עקב אכילס של רכב חשמלי בעידן הנוכחי הוא מחירן הגבוה של סוללות ליתיום, ויצרניות הסוללות יוצאו מגדרן כדי לפתח טכנולוגיות נוספות ולהוזיל את הטכנולוגיה הנוכחית.
פורד, למשל, מבטיחה להיות יצרנית הרכב הראשונה שתבנה בארה"ב גם סוללות ניקל קובלט מנגן וגם סוללות ליתיום ברזל פוספט, ולהציע ללקוחות שלה בחירה בין שני סוגי הכימיה בהתאם לצרכים ולרגישות שלהם למחיר.
אם למישהו זה נשמע כמו עוד נתון שרק עלול לבלבל לקוחות חדשים, שגם כך נתקלים בעולם מושגים חדש וצריכים לסגל הרגלים חדשים עם המעבר לרכב חשמלי – הוא לא טועה. גם אנשי פורד ערים לבעיה הזאת ולכן מבטיחים "לארוז" את ההצעות השונות תחת חבילה שיווקית פשוטה שתדגיש את טווח הנסיעה.
בכל כלי הרכב החשמליים שפורד מוכרת כעת מותקנת סוללת ניקל קובלט מנגן. אבל כבר בעוד כחודשיים יוצעו במקביל גם סוללות ליתיום ברזל פוספט פחות יקרות, ודגם ראשון שיקבל אותם הוא מוסטנג מאך-E הפופולרי. הטנדר החשמלי F-150 לייטנינג יקבל את מארז הסוללה הפחות יקר בשנה הבאה.
סוללות ליתיום ברזל פוספט זולות ב-30 עד 40 אחוזים מסוללות ניקל קובלט מנגן וזאת למרות הצניחה במחירי הקובלט והליתיום בחודשים האחרונים. הסוללות האלה גם נחשבות לאמינות יותר לאורך זמן, ויתרון חשוב אחר שלהן הוא אפשרות לטעינה מהירה בקצב מהיר אל קיבולת גדולה יותר מתוך סך הקיבולת של הסוללה. מצד שני – צפיפות (ותכולת) האנרגיה שלהן נמוכה יותר ומכאן נגזר גם טווח נסיעה קצר יותר. על כן אלה סוללות שמתאימות ללקוחות שיש להם אפשרויות נוחות לטעינות רבות בבית או בעבודה ואשר משתמשים ברכב לנסיעות שגרתיות קצרות ורבות. סוללות כאלה מתאימות גם לציי רכב שהכלים שלהם נוסעים במסלולים קבועים, והפרש המחיר לטובת סוללות ברזל-פוספט מוכפל אצלם במספר גדול של כלי רכב.
לסוללות ניקל קובלט מנגן, לעומת זאת, יש צפיפות אנרגיה גבוהה יותר ולכן גם תכולת אנרגיה שמאפשרת טווח נסיעה ארוך יותר. סוללות אלה יותר יקרות ולכן מתאימות ללקוחות שצריכים טווחי נסיעה ארוכים, או שתשתיות הטעיה סביבם פחות מפותחות.
בפורד מתכוונים להשתמש בסוללות ליתיום ברזל פוספט בגרסאות הבסיס כסטנדרט, ולהציע סוללות ניקל קובלט מנגן בדגמים יקרים יותר לטובת טווח ארוך. מיד לאחר יצירת הבידול הזה יעסקו אנשי היצרנית בחינוך שוק כדי להבהיר ללקוחות ולסוחרים לגבי ההבדלים בין הטכנולוגיות.
לא מיותר להזכיר שסוללות ליתיום ברזל פוספט משמשות, בעולם וגם בישראל, את BYD אשר מנצלת את העובדה שהכימיה מאפשרת לעצב את תאי הסוללה באופן יעיל יותר כדי לדחוס יותר תאים ליחידת נפח, וכך לפצות במידה מסוימת על צפיפות האנרגיה הנמוכה יותר. טסלה מציעה סוללות כאלה כבר מזה קרוב לשנתיים, סטלנטיס (פיג'ו-סיטרואן ופיאט-קרייזלר) תציע אותן בקרוב בכלי רכב חשמליים שהיא תמכור באירופה וגם אנשי ג'נרל מוטורס שוקלים לעשות זאת.
