הפרלמנט האירופי אישר אתמול (ג') דרישת חובה למערכת מצוקה אוטומטית בכל מכונית חדשה שתימכר בתחומי האיחוד החל מאפריל 2018.
לחיצה של מי מיושבי הרכב על כפתור חירום תאפשר לו לקיים באופן מיידי שיחה קולית עם מוקד חילוץ ארצי, ובעת תאונה תופעל המערכת באופן אוטומטי ותשדר את אות המצוקה למוקד גם ללא מגע יד אדם.
המערכת, שמכונה "eCall" נועדה לסייע לצוותי ההצלה והרפואה להגיע במהירות רבה אל מי שנפגעו בתאונות דרכים, ולאתר באופן מיידי את מי שנפגע ולא מסוגל להסביר למחלצים מה הוא המיקום המדויק שלו.
כדי שמערכת מסוג זה תפעל ביעילות היא זקוקה לשני אלמנטים נפרדים: תפוצה רחבה בצי רכב גדול ככל האפשר, ומוקד ארצי שמאחד את כל שירותי החירום.
החלק הראשון של המשוואה נפתר עבור תושבי ישראל גם ללא צורך בהתערבות ממשלתית: מרגע שהמערכת הופכת לחלק מדרישות התקינה האירופאיות היא תיוצר במספרים גדולים מאד, מחירה יהיה נמוך, והיא תופיע כציוד סטנדרטי בכל מכונית בעלת תקינה אירופית.
המחיר, אגב, שמוערך על ידי אנשי האיחוד בכ-100 אירו (כ-500 ש"ח) למכונית, אפילו לא צפוי לייקר את מחירי המכוניות בישראל, בהנחה שהדרישה האירופית תועתק גם לקובץ התקנות הישראלי.
החלק השני של המשוואה מעט יותר מסובך עבור הביורוקרטיה הישראלית. למרות שמזה למעלה מעשור מתקיימים בישראל דיונים אודות הצורך להקים מרכז חירום ארצי אשר יאחד את המוקדים של המשטרה, מד"א ומכבי האש תחת מספר חירום אחד – דוגמת 911 האמריקני ו-112 האירופי – עד היום לא הצליחו כל ממשלות ישראל להרים את הפרויקט הזה – אולי מפני שהוא קשה מידי לביצוע עבור מדינה ששלחה לוויינים לחלל ומתאמנת על תקיפת הארסנל הגרעיני האיראני (על פי מקורות זרים, כמובן).
מצד שני, ייתכן שדווקא התקנה החדשה הזאת תעודד את משרד התחבורה הישראלי לאחד סביבו את משרדי הממשלה האחרים – בעיקר משרד הבריאות והפנים – כדי להרים סוף סוף את הפרויקט הלאומי המסובך הזה.
מכל מקום, עד שהגורמים הישראליים יספיקו להתארגן על עצמם צפויות מכוניות ראשונות שבהן מותקנת מערכת eCall לנחות בישראל, וזה צפוי כבר בתוך שנה מהיום או פחות מכיוון שגם לאירופאים לא היה כל כך קל עם התקנה הזו: היא אמורה הייתה להיכנס לתוקף עוד השנה, אך יישומה נדחה בכשנתיים וחצי.
סיבה לגיטימית אחת לדחיית מועד היישום של התקנה באירופה הייתה חששות בנושאי פרטיות, אולם אלה הוסרו במהלך של משא ומתן בין חברי הפרלמנט האירופי לבין הממשלות החברות באיחוד.
ההסכמה הסופית היא שברגע שבו יילחץ כפתור המצוקה של המערכת (או יופעל אוטומטית) היא תשלח למוקד הארצי נתונים בסיסיים אודות מיקום הרכב, כיוון הנסיעה האחרון שלו (לכך יש חשיבות בעת נהיגה על כבישים מהירים), מועד הלחיצה על הכפתור (או מועד התאונה), סוג הרכב (מכונית נוסעים, טנדר, ואן וכיוצ"ב), וסוג המנוע (בנזין, היברידי, חשמלי וכו').
מנתונים מחקריים שהופקו לצורך קבלת ההחלטה אודות הפיכת המערכת למנדטורית עולה שהיא עשויה לקצר עד כדי מחצית את משך הזמן שנדרש לצורך הגעת צוותי חילוץ אל מקום תאונה, בעיקר באזורים פריפריאליים. ההערכה הנוכחית היא שבזכות קיצור זמן התגובה יינצלו חייהם של כ-10% מהרוגי תאונות הדרכים באירופה.
בישראל, שבה זמני התגובה בדרך כלל קצרים יותר, יכולה להיות למערכת כזאת תועלת ייחודית במקרים של אירועים חבלניים, מכיוון שהפעלתה באמצעות הכפתור נועדה לאפשר לנהגים לדווח במהירות וביעילות אודות אירועים חיצוניים שלא קרו במכונית שלהם עצמם – למשל תאונה קשה שבה היו מעורבים כלי רכב אחרים (או אירוע בטחוני וכיוצ"ב).
סוגיית הגנת הפרטיות, אגב, נפתרה בין השאר בכך שהמידע, המוגבל מאד, אודות המכונית, נשלח אוטומטית רק במקרה שבו מתרחשת תאונה שבה נפתחות כריות-אוויר.
התקנה החדשה תיכנס לתוקף באירופה החל מיום 31 במרץ 2018, אולם, כאמור, סביר שכמעט כל המכוניות החדשות יצוידו בה עוד קודם לכן, רובן כבר במהלך 2017 או לפני כן.
