים ומבחני ריסוק – פערי הגישות שלהם בתחום הצמיגים גדולים יותר.
אירופה, כפי שתיארנו, ממוקדת בהשפעות הסביבתיות של הצמיגים מבחינת צריכת אנרגיה ופיזור אבק צמיגים. אגב, מי שמתכנן להחליף צמיגים בקרוב ורוצה לגלות אם הדגם החדש שלו עומד בדרישות האירופאיות לאחיזה של צמיג שחוק צריך לחפש את האות B – אם כי חובת הסימון הזאת חלה רק על צמיגים שיוצרו אחרי השבוע ה-28 של שנת 2026 (החל ב-6 ביולי 26).
אותיות אחרות שיופיעו בצמידות לאותו סימון הן S לרעש גלגול, W לאחיזה ברטוב כשהצמיג חדש, R להתנגדות לגלגול, ו־B, כאמור, לאחיזה על רטוב לאחר שחיקה.
נדגיש שוב שהתקינה הזאת מתייחסת רק לצמיגים שמיובאים במסלול התקינה האירופאי, ואלה שנכנסים עם תקינה אמריקנית לא חייבים (אבל יכולים) לשאת את הסימון הזה.
המצב מעבר לאוקיאנוס האטלנטי שונה כי הרגולטור האמריקני הפדרלי עדיין מתבסס על תקינת UTQG הקיימת. עם זאת – מינהל הבטיחות בדרכים האמריקני, NHTSA, מקדם שני מהלכי רגולציה: תוכנית מידע צרכני ליעילות צמיגים, ותקני מינימום ליעילות אנרגטית ולאחיזה ברטוב. נשמע מוכר? כן, לא טעיתם: מה שהאירופאים כבר החילו על עצמם עדיין לא הפך לחובה בכל ארצות הברית, אם כי תהליך גיבוש הרגולציה מתקדם גם שם.
מי שמקדימה את וושינגטון, והציגה באמצע אוגוסט את קובץ התקינה ל"צמיגים תחליפיים" היא מדינת קליפורניה שהיא לא רק שוק הרכב הכי גדול והכי עשיר בארה"ב אלא גם סמן ימני היסטורי וחלוצה לפני המחנה כמעט בכל דבר שקשור ברכב.
הרגולטור של קליפורניה אישר ב-17 באוגוסט 2026 אתReplacement Tire Efficiency Program, וזה תקן מחייב ראשון בארה"ב ליעילות אנרגטית של צמיגים תחליפיים לרכבי נוסעים וטנדרים. עם זאת – השלב הראשון של התקן הזה ייכנס לתוקף רק בשנת 2029, והשלב השני שלו בשנת 2033.
בסין הדברים מתגלגלים אחרת
בשנת 2021 נכנסו לתוקף בסין תקני GB/T אשר מדרגים התנגדות לגלגול ואחיזה ברטוב, בדומה לקונספט האירופאי אם כי בשיטת דרוג שונה. הבעיה היא ש-GB/T היה בשעתו "תקן מומלץ" בלבד, ולא מחייב, ולכן עצם קיומו לא אמר שכל צמיג שנמכר בסין היה חייב לעמוד בו.
אבל בשנת 2024 פורסם בסין תקן GB 9743-2024 וזה כבר תקן מחייב לצמיגי מכוניות נוסעים שנכנס לתוקף במאי 2025. התקן הזה הוסיף דרישות התנגדות לגלגול וביצועים על משטח רטוב, ובאוקטובר 2025 נכנס לתוקף תקן GB/T 45478-2025 שמחייב את משווקי הצמיגים בסין להציג סימונים אחידים, בדומה לשיטה האירופאית. אגב, נכון להיום – התקן הסיני מחייב רק סטנדרט של סימון אחיד אבל לא את עצם הצגת הסימון הזה על כל הצמיגים החדשים.
אגב, משרד התעשייה הסיני הצהיר שהוא מתכוון להמשיך לפתח את שיטת התוויות, כלומר שהממשלה מציגה את זה כתהליך מתפתח עם כיוון ברור: יעילות, כושר אחיזה של צמיגים שחוקים ומידע לצרכן הם חובה תקנית והתקנים הולכים ונעשים יותר ויותר קשוחים.
מתגלגלים אל שנת 2032
תקן Euro 7 חל באירופה החל ב-1 ביולי 2028, וכל הצמיגים החדשים (דגמים חדשים) שיימכרו שם, ואלה שנדרשים לעמוד בתקינה אירופאית, יהיו חייבים לעמוד בדרישות שחיקה מרבית. החל ב-1 ביולי 2030 יורחב המהלך הזה אל כלל הצמיגים, גם דגמים קיימים, ממשיכים או קודמים, עם הוראות מעבר שעשויות לאפשר מכירה של צמיגים מטיפוסים קודמים עד ל-30 ביוני 2032.
עבורנו, כצרכנים ישראלים – זה מבטיח 7 שנים מבלבלות, אלא אם מישהו במשרד התחבורה או ברשות להגנת הצרכן יתעשתו על עצמם ויחילו בישראל חובת סימון שתאפשר לכל צרכן להבין מה הוא קונה.
בואו נתחיל בזה שמשרד התחבורה שלנו מגלה נדיבות יוצאת דופן עם יבואני הצמיגים, על חשבון בעלי הרכב כמובן, והוא מאפשר לצמיגיות להתקין צמיגים "חדשים" שגילם המרבי (מתאריך הייצור) הוא, תחזיקו חזק, שש שנים (!).
במילים פשוטות – בעל רכב יכול להיכנס לצמיגיה בישראל, לשלם ממיטב כספו תמורת צמיגים חדשים ולקבל סט שיוצר כמעט 6 שנים לפני אותו יום. משמעות אחת היא שעד שיסתיימו כל מלאי הצמיגים שמוחזק במחסנים ובצמיגיות ייתכן שיימכרו בארץ צמיגים מתקן חדש מאוד לצד צמיגים מתקן מיושן וממועד ייצור היסטורי.
בנוסף – חלק מן הצמיגים מגיעים אלינו עם תקינה אירופאית ואחרים לפי תקינה אמריקנית, ומועדי הכניסה לתוקף של רגולציות שונות לא מסונכרנים ביניהם. המשמעות: עד לשנת 2032, ועד 6 שנים לאחר מכן – ייתכן שיוצעו בישראל צמיגים "מתחרים" עם אותן מידות ואפילו עם מאפיינים דומים, אבל לא כולם יעמדו באותם סטנדרטים.
שאלת מיליון הדולר
האם תקנים חדשים, ומן הסתם מחמירים יותר, צפויים לייקר את הצמיגים שאנחנו קונים?
התשובה הכנה היא שאי אפשר לדעת, אבל אפשר ללמוד מן הניסיון ההיסטורי וממצב התחרות בישראל ולשער שהתשובה תלויה הרבה פחות ברגולציות והרבה יותר במספר השחקנים בשוק.
ככל שיהיו יותר מקורות יבוא ותהיה שקיפות גדולה יותר עבור הצרכנים בקשר לאיכויות הצמיגים – כך אפשר לשער שמחירי הצמיגים יהיו פחות יקרים. לא מן הנמנע, אמנם, שהחמרת התקינה תוציא מן ההיצע מוצרים זולים שלא עומדים בדרישות, אבל מכיוון שמדובר בתקנות גלובליות צריך להניח שגם יצרני הצמיגים שאינם ממותגים יתאימו את עצמם לתקינה.
בכל מקרה כנראה שלא מדובר בכסף גדול: בקליפורניה, למשל, הרגולטור מעריך שהעלות הנוספת שתיגרם כדי להתאים צמיגים לתקן היעילות החדש יוסיף למחירם כ-1.50 דולר לצמיג בשלב ראשון, וכ-6.5 דולר בשלב השני. מספרים כאלה ממחישים שהחמרת תקן לא בהכרח מתורגמת לזינוק במחיר.
אז מה לעשות (ומה לא)?
ראשית לכל ולפני הכל – מספר חשוב אחד שכולנו חייבים להכיר – והוא לא השתנה כבר שנים וכנראה גם לא ישתנה בעתיד – הוא מועד הייצור של הצמיג. זה נתון קריטי.
מועד הייצור מוטבע על כל צמיג שנמכר בישראל ומיוצג בארבע ספרות שכוללות את "שבוע הייצור" ואת שנת הייצור. כך, למשל, המועד שבו נכנס לתוקף התקן האירופאי האחרון הוא 2826, כלומר השבוע ה-28 של שנת 2026, או החל ב-6 ביולי 2026. אם רוצים להתקין לכם צמיג שכתוב עליו 2821, למשל, מומלץ לעבור לצמיגיה אחרת כדי שהצמיג הזה יותקן אצל בעל רכב יותר פראייר מכם.
אז איך בוחרים צמיגים? קודם בודקים התאמה לרכב מבחינת המידות הנדרשות, לאחר מכן את גיל הצמיג שמוצע לכם, לאחר מכן באילו תקנים הוא עומד ולבסוף משווים בין הצמיגים ולוקחים בחשבון גם את המחיר שלהם.
מי שמתחיל את ההשוואה רק בסעיף המחיר, או מי שמשווה בין מוחתג מוכר יותר למותג שמוכר פחות – יפספס את הפרמטרים בחשובים באמת, שמתארים מה הצמיג יודע לתת לאורך זמן.
כדי "להשוות תפוזים לתפוזים" – צריך לבדוק את נתוני הביצועים של הדגם והמידה המדויקים: בצמיג שמותאם לתקן האירופאי מדורגות היעילות האנרגטית והאחיזה ברטוב בין A, הטוב ביותר, ועד E – הכי פחות טוב.
המספרים עצמם פחות חשובים לנו אבל רק כדי לסבר את האוזן – כשמדובר בהתנגדות לגלגול A פירושו מקדם של עד 6.5, ו-E הוא מקדם של 10.6 ומעלה. באחיזה ברטוב A דורש נתון של לפחות 1.55 G ואילו E מספק 1.09 ומטה. דורוג רמת הרעש, לעומת זאת, מוצג במספר דציבלים ובשלוש רמות בין A ועד C.
בצמיג שמיובא במסלול האירופאי חפשו על הדופן את סימון ה־E (תקן אירופאי) ואת אישור R117. בצמיג שיוצר משבוע 28 של 2026 ואילך אל תחפשו סתם אות B במקום כלשהו בדופן: היא נמצאת רק כחלק מסימון S2W2R3B, ואילו המספר שאחרי האות E לא מדרג איכות אלא מזהה את המדינה שבה ניתן אישור הטיפוס לדגם הצמיג.
לגבי התקן האירופאי החדש – הכי חשוב לשים לב שהתקן (S2W2R3B) מתאר רק דבר אחד: שהצמיג עומד בדרישות תקינה. זה לא מדרג צמיג ביחס לצמיג אחר ולא מסביר מה הציון שלו במדד כזה או אחר, אלא אומר אך ורק "עבר את הרף הנדרש".
בצמיג שיובא לפי תקן אמריקני חפשו את הסימול DOT ואת נתוני UTQG. לדוגמה, הכיתוב TREADWEAR 400 / TRACTION AA / TEMPERATURE A אומר שלצמיג ציון שחיקה יחסי 400, דירוג האחיזה הרטובה האמריקני הגבוה ביותר AA ודירוג עמידות החום הגבוה ביותר.
דירוג A לשחיקה (Treadwear) לא אומר שתקבלו 40,000 או 80,000 קילומטרים של נסיעה, ואילו דירוג AA באחיזה (Traction) לא מקביל לדירוג A האירופאי מפני שאלה שיטות בדיקה שונות ואין טבלת המרה אמינה ביניהן.
איך מזהים צמיג שעומד בדרישות האירופיות החדשות?
בצמיג שיובא במסלול התקינה האירופאי ויוצר משבוע 28 של 2026 ואילך יש לחפש את הרצף S2W2R3B. האות B בסוף מציינת שהצמיג עמד בדרישת אחיזה ברטוב לאחר שחיקה מבוקרת.
איך משווים בין שני צמיגים שעומדים באותו תקן?
בצמיג בתקינה אירופאית יש להשוות את דירוג האחיזה ברטוב, דירוג ההתנגדות לגלגול, ואת רמת הרעש. השוואה צריכה להיות בין צמיגים באותן מידות.
מה הגיל המרבי של צמיג שמותר להתקין בישראל?
לצמיגייה אסור להתקין צמיג חדש שעברו יותר משש שנים ממועד ייצורו. זה לא אומר שצמיג שמותקן ברכב חייב להיות מוחלף בגיל שש.
לקריאה נוספת:
