Ad

רוכב: סגירת נת"צ לאופנועים פוגעת בחופש התנועה ובשוויון

אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

הפליה לרעה, פגיעה בחופש התנועה והגדלת הוצאות הנסיעה – טענות מפתיעות אלה הועלו על-ידי רוכב שנקנס בגין נסיעה בנתיב תחבורה ציבורית. בית המשפט לתעבורה בתל-אביב דחה את טענות הרוכב, וקיבל את עמדת המדינה לפיה נסיעת כלי רכב דו-גלגליים בנתיבי תחבורה ציבורית תפגע בתכלית אשר לשמה הוקמו הנתיבים

רוכב אופנוע שנקנס בגין נסיעה בניגוד לחוק בנתיב תחבורה ציבורית (נת"צ) החליט לפנות לבית משפט לתעבורה, ולבקש צדק. הטענות שהעלה היו חריגות: בבית המשפט לתעבורה בתל-אביב הודה הרוכב כי אכן ביצע את העבירה שיוחסה לו, אך טען שההחלטה לסגור את הנתיב לתנועת כלי רכב דו-גלגליים פוגעת בזכויותיו החוקתיות – הזכות לחופש התנועה והזכות לשוויון.

"התמרור (המסמן את תחילת הנת"צ, ש.ה) פוגע בזכויות חוקתיות של הנאשם", סיכם השופט דן סעדון את הטענות שהעלה הרוכב. "הוא (טוען שהתמרור) פוגע בחופש התנועה שלו. הוא (טוען שהתמרור) מפלה לרעה לעומת כלי רכב כבדים במשקל של שבעה טון ומעלה, המורשים על-פי הסדר תנועה זמני לנוע באותו נתיב האסור לתנועה על-ידי הנאשם. הנאשם (גם) טוען כי הארכת הדרך בעקבות סגירת הנתיב האמור גוררת אחריה הגדלת הוצאותיו".

במהלך הדיון בבית המשפט הוסיף הרוכב וטען כי המדינה כלל לא בחנה את האפשרות לפתוח את נתיב התחבורה הציבורית לשימושם של רוכבים. לדבריו, "כלל לא נשקלה אפשרות פתיחת נתיב התחבורה הציבורית גם לרכב דו-גלגלי, דבר ההופך את ההחלטה בדבר אישור התוכנית – והתמרור שהוצב מכוחה – לבלתי סבירים ובלתי חוקיים".

"סגירת הנתיב יצרה מצב לא נוח"
השופט סעדון דחה את כל טענות הרוכב בעניין פגיעה בזכויותיו החוקתיות. "אין ספק כי סגירת הנתיב למשך תשע שעות ביממה לכלי רכב דו-גלגליים ורכבים פרטיים יצרה עבור הנאשם לכל הפחות מצב לא נוח", ציין השופט סעדון בהכרעת הדין של הרוכב. "עם זאת, לא כל פגיעה מצדיקה קביעה לפיה מדובר בפגיעה בלתי מידתית שבכוחה להביא לביטול דבר החקיקה".

בבחינת מידתיות ההחלטה לסגור את נתיב הנסיעה ולהפוך אותו לנתיב תחבורה ציבורית, עשה השופט סעדון שימוש בשלושה מבחנים שנקבעו בפסיקה, ובכולם לא הצליח הרוכב לעמוד. "הנאשם… לא חלק על כך כי התכלית של הגברת השימוש בתחבורה ציבורית במרכז העיר תל-אביב – והתכליות הנגזרות ממנה – היא בגדר תכלית ראויה", פסק השופט. "דומה כי לא יהיה מי שיחלוק כי הפיכת הנתיב שבו נסע הנאשם לנתיב תחבורה ציבורית מגשים מטרה חקיקתית זו".

בהמשך גם קבע השופט כי לא הייתה חלופה שתפגע ברוכבים – או בכלל נהגים – במידה פחותה. "לא הונחה תשתית לקבוע כי הייתה בפני מקבלי ההחלטות אפשרות חלופית להגשים את המטרה של עיבוי השימוש בתחבורה ציבורית בתל-אביב מבלי להפוך אחד מנתיבי הנסיעה לנתיב תחבורה ציבורית", כתב השופט. "העובדה שכניסת כל כלי הרכב לנתיב מוגבלת רק לשעות מסוימות ביממה רק מחזקת את מידתיות האמצעי שננקט לצורך הגשמת המטרה".

ומה בעניין טענות הרוכב בדבר הגדלת הוצאות הנסיעה שלו? "קשה שלא להתרשם כי הפגיעה בנאשם היא מינורית", הבהיר את השופט סעדון. "מדובר בנתיב שנסגר…. רק מספר שעות ביום. מן הראיות שהובאו עולה כי לנאשם יש דרכים חלופיות להגיע ליעדים השונים בעיר, ולא הוכח כי שימוש בדרכים אלה פוגע בצורה כלשהי בהשוואה לשימוש בנתיב התחבורה הציבורית".

"אין בנמצא פרוטוקולים מסודרים"
אל בית המשפט לתעבורה בתל-אביב שלחה המדינה שני נציגים: מרק אפשטיין, מהנדס תנועה בעיריית תל-אביב, ויעקב פרלשטיין, המפקח על התעבורה במחוזות תל-אביב והמרכז. במהלך עדותם, התברר כי לא ניתן להציג בפני בית המשפט פרוטוקולים של דיונים מסודרים, שיוכלו להוכיח כי אכן התקיים הליך מקצועי שהביא לקבלת ההחלטה למנוע מרוכבים מלעשות שימוש בנתיב התחבורה הציבורית. אלא שלמרות זאת, קיבל השופט את טענות המדינה בעניין זה.

"מדובר בטענה (שהעלה הרוכב, ש.ה) שלא רק שאינה מבוססת, אלא שקיימת ראייה לסתור אותה בתוך חומר הראיות", כתב השופט סעדון, "מר פרלשטיין נשאל האם נשקל שילובם של כלי תחבורה דו-גלגליים בנתיב המיועד לתחבורה הציבורית. העד השיב 'לגבי השאלה אם שקלו את הנושא או ביררו, אני משיב כי דיברו, (אבל) לא העלו את זה אפילו לרמה של החלטה'".

האם זו ראייה שיכולה להוכיח את טענת המדינה, לפיה התקיים הליך תקין אשר במסגרתו נשקלה פתיחת הנת"צ לרוכבים? "העובדה שאין בנמצא – לא בידי הנאשם ולא בידי העדים – פרוטוקולים מסודרים המעידים על אופן קבלת ההחלטה, אינה נזקפת לזכותה של הרשות", ציין השופט, אך מיד המשיך – "אולם מכאן ועד למסקנה כי לא נשקלו שיקולים רלוונטיים (לפני) קבלת התוכנית – המרחק רב".

לאור כל זאת, החליט השופט סעדון להרשיע את הרוכב. "בהליך זה הסכים הנאשם כי ביצע את יסודות העבירה המיוחסת לו, אך טען לאי-חוקיותו או חוקתיותו של הליך הצבת התמרור", סיכם השופט את הכרעת הדין. "הנטל להוכיח טענה זו רובץ על הנאשם, אך הנאשם לא עמד בנטל. כיוון שכך, אני מרשיע את הנאשם".

מי זוכר את הבטחת השר?
בהכרעת הדין התייחס השופט סעדון כמה פעמים לטענה שהעלה הרוכב, לפיה כלל לא נשקלה אפשרות להתיר לרוכבים לעשות שימוש בנת"צ. "לא נעלמה מעיני טענת הנאשם כי ניתן היה לצרף לזכאים לנסוע בנתיב גם כלי רכב דו-גלגליים", הבהיר השופט. "טענה זו מניחה את המבוקש. היא מניחה כי מתן אפשרות לכלי רכב דו-גלגליים לא תפגע באופיו של הנתיב כנתיב תחבורה ציבורית… טענה זו לא הוכחה. אדרבא, מעדויות עדי התביעה – שהם גורמים בכירים במערך התעבורה העירוני והמחוזי – עולה כי לטעמם התרת נסיעה לכלי רכב דו-גלגלי חותרת תחת התכלית האמורה".

בעניין זה ראוי להזכיר כי עמדת הדרג המקצועי במשרד התחבורה לא השתנתה כבר שנים ארוכות: פקידים במשרד טוענים כי פתיחת נתיבי תחבורה ציבורית לרכב דו-גלגלי תגרום לסיכון בטיחותי עבור הרוכבים, ותפגע במטרה אשר לשמה מוקמים נתיבי תחבורה ציבורית – שיפור רמת השירות של אוטובוסים באמצעות מתן עדיפות בתשתית הכבישים.

אלא שבעבר דווקא הביע שר התחבורה, ישראל כץ, נכונות לערוך ניסוי אשר במסגרתו יורשו רוכבים לעשות שימוש בנת"צים. "בהחלט אפשר לבדוק, ואולי נקבע איזשהו נוהל בהדרגה ובאופן ניסיוני", אמר השר כץ במליאת הכנסת בינואר 2011, בהתייחסו להצעת חוק שביקשה לאפשר לרוכבים לעשות שימוש בנת"צים. אלא שהסכמתו של השר לא התגשמה לכדי ניסוי, ונראה כי עמדת הדרג המקצועי במשרד התחבורה ממשיכה להכתיב את מדיניותו.

  • Ad
  • Ad
  • Ad
  • Ad