• Ad
  • חשש לתקלה בעת התנפחות כרית אוויר של גלגל ההגה. חובה לעצור שימוש ברכב באופן מידי תוך תיאום כניסה למרכז שירות
    בשקט בשקט, מתחת לרדאר, משרד התחבורה הישראלי מאפשר ליצרניות רכב להסתיר תקלות סדרתית מסכנות חיים בכלי רכב. האם יש בנמצא חבר כנסת ישר אחד שמסוגל לאפס את משרד התחבורה שלנו?
    אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים

    "חשש לתקלה בעת התנפחות כרית אוויר של גלגל ההגה. חובה לעצור שימוש ברכב באופן מידי תוך תיאום כניסה למרכז שירות". כך, בנבכי אתר האינטרנט של משרד התחבורה הישראלי, מוחבא תיאור כמעט חסר תקדים בישראל של תקלה שעלולה לקטול נהגי אופל – ודורשת השבתה מיידית של כלי רכב.

     

     

    בצרפת ובבריטניה נשלחו למיליוני בעלי רכב מכתבים עם כותרת בולטת בצבע אדום: "STOP DRIVING YOUR VEHICLE IMMEDIATELY". בפריז, שר התחבורה דפק על השולחן והכריח את יצרניות הרכב להעמיד לרשות בעלי הרכב צי ענק של כלי רכב חלופיים. בלונדון שלחה שרת התחבורה ליצרניות הרכב מכתבי נזיפה, וגם שם הן מפצות את בעלי הרכב על כל יום של השבתה.

    ובירושלים? בירושלים דממה. המיילים מגיעים, מתויקים, ונאלמים. כתבה זאת, בסבירות גבוהה, היא הפעם הראשונה שבה אתם שומעים על דרישה להפסקת שימוש ברכב בישראל, וסביר גם שלא מעט בעלי אופל ממשיכים לנהוג במכוניות שלהם בלי לדעת שהחיים שלהם ושל משתמשי דרך סביבם נתונים בסכנה.

    עיתונאי הרכב, אשר מפעם לפעם מקבלים מן היבואנית, חברת לובינסקי, הודעות על ריקולים – לא קיבלו את ההודעה הזאת (ולכל הפחות – לא פרסמו אותה), וגם באתר האינטרנט של אופל לא מצאנו זכר להודעה הבהולה לבעלי הרכב. אז אם הריקול הזה כל כך דחוף בהול ומסוכן עד כדי כך שנדרש להפסיק להשתמש ברכב באופן מיידי – מדוע אף אחד לא מצלצל בכל הפעמונים ומעורר מהומה? ומה לגבי מותגים אחרים שחייבים להציל את הנהגים שלהם?

     

    באתר האינטרנט של אופל לא מצאנו הוראה להפסקת שימוש ברכב

     

    כולם יודעים, חוץ ממך

    חברת אופל נרכשה בשנת 2017 על-ידי פיג'ו-סיטרואן שאוחדה בשנת 2021 לתוך תאגיד סטלנטיס. בשנת 2022 הוכרזו בישראל שתי קריאות לתיקון של מספר לא ידוע של מכוניות מדגמי אופל בגלל "ליקוי בכרית האוויר של הנהג". אלא שבמבחן התוצאה, וכהרגלו בקודש, משרד התחבורה שלנו לא בדק אם יצרנית הרכב מתקנת את כל הכריות הקטלניות או רק חלק מזערי מהן. התוצאה, כפי שמוכיח הריקול הבהול שפורסם השנה, היא שבמשך כשלוש שנים נוספות היו החיים של נהגים ישראלים רבים נתונים בסכנה.

    כבר לפני שנה וחצי פרסם תאגיד סטלנטיס "הוראת איסור שימוש ברכב" למיליוני בעלי רכב באירופה, אבל אפילו זה לא גרם לאף אדם במשרד התחבורה שלנו לנוע על כסאו בחוסר נוחות. עד לרגע זה מסרבים אנשי המשרד למסור לנו כמה מכוניות נוספות נעות על כבישי ישראל ובתוכן פצצות מתקתקות שעלולות להרוג נהגים ונוסעים.

     

    הודעת משרד התחבורה: חובה לעצור שימוש ברכב באופן מידי תוך תיאום כניסה למרכז שירות

     

    במעשה או במחדל, וגם אם לא מתוך כוונת זדון אלא "רק" ברשלנות רבתי, אנשי משרד התחבורה שלנו מאפשרים ליצרניות רכב אחדות להסתיר ריקולים שהן מבצעות בישראל, לבצע אצלנו ריקולים באחור ניכר, או אפילו לא לבצע אותם בכלל.

    האם ההסתרה של אנשי משרד התחבורה נועדה לסייע ליצרניות הרכב או להסוות את העצלנות וחוסר המקצועיות שלהם? כדי לפתור את החידה הזאת נדרש בסך הכל חבר כנסת אמיץ אחד שירים את המסך ויפתור את החידה, ולכך נגיע בהמשך.

    בינתיים, קבלו רמז ראשון לרמת המקצועיות הירודה של אנשי משרד התחבורה שלנו. באתר האינטרנט של משרד התחבורה יש אפשרות להציץ בתקציר של כל הקריאות לתיקון שהוכרזו בישראל, ודרישת הפסקת השימוש במכוניות מתוצרת אופל שמפורסמת שם היא לדגמי 'אסטרה', 'מריבה', 'מוקה', 'וקטרה' ו'זפירה' שיוצרו החל ב-1 בינואר 2011 ועד ל-31 בדצמבר 2018.

    אבל יש בעיה: אופל הפסיקה את הייצור של וקטרה עוד בשנת 2008 (מכירות הדגם בעולם נמשכו גם ב-2009-2010), ואין ל'וקטרה' זכר ברישומי רכב חדש בישראל משנת 2011 ואילך. אז איך ייתכן שבעלי וקטרה 2011-2018 (שלא קיימים) נדרשים להפסיק להשתמש ברכב?

     

     

    למה משרד התחבורה משרת את יבואניות הרכב במקום אתכם?

    קריאות לתיקון, "ריקולים", אינם דבר חריג בתעשיית הרכב אלא תהליך חשוב שמסייע למניעת אסונות רבים. אבל רק לעיתים נדירות נדרשים בעלי רכב להפסיק באופן מיידי שימוש ברכב.

    אגב, אפשר להבין ש"ריקול" הוא לא דבר נעים או זול ליצרנית רכב, ובטח ובטח שזה לא משפר את המוניטין שלה. אבל משרד התחבורה לא אמור להגן על המוניטין של מותגי רכב אלא על החיים של כל אחד מאיתנו.
    מכל מקום, כאשר נדרש תיקון תקלה בעלת משמעות בטיחותית ברכב בישראל הנוהל הוא שיבואנית הרכב מודיעה על כך למשרד התחבורה ושולחת לבעלי הרכב מכתבים שמזמנים אותם למוסכים שלה.

    בשעתו, בעקבות הצעה של כותב שורות אלה, אימץ משרד התחבורה נוהל שחוסם את האפשרות של רכב שלא תוקן לעבור את מבחן הרישוי השנתי. זה מבטיח תיקון גם של כלי רכב שהבעלים שלהם לא קיבלו מכתב מכל סיבה שהיא או של מכוניות שנמכרו אחרי שמכתב נשלח אל הבעלים הקודם של הרכב.

    כאמור, ריקולים שהוכרזו בישראל מפורסמים באתר האינטרנט של משרד התחבורה, אלא שהמשרד מסתיר מן הציבור מידע קריטי כמו כמה מכוניות זומנו לתיקון או באיזה תאריך נודע למשרד על הצורך בריקול.
    הדרישה להפסקת שימוש במכוניות מתוצרת אופל ממחישה היטב את הנזק שההסתרה הזאת גורמת, וכדי להדגים את זה נתחיל בשאלה אם ההודעה נמסרה למשרד בינואר 2025 או באוגוסט, וכמה בעלי רכב המשיכו (וכנראה ממשיכים) לנהוג תוך סיכון חיים ברור ומיידי?

    אגב, דובר משרד התחבורה לא השיב לשאלה שלנו האם בעלי אופל הרלוונטיים שאמורים להפסיק את השימוש בכלי הרכב שלהם באופן מיידי קיבלו על כך הודעה כלשהי חוץ מאשר באמצעות מכתב בדואר.

    ההסתרה הדרמטית יותר היא של מספר המכוניות שנקראות לכל תיקון, מפני שזה מאפשר ליצרניות רכב לבצע תיקון חלקי, רק בסדרה מצומצמת של כלי רכב, למשל מתוך שיקול כלכלי שלהן.
    מנתוני איגוד יבואני הרכב עולה שבשנים 2011 עד 2018 עלו על כבישי ישראל כ-21,317 כלי רכב מן הדגמים שנדרשים כעת להפסקת שימוש מיידית (ולצורך העניין יש להניח שהריקול כולל גם כ-1,500 מכוניות מדגמי אינסיניה שהחליפה את 'וקטרה'). כמה מן המכוניות האלה תוקנו בשנת 2022? כמה מכוניות הושבתו במסגרת הריקול הנוכחי? האם יש מכוניות שתוקנו בשנת 2022 ולמרות זאת נדרשות השנה להפסקת שימוש? כל המידע הזה מוסתר מאזרחי ישראל – במקרה הטוב בגלל רשלנות או פחדנות.

    והנה לכם דוגמה נוספת לנזקי ההסתרה, וגם חידה מעניינת שהפתרון שלה נמצא (גם) בידי משרד התחבורה שלנו.
    בשנת 2019 הוגשה בישראל תביעה ייצוגית כנגד חמש יצרניות רכב, בהן גם סיטרואן, בטענה שהן ידעו על סכנת כריות האוויר כבר בשנת 2014 אך לא פעלו כדי לתקן את הכשל. בתגובה של סיטרואן טענו אנשיה שכבר בשנת 2019 הם החלו להחליף באירופה כריות אוויר מסוכנות, והשאלה הנשאלת היא מדוע נדרשו להם חמש שנים, עשרות פצועים ומספר הרוגים כדי להכריז באירופה על קריאה לתיקון של מיליוני מכוניות נוספות?

    וזאת רק ההתחלה. באוגוסט 2024 דיווחה סיטרואן לבית המשפט בישראל על השלמת הריקול והחלפת 99% מן הכריות. אבל יש בעיה: סיטרואן טענה בפני בית המשפט שבישראל נמכרו 8,314 כלי רכב (מכל הדגמים) שבהם נדרשת החלפת כרית, ומתוכם הוחלפו כריות ב-6,698 ששרדו. אלא שהנתונים שמסרה סיטרואן לבית המשפט מעוררים תמיהה כאשר מצליבים אותם עם דוחות הרישוי של איגוד יבואני הרכב. מאלה עולה שעל כבישי ישראל עלו כ-10,000 כלי רכב רלוונטיים – כלומר קרוב ל-2,000 מכוניות יותר מכפי שסיטרואן הצהירה.

    לנו אין גישה לנתונים שיש ליצרנית וליבואנית, אבל מכיוון שהמספרים לא הסתדרו לנו פנינו ליבואנית, לובינסקי, ושאלנו שאלה פשוטה: האם אתם מסוגלים לענות באופן מפורש ש"בכל המכוניות מתוצרת סיטרואן בישראל עם כריות אוויר מתוצרת טקאטה הוחלפו כריות האוויר"? בלובינסקי בחרו לא לענות לנו, וזאת זכותם, אבל מה לגבי משרד התחבורה? מה האינטרס של משרד התחבורה להסתיר מכם מידע? על מי הוא מגן ומה הוא מנסה להסתיר?
    ובכלל, כמה מכוניות של מותגים נוספים מתגלגלות כרגע על כבישי ישראל ובתוכן מותקנות כריות אוויר קטלניות שעלולות לפצוע או להרוג?

    כדי לקבל תשובות לשאלות האלה אנחנו מחפשים חבר כנסת אמיץ אחד, לא משנה מאיזו מפלגה, שיחליט לפעול למען הציבור, ונגיע לכך בהמשך.

     

     

    הקונספציה של משרד התחבורה. אל תגידו: "לא ידענו"

    אנחנו מסקרים את פרשת כריות האוויר הקטלניות מתוצאת טקאטה מזה למעלה מעשר שנים ובכל פעם נדהמים מחדש לנוכח האימפוטנטיות של אנשי משרד התחבורה וחוסר הרצון שלהם לפעול באופן אקטיבי כדי להציל חיים.

    מאז שנת 2019 החל להתפרסם באירופה גל שני של תאונות ונפגעים כתוצאה של מנגנוני ניפוח קטלניים מתוצרת טקאטה – בעיקר בדרום אירופה ובקולוניות צרפתיות – והפעם בגרסאות ה"אירופאיות" של אותם מנגנונים. באותה שנה הוגשה בישראל תביעה ייצוגית כנגד חמש יצרניות רכב בדיוק בנושא הזה, אבל גם זה לא גרם לאנשי משרד התחבורה שלנו לצאת מגדרם. דבר אחד בטוח: אם וכאשר מבקר המדינה יבחן את ההתנהלות של משרד התחבורה בכל הקשור לטיפול בריקולים לא תהיה לאנשי המשרד אפשרות לטעון ברצינות שהם "לא ידעו".

    מאז שהחלו דיווחים באירופה אודות הגל השני של נפגעים נמנו עשרות פצועים ולפחות 20 הרוגים כתוצאה של כשל כריות האוויר מתוצרת טקאטה. בין השאר דווח על שני הרוגים בקפריסין, אחד באיטליה ואחד בספרד, וכל השאר בצרפת ובקולוניות שלה. כפי שפרסמנו כאן, המבצע האירופאי להחלפה בהולה של כריות אוויר קטלניות החל באירופה כבר בחודש מאי 2024, כלומר לפני שנה וחצי. זה התחיל כאשר סיטרואן שלחה מכתבי התראה לכחצי מיליון בעלי רכב שיוצרו בין השנים 2009 ל-2019 ונכתב בו "סיטרואן מבקשת ממך להפסיק לנהוג ברכב שלך באופן מיידי בגלל שכריות האוויר עלולות לגרום לפציעה חמורה או למוות".

    חודש לאחר מכן פרסמה אופל קריאה לתיקון של אסטרה, מוקה, מריבה, קסקדה, וקטרה וזאפירה אשר יוצרו באותן שנים, ובתיאור הכשל הסדרתי נכתב ש"חומר ההנעה שמשמש במנגנון ניפוח כריות האוויר של הנהג עלול להתקלקל כאשר הוא נחשף לטמפרטורות גבוהות מאוד ולרמות לחות גבוהות מאוד. (כאשר הוא מופעל) עלול לחץ פנימי מוגזם לגרום למנגנון להתפוצץ, ושברי מתכת עלולים לעבור דרך חומר הכרית ולגרום לפציעה של הנהג והנוסעים".

    למעשה – "המהדורה האירופאית של פרשת כריות האוויר הקטלניות מתוצרת טקאטה" לא מפסיקה להתפתח: אך לאחרונה נאלצה סיטרואן להודיע לכ-10,000 בעלי רכב נוספים מדגמי C3 ו-DS3 שיוצרו בין השנים 2009 ל-2019 שאסור להם להשתמש ברכב שלהם.

     

     

    יש ממי ללמוד. יש מה לעשות

    מותר להניח שאם הדברים היו תלויים ביצרניות הרכב הן היו מעדיפות לדחות ככל שאפשר את הטיפול היקר בהחלפת כריות אוויר, ולקוות שכמה שיותר מכוניות יתיישנו וייעלמו מן הכבישים.
    הבעיה היא שחומרת התקלה בכריות האלה, והסכנה שלה, מחמירות ככל שהן מתיישנות, ובמיוחד במדינות עם אקלים חם ולח, כמו בישראל.

    הגל השני של פרשת טקאטה החל לגבות קורבנות בקולוניות צרפתיות שבהן יש אקלים טרופי, ותפס תאוצה תקשורתית כאשר אנשים החלו להיפגע ולמות גם בדרום צרפת. רוב הסיקור התקשורתי באירופה נגע למכוניות מדגמי סיטרואן, אבל הכשל עצמו קים גם אצל עשרות מותגים נוספים שמבצעים החלפה יזומה של כריות במיליוני מכוניות במצטבר.

    בעקבות סיקור עיתונאי נרחב שקיבלה פרשה זאת בצרפת הגיבה הממשלה הצרפתית בנחרצות, אבל בשונה מאשר אצלנו שם היא קיבלה התייחסות אישית של שר התחבורה הצרפתי, פיליפ טאברו (Philippe Tabarot). השר הצרפתי דרש מסיטרואן להשבית מיידית את כלי הרכב הרלוונטיים ובהמשך הרחיב את המהלך לכל המותגים שבהם מותקנות כריות כאלה (הרשימה המלאה בכתבה שפרסמנו כאן).

    ימים ספורים לאחר פעולת ממשלת צרפת הצטרפה למבצע גם לוקסמבורג שנקטה בצעד דומה, וזה אילץ את סטלנטיס ויצרניות רכב נוספות לפרסם הוראת "Stop-Drive" גם במדינות אירופאיות נוספות. ממשלת צרפת, כאמור, לא הסתפקה בהודעה לבעלי הרכב שאסור להם להשתמש בו אלא דרשה מן היצרנית להעמיד רכב חלופי לרשות הנפגעים או לפצות אותם על כל יום שחולף שבו הרכב מושבת. נכון להיום נדרשו כ-2.5 מיליון כלי רכב בצרפת לבצע את הריקול ומתוכם קיבלו כ-1.7 מיליון הודעת איסור נסיעה. מאות אלפי בעלי רכב נוספים ברחבי אירופה נדרשים גם הם להפסיק להשתמש ברכב שלהם.

    שרים בכירים התגייסו לפעולה גם במדינות נוספות. בבריטניה, למשל, נזפה שרת התחבורה הבריטית, היידי אלכסנדר, בסטלנטיס באופן פומבי על האופן שבו היא ניהלה את הריקול הזה, בדגש על אי הושטת סיוע מספק לבעלי הרכב. כתוצאה מן הפעולה הממשלתית חייבת כיום יצרנית הרכב לספק רכב חלופי לכל בעל רכב שהושבת או לפצות אותו ב-22 ליש"ט לכל יום שהרכב שלו עומד.

    אלא שבזמן שמיליוני מכוניות באירופה מושבתות – אצלנו ממשיכים אנשי משרד התחבורה לעשות כלום ושום דבר. ונסביר: כל המאמצים שלנו בחודשים האחרונים לקבל ממשרד התחבורה איזו שהיא עדות לפעולה אקטיבית שמזכירה ולו ברמז את הפעילות של ממשלת צרפת עלו בתוהו. פעם אחר פעם ביקשנו נתונים, פנינו גם באמצעות בקשות חופש מידע – ולנוכח ההסתרה המוחלטת מתבקשת מסקנה מאוד פשוטה: לאנשי משרד התחבורה פשוט לא אכפת.

     

    כאשר יימצא צדיק בסדום נדע שהוא לפחות עשוי מחומר אחר

     

    מישהו מכיר חבר כנסת ישר?

    מי שאחראי על משרד התחבורה זאת ממשלת ישראל, ומי שאמור לפקח על הממשלה זאת כנסת ישראל. כדי לתקן את משרד התחבורה הישראלי, לפחות בהקשר הזה, צריך לזמן את אנשיו אל ועדת הכלכלה של הכנסת ולדרוש הסברים. לצורך זה נדרש חבר כנסת נחוש אחד שיפעל למען הציבור.

    במקביל צריך לשנות את החקיקה כך שלאנשי משרד התחבורה לא תהיה ברירה אלא לציית לחוק. ונסביר: נכון להיום משרד התחבורה שלנו לא פועל לאיתור כשלים סדרתיים בכלי רכב ולא דורש מיצרניות רכב ליידע אותו כאשר קיימת תקלה סדרתית. אנשי המשרד דורשים מיבואניות הרכב להעביר להם מידע על ריקולים, וזאת למרות שיבואנית לא מייצרת רכב ולא יכולה לדעת את מה שהיצרניות יודעות.

    שינוי החקיקה שנדרש פשוט מאוד: במקום לחייב את יבואניות הרכב לדווח למשרד התחבורה על ריקולים יש לחייב את היצרניות לעשות את זה.
    במקביל יש לקבוע סנקציה ברורה: יצרנית שלא תדווח על ריקול רלוונטי שהיא מבצעת במדינה אחרת תיענש באיסור מכירת מכוניות למשך חודשיים. במקרה של הפרה חוזרת ייאסר על יצרנית למכור אצלנו מכוניות למשך שנה. בנושא זה אין כל מחלוקת פוליטית או הבדל בין "שמאל" ל"ימין": כולם אמורים לרצות לשפר את הבטיחות על כבישי ישראל.

    כדי לאפס את משרד התחבורה נדרש בסך הכל צדיק אחד בסדום: חבר כנסת ישר אחד – לא משנה מאיזו מפלגה – שיקדם שינוי קל בחקיקה ויטיל אחריות וחבות על יצרניות הרכב. במקביל אפשר לקבוע בחקיקה (או בתקנות של שר התחבורה) חובת פיצוי לכל בעל רכב שמושבת בהמתנה לתיקון כשל סדרתי.

    אם אף חבר כנסת לא ירים את הכפפה נדע שכולם, ללא יוצא מן הכלל, עשויים מאותם חומרים. אבל כאשר יימצא צדיק בסדום נדע שהוא לפחות עשוי מחומר אחר.

    בזמן שאתם קוראים את הכתבה הזאת מתחממות כריות אוויר קטלניות בשמש הישראלית והופכות מסוכנות מרגע לרגע. אם יש לכם מכונית רלוונטית – אל תחכו שמשרד התחבורה יציל אתכם. בדקו את הרכב בעצמכם. החיים שלכם ושל היקרים לכם יקרים מכדי להפקיד אותם בידי משרד התחבורה.

    צריך להחליף את כרית האוויר ברכב שלכם ולא נקראתם לתיקון? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com

     

     

    באחור של ארבע שנים: סיטרואן תחליף בישראל כריות אוויר מתוצרת טקאטה

     

     

    רוצח במכונית שלך: מדוע משרד התחבורה לא מנטרל את כריות-האוויר הקטלניות?

     

     

    מיזם חברתי יציל אמריקנים מכריות האוויר של טקאטה

     

     

    תמונה של גיל מלמד

    גיל מלמד

    עיתונאי רכב מאז שנת 1986, מתמחה בכלי רכב, בטיחות בדרכים, ביורוקרטיה ופוליטיקה של התחבורה. כתיבה עיתונאית (בין השאר) במגזינים 'טורבו' ו'מוטו' ובעיתונים היומיים 'ידיעות אחרונות', 'טלגרף', 'מעריב', 'סופהשבוע', 'ג'רוזלם פוסט' ו'ישראל פוסט'. ממקימי המגזין 'מוטו', עורך ראשי של 'טורבו', ועורך תחום הרכב ב'מעריב'.
  • Ad
  • Ad
  • Ad
  • Ad
  • Ad
  • Ad
  • חלק מבעלי אופל בישראל נדרשים להשבית את הרכב שלהם באופן מיידי. אז איך זה שאתם לא שמעתם על זה?

    רשמנו לפנינו את ההתעניינות בדגם זה, ובקרוב נפיק מבחן. השאירו לנו את פרטיכם ונשלח אליכם את המבחן כאשר נפרסם אותו. 

    אם תרצו בינתיים לבחון דגם זה בעצמכם – נא מלאו את הטופס הבא:

    הזמנת נסיעת מבחן ברכב חשמלי

    אני, בעל/ת רישיון נהיגה מתאים, מבקש/ת בזאת מצוות TheCar לתאם עבורי נסיעת מבחן ברכב חשמלי.