Ad

קלאסית ליום בידוד: בנטלי מארק VI

אחד משמות המותג הבריטים הידועים והנחשקים ביותר התקיים כחברה עצמאית במשך 12 שנים בלבד, לפני שנפל כפרי בשל בידי המתחרה העיקרית שלו. אחרי מלחמת העולם השנייה הוכיחה טבלת המכירות את האהבה למותג הזה, שהצליח יותר ממקבילו, וכיום אפשר לקנות בנטלי מארק VI תמורת פחות ממחירו של קרוסאובר חדיש ומלוקק.
אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

 

'בנטלי מוטורס לימיטד' הוא אחד משמות המותג המכובדים ביותר בהיסטוריה של תעשיית הרכב, בעיקר מפני שמותג זה "חושל בקרב": חמישה ניצחונות במירוץ 24 השעות של לה מאן בין שתי מלחמות העולם, השתתפות מוצלחת במאות אירועי ספורט מוטורי אחרים, ואפילו ניצחון ב"תחרות" מול רכבת בין הערים קאן לקאלה בצרפת, ולאחריה נסיעה עד ללונדון – הוכיחו את העמידות ואת יצר התחרותיות של בנטלי.

אבל האמת היא שאת חיי המותג הבריטי היוקרתי צריך לחלק לשלושה חלקים, והיחיד שבו זאת הייתה חברה עצמאית הוא פרק קצרצר בן 12 שנים בלבד אשר החל מיד אחרי מלחמת העולם הראשונה והסתיים עם המשבר הכלכלי הגדול לפני מלחמת העולם השניה. רולס-רוייס, המתחרה הבריטית המשמעותית של בנטלי, השתלטה עליה בהשתלטות עוינות לאחר המפולת, ובמשך שבעה עשורים והמון תהפוכות זאת הייתה, למעשה, חטיבה רבע-עצמאית בתוך רולס-רוייס. בנטלי שבה לעצמאות חלקית כאשר הופרדה בהדרגה מרולס-רוייס בין השנים 1998 ל-2003 במהלך מאבק מרתק אחר בין קבוצת פולקסווגן לבין ב.מ.וו.

לזכותה של רולס-רוייס צריך לומר שהיא החזירה את בנטלי אל מסלולי המרוצים לאחר שזו הודיעה על פרישה מהם ערב התמוטטותה הכלכלית, אבל אנחנו קופצים 15 שנים קדימה, אל הרגעים הקשים שאחרי המלחמה הנוראה בהיסטוריה האנושית. תעשיית הרכב בכל המדינות שנלחמו זו בזו הוסבה לפני ובמהלך המלחמה לייצור מנועי מטוסים, חלקים וחלפים למערכות נשק שונות, וכלי רכב קרביים. רולס-רוייס, למשל, הקימה בחסות הממשלה הבריטית מפעל חדיש וענק לייצור מנועי מטוסים בעיר קרו (Crewe), וכעת, כאשר לא היה בהם עוד צורך היא החלה להסב בחזרה את המערך העצום הזה לייצור מכוניות.

מה שבעיקר חסר לבריטים באותה עת היה מטבע זר, והממשלה דחפה את תעשיית הרכב שלה לייצר מכוניות בייצור סדרתי ולייצא כמה שיותר מהן, בעיקר לשוק האמריקני. אחד הדברים האחרונים שהיו נחוצים באותה עת באירופה ההרוסה היו מכוניות יוקרה, ורוב יצרניות הרכב המתאוששות התמקדו בייצור כלי רכב זולים ועמידים – החל מ'חיפושית' ו'דה שבו' וכלה ב'ווספה'. רולס-רוייס הסבה את מפעל מנועי המטוסים החדיש בעיר קרו לייצור מכוניות, ואת המפעל המקורי שלה, בעיר דרבי, לייצור מנועי מטוסים. המכונית הראשונה של רולס רוייס אחרי המלחמה הייתה Silver Wraith, אשר הוצגה בשנת 1946 והייתה גרסה משודרגת של Wraith אשר הוצגה כשנה לפני פרוץ המלחמה.

עוד ב-TheCar
מכונית קלאסית ליום בידוד: פרארי דינו 246
מכונית קלאסית ליום בידוד: יגואר XK120

 

תחת המותג בנטלי הוצגה לפני המלחמה 'מארק V' , אשר אמורה הייתה להחליף את '4.5 ליטר' (שבעצמה הייתה גרסה משודרגת של '3.5 ליטר' והייתה המכונית הראשונה של בנטלי תחת רולס-רוייס). מכל מקום, השקתה של זאת נאלצה להידחות בגלל מאורעות גדולים יותר… מארק V הייתה בפועל גרסה מקוצרת של רולס-רוייס Wraith, ולפני המלחמה הספיקו אנשי החברה לייצר ממנה 11 עותקים לפני שנסתם עליה הגולל. זאת גם הייתה ה'בנטלי' האחרונה שיוצרה במפעל של רולס-רוייס בעיר דרבי. 

עם החזרה לשגרה לאחר המלחמה החלו אנשי בנטלי לתכנן את מארק VI, אשר התבססה על Silver Wraith באותו אופן ש'מארק V' התבססה על Wraith: זאת הייתה גרסה מקוצרת שלה. מה שמשותף לכל ארבע המכוניות, אגב, הוא שכולן הונעו באמצעות אותו מנוע שישה צילינדרים טורי בנפח 4.3 ליטר שהוגדל בהמשך לנפח של 4.6 ליטר. אלא שההבדלים בין המכוניות שיוצרו לפני המלחמה לאלה שיוצרו אחריה גדולים מאד. עד למלחמת העולם השנייה בנו רולס-רוייס ובנטלי שלדות שנשלחו אל בוני מרכבים, ואילו לאחר המלחמה החלה החברה, יחד עם חטיבת המשנה שלה, לייצר מכוניות שלמות, כלומר גם את המרכב שלהן.

החידוש הזה הועיל, מצד אחד, להגברת הסטנדרניזציה והוזלת המוצרים – עניין נחוץ מאד באותה תקופה, אבל צמצם מאד את הייחודיות של כל מכונית. עם זאת, גם לאחר מכן נשלחו חלק מהמכוניות אל בוני מרכבים שיצרו גרסאות מהודרות ומיוחדות, ואיפשרו ליצור בידול בין דגמי בנטלי לבין אלה המקבילים של רולס רוייס. כך, למשל, אפשר היה לקנות מארק VI גם עם מרכבי 2 דלתות שונים ומסוגננים יותר, בתצורות סדאן, 'דרופהד', 'קופה' ו'קונברטיבל'. הבעיה היא שהמרכב המתכתי של רולס-רוייס היה נקודת התורפה של המכונית – בגלל איכות נמוכה של פלדה אחרי המלחמה (שנגרמה בגלל מגבלות ממשלתיות).

 


בשנת 1949 הציגה רולס-רוייס את האחות התאומה של בנטלי מארק VI והטבילה אותה תחת השם 'סילבר דואן' (Silver Dwan). זה היה הדגם הבסיסי ביותר בהיצע דגמי רולס רויס, למרות שבאותה תקופה היא נמכרה במספרים נמוכים מאלה של סילבר רית' הגדולה והיקרה יותר. בנטלי מארק VI, לעומתן, הצליחה הרבה יותר מבחינה מסחרית, ועד שהורדה מקו הייצור בשנת 1952 נמכרו ממנה כ-5,200 יחידות – פי שניים משתי הרולסיות גם יחד.

כשבעים שנים לאחר מכן עומדת ההצלחה הזאת בעוכרי הערך האספני של בנטלי מארק VI. גרסאות מיוחדות שלה, שנבנו על-ידי בוני מרכבים בעבודת יד ובמספרים נמוכים נמכרות אמנם במחירים דמיוניים, אבל גרסאות המפעל, עם מרכב מתכת סטנדרטי (שנקראות steel saloons) נסחרות במחירים נמוכים מאלה של סילבר דואן מאותן שנים.

מארק V משנת 1949 שבתמונות היא דוגמא טובה לכך. היא אמנם משופצת, יש לה מספר שלדה מקורי ומאומת, ולמרות זאת היא נמכרה לא מכבר במכירה פומבית תמורת כ-28 אלף לירות שטרלינג בלבד, כולל עמלות לבית המכירות. כן, בנטלי קלאסית משופצת בגיל של מדינת ישראל נמכרה במחיר של קרוסאובר חדש ומלוקק, ומשמעותית פחות מהרבה מאד מכוניות קלאסיות אחרות עם שמות פחות נוצצים.

  • Ad
  • Ad
  • Ad