גניבה של ממירים קטליטיים הפכה למכה בקנה מידה עולמי והיא מסבה נזק עצום לבעלי הרכב. הגניבה עצמה קלה מאד, ונחשבת לעבירה פחות חמורה מאשר גניבת הרכב כולו, אבל היא לא פחות רווחית עבור הגנבים והסוחרים בסחורה גנובה. גובה הנזק לבעלי הרכב עלול להגיע בחו"ל לסדרי גודל של 3,000 דולר. אצלנו, בישראל, הכל הרבה יותר יקר ולכן נתקלנו כבר ביבואני רכב שגובים יותר מ-30,000 שקלים תמורת ממיר חדש.
משטרת ישראל אמנם מפרסמת אחת לכמה חודשים תמונות של פשיטה מוצלחת על "עסק" לסחר בממירים קטליטיים גנובים, אבל ככל הידוע היא לא משלימה את העבודה המשטרתית באופן שמאפשר הגשה של כתבי אישום חמורים. העובדה היא שעד היום לא התבשרנו על אף גנב או סוחר בממירים קטליטיים גנובים אשר נשלח למאסר ממושך בישראל.
אלא שבעוד שחברי הכנסת בישראל עסוקים במשחקים פוליטיים ובניסיונות להפיל את הממשלה או להגן עליה, בארצות הברית מתקיים בחודשים האחרונים גיוס נרחב לחקיקת חוק ייעודי לענישה כלפי גנבים של ממירים קטליטיים ושל סוחרים בסחורה גנובה כזאת. את המהלך הזה החל במקור סנטור ממדינת אינדיאנה, ולאחרונה הוקמה שדולה אזרחית רחבה מאד ששמה לה למטרה להפוך את גניבת הממירים הקטליטיים לפשע פדרלי.
נסביר: ארצות הברית היא מדינה פדרלית, כלומר שכל אחת מ-50 המדינות שלה מחוקקת חוקים עצמאיים משלה ברוב הנושאים האזרחיים. בנוסף, כל המדינות כפופות למערכת חוקים פדרליים, ולסמכויות של סוכנויות פדרליות שונות כמו ה-FBI או, להבדיל, מינהל הבטיחות בדרכים האמריקני.
חוק פדרלי גובר על החוקים המקומיים של המדינות וברוב המקרים מונע מעבריינים לבצע עבירות במדינה אחת ולהימלט או לחיות במדינה אחרת שבה הם לא עוברים על החוק (לדוגמא, עבירות על חוקי הדואר, או זיוף כסף, עלולות לשלוח עבריינים לכלא לשנים ארוכות).
איגוד סוחרי הרכב הלאומי האמריקני חבר לאחרונה אל תריסר ארגוני סחר אחרים והעלה קמפיין ציבורי ופוליטי לקידום חוק שנקרא "חוק מניעת גניבת חלקי רכב ממוחזרים" (Preventing Auto Recycling Theft Act), או חוק PART, וזאת הצעת החוק הראשונה בקונגרס שנועדה לטפל בבעיה לאומית גוברת של גניבות ממירים קטליטיים. חקיקה זאת מקובלת כעת על שתי המפלגות ונתמכת ככל הידוע על כל חברי בית הנבחרים האמריקני.
הנוסח המקורי של חוק זה הוצג בינואר השנה על-ידי חבר הקונגרס האמריקני (רפובליקני) ג'ים ביירד ממדינת אינדיאנה, ובדברי ההסבר נכתב בין השאר כך: "על ידי סגירת פרצות שקיימות (בחוק) מזה זמן רב, וחיזוק היכולת של גורמי אכיפת החוק לאתר חלקים גנובים ולאכוף את החוק, נוכל ליצור סביבה בטוחה יותר לבעלי רכב ולעצור את הפשעים הללו אחת ולתמיד".
האמת היא שאחד הדברים המדהימים בקמפיין הנוכחי הוא המספרים הקטנים, במושגים אמריקנים, שבהם מדובר: נבחרי הציבור האמריקנים מתגייסים לסייע לציבור למרות שמספר העבריינים שנתפסו עד כה ברחבי המדינה הענקית נשמע זעום באופן פרופורציונלי להיקף התופעה הזאת בישראל. לפי נתונים אלה, בשנת 2020 נתפסו ברחבי ארה"ב פחות מ-15,000 גנבי ממירים (אם כי מדובר על זינוק של 325% ביחס לשנת 2019, ומאז המצב רק החמיר).
אצלנו, במדינה שכל שטחה וגודל האוכלוסיה שלה בטל בשישים ביחס לארצות הברית של אמריקה, נגנבים מידי שנה אלפי ממירים קטליטיים ואף פושע עדיין לא נשלח, כאמור, לכלא בגין עבירה זאת.
אגב, לא מיותר לציין שגניבות הממירים הקטליטיים עתידות להחמיר בישראל ובעולם כולו לנוכח המלחמה באוקראינה: רוסיה היא אחת הספקיות העיקריות של מתכות נדירות שנדרשות לייצור ממירים קטליטיים, ומניעת סחר איתה מזניקה עוד יותר את מחיר המתכות האלה.
חוק PART, אשר הנוסח הסופי שלו נכתב בימים אלה, ידרוש בין השאר מיצרניות הרכב לסמן על ממיר חדש במכונית שנמכרת בארה"ב באמצעי זיהוי ייחודיים אשר יקלו על הרשויות לאתר את המקור שלו. בנוסף הוא קובע עונש פלילי חמור על גניבה, מכירה, סחר או רכישה של ממיר קטליטי גנוב.
אחד מסעיפי החוק קובע שתופעל תוכנית מענקים פדרלית שתאפשר לגופים אזרחיים להחתים את מספרי השלדה (VIN) של מכוניות על הממירים הקטליטיים שמותקנים עליהם, וסעיף אחר נוגע לתקני רישום קפדניים לסוחרים לגיטימיים בממירים קטליטיים משומשים. תקציב ייעודי יוקצב לאכיפת חוקי גניבת ממירים.
הפשע (בישראל) משתלם
אחד הדברים המשותפים בין גניבת ממירים קטליטיים בארה"ב ובישראל הוא הפער הבלתי נתפס בין התועלת הכלכלית ל"גנב הקצה" לבין הנזק העצום לבעלי הרכב. בארה"ב מקבל גנב ממירים בין 20 ל-350 דולר לכל ממיר (וזה לא רע עבור "חמש דקות של פחד") אבל העלות הסופית לבעלי הרכב יכולה להגיע ל-2,500-3,000 דולר, ולכך צריך להוסיף את אובדן ימי העבודה, עלויות הגרירה למוסך, ובמקרים לא מעטים גם השבתת הרכב למספר ימים או אף שבועות בגלל מחסור בחלקי חילוף בשוק.
אצלנו, בישראל, גנבי ממירים מקבלים מאות בודדות של שקלים לכל ממיר, ואצלנו, כאמור, התקבלו חשבוניות שמעידות על תשלום של כ-30,000 שקלים להתקנת ממיר מקורי במוסכים מורשים של יבואניות רכב.
גניבות רכב בכלל, וסחר בחלקי רכב גנובים בפרט, יוצרים את אחד הבסיסים לפשיעה כלכלית וביטחונית נרחבת, פוגעים בתחושת הביטחון של הציבור ובתחושת אובדן המשילות, ובמציאות הישראלית גם מסכנים חיים היות שמכוניות גנובות משמשות לא פעם לביצוע פיגועי טרור. למרות זאת כל ממשלות ישראל עד היום לא פעלו כדי להפוך את גניבות הרכב או את הסחר בחלקי רכב גנובים לעבירה בעלת משמעות, וכל עוד שהחוק לא מחמיר עם גנבי רכב וסוחרים בחלקים גנובים – בתי המשפט לא יכולים לשלוח אותם לכלא.
לנוכח היוזמה האמריקנית מעניין יהיה לגלות אם יש בכנסת ישראל צדיק אחד, חבר כנסת בודד אשר ינסח ויוביל הצעת חוק דומה, לרווחת בעלי הרכב בישראל. כל מה שחבר כנסת כזה נדרש לעשות זה להעתיק את רוח החוק האמריקני, לקבוע חובת סימון לממירים קטליטיים (ועל הדרך גם לחלקי רכב נוספים), ולקבוע עונשי מינימום מרתיעים למי שייתפס עם ממיר קטליטי מבלי שתהיה לו יכולת להוכיח שהוא נרכש באופן לגיטימי.
גנבו לכם את הממיר הקטליטי מהרכב? כתבו אלינו ל-editor.thecar@gmail.com ונתארגן לקבוצת פעולה, נמצא חבר/ת כנסת צדיק/ה ונשנה את החוק בישראל.
לקריאה נוספת:
הגנבים חוגגים והממיר הקטליטי שלכם בסכנה
גנבו לך את הממיר הקטליטי? יש מצב שהגנבים יאכלו אותה
גניבת ממירים קטליטיים: האם ממשלת ישראל תלמד מקנדה?
