שר התחבורה, ישראל כץ, חתם על תקנה חדשה המאפשרת להעלות את המהירות המרבית בכבישים מהירים ל-120 קמ"ש. התקנה תיושם תחילה בכביש 6, ובעקבות תיאום עם אגף התנועה תחל אכיפת המהירות בכביש מכ-130 קמ"ש. אך שימו לב – העלאת המהירות בפועל תיושם רק "בחודשים הקרובים"
משרד התחבורה הודיע היום (א') על אישור תקנה חדשה, המאפשרת להעלות את המהירות המרבית המותרת בכבישים מהירים מ-110 ל-120 קמ"ש. במשרד אומרים כי התקנה החדשה, שנחתמה על-ידי שר התחבורה ישראל כץ, תיושם תחילה בכביש 6, אך רק לאחר שיפור תשתיות שיכלול החלפת מעקות בטיחות והתקנת פסי הרעדה. במשרד אומרים שעבודות התשתית יסתיימו "בחודשים הקרובים", ולכן העלאת המהירות לא תיכנס לתוקף באופן מיידי.
על-פי הודעת המשרד, המהירות המותרת בפועל תהיה אף גבוהה מ-120 קמ"ש, שכן אכיפת המהירות על-ידי אגף התנועה של המשטרה תחל מכ-130 קמ"ש (10% מעל המהירות המרבית המתוכננת). במשרד לא אומרים בשלב זה באילו כבישים נוספים תעלה המהירות ל-120 קמ"ש, ומסתפקים בהבהרה לפיה העלאת המהירות תיעשה לאחר תיאום עם אגף התנועה של המשטרה.
על כוונתו להעלות את המהירות בכביש 6 ל-120 קמ"ש הצהיר שר התחבורה כבר בסוף 2012. באותה עת הועלתה המהירות בכמה כבישים ל-100 ו-110 קמ"ש (למשל בכמה קטעים בכבישים מספר 1 ו-2), וזאת בעקבות אימוץ מסקנותיה של ועדה מקצועית שהמליצה על העלאת המהירות.
אז העלאת המהירות תורמת לבטיחות?
במשרד התחבורה מבהירים היום שבכבישים שבהם הועלתה המהירות המותרת בשנים האחרונות לא הורע מצב הבטיחות, ובחלקם אף נרשם שיפור. "בכבישים שבהם עלתה מהירות הנסיעה מ-100 ל-110 קמ"ש, לא נרשמה כל השפעה שלילית ולא חלה כל הרעה (בבטיחותם) של הנהגים", מסבירים במשרד, "יתרה מכך, בחלק מהכבישים שבהם עלתה המהירות ל-100 ול-110 קמ"ש, אף נרשמה ירידה במספר תאונות הדרכים".
ראוי להעמיד את דברי משרד התחבורה מול עמדה שביטאו רק לאחרונה כל בכירי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בתמיכה קולנית של בכירים בעמותות בטיחות ובמשטרת ישראל. בישיבה שנערכה באוקטובר 2013 בוועדת הכלכלה של הכנסת, הזהירו בכירים בעמותות ומומחי הבטיחות של הרשות מפני כל עלייה במהירויות הנסיעה, וציינו שמחקרים הוכיחו שהעלאת המהירות – ואף בשיעור זניח – תוביל לעלייה במספר התאונות וההרוגים.
הודעת משרד התחבורה מהיום עומדת בסתירה מוחלטת לעמדה זו של הרשות ועמותות הבטיחות, ואפשר גם למצוא בה עדות (נוספת) לכך שמחקרים בינלאומיים – שנערכו בסוף שנות ה-90 ולכאורה הוכיחו שאכיפת מהירות תורמת לבטיחות – מבוססים על הנחות לקויות, או לכל הפחות כאלה שאינן רלוונטיות לעידן המודרני של בטיחות. למעשה, החלטת המשרד להעלות את המהירות מוכיחה (ולא בפעם הראשונה) שכבישים איכותיים מאפשרים את העלאת המהירות מבלי להתפשר על הבטיחות.
על-רקע הודעת משרד התחבורה ראוי גם לבחון מחדש את החלטת המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל להרחיב את מערך מצלמות המהירות. בתוכנית העבודה השנתית של המשרד לביטחון נקבע יעד של הצבת 40 מצלמות מהירות חדשות עד סוף 2014, במטרה להגיע ל-100 מצלמות בסך הכל. אולם, הרחבת מערך האכיפה האלקטרונית, בעלות של עשרות מיליוני שקלים, נעשית לפני שיעילות המצלמות (שכבר הותקנו) הוכחה במחקר מקומי – וכאשר במשרד התחבורה מעלים את המהירות בכבישים מהירים.
בעניין זה ראוי להזכיר את מדיניות הצבת מצלמות המהירות בשבדיה, הנחשבת למדינה הבטוחה בעולם (לפחות בכל הנוגע לתחבורה יבשתית). השבדים מציבים מצלמות מהירות בעיקר בכבישים צדדיים, שבהם אין הצדקה כלכלית לשיפור תשתיות, בעוד שבישראל מציבים מצלמות רבות דווקא בכבישים מהירים ובינעירוניים, שנסללו (לפחות חלקם) לפי סטנדרטים מודרניים.
