ביטוח חקלאי ניסתה לחסוך 702 שקל על חשבון השמאי, אבל בית המשפט חייב אותה לשלם 2,574 שקל. השופטת עידית וינברגר: "שכר טרחת שמאי בסך 400 שקל כולל מע"מ אינו סביר"
חברת 'ביטוח חקלאי' ניסתה לחסוך לעצמה 702 שקל בתשלום שכר טרחה לשמאי, והיא תשלם על כך ביוקר: בית משפט השלום בקריות חייב אותה לשלם לתובע ולבא כוחו 2,574 שקל, כולל הוצאות משפט ושכר עדות השמאי, שאותו זימנה חברת הביטוח לעדות בבית המשפט. בנוסף, השופטת עידית וינברגר נזפה בחברה על כך שהתעקשה ואילצה את השמאי להגיע לבית המשפט.
מדובר בתביעה שהוגשה על ידי י.ק, שרכבו נפגע על ידי מכונית שהייתה מבוטחת בחברה לביטוח חקלאי.
י.ק, שיוצג על-ידי עו"ד אורי גרינברגר, תבע מביטוח חקלאי לשלם לו סך של 702 ש"ח שאותם הפחיתה החברה משכר הטרחה של השמאי שאותו שכר.
לאחר התאונה שכר י.ק. את השמאי יובל לחיאני, וחברת הביטוח לא חלקה על שומתו ושילמה לתובע, הנפגע, את מלוא נזקיו.
עם זאת, י.ק. שילם לשמאי שכר טרחה בסך 950 ש"ח ועוד מע"מ, ואילו חברת ביטוח חקלאי הסכימה לשלם לו רק 400 ש"ח תמורת סעיף זה.
בבית המשפט טענה חברת 'ביטוח חקלאי' שדין התביעה להידחות היות שהתובע אינו בעל הרכב. טענה זו נדחתה על ידי השופטת עידית וינברגר אשר קבעה שהיא כלל לא ראויה להישמע: "ראשית, הנתבעת מושתקת מלהעלותה שכן שילמה לתובע (ולא לאשתו) את מלוא הנזק על פי הערכת השמאי. שנית, במסמכי הנתבעת עצמה נרשם י.ק. כבעל הרכב".
מכל מקום, העובדה שהרכב רשום על שם אשת התובע, אין בה להכשיל את תביעתו, שכן הלכה ברורה היא כי הרישום במשרד הרישוי אינו קונסטיטוטיבי וחזקה שבעובדה היא, כי רכב משפחתי הינו בבעלות שני בני הזוג, אף אם הוא רשום על שם אחד מהם, אלא אם הוכח אחרת.
בנוסף, מי שזכאי לשיפוי הוא מי שהוציא את ההוצאה, התובע העיד כי הוא עצמו שילם לשמאי ועדותו לא נסתרה".
חברת הביטוח דרשה לזמן את השמאי לעדות, אשר עלה ממנה שלשם עריכת חוות הדעת הוא ביקר ארבע פעמים במוסך, וכן שלשם הכנת חוות הדעת נדרשו לו שעתיים וחצי. בחשבון שערך פורט ששכר הטרחה כולל 700 ש"ח בגין עבודה, 50 ש"ח תמורת צילומים, 50 ש"ח הוצאות נסיעה, ו- 150 ש"ח הוצאות משרד.
גררה את השמאי לבית משפט
ביטוח חקלאי העלתה טענה נוספת, לפיה התובע לא טרח לברר מבעוד מועד מה גובה שכר טרחת השמאי שישולם לו ולא טרח לנסות להקטין את הוצאותיו בגין שכר טרחת השמאי.
השופטת דחתה גם טענה זו ועל כך כתבה בפסק דינה: "אין לקבל את הטענה שכן אין לצפות מאדם שרכבו ניזוק בתאונת דרכים, כי יעשה סקר שוק בטרם ישכור שירותיו של שמאי. אני מפנה בעניין זה לפסק דינו של כב' השופט אלטר בת"ק (עכו) 658-04-09 נסימי נ' הראל חברה לביטוח, שם נפסק כי על חברת הביטוח לשלם לתובע כל סכום ששילם, ואין היא יכולה להתנער מחובתה זו, גם אם ניתן היה למצוא שמאים שהיו גובים סכום נמוך יותר".
"למרות הפירוט בחשבון שכר הטרחה", כתבה השופטת, "ועל אף ההלכות הברורות בנושא, בחרה הנתבעת לשלם לתובע, בגין שכר טרחת השמאי, סך של 400 שקל כולל מע"מ בלבד.
אכן, הנזק שנגרם לרכבו של התובע לא היה גדול ואף לא מורכב, אולם שכר טרחת שמאי בסך 400 שקל כולל מע"מ אינו סביר, גם בתיק פשוט… לתוצאה כזו ניתן היה להגיע גם ללא זימונו של השמאי לחקירה, ואף בפסק דין על דרך הפשרה. אולם כאשר הנתבעת בוחרת להפחית את שכר הטרחה הנדרש בצורה משמעותית, ללא כל סיבה נראית לעין, ולשלם שכר טרחה בלתי סביר, אין מדובר בזוטי דברים.
סבירות שכר טרחת השמאי נקבעת על פי מידת ההשקעה והמאמץ שהצריכה עריכת חוות הדעת, ועל פי גובה השומה. בנתוני התביעה שלפני אני קובעת כי שכר טרחה סביר הינו 800 שקל כולל מע"מ… התעקשותה של הנתבעת לנהל תיקים כגון אלה, כולל זימונו של השמאי לחקירה, אך מגדילה את הוצאות ההליך, ואין לה כל תכלית".
אלא שמילים נחרצות לחוד, ופסיקה לחוד. לטובת התובע, למרות כל המאמץ שנדרש ממנו ועל-אף ההתנהגות המגונה של חברת הביטוח – כפי שתוארה על-ידי השופטת עצמה – פסקה השופטת כך: "אני מורה כדלקמן: הנתבעת (ביטוח חקלאי) תשלם לתובע סך של 400 שקל בצירוף החזר אגרה בסך 758 שקל".
אפשר להניח שאדם סביר היה מעדיף להפסיד 700 ש"ח מאשר להיגרר לכל המאמץ שכרוך בניהול תביעה והשחתת זמנו – ועל כך בדיוק בונות כנראה חלק מחברות הביטוח.
עם זאת, גם לחברת 'ביטוח חקלאי' נגרם "רעד קל בכנף": השופטת פסקה שהחברה תשלם לשמאי – רק בעבור התייצבותו לעדות בבית המשפט – 600 שקל בצירוף מע"מ, וכן תשלם שכר טרחה לעורך הדין של התובע, בסך כולל של 708 ש"ח.
בסופו של יום, לאחר שהטרידה ממנוחתם את התובע, השמאי ועורך הדין, ולאחר שהעמיסה על היומן העמוס ממילא של בית המשפט, תשלם חברת הביטוח לתובע סך של 2,574 ש"ח, רק 1,872 ש"ח יותר מכפי שהייתה משלמת לולא נמנעה מלשלם לשמאי את המגיע לו.
תא"מ 18659-08-14
