Ad

מה קרה לתקדים המסוכן של משרד התחבורה?

אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

אגף התנועה של המשטרה מבקש לקדם בדחיפות רפורמת ענישה, שתחמיר את העונשים שמוטלים על עברייני תנועה. אלא שהרפורמה תקועה: יועצים משפטיים מתנגדים לסעיפים שפוגעים בזכותם של נהגים להוכיח את חפותם בבתי המשפט, ונראה שמערכת היחסים העכורה בין שר התחבורה וסגניתו תורמת להיעלמות הרפורמה מסדר היום הציבורי

לפני כשבוע הגיע ראש אגף התנועה, ניצב משה אדרי, לוועדת הכלכלה של הכנסת וסקר את פעולות האכיפה של האגף נגד עברייני תנועה. את דבריו סיכם בכמה המלצות: באגף התנועה מבקשים להאיץ את הרחבת מערך האכיפה האלקטרונית מ-60 ל-150 מצלמות פעילות, ובנוסף מעוניינים שם לקדם באופן מיידי את "החקיקה בתחום התנועה".

החקיקה אליה התייחס ניצב אדרי היא רפורמה מקיפה בענישת עברייני תנועה, שנועדה בין השאר להרחיב משמעותית את סמכויותיהם של קציני משטרה ולהחמיר את העונשים המוטלים על מי שמבצעים עבירות רבות ותכופות. אלא שרפורמת הענישה, שאושרה במליאת הכנסת כבר בינואר האחרון, תקועה. למעשה, נראה כי סיכוייה לעבור במתכונתה הנוכחית קלושים.

על-פי מקורבים לנושא, יועצים משפטיים בכירים מתנגדים בחריפות יוצאת דופן לסעיפים ברפורמה שמטרתם המוצהרת היא הקלת העומס בבתי המשפט לתעבורה. סעיף אחד ברפורמה קובע כי כל נהג שיואשם בביצוע עבירת תנועה ויבקש להישפט, יידרש להפקיד מראש "דמי ערבון" בגובה הקנס שנקבע לעבירה. סעיף אחר קובע כי מי שייטען לחפותו אך יורשע, בית המשפט יחויב להטיל עליו לא פחות מקנס כפול מזה שנקבע לעבירה.

לטענת המתנגדים לרפורמה, סעיפים אלה מגבילים את נגישות האזרחים לערכאות, ופוגעים בחזקת החפות בכך שהם למעשה יוצרים מצב שבו כל נהג שיבקש להישפט יחשב לאשם עד שתוכח חפותו. למעשה, יועצים משפטיים בכירים רואים בסעיפים אלה משום תקדים מסוכן, וכמה מהם אף הבהירו בשיחות סגורות שנערכו בחודשים האחרונים כי יאבקו בהם בכל כוחם.

כץ נגד חוטובולי, ולהפך
מלבד התנגדות היועצים המשפטיים, נראה שלהיעלמות הרפורמה מעל סדר היום הציבורי תורם גורם נוסף: בין שר התחבורה, ישראל כץ, וסגניתו, ציפי חוטובלי, שוררת מערכת יחסים עכורה במיוחד, שהגיעה לשיאה בכמה התבטאויות פומביות וחריגות של סגנית השר. חוטובלי אף הצהירה במליאת הכנסת ביולי האחרון כי תפסיק לייצג את השר והמשרד בפני חברי הכנסת.

מאחר שחוטובלי היא האחראית על תחום הבטיחות במשרד ומי שמופקדת על רפורמת הענישה, נראה ששר התחבורה אינו שש לסייע בקידומה (בלשון המעטה), וזאת למרות שהוא עצמו תמך ברפורמה ואף קידם אותה בזמן הממשלה הקודמת. בעניין זה ראוי לציין כי יש מי שמדווחים על התקרבות (מחדש) בין השר כץ וראש הממשלה, בנימין נתניהו – התקרבות שמחזקת את מעמד השר, ומאפשרת לו לנקוט כל קו שייבחר מול סגניתו.

במערכת הפוליטית אומרים כי הימנעות השר כץ מתמיכה פעילה ברפורמה נובעת לא רק ממערכת היחסים העכורה עם סגניתו, ומקורה גם בחוסר רצונו להיות מזוהה כעת עם צעדים שעלולים להיתפס בעיני הציבור כפוגעניים. בצמרת משרד התחבורה יש מי שמצביעים על התנהלות דומה של השר כץ בכל הנוגע למערך מצלמות המהירות של אגף התנועה: בכמה התבטאויות פומביות ניסה השר להרחיק עצמו ככל הניתן ממערך האכיפה, וזאת על-רקע הביקורת הציבורית החריפה שנמתחה נגד המשטרה, המשרד לביטחון פנים וכל המעורבים בהקמת המערך.

סגנית שר התחבורה מסרה בתגובה כי "ועדת הכלכלה תעדפה לתקופת מושב הקיץ את העיסוק ברפורמה ברשות השידור על-פני שאר נושאים העולים על שולחנה. עם פתיחת מושב החורף יחודשו כלל הדיונים בכל הנושאים שנדחו, בהם גם הרפורמה בפקודות התעבורה, שתעלה לדיון שני ב-27 לאוקטובר. במסגרת חידוש העיסוק ברפורמה יערך בירור מעמיק בכל הנושאים בעלי רגישות ציבורית, תוך מתן התחשבות למטרה המרכזית של הרפורמה – מאבק בקטל בדרכים והורדת בריוני תנועה מהכביש".

אשמים עד שתוכח חפותכם?
לדברי משפטנים בכירים, רפורמת הענישה של משרד התחבורה כוללת לא מעט סעיפים חשובים וראויים. למשל, הרפורמה קובעת "מדרג שכרות" – יצירת מתאם בין חומרת העונש ורמת האלכוהול שנמדדת לנהג בבדיקת שכרות. אמנם יש מי שמתנגדים לקביעת המדרג, אך שופטים בכירים, סנגורים ומשפטנים במשרדי המשפטים והתחבורה סבורים כי התאמת העונש לרמת השכרות תביא לתיקון מציאות משפטית בעייתית, שבה מוטלים על נהגים נורמטיביים עונשים בלתי-מידתיים.

אולם, לצד סעיפים חשובים וראויים יש לא מעט סעיפים בעייתיים, כאשר את מרב הביקורת סופגים אותם סעיפים שמגבילים את נגישותם של האזרחים לערכאות. יועצים משפטיים בכירים מבהירים כי דרישת תשלום הקנס לפני הרשעה בבית משפט – גם אם היא מוגדרת כהפקדת "דמי עירבון" – נעשית לראשונה בחקיקה ומהווה תקדים מסוכן.

במשרד התחבורה נוטים לבטל את הביקורת. במחלקת הייעוץ המשפטי של המשרד מסבירים כי דרישת תשלום "דמי עירבון" והכפלת הקנס בעקבות הרשעה הם בגדר "תמריצים שליליים" – צעדים שנועדו להרתיע נהגים מהגשת בקשות להישפט ללא סיבה משפטית ומתוך רצון לדחות את תשלום הקנס. במשרד התחבורה טוענים כי חלק ניכר מהבקשות להישפט הן "בקשות סרק", שיוצרות עומס מיותר על מערכת בתי המשפט.

עמדה דומה ביטאה בעבר סגנית השר חוטובלי. כחודש לאחר שאושרה הרפורמה בקריאה ראשונה, הסבירה סגנית השר בוועדת הכלכלה של הכנסת כי "רבע מאותן פניות לבית המשפט הן פניות סרק, ערעורי סרק שאחרי זה יש הוכחות מצולמות ומתועדות של האדם שעבר עבירה, וכשזו המציאות, מה שקורה זה שאותם אנשים, דווקא אותם אזרחים תמימים, שמגיע להם יומם בבית המשפט, מתעכב הדיון שלהם… זה מייצר מציאות שבה עברייני כביש שוכחים שהם עברו עבירה, זה לא כואב להם בכיס, זה לא כואב להם בשום מקום, והם מנצלים את הזכות של הגישה לערכאות בצורה לא הוגנת".

תגובה ראויה לגישת משרד התחבורה, סיפק יו"ר התעבורה בלשכת עורכי הדין, עו"ד שי גלעד: "אנחנו חוסמים את דרכו של האזרח הפשוט בדרכו לשערי בית המשפט כשאנחנו אומרים לו – היתה לך פריבילגיה לשלם קנס מסוים ובכך לשכוח מהעניין, ובכך להודות ולשאת בעונש, אבל אם תרצה להישפט תצטרך לשאת בעונש מראש, ורק לאחר מכן שערי בתי המשפט ייפתחו בפניך. (ו)אם תורשע, יוכפל עונשך בכפליים".

במפתיע, גם בעמותות בטיחות, שם לרוב תומכים בהתלהבות בצעדים שנועדו להחמיר עם עברייני תנועה, מגלים חשדנות לרפורמת הענישה. את דבריו בוועדת הכלכלה של הכנסת, סיכם כך בכיר בעמותת "מתונה": "אנחנו… רוצים להגן ולשמור על חייו של (הנהג), על גופו, על רכושו, אבל גם על כבודו וחזקת חפותו".

  • Ad
  • Ad
  • Ad
    שינוי גודל פונט
    ניגודיות