ניסאן צפון אמריקה הכריזה בסוף השבוע על קריאה לתיקון של כמעט 300 אלף מכוניות מ"משפחת ה'ורסה'", אשר כוללת את דגמי 'ורסה סדאן' (שנקראים 'אלמירה' בישראל) שיוצרו בין השנים 2011 עד 2015 ודגמי 'ורסה נואט' ('נואט' בישראל) שיוצרו בין השנים 2013 ל-2015.

במסגרת התיקון יוחלפו במכוניות חלקי דיפון ופלסטיקה אשר במצבם המקורי עלולים לגרום לתפיסת כף רגל ימין של הנהג בינם לבין דוושת התאוצה – וכך לגרום לתאוצה בלתי נשלטת או למצב שבו הנהג לא יצליח להעביר במהירות את כף הרגל שלו מדוושת התאוצה אל דוושת הבלמים, ולא יספיק לעצור בזמן.

בסך הכל קוראת ניסאן לתיקון לבעליהן של 298,747 מכוניות, וזאת לאחר שכבר החלה לבצע באפריל האחרון תיקון כזה שלא במסגרת "קריאה לתיקון" אלא כ"הוראת שירות" (TSB) אצל לקוחות שנכנסו לתיקונים וטיפולים שגרתיים במוסכים בארה"ב.

במקור, אנשי ניסאן התנגדו לדרישת מינהל הבטיחות בדרכים הפדרלי האמריקני (NHTSA) לביצוע הקריאה לתיקון, וזאת בטענה שלא ידוע להם על תאונות ושמספר התלונות שהתקבלו במינהל נמוך מאד באופן יחסי למספר המכוניות שנמכרו. למרות זאת, עצם העובדה שניסאן כן החלה לבצע תיקונים יזומים במכוניות מוכיחה ראשית לכל שישנה בעיה (אחרת מה יש לתקן?) ושנית, שיש גם פתרון טכני לבעיה הזאת.

בדיעבד נמצאה פרשת חלקי הדיפון של 'משפחת ורסה' תחת חקירת המינהל האמריקני במשך תקופה מספיק ארוכה כדי שכמה תאונות שהתרחשו – ומספר גדול יותר של תלונות שנצבר – ישכנעו את ניסאן לבצע את התיקון למרות ההתנגדות הראשונית.

ניסאן צפון אמריקה פרסמה בסוף השבוע הודעה לפיה בכוונתם לבצע את קמפיין הקריאות לתיקון החל מאמצע חודש אוקטובר – ככל הנראה לאחר שמספיק חלקים תחליפיים יגיעו אל מוסכי השירות של החברה, אבל ההודעה הזאת לא יכולה בשלב זה להרגיע את בעלי ניסאן בישראל.
בניגוד לקריאות לתיקון שנוגעות למפרטים ייחודיים לשוק מסוים שיכולים להיות שונים מאלה שנמכרים בישראל – למשל תקלות סדרתיות שקשורות למנוע בתצורה או בנפח שלא מוצעים אצלנו – ההיגיון מחייב שעיצוב תא הנהג וחלקי מבנה שבתוכו לא שונים בין מכוניות שנמכרו בארה"ב לכאלה שיובאו לישראל. זאת במיוחד בדגמי 'אלמירה' אשר מיוצרים גם עבור צפון אמריקה וגם עבור ישראל במפעל של ניסאן במכסיקו (ולהבדיל מ'נואט' שמיוצרת עבורנו בבריטניה).

יבואני ניסאן לישראל, חברת קרסו מוטורס, מסרו ל-TheCar שאצלם לא התקבלה עד כה אף הודעה בקשר לקריאות לתיקון אצל ניסאן, וזה מעלה שלוש אפשרויות עיקריות.

אפשרות אחת היא שאנשי ניסאן טרם הספיקו להודיע ליבואן הישראלי על כוונת החברה לתקן גם את 1,118 האלמירות ו-408 ה'נואט' שנמכרו אצלנו מתחילת 2014 ועד סוף אוגוסט האחרון.
אפשרות אחרת היא שבכל זאת קיימים הבדלים בין המכוניות הישראליות לאמריקניות, ולכן אנשי ניסאן סבורים שאין צורך לתקן את המכוניות 'הישראליות'.

אבל קיימת גם אפשרות שלישית, מטרידה במיוחד, והיא שבניסאן – כמו אצל חלק מיצרניות הרכב האחרות – מבוצעת "הערכת סיכונים" כלכלית קרה שבה נשקלים הנזק הכלכלי האפשרי במקרה שהתקלות הסדרתיות יגרמו לתאונות בישראל, אל מול העלות הכספית הוודאית של ביצוע התיקון גם אצלנו.

בראיה קרה כזאת, ובמיוחד לנוכח חוסר האונים שמפגין משרד התחבורה הישראלי בכל הקשור למעקב אחרי קשר בין קריאות לתיקון שאינן מדווחות לבין תאונות דרכים – ניסאן לא לוקחת על עצמה כמעט שום סיכון אם תחליט שלא לבצע את התיקון בישראל.
גם אם מי מבעלי האלמירות הישראליות ייהרג, חלילה וחס, בתאונה שתיגרם לאחר שרגלו נתפסה בדיפון – אין בישראל אף מנגנון שיגרום לניסאן לשלם על אי ביצוע הקריאה לתיקון.

חשוב להדגיש שליבואני ניסאן לישראל אין כל חלק במציאות הזאת לכאן או לכאן: הם, מבחינתם, יכולים לפעול אך ורק לפי הנחיות היצרן, ואם אנשי ניסאן יחליטו לבצע את התיקון רק בארה"ב, ולא בישראל – אין ליבואנים כמעט אף דרך לחלוק על ההחלטה הזאת (אגב, בשונה ממה שרבים סבורים בטעות, אם כן מבוצעת קריאה לתיקון היא לא באה על-חשבון היבואן אלא ממומנת במלואה על-ידי היצרן).

יחד עם זאת – לבעלי 'נואט' ו'אלמירה' מומלץ מאד לשים לב האם במכוניותיהם ישנה לכף הרגל שלהם נטייה להיתפס בדיפון הפלסטי שמימין לדוושת התאוצה – ובמקרה שכן עליהם להתלונן על כך בפני היבואן ובפני משרד התחבורה.

אלמירה לא לבד

כאילו כאתנחתא קומית פרסמה ניסאן גם קריאה לתיקון של כאלף וחמש מאות ג'יפים גדולים מדגם 'ארמאדה' לצורך החלפת אבזמים בחגורות הבטיחות שלהם.
מסתבר שבגלל בלבול במפעל ההרכבה של הג'יפ הגדול והיקר של ניסאן הותקנו במכוניות אלה אבזמים לא נכונים ששייכים בכלל לדגמים אחרים. התוצאה, כפי שעולה מתיאור הקריאה לתיקון שפורסמה, היא שחוסר ההתאמה בין האבזם לבין המנעול שלו עלול לגרום למצב שבו החגורה לא תינעל – וכך לא תתפקד בעת תאונה, או שהיא תישאר תפוסה מבלי שתהיה אפשרות לפתוח אותה – וכך לא תאפשר למי שחגור בה להיחלץ מן הרכב לאחר תאונה.
'ארמאדה' לא נמכרת בישראל באופן סדיר, ובכל מקרה מדובר בסדרת ייצור קטנה שנבנתה בין אפריל ליוני השנה.

בעיה רצינית יותר, שגם היא התגלתה על-ידי מינהל הבטיחות הפדרלי האמריקני, נוגעת לחיישני ההפעלה של כריות-האוויר הבטיחותיות. מדובר בחיישנים שמותקנים במושבי הנוסע ואמורים "לדווח" למערכת על משקל היושב במטרה לקבוע אם בכלל לפתוח את כרית האוויר ובאיזו עוצמה.
תקלת תוכנה, כך מסתבר, גורמת לכך שבכמעט מיליון מכוניות מדגמי 'אלטימה', 'סנטרה' ו-200 NV, אשר יוצרו בשנים 2013-2014, כמו גם בדגמי JX35 ,QX60 ו-Q50 של אינפיניטי, עלול קוד תוכנה פגום במערכת ההפעלה למנוע את פתיחת כרית האוויר של הנוסע בעת תאונה.

בניסאן התקבלו עד עתה 1,271 תלונות בנוגע לבעיה זו, ובכללן דגם דיווח אודות תאונה אחת שבה נפצע אדם. רוב התלונות נוגעות למצבים שבהם למרות שאדם מבוגר יושב על מושב הנוסע מוסיפה נורית החיווי של כרית האוויר לדלוק וכך "מכריזה" שהכרית מבוטלת ולא תתנפח בעת תאונה.

גם במקרה זה, על אף שבישראל לא פורסמה קריאה לתיקון, כדאי להיות ערנים ולשים לב למצבים שבהם יושב נוסע לצד הנהג אך נורית ביטול כרית-האוויר שלו דולקת (נורית כתומה שעליה איור של כרית-אוויר).

רק בישראל

משרד התחבורה הישראלי פועל בשיטת "הראש הקטן" ולא מחייב את יצרניות הרכב לדווח לו ישירות אודות קריאות לתיקון, ואנשיו גם לא מבצעים בקרה אודות קריאות לתיקון שפורסמו בעולם. התוצאה היא שהמשרד שאחראי על בטיחותנו בכבישים יכול לדעת רק על קריאות לתיקון שמדווחות לו על-ידי יבואני הרכב, וגם אותן הוא לא מפרסם באופן פומבי, מפורט וקל להבנה באתר האינטרנט שלו.

המשרד גם לא מפרסם 'קריאות שירות' (TSB) של יצרני הרכב, שבמסגרתן הם מתקנים תקלות סדרתיות כאשר מכוניות נכנסות באופן שגרתי לטיפולים, ולא במסגרת קריאה יזומה.

מיבואני ניסאן לישראל נמסר, כאמור, שטרם התקבלו אצלם הודעות בנוגע לקריאות לתיקון.

היות שבעשרות מקרים קודמים שבהם פניתי אל משרד התחבורה לקבלת תגובות לא זכיתי לכל מענה החלטתי שלא לטרוח ולבקש את תגובת המשרד לאמור כאן. עם זאת, היה ואנשי משרד התחבורה יחשבו שמגיעה לכם תגובה לדברים – היא תפורסם כאן עם קבלתה.