לקראת הסגר השלישי שבא עלינו לרעה, אם חרשתם כבר על כל מה שיש ל'נטפליקס' להציע וממש משעמם לכם – תוכלו לעיין במסמך מרתק בן 714 עמודים שהוגש בשבוע שעבר להנהלות של שלוש בורסות באירופה ובארה"ב, ובו מתואר בלשון משפטית וחשבונאית אחד המיזוגים הגדולים ביותר אי פעם בתעשיית הרכב – המיזוג של קבוצת פיג'ו-סיטרואן עם קבוצת פיאט-קרייזלר.
נודה ולא נבוש, הורדנו את המסמך אך טרם הספקנו לקרוא אותו לעומק. בשלב זה ניאלץ להסתפק בעבודה החשובה שעשו אנשי ה'אוטומוטיב ניוז' האירופאי שהתגברו על הלשון המשפטית והמקצועית שכוללת מילים כמו הכנסות, שיתופים, הלימת הון, יתירות, או אזהרות למשקיעים, וצלחו את המסמך עד לקטע מעניין בראש עמוד 23, בפרק שעוסק בניהול החשבונאי של המיזוג.
הפסקה אמנם כתובה באנגלית תקנית, אבל לא מיועדת לקורא הממוצע (אלא אם הוא בקי בכללי החשבונאות לפי תקן IFRS 3). מוסבר שם שבעסקה מן הסוג הזה נדרשת הגדרה של "גוף רוכש" ושל "גוף נרכש", ובמלים אחרות – בשל סיבות שמובנות בוודאי לאנשי המקצוע בתחום צריכה אחת החברות המתאחדות לרכוש את החברה האחרת, לכל הפחות מבחינה פורמלית. במקרה שלפינו, וזאת הסיבה שהגעתם עד הלום, מוגדרת חברת פיג'ו S.A. (ואפילו לא קבוצת פיג'ו-סיטרואן – PSA) כגוף הרוכש, ואילו קבוצת פיאט-קרייזלר (FCA) היא הגוף שנרכש.
"בהתבסס על הערכת האינדיקטורים על פי תקן חשבונאות IFRS 3 והתחשבות בכל העובדות והנסיבות הרלוונטיות", נכתב במסמך, "הנהלת FCA ו-PSA קבעה שפיג'ו S.A. היא הרוכשת לצרכי חשבונאות".
עכשיו, מה שמעניין בהגדרה הזאת זה שלכל הפחות מבחינת שווי הנכסים ופוטנציאל השוק של שתי החברות, כפי שהוסכם עליו בשלבים המוקדמים של שיחות המיזוג, דווקא השווי המוערך של פיאט-קרייזלר גבוה יותר מזה של פיג'ו-סיטרואן, וזאת בעיקר בזכות הנוכחות בשוק הצפון אמריקני והמכירות של ג'יפ בארה"ב. כפי שפורסם בשעתו, כדי להגיע ל"מיזוג של שווים" שבו כל צד מחזיק ב-50% מן החברה המאוחדת נדרשה החברה החדשה לשלם סכום כסף לבעלי המניות של פיאט-קרייזלר כדי לאפס את הפרשי השווי.
ההגדרה החוקית-משפטית-חשבונאית שנחשפה כעת, לפיה פיג'ו היא הרוכשת ופיאט-קרייזלר היא הנרכשת, מצטרפת לעובדה שבמועצת המנהלים של חברת 'סטלנטיס' – החברה המאוחדת החדשה, יהיו 6 נציגים לקבוצה הצרפתית ורק 5 לקבוצה האיטלקית-אמריקנית. המנכ"ל הראשון של סטלנטיס יהיה קרלוס טווראס, מנכ"ל פיג'ו-סיטרואן.
מה שמסבך את העניינים מבחינתם של מי שלא אמונים על כללים חשבונאיים הוא שמבחינת ההגדרה המשפטית תהיה זאת דווקא קבוצת פיג'ו-סיטרואן אשר תיקלט לתוך חברת האחזקות ההולנדית החדשה יחסית שבתוכה מאוגדת קבוצת פיאט-קרייזלר, וזה מכיוון שהצדדים החליטו לרשום את סטלנטיס בהולנד (החברה החדשה תיקרא Stellantis N.V). בעלי מניות של פיג'ו-סיטרואן יקבלו יקבלו 1.742 מניות רגילות של פיאט-קרייזלר תמורת כל מניית פיג'ו-סיטרואן שברשותם.
כאשר מפשפשים ברשימת בעלי המניות אחרי המיזוג מסתבר ש'אקסור', חברת האחזקות של משפחת אניילי – בעלת המניות הגדולה ביותר של פיאט-קרייזלר, תחזיק גם בחלק הגדול ביותר ב'סטלנטיס', עם 14.4 אחוזים ואילו למשפחת פיג'ו תהיה האחזקה השנייה בגודלה עם 7.2 אחוזים. ממשלחת צרפת תחזיק 6.2 אחוזים מן הקבוצה המאוחדת ואילו יצרנית הרכב הסינית דונגפנג, אחת מבעלות המניות של פיג'ו-סיטרואן, תחזיק ב-5.6 אחוזים. עם זאת, לפי דיווח קודם שפורסם לפני שבועות אחדים דונגפנג עשויה, או אמורה, למכור את חלקה.
האם להגדרה המשפטית-חשבונאית הזאת יש גם משמעויות מעשיות? למשל, האם טווארס יוכל ביתר קלות להורות על חיסול של דגמים או אפילו על סגירת מותגים של פיאט קרייזלר (ובראשם, למרבה הצער, לנצ'יה ודודג')? זה עדיין לא לגמרי ברור. מה שברור זה שנראה שפיג'ו תהיה החברה הדומיננטית יותר במיזוג החדש, וזאת למרות הדיבורים החוזרים ונשנים על "מיזוג בין שווים" שבו משתמשים כל הנוגעים בדבר בכל ראיון פומבי איתם.
לקריאה נוספת: לקראת האיחוד: פיאט נכבשת בידי פיג'ו-סיטרואן
בהנחה שכל המכשולים הרגולטוריים יוסרו במהלך החודש הקרוב, ופעולות שיינקטו על-ידי פיג'ו-סיטרואן למכירת חלק מן הפעילות בתחום הרכב המסחרי ישביעו את רצונות של הממונה על ההגבלים העסקיים האירופאי – מיזוג שתי הקבוצות צפוי להיסגר ולצאת לדרך לכל המאוחר בחודש מרץ הקרוב.
