בתצהיר שהוגש בשבוע שעבר לבית המשפט בבקשת אישור לתובענה ייצוגית כנגד טויוטה והיבואנית שלה מצהיר התובע ג.פ. הצהרה שעשויה להדהים כל בעל טויוטה בישראל: "ניסיתי למכור את רכבי במשך תקופה ארוכה ללא הצלחה".
קשה לחשוב על מותג רכב אחר בשוק הרכב המשומש בישראל שיש לו ביקוש יותר יציב וקשיח מאשר טויוטה. אבל הצהרה על קושי במכירת טויוטה משומשת היא רק אחת ההשלכות השליליות שטויוטה נאלצת להתמודד איתן כתוצאה מהחלטתה להדביק את הסמל שלה על כלי רכב מתוצרת פיג'ו-סיטרואן (כיום בבעלות 'סטלנטיס').
תוצאה שלילית אחרת – גם עבור היצרנית היפנית וגם מבחינת היבואנית שלה לישראל – היא צורך להתמודד עם תביעה ייצוגית שנייה בטענה לכשל סדרתי חמור ויקר ברכב שהיא לא ייצרה בעצמה. זאת לאחר תביעה קודמת לגבי כשל חמור במנועי דיזל בנפח 1.5 ליטר שעליה כתבנו כאן לא מכבר.
מעניין לדעת כמה מבין כ-4,500 כלי רכב מדגמי 'פרואייס', 'פרואייס סיטי', 'סיטי' ו'סיטי ואן' שעלו על כבישי ישראל בשנים 2016-2025 נמסרו לרוכשים שהבינו שהם לא קונים טויוטה "אורגינלית" אלא דגמים שתוכננו, יוצרו, ונמכרו במקור כפיג'ו פרטנר/ריפטר או סיטרואן ברלינגו, וכסיטרואן ג'אמפי/ספייסטורר או פיג'ו אקספרט/טראוולר – עם מנועי דיזל בנפחי 1.5 ו-2.0 ליטר.
סביר שאף אחד מן הרוכשים של טויוטה, ממש כמו גם אלפי לקוחות שרכשו את כלי הרכב עם הסמלים המקוריים של פיג'ו וסיטרואן – לא ציפה שמנועי הדיזל בנפח 1.5 ליטר, ומערכות האוריאה שמחוברות אל מנועי דיזל (בנפח 1.5 ו-2.0 ליטר) יעמדו במרכז של שתי פרשות של כשלים סדרתיים יקרים.
באוקטובר 2021 הוגשו בישראל שתי בקשות אישור לתביעה ייצוגית כנגד יצרניות הרכב הצרפתיות והיבואנית שלהן לישראל בטענה לכשלים סדרתיים יקרים במערכת האוריאה שמותקנת על מנועי דיזל בדגמים שונים.
במהלך השנתיים שלאחר מכן התפוצצה הפרשה הזאת גם באירופה, לאחר שאלפי נפגעים ומספר ארגוני צרכנים אירופאים הקימו מחאה אזרחית שעודדה לפעולה גם פוליטיקאים וגם רגולטורים בצרפת. זה אילץ את היצרנית לקחת אחריות באירופה, אם כי הפרשה בכללותה עדיין נדונה שם בערכאות משפטיות.
בקשת האישור החדשה, שהוגשה בשבוע שעבר בישראל כנגד טויוטה והיבואנית שלה לארץ, מוכיחה לכאורה שבישראל יש מי שממשיכים להיפגע מן הכשלים במערכת האוריאה, וכך אנחנו למדים גם מתלונות של בעלי רכב שמוסיפות להגיע אלינו למערכת באופן קבוע.
תביעה משודרגת
בקשת האישור החדשה כנגד טויוטה והיבואנית שלה הוגשה על ידי עורכי הדין עידן איידן ודוד תירוש, מי שהגישו גם את אחת משתי בקשות האישור המקוריות באותו נושא. חוות הדעת שתומכת בבקשת האישור החדשה נכתבה על-ידי פרופסור ערן שר וד"ר גידי גולדווין אשר חיברו גם את חוות הדעת שתומכת בתביעה של איידן ותירוש משנת 2021.
ניכר בחוות הדעת המקצועית שבחלוף השנים נחשפו עובדות נוספות שאפשרו למקד בדרך מדויקת יותר את הסיבות לכשלים במערכת האוריאה, כמו למשל עלוני שירות ומספר ריקולים. אלא שמבחינת בעלי הרכב הנפגעים הסיבות חשובות פחות מן התוצאות: גם כאשר מיכל האוריאה ברכב שלהם מלא – התקלות גורמות לכך שהם מקבלים חיוויים והתראות על מחסור באוריאה. כעבור אי אילו קילומטרים אי אפשר להניע יותר את המנוע מבלי לתקן את המערכת.
טויוטה, לדברי התובעים, כמו פיג'ו-סיטרואן – פרסמה לאורך השנים מספר רב וחריג של עלוני שירות טכניים לתיקון תקלות במערכת האוריאה, ומאלה מצטיירת תמונה שמגלה דפוס עקבי של תקלות חוזרות ונשנות. לדבריהם, בחלק מן העלונים אין תיאור של פרוצדורת תיקון ברורה, ובחלקם האחר מוצעים פתרונות – אך מבלי שניתן מענה לשאלת מקור הכשל.
התובעים טוענים שזה "משקף ניסיונות התמודדות מתמשכים של טויוטה עם תקלות חוזרות ונשנות בלי לגבש פתרון ברור ושיטתי, בשעה שמי שנשא בפועל במחיר של "ניסוי וטעייה" אלה הם בעלי רכב שנדרשים לשוב ולפנות למוסכים, לשאת בעלויות טיפול ולעמוד בפני סיכון מתמשך להפעלת מנגנוני השבתה".
למען הסר ספק – מערכות האוריאה התקולות, כמו כלי הרכב עצמם, יוצרו על-ידי פיג'ו-סיטרואן (כיום 'סטלנטיס') ולא על-ידי טויוטה, וזה ניכר למשל בסמלים של היצרניות הצרפתיות שמופיעים על מכלולים של מערכת האוריאה.
איך אומרים אחריות בעברית?
לנוכח ההתערבות של איגודי צרכנים באיטליה ובספרד קרא איגוד הצרכנים האירופי (BEUC) ל'רשת שיתוף פעולה להגנת הצרכן' (CPC – רשת רשויות אכיפה לאומיות ממדינות האיחוד שפועלות בתיאום תחת הנציבות האירופית) לפתוח בחקירה יסודית של התקלות האלה.
בספטמבר 2023, לאחר חקירה של רשות התחרות האיטלקית (AGCM), היא סיכמה עם סטלנטיס על סדרת צעדי פיצוי לבעלי רכב באיטליה. בעקבות התערבות של ה-CPC הסכימה סטלנטיס להרחיב צעדים אלה לכל מדינות האיחוד האירופאי והיא מציעה "כיסוי מיוחד" לתיקון תקלות, שכולל כיסוי של עלות החלקים וחלק מעלות העבודה למשך עד 8 שנים ממועד הייצור של כל רכב. גובה הפיצוי תלוי בגיל הרכב והקילומטראז' שלו: כלי רכב בני פחות מ-5 שנים או 150,000 קילומטרים מקבלים פיצוי מלא תמורת עלות החלקים, וכלי רכב בני 5 עד 8 שנים (עד 210,000 ק"מ) מקבלים בין 30% ל-90% מהעלויות החלקים.
בעלי רכב שכבר תיקנו בעבר את מערכת האוריאה מקבלים כיסוי מלא של עלויות החלקים והעבודה למשך 50,000 ק"מ או 24 חודשים מן ההחלפה הקודמת (בתנאים מסוימים ועד לאוגוסט 2028), וכן מוענק פיצוי רטרואקטיבי חד פעמי לנפגעים שקיבלו החזרים פחות טובים מאז 1 בינואר 2021 ביחס לכיסוי המורחב.
כבר בחודש ינואר 2025 השיקה סטלנטיס באירופה פלטפורמה אינטרנטית להגשת בקשות לפיצוי של מי שנאלצו לשלם בעבר תמורת תיקוני מערכות אוריאה תקולות.
כולנו נושמים את הרעל
בבקשת האישור החדשה נטען גם שאחת הפעולות הנפוצות בישראל כדי להתמודד עם הכשל היקר היא ביטול (לא חוקי) של התראות המערכת במקום לתקן את התקלות: "התנערות… מהתקלות החוזרות והנשנות במערכת האוריאה", נכתב בכתב התביעה, "שתיקונן כרוך בעלויות גבוהות במיוחד המושתות על בעלי כלי הרכב, הולידה בפועל תופעה רחבה ומוכרת של התערבויות וביטולים של מערכת האוריאה בכלי רכב דיזל.
תופעה זו אינה נובעת מרצון בעלי כלי הרכב להימנע מהפעלת המערכת או מדרישות התקינה, אלא מהיעדר נטילת אחריות אפקטיבית… ומתוצאה כלכלית בלתי סבירה הנכפית על הצרכנים". כתוצאה מכך נוסעים בישראל כלי רכב שמזהמים את האוויר שכולנו נושמים וגם על כך, כמו על הגנת הצרכן, אין מי שיפקח.
אחת הטענות החשובות של התובעים היא שאפילו החלפת מכלול מיכל האוריאה, בין אם במסגרת אחריות ובין אם בעלות מאוד גבוהה שמשולמת על-ידי בעלי רכב – לא פותרת את הכשל המערכתי הנטען "אלא לכל היותר דוחה את הופעתו מחדש", וזאת מפני שהמערכת ה"חדשה" שמותקנת במקום זו התקולה לא תוכננה מחדש והתקלה תשוב ותופיע במוקדם או במאוחר. לדוגמה, התובע הייצוגי בתביעה החדשה רכש רכב משומש שבו הוחלפה בעבר מערכת האוריאה, ולמרות זאת הוא חווה תקלה במערכת החדשה שהותקנה ברכב.
נתקלתם בתקלה סדרתית במערכת האוריאה ברכב שלכם? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com
לקריאה נוספת:
כשל האוריאה: פיג'ו-סיטרואן-אופל פיצתה באיטליה ונתבעת בבלגיה. ישראלים משלמים כמו גדולים
מנוע הדיזל הכושל של פיג'ו-סיטרואן: עכשיו זה סיבך גם את טויוטה בישראל
