כיצד משפרים פקידי משרד התחבורה את השירות לציבור? במקום להפקיד בחשבון הבנק שלכם החזרי אגרה הם שולחים אתכם לעמוד בתור בבנק הדואר. ולקינוח: תגובה משעשעת של המשרד

לפני למעלה משנה החליט ד.צ. להחליף את מכוניתו הישנה, ובמסגרת רכישת מכונית חדשה הותיר את המשומשת שלו בחברת הטרייד-אין שעובדת עם היבואן.

בעסקאות טרייד-אין לא מבוצעת העברת בעלות רגילה, כדי שלא להוסיף "יד" למניין הבעלים הקודמים של החכונית, אלא מתקיים הליך שנקרא "הפקדת סוחר": המכונית "כאילו" מועברת על שם חברת הסחר ובמועד שבו היא נמכרת לבעלים הבא שלה נמחק הרישום הזה מרשימת בעלי הרכב.

מיותר לומר שכאשר המכונית עומדת במגרש המשומשות למכירה היא לא נוסעת על הכבישים, ולכן גם לא "צורכת" שירותי כביש, רישיון הרכב מופקד, בפועל, במשרד הרישוי, והמדינה צריכה להחזיר (למישהו) את החלק היחסי של אגרת הרישוי ששולמה תמורתו.

בעבר עתרו סוחרי הרכב לבית המשפט בדרישה לקבל החזרי אגרה תמורת התקופה שבה נמצאים כלי הרכב בחזקתם, בטענה שככל שהוא עומד אצלם זמן רב יותר כך יורד ערכו.

באופן משונה נדחתה טענת הסוחרים לאחר שבית המשפט קיבל את עמדת משרד התחבורה לפיה "הפקדת רשיונות הרכב לתקופה של למעלה מ-30 יום תזכה את מי ששילם אותה (קרי: בעל הרכב – ב.ב) – בהחזר יחסי של אגרת הרישוי למשך התקופה שבה רשיונות הרכב הופקדו".

נציגי משרד התחבורה אף הבטיחו לבית המשפט ש: "עת נמכר הרכב על ידי סוחר רכב ומסתיימת תקופת ההפקדה אשר עלתה על חודש ימים, תשלח הודעה לבעל הרכב ששילם את האגרה, כי ההפקדה הסתיימה וכי הוא זכאי להחזר בגין התקופה בה היה הרכב בהפקדת סוחר".

המכונית של ד.צ. כנראה לא הייתה להיט גדול ולכן שהתה במגרש של סוחר הרכב יותר מחודש עד שנמכרה. בדצמבר שעבר הוא קיבל מכתב מאגף הרישוי ובו נכתב ש"בהתאם לרישומנו הרכב שבנדון היה בהפקדת סוחר לתקופה של מעל 30 יום. מאחר והינך רשום כבעל הרכב ששילם את אגרת הרישוי יתכן והינך זכאי להחזר אגרת רשיוי בגין התקופה שבה היה הרכב בהפקדת סוחר. ניתן לקבל החזר אגרת הרישוי בגין התקופה שבה רישיון הרכב היה מופקד ובלבד שהבקשה תוגש לא יאוחר משלוש שנים מסיום תקופת ההפקדה. לקבלת ההחזר לחשבון הבנק עליך למלא טופס זה ולצרף צילום צ'ק ריק ובו רשומים שם ומספר הזהות/חברה של בעל הרכב הרשום".

סבלנות, האוצר בדרך

ד.צ. שמח על "האוצר" הבלתי צפוי שנפל בחלקו, למרות שסכום הכסף שמגיע לו לא פורט שם, הוא מילא את הפרטים הנדרשים, צרף צילום של צ'ק עם פרטי חשבון הבנק שלו והמתין בסבלנות. הרבה סבלנות. הרבה מאד סבלנות.

שמונה חודשים חלפו ובתחילת החודש הנוכחי קיבל ד.צ. מכתב נוסף מאגף הרישוי. הפעם נכתב שם שרכבו היה בהפקדת סוחר (את זה כבר ידע בעצמו) ומכיוון שכך "יתכן והוא זכאי לקבלת החזר בגין אגרת הרישוי לגבי התקופה שבה הרכב היה בהפקדת סוחר".

אלא שהפעם הייתה הסיפא של המכתב שונה מזו של המכתב הקודם: "לקבלת ההחזר בכסף מזומן", כך נכתב במכתב החדש, "עליך לגשת לסניף בנק הדואר בצרוף ת.ז. מקורית או רישיון נהיגה ממוחשב עם תמונה לשם הזדהות. מכתב זה מבטל את המכתב הקודם בנושא".

ד.צ. זעם: "מדוע צריך היה לטרטר אותי בדצמבר, ולדרוש ממני לשלוח אליהם צ'ק תוך הבטחה שהסכום יופקד בחשבוני, ואחר כך מאלצים אותי ללכת לבנק הדואר לעמוד בתור כדי לקבל את ההחזר בכסף מזומן. מה רע בהפקדת הכסף בחשבוני? מה השתנה במהלך "תקופת ההמתנה" הזו שהביא לשינוי מדיניות ההחזר ולטרטור מיותר של האזרח? משרד התחבורה מתגאה בכך שהוא מסוגל לספק שרותים רבים בטלפון או באינטרנט מבלי שהאזרח יצטרך להגיע פיזית לאשנבים במשרדי הרישוי, ואילו במקרה הזה פועל המשרד הפוך ומחייב אזרחים להגיע פיזית לסניפי בנק הדואר?"

בלית ברירה ניגש ד.צ. אל סניף הדואר, עמד בתור, ורק אז נחשף בפניו המידע אודות סכום ההחזר (142 ש"ח), אך זאת מבלי להציג את החשבון עצמו: משך הזמן לפיו נקבע סכום ההחזר והאם הוא כולל הצמדה וריבית.

פנינו אל משרד התחבורה כדי לקבל הסבר, והנה תשובתם: "במהלך חודש אוקטובר 2013 נשלחו מכתבים לזכאים לקבלת החזר של אגרת רישוי. המכתבים כללו גם פירוט על אופן ההחזר.
כדי ליעל את תהליך העבודה ולהקל על האזרחים בקבלת ההחזר במזומן, הגיע משרד הרישוי להסדר עם חברת הדואר, לפיו יופנו כל הזכאים אל חברת הדואר ויקבלו במקום כסף מזומן.

עם כניסת ההסכם לתוקף, שלח המשרד מכתבים לאזרחים שעדיין לא בוצע החזר עבורם, בו הוצגה להם החלופה לפיה ניתן לגשת לסניף הדואר ולקבל את הכסף מזומן.
ההסדר החדש מיטיב עם הנהגים, מאחר והוא חוסך מהזכאים להחזר את הצורך להתקשר בכל פעם למשרד התחבורה כדי לדעת מתי הכסף נכנס לחשבונו של מבקש ההחזר

ואנחנו תמהים: האם משרד התחבורה, אשר מחייב את האזרח להגיע פיזית לסניף בנק הדואר, באמת מיטיב בכך עם הנהגים שקודם לכן קיבלו את ההחזר לחשבון הבנק שלהם?
והאם רומז משרד התחבורה שלא תמיד הושבו כספים לנהגים- שאחרת איך אפשר להבין את המשפט: "ההסדר החדש מיטיב עם הנהגים, מאחר והוא חוסך מהזכאים להחזר את הצורך להתקשר בכל פעם למשרד התחבורה כדי לדעת מתי הכסף נכנס לחשבונו של מבקש ההחזר".

הרי לו היו אנשי המשרד מפקידים בזמן את הכסף בחשבון לא היה צורך להתקשר למשרד כדי לברר מתי הכסף נכנס לחשבון…

והערה נוספת: קבלת הכספים בבנק הדואר אינה "חלופה" כפי שנטען בתגובה, אלא בבחינת "כזה ראה וקדש". אין דרך אחרת לקבל את ההחזר מלבד העמידה בתור מול אשנבי בנק הדואר (ולראיה, במכתב השני מצויין במפורש שהוא "מבטל את המכתב הקודם בנושא").
ובכל מקרה: מדוע לא זכאי האזרח לקבל פרוט של החישוב לפיו נקבע גובה ההחזר? האם זה סוד מדינה?
בקיצור: שיפור שרות? לא ממש.