דונלד טראמפ ניצח ויחזור בקרוב לכהונה שניה בבית הלבן, והשאלות המסקרנות הן אם יש הבדל בין הכהונה הזאת לכהונה הקודמת שלו, וכיצד יושפעו מכך בשנים הקרובות תעשיית הרכב ואנשים ברחבי העולם שבסך הכל רוצים לקנות מכונית.
האדם הראשון שגרף את כל הקופה הוא אילון מאסק שהשקיע יותר מ-150 מיליון דולר והרבה זמן וציוצים בקמפיין של טראמפ, והביטוי המיידי לכך הוא זינוק מרשים בערך המניות של טסלה.
ההימור של מאסק הפתיע במקור את כל מי שמכיר את השנאה המופגנת של טראמפ והממשל שלו לרכב חשמלי, במיוחד על רקע התבטאויות של טראמפ כנגד מאסק עצמו. אבל מאסק כבר קוצר רווחים ראשונים: בנאום הניצחון שלו כינה טראמפ את מאסק "גאון-על" ו"אדם מיוחד" שיש להגן עליו מפני ש"אין הרבה כאלה". העניין הוא שטראמפ ידוע כ"קלף משוגע" ואדם לא צפוי לחלוטין, וההשלכות של החלפת הממשל האמריקני על תעשיית הרכב האמריקנית והעולמית עשויות או עלולות להיות משמעותיות מאוד. בטווח המיידי אפשר לצפות לשיפור משמעותי ברווחיות של יצרניות הרכב האמריקניות לצד התייקרות של מחירי המכוניות לצרכנים.
סוגיה מיידית וחשובה ראשונה שמונחת על השולחן היא הסיוע חסר התקדים של ממשל ביידן לתעשיית הרכב החשמלי בארה"ב ולפיתוח תשתיות טעינה לרכב חשמלי באמצעות "החוק להפחתת האינפלציה". מונחים שם גם תמריצים פדרליים בסך 7,500 דולר לכל מכונית אשר ניתנו במקור על-ידי ממשל אובמה, נחתכו בקדנציה הראשונה של טראמפ והוחזרו על-ידי ביידן.
עם זאת – כיוון הפעולה של ממשל טראמפ בקשר לרכב חשמלי לא צפוי, ממש כמו האיש עצמו: במהלך הקמפיין טראמפ הצהיר – באמירה כנה עד כדי מבוכה – שהוא "בעד מכוניות חשמליות" והסביר: "אני חייב להיות, כי אילון היה מאוד תומך (בי ובקמפיין שלי – ג.מ.)".
איך זה מסתדר עם הסלידה ההיסטורית של רפובליקנים מ"ניידות נטולת פליטות"? זה לא מסתדר. זאת פוליטיקה, זה כסף ואלה אינטרסים.
אסור לשכוח שלפחות בשוק האמריקני – שמעולם לא התבסס על תשתיות ממשלתיות, לטסלה יש יתרון מובנה על-פני כל יצרניות הרכב החשמלי האחרות – ובכלל זה גם על היצרניות האמריקניות המסורתיות שנכנסו לתחום החשמלי.
טסלה היא חלוצה במשחק הזה, וכמי שהייתה שם לפני כולם היא נאלצה לבנות בעצמה את כל האקוסיסטם החשמלי עבור לקוחותיה, ובכלל זה גם רשת טעינה מהירה. העובדה היא שטסלה אולצה, לפני קצת יותר משנה, "לפתוח" את הרשת שלה לשאר המשתמשים כתנאי לקבלת מימון ממשלתי לרשת. במילים אחרות, לטסלה קל לחסום מתחרות, ואם הרגולטור יימצא ביד שלה זה יהיה עוד יותר קל עבורה.
עידן חוסר הוודאות
בטווח הזמן המיידי עשוי (או עלול) הממשל החדש לבטל או להחליש את תקנות זיהום האוויר, את גובה התמריצים לרכב חשמלי ולמשתמשים ברכב חשמלי, את גובה המכסים שמוטלים על יבוא לארצות הברית בכלל, ובפרט על יבוא מסין ועל יבוא רכב חשמלי ורכיבים לרכב חשמלי.
הממשל החדש עשוי, או עלול, להפחית מיסים על הכנסה ולהעלות מיסים על מוצרים וצריכה, להתערב בעבודת מינהל הבטיחות בדרכים ולהשפיע על בטיחות כלי רכב, לשנות את הרגולציה על רכב אוטונומי ואף למנוע ממדינות כמו קליפורניה לקבוע בעצמן את תקני זיהום האוויר וצריכת דלק של כלי רכב.
לכאורה – אך הגיוני הוא שלכל ממשלה תהיה מדיניות מוצהרת שמבטאת את רצון הבוחרים בה, ושהיא תפעל ליישם אותה. למעשה – האתגר העצום שכל אחד מן השינויים האלה מציב בפני תעשיית הרכב בכלל לא קשור לשאלה אם הוא טוב או רע, נכון או שגוי – אלא באיזה אופן הוא מקדם או משבש תוכניות קיימות.
מחזורי הפיתוח בתעשיית הרכב ארוכים ומאוד מורכבים מבחינה לוגיסטית. להחלטה אם לייצר רכב חשמלי או עם מנוע בעירה יש משמעויות עצומות מבחינת מחקר ופיתוח, תכנון ייצור, התקשרויות עם ספקים, השקעה במפעלים, תוכניות שיווק ועוד ועוד. החלטות שמתקבלות היום אצל יצרנית רכב קשורות בשינויים שאנחנו, הלקוחות, נראה באולמות התצוגה במקרה הטוב בעוד שלוש שנים, ולפעמים רק בעוד חמש שנים או יותר.
אם יש דבר אחד שיצרניות רכב זקוקות לו יותר מכל זאת ודאות שתאפשר להן לתכנן לזמן ארוך, ושינויים מהירים של מדיניות ממשלתית עלולים להחריב ולמוטט כל יצרנית רכב.
רכב חשמלי
"חוק הפחתת האינפלציה" שהעביר ממשל ביידן בשנת 2022 הקציב את התקציב הגדול ביותר בהיסטוריה למאבק בשינויי האקלים – 450 מיליארד דולר – ובנוסף לו נחקקו מספר חוקים אחרים שהקציבו תקציבים ישירים ועקיפים לתמיכה ברכב חשמלי ובמשתמשים ברכב כזה.
ממשל ביידן חידש את התמיכות בהיקף של 7,500 דולר לרכישת רכב חשמלי שמיוצר בארה"ב ויישם תמיכות כלכליות בייצור אמריקני של רכיבי סוללות ומינרלים שמקורם בארה"ב. במקביל, הממשל קבע יעדים להפחתת כמות זיהום האוויר מכלי רכב ויעד לפי לפחות 50% מכלי הרכב שיימברו שם בשנת 2030 יהיו נטולי פליטות.
לאורך השנים, וגם בקמפיין הבחירות שלו, טראמפ תקף ללא הרף את כלי הרכב החשמליים ואמר שוב ושוב ש"כל החשמל הזה לא יעבוד". בחלק מנאומיו טראמפ הבטיח שהוא "יסיים את המנדט לרכב חשמלי כבר ביום הראשון במשרד". את יעדי הפחתת הפליטות ויעד המכירות הוא כינה "ההונאה הירוקה החדשה".
אם טראמפ יסובב לאחור את הספינה הזאת אז ראשונים להשתנות יהיו תקנות צריכת הדלק וזיהום האוויר שקבעו משרד האנרגיה האמריקני והסוכנות הפדרלית להגנת הסביבה אשר ואמורים להיכנס לתוקף בעוד שנתיים.
מועמדת נוספת לחיסול היא הטבת הרכישה בסך 7,500 דולר שמוענקת לרוכשי כלי רכב חשמליים והראשונות להיפגע מכך – אם זה יבוצע – הן יצרניות הרכב האמריקניות שהשקיעו מעשרות מיליארדים בהסבת הפעילות שלהן לכיוון החשמלי.
טסלה, לעומת זאת, לא צריכה את הטבת המס הזאת כמו ג'נרל מוטורס ופורד מפני שהיא כבר מובילה בהפרש ניכר את השוק ויש לה את "היתרון לגודל" שיאפשר לה להוריד מחירים ועדיין להרוויח – ממש כפי שעשתה בסין.
סין על הכוונת
תחום שבו אין ככל הנראה חילוקי דעות משמעותיים בין שני הממשלים הוא יחסי הסחר עם סין – וסביר שלפחות בטווח הזמן המיידי יעשו גם טראמפ ואנשיו ככל שביכולתם למנוע יבוא רכב סיני.
ממשל ביידן, בתמיכה דו-מפלגתית רחבה, הטיל לאחרונה מכס בשיעור דרמטי של 100% על כלי רכב חשמליים מתוצרת סין, וקשה לראות את טראמפ משנה את זה.
ממשל טראמפ אף עשוי להטיל מכסים נוספים על יבוא חלפים לרכב מסין, כביכול כדי לעודד ייצור אמריקני, למרות שצעדים כאלה יעוררו צעדי נגד בסין ויפגעו שם בפעילות של ג'נרל מוטורס ואולי אפילו של טסלה. בנוסף, עד שחברות אמריקניות יגדילו את היקפי הייצור שלהן זה יוביל להעלאות מחירים לצרכנים. אנליסטים בארה"ב מעריכים שממשל טראמפ לא רק יטיל מכסים חדשים על רכיבי סוללות שמיוצרים בסין אלא אף ירחיב את החוק למניעת עבודת כפייה של אויגורים ויוסיף את ענקית הסוללות הסינית CATL לרשימה השחורה.
אבל היות שהזכרנו כבר שטראמפ הוא "קלף משוגע" צריך לומר גם שבשעה שבכהונה הקודמת שלו הוא מנע יבוא של רכב מסין – הוא גם חתם בשעתו עם הסינים על הסכמים כלכליים חשובים שתחמו את גבולות התחרות. אם טראמפ ייפגש עם הנשיא הסיני שי ויצליח לקדם איתו נורמליזציית סחר בין המדינות – ייתכן ש"מעז ייצא מתוק" והדברים יתפתחו לכיוונים חיוביים.
מדיניות בדלנית ומכס על יבוא רכב
מכס על יבוא סחורות מספק הגנה לתעשיות מקומיות ומעודד ייצור מקומי, אבל בטווח הארוך חוסם תחרות וגורם להעלאת המחיר לצרכנים. המדיניות הכלכלית האמריקנית של שתי המפלגות לאורך השנים התנגדה להטלת מכסי יבוא, ודווקא דוגמה מתחום הרכב מוכיחה את הנזק שהם גורמים לכלכלה.
לפני כשישה עשורים, לאחר שאירופה הטילה מכסים על יבוא עוף מארה"ב, הטילו האמריקנים את "מס התרנגולות" שכלל בין השאר מכס בשיעור של 25% על משאיות קלות מיובאות. המס הזה אמנם אפשר ליצרניות הרכב האמריקניות לשלוט בקטגוריית הרכב הרווחית ביותר בארה"ב אבל גם העניק להן מונופול שמנע תחרות על המחירים ועל הטכנולוגיה. מי שמשלמים עד היום את המחיר הם הצרכנים האמריקנים.
לאורך כל מערכת הבחירות טראמפ הבטיח להטיל מכס בשיעור של 10%-20% על סחורות מיובאות, ובכלל זה גם מאירופה ואף מקנדה וממקסיקו. המטרה – בהקשר שלנו – היא לחסום יבוא של רכב סיני זול, וכולנו נצטרך לחכות ולראות אם זאת הייתה ירייה באוויר או שהוא באמת מתכוון לממש את האיום.
ארצות הברית היא יעד הייצוא החשוב ביותר של מדינות האיחוד האירופאי ועוד לפני צעדי התגובה שהמדינות האלה עשויות לנקוט צפויה פגיעה ביצוא לארה"ב והייצור המקומי שם לא יצליח לפצות עליה ולכל הפחות ינצל אותה כדי להעלות מחירים. חלק מיצרניות הרכב האירופאיות שמוכרות בצפון אמריקה גם מייצרות שם חלק מן הדגמים שלהן, והן יוכלו להעביר דם דגמים אחרים – אבל זה תהליך שאורך שנים אחדות ועד שהוא יושלם צפויה פגיעה ודאית בהיקפי המכירות של יצרניות אירופאיות באמריקה.
בעיה יותר גדולה תהיה לאמריקנים עם קנדה ומקסיקו שחתומות איתם על הסכם הסחר USMCA. ג'נרל מוטורס, פורד, קרייזלר, וגם טויוטה, הונדה, ניסאן מאזדה ואחרות מייצרות בקנדה ובמקסיקו, ולא כולן יוכלו להעביר את הייצור לתוך ארה"ב.
כך או אחרת – הטלת מכסי יבוא תייקר את כלי הרכב שנמכרים בארה"ב, תגדיל את הרווחים של יצרניות הרכב, תועיל לבעלי המניות ותפגע בצרכנים.
פגיעה בבטיחות
אחד המהלכים ההרסניים ביותר של ממשל טראמפ הראשון בכל הנוגע לבטיחות כלי רכב היה חניקת מינהל הבטיחות בדרכים הפדרלי האמריקני – NHTSA – ועצירת לא מעט חקירות שהגוף הזה קיים אצל יצרניות רכב.
בתקופת טראמפ קודמו רק שני חוקים זניחים לגמרי לקידום הבטיחות, והגוף הזה הוחזר לפעילות מלאה בתקופת ממשל ביידן והניב עשרות חקירות ותקנות חדשות.
גם בתחום הזה צפוי לטסלה עתיד ורוד: כנגד יצרנית הרכב מטקסס נוהלו ומתנהלות בשנים האחרונות לפחות 14 חקירות אודות ליקויי בטיחות שונים – בדגש על מערכות הסיוע לנהג – "נהיגה עצמית מלאה" ו"טייס אוטומטי" – ולא מעט מנהלים בחברה הזאת ישמחו להפחתת הלחץ.
העניין הוא שמינהל הבטיחות בדרכים האמריקני הוא מגדלור באפילה עבור כל המשתמשים ברכב בעולם והוא משפיע מאוד על הבטיחות של כולנו בדרכים. פגיעה בפעילות שלו רעה לכולם, חוץ מאשר לבעלי מניות של יצרניות רכב.
חיסולים ממוקדים
אחד החששות שפרשנים אמריקנים רבים מהדהדים הוא מפני חיסול חשבונות אישיים של טראמפ עם על מי שהתנגד לו או תמך בביידן ובקמלה האריס, והטענה היא שלטראמפ יש בעניין הזה גישה "ילדותית ונקמנית".
מוקדם לומר אם זה באמת מה שיקרה אבל אם כן – אחד הראשונים לשלם מחיר בתעשיית הרכב האמריקנית יהיה איגוד עובדי תעשיית הרכב – ה-UAW והעומד בראשו שון פיין.
פיין ניהל קמפיין אגרסיבי למען בחירה בהאריס ואף לעג לטראמפ, והוא גם הסביר לאנשי האיגוד שהבחירות הנוכחיות הן "רגע מכונן עבור מעמד הפועלים". בשלבים האחרונים של הקמפיין, וביום הבחירות עצמו, התייצבו אלפי פועלי תעשיית הרכב ברחבי ארה"ב והשתתפו, בין השאר, ב"מבצע נקישה" על יותר מ-250,000 דלתות במדינת מישיגן לבדה.
אנליסטים מעריכים שטראמפ יפעיל לחץ על משרד המשפטים לפתוח בחקירות נגד האיגוד ופיין עצמו ולמנות נציגים "עוינים" במועצה הלאומית ליחסי עבודה. פיין עצמו מיהר להגיב ואמר ש"חברים ברחבי המדינה מאוימים על-ידי תאוות בצע תאגידית חסרת מעצורים שהורסת את חיינו, את משפחותינו ואת קהילותינו…"
מאבק חזיתי מתוקשר בין טראמפ לפיין הוא בדיוק מה ששני האנשים האלה רוצים כי כל מנהיג שרוצה את תמיכת הציבור שלו מעמיד מולו אויב אמיתי או מדומיין. העניין הוא שמלחמה בין האיגודים לממשל תגרום להשבתה של חלק ממפעלי הייצור בארה"ב, תשבש אספקה ותעלה מחירים.
המנצח הגדול של בחירות 2024: אילון מאסק
גם אצל הדמוקרטים וגם אצל הרפובליקנים הוסרו בקמפיין הבחירות הנוכחי כל המסכות בנוגע לקשרי הון ושלטון, נחצו כל הקווים האדומים ואבדה הבושה.
טראמפ – בלי למצמץ – מבטיח לטריליונר שתמך בו "מקום בקבינט" ולכל הפחות תפקיד של יועץ מיוחד, והוא אף הבטיח להקים "ועדת התייעלות ממשלתית" בראשות מאסק. מאסק מצידו אמר שכיועץ מיוחד הוא רוצה לקדם קיצוץ של 2 טריליון דולר מן התקציב הפדרלי וגם להשתמש בהשפעתו כדי לקבוע סטנדרטים פדרליים לכלי רכב אוטונומיים. בכל מקרה – בין אם מאסק יפנה זמן כדי לעסוק בענייני מדינה ובין אם לא – ניגוד העניינים כאן זועק לשמים.
טסלה היא רק חלק אחד, אפילו לא הכי חשוב, בחיים של מאסק והאינטרסים שלו לא נמצאים רק בעולמות הרכב החשמלי אלא בתחומי בינה מלאכותית, רובוטים, תחבורה רבת תפוסה ותחבורה אוטונומית, חקר המוח ומסעות בחלל.
עם המפתחות למשרד התחבורה ולמינהל הבטיחות הפדרלי בכיסו מאסק יכול לנפנף כל רגולציה משמעותית שתפריע לעניינים שלו ולקדם כל רגולציה שתפגע במתחרים בו. יתכן שמאסק אפילו יוכל לקדם פרויקטים שמנוגדים לדעתם של הבוחרים הרפובליקנים, למשל את תוכנית התשתיות הלאומית שמתוקפה מוקמת רשת עמדות טעינה מהירות לאורך הכבישים המהירים ובקהילות מוחלשות בהיקף של כ-7.5 מיליארד דולר. טסלה תהיה אחת המרוויחות העיקריות מתוכנית זאת.
כדי לסיים באקורד חיובי אפשר להצביע על ניגוד עניינים אחר שעשוי להועיל לציבור: טראמפ מנסה, כאמור, למנוע מקליפורניה אפשרות להכתיב תקני זיהום אוויר (שמשפיעים גם על 17 מדינות נוספות) אבל התקנים האלה משרתים את טסלה ולכן צפוי שהעמדה של טראמפ "תתרכך".
לקריאה נוספת:
רוב הלקוחות בארצות הברית רוצים לקנות רכב חשמלי אבל היצרניות מפסידות 6,000 דולר על כל אחד שהן מוכרות
הקרב על השקע: קבלו את תקן צ'אוג'י לטעינת רכב חשמלי
שרת האוצר של ארה"ב: "כלי רכב חשמליים ישחררו את אמריקה מן התנודתיות במחירי הנפט"
