Ad

שבויים באוטובוס: רק לשליש מהעשירון התחתון יש מכונית

לפי נתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כשני שלישים ממשקי הבית בעשירון התחתון אינם מחזיקים ברכב פרטי. מנגד, לכ-95.6% ממשקי הבית בעשירון העליון יש לפחות מכונית אחת, וליותר ממחצית יש שתי מכוניות או יותר. כך השכבות החלשות מוחזקות השבויות בתחבורה הציבורית
אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

כשני שלישים ממשקי הבית בעשירון התחתון אינם מחזיקים במכונית פרטית. כך עולה מנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). מנגד, לרוב המוחלט של משקי הבית בעשירון העליון (כ-95.6%) יש לפחות מכונית אחת. למעשה, מנתוני הלמ"ס עולה כי ליותר ממחצית ממשקי הבית בעשירון העליון (כ-52.6%) יש שתי מכוניות או יותר.

נתוני הלמ"ס מצביעים שוב על התלות המוחלטת של השכבות החלשות באוכלוסיה בשירותי התחבורה הציבורית. אולם, גם בקרב אמצעי התחבורה הציבורית אפשר למצוא דפוסי שימוש שונים בקרב שכבות חלשות וחזקות באוכלוסיה. כך למשל, מי שנוסעים ברכבת ישראל נמנים לרוב עם שכבות מבוססות יחסית, בעוד שמרבית הנוסעים באוטובוסים נמנים עם השכבות החלשות.

הנסיעה ברכבת ישראל יקרה משמעותית מהנסיעה באוטובוסים, ולכן יש לבחירה באמצעי התחבורה הציבורית קשר ברור לשוני ברמות ההכנסה של הנוסעים. לפי דו"ח שפרסם משרד התחבורה ב-2012, השכר הממוצע של נוסעי האוטובוסים נמוך בכ-35% מהשכר הממוצע במשק, בעוד ששכרם הממוצע של הנוסעים ברכבת ישראל נמוך בכ-10% בלבד מהשכר הממוצע של בעלי רכב פרטי.

אותם נוסעי אוטובוסים שנמנים עם השכבות החלשות מוגדרים כ"נוסעים שבויים" – נוסעים שאין באפשרותם למצוא תחליף לנסיעה באוטובוס. לפי סקר נוסעים מקיף שערכה חברת נתיבי איילון ב-2013, שיעור נוסעי האוטובוס שאינם "שבויים" – כלומר, נוסעים שיכולים לבחור באמצעי תחבורה אחר, כמו למשל מכונית או רכבת – מגיע לכל היותר ל-5% בלבד.

רוב הנוסעים באוטובוסים הם "נוסעים שבויים"
רוב הנוסעים באוטובוסים הם "נוסעים שבויים"

תלותן של השכבות החלשות בתחבורה הציבורית בכלל ואוטובוסים בפרט מעלה שוב את סוגיית הסטטוס-קוו. לפי הסדר הסטטוס-קוו ההיסטורי, שמקורו בימים שלפני הקמת המדינה, כל שירותי התחבורה הציבורית בישראל מושבתים בימי שבת וחג, וזאת למעט כמה חריגים מוכרים – כמו למשל קווים מסוימים בערים חיפה ואילת, וכן קווים שמשרתים בתי חולים.

השכבות החלשות, שזקוקות לשירותי תחבורה ציבורית על-מנת לנהל את שגרת חייהן, נפגעות יותר מהשכבות המבוססות מהסדר הסטטוס-קוו. יתרה מזאת: השבתת האוטובוסים והרכבות ל-24 שעות מדי שבוע – ולמשך זמן רב יותר בכמה מהחגים – גם מעודדת את השימוש ברכב פרטי, שכן מי שרוצה ליהנות מחופש תנועה בלתי מופרע נדרש למעשה לרכוש מכונית. אלא שעידוד השימוש ברכב פרטי מנוגד למדיניות הממשלה, שמצהירה על מחויבותה לעידוד תחבורה ציבורית.

בעניין זה ראוי להזכיר דברים שאמר שר האוצר, משה כחלון, בהתייחסו לסוגיית הפעלת התחבורה הציבורית בימי שבת: "אני חושב שזה נושא חברתי", אמר השר בתכנית "פגוש את העיתונות" בערוץ 2 לפני הבחירות האחרונות. "מי שצריך תחבורה ציבורית בשבת זה אדם שאין לו כסף לרכוש רכב, ואני לא רוצה שייסע במונית או שהיא תיסע במונית לראות את הנכד שלה". למרות דברים ברורים אלה, עד עתה לא יזם השר כחלון כל שינוי בהסדר הסטטוס-קוו הנהוג בתחבורה הציבורית.

  • Ad
  • Ad
  • Ad