מוקירי זכרי יודעים שלא צריך להתאמץ כדי לקנות את ליבי. אני לא זקוק למכונית פאר, מנוע אדיר או טכנולוגיה מתקדמת: תנו לי 4X4 פשוט ובסיסי, שלוש דוושות על הרצפה, ומעל לכל גג ברזנט שאותו אפשר לקלף כאשר השמש נרגעת.
ברור שכמעט כל ג'יפ קשיש עונה על דרישותיי הצנועות, אבל ה-Five של בני שבה אותי בקסמיו כבר פעמיים: מסתבר שאת הג'יפ הזה כבר פגשתי בשנת 1983 (!) במסגרת כתבה על מועדון הג'יפים הישראלי באחד מגיליונותיו הראשונים של מגזין הרכב 'טורבו' ז"ל.
סרטון משעשע ל-CJ5
בני הציג בפני בגאווה את גיליון 'טורבו' המצהיב ואנחנו נסחפנו בזיכרונות נוסטלגיים אודות תהפוכות שלושים השנים האחרונות… רכבי שטח באו והלכו, מגזיני רכב נפתחו (ובעיקר נסגרו), עברנו מחזורי חיים, איבדנו שיער וצימחנו בטן, אבל בניגוד לנו ה-Renegade הקשיש דווקא נעשה צעיר יותר, עדכני ומתוקתק.
בין הג'יפים שיוצרו בארה"ב, CJ5 הוא אחד המוצלחים ביותר. במשך כ-30 שנות המודל יוצרו ממנו למעלה מ-600,000 יחידות, מספר עצום במונחים של ג'יפ. את חייו בישראל החל ה- Fiveשל בני ב'לפידות', החברה לחיפושי נפט, במשך שנים ארוכות שימש כרכב בטחון אזרחי, ובשנת 1986 הוא הגיע לידיו של בני.
כבעליו של מוסך "לָצִי" לרכבי קרייזלר ומותגי GM, לבני קל יותר מאחרים להחזיק במספר ג'יפים. יש לוMB קשיש ממלחמת העולם השנייה ו'רוביקון' חדש ומשופר, אבל ליבו מסור ל-CJ5 הצהבהב. שאלתי אותו מדוע בחר ב-'חמש' ולא ב-CJ7 הנחשב יותר, ותשובתו היא שאין כמו הפרופורציות של ה'חמש'. כך, לדעתו, צריך להיראות ג'יפ טיולים אמיתי.
יצירתיות מכאנית
חיצונית, ה-CJ5 של בני 'נאמן למקור', למעט הבדל חשוב אחד: הצמיגים הגדולים, גדולים מידי, יש לומר, על המרכב המקורי. מתי שהוא בהיסטוריה נרשמו צמיגי 32×10.5 ברישיון הרכב, ועכשיו כבר קשה לחזור למידת הצמיגים המקורית, 10X15, אם כי בני עוד מקווה לחזור אליה ביום מן הימים.
למעט הצמיגים הג'יפ אותנטי לחלוטין, אפילו עם צביעה ומדבקות מקוריות, פנסים, מושבים, ואפילו הברגים מקוריים מאמריקה ("אצלי לא תמצא ברגי פח!" הוא אומר בלהט). אפילו כננת ה'רמזי-9000' הגיעה ממפעלי ג'יפ כהזמנה רשמית מקטלוג החברה. במסגרת השיקום הוחלף המרכב בגוף חדש לחלוטין שהגיע גם הוא מארה"ב יחד עם עשרות חלקי מכניקה וקישוט.
כך, לכל הפחות, מבחוץ. מבפנים החליט בני להתאים את הג'יפ הקשיש להעדפותיו האישיות, ואת המהפך הגדול ביצע בתוך תא המנוע. כבר ברגע ההנעה קל להבחין שלא מדובר במתנע של CJ רגיל, והמנוע מסתובב חלק ונקי לחלוטין, לא משהק ולא זקוק לרגעי חסד להתחממות. הסל"ד מתייצב גבוה מהצפוי, ואז גם מתגלות היעדרה של שאיפת הקרבורטור והנחרה המחוספסת של המנוע כפול המאיידים.
ואכן, אין קרבורטור! בני שתל ב- Fiveהצהבהב מנוע של 'סופה' עם מחשב ניהול מנוע, הזרקת דלק, חיבורי טעינה ומד סל"ד. מנועה-4.0 ליטר מספק 190 כ"ס במקום ה-120 של מנוע ה-4.2 ליטר המקורי, ואילו משקלו ומיקומי התושבות שלו כמעט זהים לנתוני המנוע המקורי. כדרכו הקפיד בני על קוצו של יוד: חיבורי החשמל משתלבים בצמה המקורית, לא נקדחו חורים במרכב או בקיר האש, וההשתלה השתלבה להפליא ב-CJ המקורי, ובשורה תחתונה, אם תרצו, קיבלנו "סופה 5".
הניתוח הצליח, החולה חי מאוד
מוזר היה לי לנהוג ב-CJ עם מנוע שמסתובב חלק לחלוטין, יורד בטורים בלי לגמגם ומוכן להמריא ללא היסוס למרומי הסל"ד. מטרת ההשתלה, יותר מכל, לא היתה להשיג יותר כוח אלא לפתור אחת ולתמיד את בעיות ההתנעה של מנועי הקרבורטור הסרבניים ואת נטייתם הבוגדנית לדומם דווקא כאשר הג'יפ נלחם בשיפוע תלול.
חששתי שמנוע הסופה יהיה "רדוד" וחסר מומנט בסל"ד נמוך, אבל ה'חמש' המשופר מציג התנהגות שביל מצויינת. עם משקל זבוב של כ-1,250 ק"ג ויחסי העברה קצרים מזמזם המנוע המוזרק את ה-'חמש' בקלילות, מוכן לרדת נמוך ולטפס בשקיקה מכל מהירות.
אכזבה מסויימת נרשמת בסעיף צריכת הדלק: בני ציפה לשיפור משמעותי עם המעבר ממנוע מוזן קרבורטור למנוע מוזרק אבל ה-'חמש' שלו מתעקש ללגום לכל הפחות ליטר שלם של נוזל בכל שישה ק"מ. זה מה שיש, עם האלקטרוניקה או בלעדיה… אם אי אפשר לנצח אין ברירה אלא להשלים ולהצטרף לחגיגה ולכן הותקן מיכל דלק בנפח של 76 ליטרים במקום 56 במקור, כך שטווח הנסיעה מגיע לכ-400 קילומטרים פלוס מינוס.
בשונה מלא מעט CJ קשישים זה של בני מושקע מאד גם מתחת לפני השטח. רדיאטור עם שלוש שורות מבטיח את צינון המנוע, הרצפה וקיר האש חדשים לחלוטין, וחיווטי החשמל מקצועיים לעילא: לא נמצא כאן "יערות גשם" – סבך חוטי החשמל הישנים שאופייני לג'יפים שלא זכו ליד אוהבת ומקצועית…
המנוע המודרני והצמיגים הגדולים לא משנים את אופיו הבסיסי של ה-CJ5. אורך מרכבו 351 ס"מ בלבד, פחות מאורכה של סוזוקי 'ויטרה' דור ראשון (!). גלגל ההגה משדר תחושה מעורפלת לחלוטין, ובשילוב עם בסיס הגלגלים הקצרצר (212 ס"מ) זהו כלי רכב נטול יציבות כיוונית… תיבת ההילוכים, בעלת ארבעה יחסי העברה, חדשה לגמרי, מה שלא מונע ממוט ההילוכים להישאר חופשי באופן שמשדר אל היד האוחזת בו מסר כללי בלבד.
הג'יפ יושב על קפיצי עלים וסרני AMC/דנה-30 שגורמים לו להיות נוקשה וקופצני מאוד, ורק עם לחץ אוויר של 15PSI הוא מתחיל להיות נוח ונעים לנסיעה…
התקנת נעילת 'לוקרייט' רוחבית אוטומטית, דווקא על הסרן הקדמי, היא בחירה ייחודית של בני. בדרך כלל נועלים את הסרן האחורי, החשוב יותר לעבירות, אבל בני טוען – וקשה להתווכח עם ההיגיון שלו – שנעילה אוטומטית אחורית מפריעה לו בנהיגת כביש ולכן השאיר את הדיפרנציאל האחורי 'פתוח'.
"עם הלוקרייט מלפנים, ב-2X4, הג'יפ מתנהג חופשי לחלוטין. ברגע שאני משלב ל- 4X4 אני מקבל תוספת אחיזה משמעותית ומרגיש את התקשחות ההיגוי, ואני מעדיף את זה ככה. בלאו הכי, הג'יפ הזה עובר כמעט כל דבר עם הנעה אחורית בלבד…".
שלוש על ארבע
עם הרעיונות המקוריים של בני, כך מסתבר, קשה להתווכח. את רוב קטעי הדיונות והסכינים נהגנו, כפי שהבטיח, בהנעה אחורית בלבד, וכאשר העניינים הפכו מורכבים יותר הוא נעל רק את אחד מנועלי הטבורים הקדמיים ('לוקרים'). כתוצאה מכך ננעל אוטומטית הדיפרנציאל הקדמי והג'יפ מתקדם בהנעת 3X4, ללא מאבקי הגה… על פתרון ייחודי כזה לא שמעתי, ובשורה התחתונה יש לנו הנעת 3X4 ב'סופה-5' שטוחנת היטב את השטח…
ה-Five של בני קטן וקל משקל כמעט כמו באגי. הוא משוטט בדיונות ב-2X4 ללא כל מאמץ, כשהמנוע המוזרק בקושי מרגיש את המסה הקלילה.
אל השטח הגענו עם ברזנט 'ביקיני' שהגן עלינו מהשמש הקופחת וכאשר חלף חום היום קילפנו אותו מעל לקשת ההתהפכות. לא עברו דקות ארוכות והפעלנו גם את פק"ל קיפול שמשה קדמית: שחרור שני ברגים ידניים, דחיפה קלה קדימה, והחלון נח לו מעדנות על מכסה המנוע. פשוט, גאוני, כל כך Jeep!
זה גם הזמן לקבוע קטגורית שמי שלא נהג ב-CJ נטול גג ומקופל חלון קדמי לא ידע ג'יפאות טהורה מה היא. הרוח מלטפת, המנוע רוחש מעדנות, הסרנים חיים להפליא, אין דלתות, זאת נהיגה מענגת עבור מי שיודע להתחשב במכאניקה הקשישה ומבין שבריזה טבעית עדיפה על מזגן. זאת חוויית ג'יפאות מיוחדת במינה שאותה אי אפשר למצוא באף כלי רכב מודרני.
אפילו רנגלר מודרני הוא כלי גדול, כבד ומתוחכם מכדי שיעניק לבעליו חוויית ג'יפאות צרופה נטו, כמו פעם. נסיעה על הכביש? כריות אוויר? את מי מעניינות רצועות האספלט? ה-CJ5 Renegade הזה מזמין נהיגה מדודה במהירויות כביש חוקיות, מה שמצמצם מעט את צריכת הדלק. ממילא אתה עסוק כל הזמן בלהחזיר חיוכים לאנשים שמנופפים לך בידיהם…
