חברת הליסינג סירבה לשלם לנהגת שמכוניתה נפגעה בתאונה את מלוא עלות הנזק, בטענה שהיא לא דרשה מהמוסך להתקין חלקי חילוף משומשים. תשלום מלוא הנזק, כך טענו בחברה, תביא להתעשרותה של הנהגת. בית משפט לתביעות קטנות קיבל את תביעת הנהגת, ומצא שחלקי החילוף המשומשים פשוט לא התאימו למכוניתה והתקנתם הייתה דורשת קידוח, ולכן לא היה מנוס משימוש בחלפים חדשים

לפני כעשרה חודשים הייתה כ' מעורבת בתאונת דרכים עם מכונית שנמצאת בבעלות חברת הליסינג ש. שלמה. האחריות לתאונה, ועל כך הסכימו גם בחברת שלמה, הייתה מצדו של נהג מכונית הליסינג. אלא שזה לא מנע מהחברה מלסרב לשלם לכ' את מלוא עלות הנזק שנגרם למכוניתה. במקום 6,114 שקלים, כפי שנקבע על-ידי שמאי רכב, שילמה החברה לנהגת רק 3,577 שקלים.

הסיבה: כ' לא עשתה די כדי להקטין את הנזק ולא דרשה שיתקינו במכוניתה חלקי חילוף משומשים, ולכן נעשה שימוש בחלפים מקוריים וחדשים. אם תקבל את מלוא עלות הנזק, כך נטען, תתעשר הנהגת על-חשבון חברת הליסינג. כ', שאינה מומחית בתחום הרכב ומעולם לא למדה שמאות, לא הבינה מדוע קיבלה פיצוי כה נמוך ופנתה לבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה.

ומה שהתברר עד מהרה הוא כי החלפים המשומשים שנדרשו על-ידי חברת הליסינג פשוט לא התאימו למכוניתה של כ'. למעשה, שימוש בחלפים המשומשים במכוניתה של כ' היה דורש קידוח, וזו כמובן דרישה בלתי סבירה, שכן שימוש בברגים קודחים עלול לפגוע במרכב ובבטיחות הרכב. ולכן, גם אם כ' הייתה הופכת בן-לילה לשמאית רכב ובעלת מומחיות בינלאומית בתיקוני מרכב, לא היה בכך כדי לשנות את התוצאה ולהביא להרכבת חלפים משומשים במכוניתה.

"התעשרותה של התובעת"
"אין מחלוקת בין הצדדים באשר לאחריות הנתבע 1 (נהג מכונית הליסינג, ש.ה) להתרחשות התאונה, (ו)ההכרעה הנדרשת הינה באשר לגובה הנזק", סיכמה אושרית הוברמן-היימן, רשמת בכירה בבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה, את עובדות המקרה. "הנתבעים (חברת שלמה) טוענים כי החלפים אשר הושמו ברכבה של התובעת הינם חדשים, בעוד שעל התובעת לפעול להקטנת נזק ולרכוש חלפים משומשים. עוד נטען, כי תשלום פיצוי בהתאם לשווי חלפים חדשים, יהא בו בכדי להביא להתעשרותה של התובעת על-חשבון הנתבעים".

אלא שכאמור, כ' לא עמדה בפני התעשרות פתאומית, שכן מידותיהם של החלפים המשומשים לא התאימו לאלו שנדרשו לתיקון מכוניתה. הרשמת הבהירה בפסק דינה כי "בחוות דעתו של השמאי מטעם התובעת נכתב כי '… אכן היו חלפים משומשים, אך במהלך הניסיון להרכיבם ברכבה של התובעת הסתבר כי הם אינם מתאימים במידותיהם לרכב, ולצורך הרכבתם יש להשתמש בברגים קודחים כדי להתאימם למקום. מנהלו המקצועי של המוסך, אשר אחריות התיקון חלה עליו משיקוליו המקצועיים, פסל את החלקים הללו והרכיב בפועל מכלולים מקוריים'".

חברת שלמה אמנם יכולה הייתה לנסות לערער על הקביעה בעניין התאמת החלפים המשומשים, אך עורכי דינה אף לא ביקשו לחקור את השמאי מטעמה של כ' או את מנהל המוסך שבו תוקנה המכונית. "אין לבית המשפט כל עילה לפקפק במהימנות הטעם והנימוק שניתן במסגרת חוות הדעת לשימוש בחלפים חדשים, ועל-כן אני מקבלת אותו, כפי שהוא", ציינה הרשמת הוברמן-היימן.

"לתובעת אין כל ניסיון בשמאות"
גם טענת חברת שלמה בעניין אי-הקטנת הנזק על-ידי הנהגת, נדחתה. "אני מוצאת כי יכולתה של התובעת להשפיע על בחירת החלפים הייתה מצומצמת ביותר, עד כדי אפסית", כתבה הרשמת הוברמן-היימן. "אין לי ספק כי לתובעת אין כל ניסיון בשמאות בתאונות דרכים… ולא הוכח כי היה לתובעת בסיס כלשהו לדעת האם היה מקום להחליף (את) החלפים בחדשים, או שמא משומשים. משכך, לא ניתן היה לצפות ממנה להתמקח או לסרב לשלם בגין חלפים חדשים, או לעשות כל פעולה אחרת, ועל-כן אין לבוא אליה בטרוניה לעניין זה".

כמובן שגם מומחיות וניסיון בשמאות לא היו משנים דבר, שכן – כפי שכבר נקבע – החלפים המשומשים פשוט לא התאימו למכוניתה של כ'. "לא היו חלפים משומשים המתאימים למכוניתה של התובעת, ובהתאם להלכה, במקרה של ספק – ידה של התובעת היא על העליונה", סיכמה הרשמת. "משהגעתי למסקנה כי יכולת השפעתה של התובעת על ההחלטה להשתמש בחלפים חדשים הייתה אפסית, ולמעשה לא קיימת, גם לא ניתן לומר כי ניצלה לרעה את המצב במטרה להתעשר שלא כדין על-חשבון הנתבעים".

הרשמת חייבה את חברת שלמה לשלם לכ' את יתרת עלות תיקון הנזק, בסך 3,128 שקלים. בנוסף, קבעה הרשמת כי על החברה לשלם לכ' הוצאות בסך 650 שקלים. סעיף אחרון שבו חויבה החברה היה תשלום מלוא שכר הטרחה של השמאי מטעמה של כ': גם כאן ניסתה החברה לשלם פחות מכפי שנדרשה, כאשר סך "החיסכון" הגיע ל-140 שקלים. לדברי הרשמת הוברמן-היימן, "אני מוצאת את ניכוי הסך האמור (140 שקלים) מן הפיצוי בגין שכר טרחת השמאי כשרירותית ובלתי סבירה, ובקביעה כי המדובר בשכר טרחה 'גבוה מן המקובל' כבלתי מבוססת בעליל".

אלא שלמרות שקבעה כי הצדק היה עם כ', סירבה הרשמת לפסוק לטובתה תשלום בגין אבדן ימי עבודה ועגמת נפש. בעניין זה ראוי לציין כי גם אם כשלה הנהגת בהוכחת ראשי נזק אלה, מפסק הדין עולה כי פסיקה לטובתה גם בסעיפים אלה הייתה דווקא מועילה: חברות ליסינג, כמו חברות ביטוח, נוהגות לעתים בצורה שרירותיות, והגדלת היקף הפיצויים שהן נדרשות לשלם במקרים דומים לזה של כ' אולי תרתיע אותן מפני נקיטת הליכים מיותרים, שמסבים נזק כלכלי לנהגים.