ג'ילי, יצרנית הרכב הפרטית הגדולה ביותר בסין, קוראת תיגר על טסלה גם בחלל. ביום חמישי האחרון היא שגרה תשעה לווייני תקשורת מסחריים מדגם GeeSAT-1 ממרכז שיגור הלוויינים 'שייצ'אנג' (Xichang) שנמצא במחוז הדרום-מערבי של סצ'ואן. לוויינים אלה מרחפים כרגע במסלול נמוך מעל כדור הארץ, בגובה של כ-620 קילומטרים, ומהווים נדבך ראשון ברשת תקשורת שתאפשר בין השאר ניווט מדויק עבור שירותי נהיגה אוטונומית ברחבי העולם, כמו גם שירותי מיקום וקישוריות מתקדמים.
השיגור והתפעול של רשת הלוויינים מבוצעים על-ידי Geespace, חברת בת בבעלות מלאה של תאגיד Geely Technology Group. החברה הוקמה בשנת 2018 והיא המפעילה הסינית הפרטית הראשונה של לוויינים מסחריים שחגים במסלול נמוך. לאחר השיגור דיווחה תחנת הבסיס הקרקעית של Geespace שכל תשעת הלוויינים פועלים היטב, ושכולם התחברו אל מחשבי החברה ואל הרשת.
קבוצת הלוויינים הראשונה תמנה 72 לוויינים מדגם זהה, והיא תיפרש בהדרגה מעכשיו ועד לשנת 2025. שאר 168 הלוויינים ישוגרו לאחר מכן, במסגרת שלב שני של התוכנית. לדברי החברה, דגם GeeSAT-1 הוא לוויין מודולרי ראשון בעל ביצועים גבוהים אשר מיועד לריחוף במסלול נמוך אשר מיוצר בייצור סדרתי בסין. לוויינים אלה הונדסו כדי לאפשר תמיכה בשירותי מיקום וקישוריות עם רמת דיוק של סנטימטר בודד, והם נועדו לשרת את כלל מותגי תאגיד ג'ילי העולמי וגם כדי למכור שירותים דומים ליצרניות רכב מתחרות.
רשת הלוויינים מופעלת באמצעות תחנות שליטה קרקעיות שפרושות בחמש ערים בכל רחבי סין, בצ'ינגדאו, טאי-ג'ואו, קורלה, צ'נגדו וחרבין. מבחינת המשתמשים – בעלי רכב עתידיים של מותגי ג'ילי השונים (בהם, בין השאר, 'וולוו', 'סמארט', 'לינק אנד קו' ועוד) – התועלות צפויות להגיע הרבה יותר מהר מאשר בכלי רכב אוטונומיים עתידיים, שמועד הפעלתם נדחה והולך. שימושים ראשונים ברשת הלוויינים קשורים לעולמות הקישוריות – ובמילים פחות מכובסות: חיבור כל מכונית שהקבוצה תייצר אל מחשבי התאגיד ובאמצעותם לרשת האינטרנט העולמית. עם זאת, בשלב הראשון, עד לשנת 2026, יוצעו שירותי המיקום של הרשת רק בסין ובאזור אסיה-פסיפיק, ורק לאחר מכן תיפרש הרשת אל שאר העולם.
אסור להתבלבל: מדובר בהישג חסר תקדים ביחס לתעשיית הרכב. בשונה מ'טסלה' – שהיא בראש ובראשונה חברת טכנולוגיה ובראשה עומד אילון מאסק שעומד גם בראש 'SpaceX' – עסקי הליבה של ג'ילי הם ייצור רכב, וכרגע זאת יצרנית הרכב הראשונה בעולם שמקימה, באמצעות חברת בת, רשת תקשורת-חלל עצמאית.
SpaceX מפעילה כיום יותר מ-2,000 לוויינים במסגרת רשת Starlink שלה אשר בין השאר מציעה שירותי אינטרנט מסחריים באזורים על-פני כדור הארץ שבהם רשת האינטרנט לא קיימת או לא יציבה מספיק. סטארלינק מתכננת להרחיב את הרשת שלה ל-4,408 לוויינים, והיא משתמשת בטילים מפיתוח וייצור עצמי כדי להכניס אותם למסלול. ג'ילי, לעומת זאת, השתמשה בטיל מסוג Chang Zheng 2C (בתרגום לעברית: "הצעדה הארוכה", כרפרנס לנסיגת הצבא האדום שנחשבת לאחד המיתוסים המכוננים של הקומוניזם הסיני), אשר פותח, מיוצר ומופעל על ידי 'האקדמיה הסינית לטכנולוגיית רכבי שיגור (CALT)' שהיא חברה ממשלתית סינית. השיגור ביום חמישי היה הניסיון השני של ג'יספייס להציב את הלוויינים שלה במסלול. בדצמבר האחרון היא איבדה זוג לוויני אב טיפוס בגלל כשל של משגר סיני אחר, מדגם Kuaizhou-1A.
הלוויינים הראשונים של ג'יספייס מבוססים על פלטפורמה שמכונה על-ידי החברה GeeSAT100, וכל אחד מהם שוקל כ-100 קילוגרם. אחד היישומים המסחריים הראשונים של הרשת החדשה יהיה עבודה צמודה עם ספקי לוגיסטיקה שתקנה להם שירות ניטור לניהול ובקרה בזמן אמת של תהליך ההובלה.
לדברי ג'יספייס, הלוויינים ישמשו גם כדי לסייע לתוכנית האחריות החברתית התאגידית "Blue Guardian" של ג'ילי הולדינג אשר מסייעת להצלת האוקיאנוסים באמצעות ניטור איכות מי הים וזיהוי של כתמי פסולת שיש לנקות. מצד שני, ג'ילי אולי מצילה חיים על פני האדמה אך בה בעת עלולה לזהם דברים אחרים. אורך החיים ה"מבצעי" של כל לוויין ברשת של החברה הוא חמש שנים, ולאחר מכן הם "נשלחים" אל תוך האטמוספירה שלנו במטרה להתיך אותם. לדברי ג'ילי הלוויינים אמורים להתפרק ולהתפזר מבלי לגרום לנזקים או ליצור "פסולת חלל".
ג'יספייס הקימה עד כה מרכזי מחקר ופיתוח במספר ערים בסין, ובחודש ספטמבר שעבר הפעילה לראשונה את מפעל הייצור המרכזי שלה עם כושר ייצור של כ-500 לוויינים בשנה. בהודעתה לעיתונות ציינה החברה שהלווינים שהיא מייצרת "ניתנים להתאמה אישית… כדי לעמוד בביקוש הגלובלי הגובר ללוויינים מסחריים". ג'יספייס מסוגלת לייצר פלטפורמות לווייניות בגדלים שונים, עם טווח משקלים שמתחיל ב-10 קילוגרם ומגיע עד שלוש טונות. ג'ילי שואפת להיות אחת הספקיות הראשונות בעולם של "שירותי מיקום מדויק נקודתי ושירותים קינמטיים בזמן אמת (PPP-RTK)".
כמו ברוב המדינות בעולם גם רוב הלוויינים ששוגרו עד לא מכבר מסין יוצרו והופעלו על-ידי הממשלה, בעיקר ליישומים צבאיים. בשנת 2014 פתחה ממשלת סין את שוק החלל שלה ליזמויות פרטיות, חלקן בגיבוי ממשלות מקומיות, ובתוכנית החומש הנוכחית של הממשלה המרכזית – לשנים 2021-2025, נקבע שתוצב רשת לוויינים לתקשורת, חישה מרחוק וניווט. כיום מרחפים סביב כדור הארץ יותר מ-400 לוויינים "ממשלתיים" ומסחריים שפותחו בסין והוצבו בחלל על-ידי חברות סיניות.
