Ad

נגן ה- CD במכונית מת. המלך החדש גורם לתאונות רבות

אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

במכוניות החדשות שיוצגו החל מהשנה לא יותקנו עוד נגני CD ומערכות ניווט, אלא "מערכות מידע בידורי" שיתממשקו עם מכשירי טלפון חכמים. חוקרים מזהירים מפני תאונות שיגרמו בגלל המערכות החדשות

בסוף דצמבר הכריזה יונדאי באופן רשמי על מותם, יש שיאמרו בטרם עת, של ה"קומפקט-דיסק", נגן ה-CD, ושל מערכת הניווט במכונית.

ההודעה עצמה אולי לא נשמעה כל כך דרמטית אבל ההשלכות שלה הן בהחלט כאלה: לכל מי שעדיין מחזיק ומשתמש בתקליטורי CD לא יהיה לאן לדחוף אותם בדור הבא של מכוניות מתוצרת יונדאי, ומן הסתם גם בכל דגמי המכוניות האחרות. הבעיה היא שהמערכות החדשות, שמחליפות את הטכנולוגיה העתיקה, גורמות לעליה משמעותית בהסחת הדעת מנהיגה, ולכן גם לסיכון גדול יותר לתאונות.

יונדאי הציגה את מערכת "המידע הבידורי" (Infotainment) החדשה שלה, אשר לדברי דובריה תותקן מעתה בכל דגם חדש שיוצג על-ידה בעתיד, ובמערכת זאת לא כלולים נגן תקליטורים ו/או מערכת ניווט מובנית.
המערכת החדשה של יונדאי, שנקראת Display audio, מאפשרת התממשקות פשוטה אל מערכות ההפעלה החדשות לרכב מבית גוגל ('אנדרואיד אוטו') ואפל ('אפל פליי') וקישוריות קלה לבלו-טות', והן מציגות את תפריט ההפעלה שלהן ואת מרכולתן על-גבי מסך מגע ברזולוציה גבוהה בגודל 7 אינטש.

'דיספליי אודיו' של יונדאי תאפשר, בין השאר, משלוח וקבלת הודעות טקסט באמצעות ממשק הפעלה קולי, ושימוש באפליקציות "סמארטפוניות" באמצעות ממשקי האנדרואיד וה-iOS.

 

דיספליי אודיו של יונדאי, מסך התצוגה
דיספליי אודיו של יונדאי, מסך התצוגה

 

לכאורה אין שום דבר ממש מפתיע בהכרזה של יונדאי, ויש שגם ירפרפו בלי להקדיש לכך יותר מידי תשומת לב מעל המשפט שטוען שהממשקים האלה נועדו "להפוך את הנהיגה לבטוחה יותר וקלה יותר על ידי הצגת מידע שנהגים צריכים כאשר הם נמצאים בדרכים".
ואכן, טענה שכיחה בקרב יצרני מערכות בידור, אפליקציות, ויצרניות רכב, היא שמערכות מובנות עדיפות על מצב שבו נהגים ישתמשו פשוט בטלפונים החכמים שלהם בעת נהיגה, טלפונים אשר לא תוכננו לצמצום הסחות דעת בנהיגה.

אלא שהדברים לא כל כך פשוטים מפני שאי אפשר להתעלם משתי עובדות יסודיות: ראשית, כל פעולה שמבוצעת על-ידי נהג ברכב בעת נהיגה, אשר לא קשורה לתפעול הרכב ולתגובות למתרחש סביבו נחשבת ל"הסחת דעת" ומגבירה את הסיכון לתאונה, ושנית, ככל שמערכת תהיה זמינה יותר לנהג כך גדלים הסיכויים שהוא ישתמש בה, מה שמגביר את היקף הסחת הדעת.

יונדאי אינה יצרנית הרכב הראשונה שמציעה מערכת מידע בידורי לרכב, או מערכת שאין בה נגן תקליטורים, אבל זאת "יצרנית המסה" הראשונה (של מכוניות עממיות) שמכריזה באופן גורף על הפסקת ההתקנה של מערכות מן הדור היוצא בכל דגמיה החדשים, והחלפתן במערכות מידע בידורי בנות הדור החדש.
מאד סביר להניח שזאת הסנונית הראשונה, ובעקבות יונדאי (גם אם לא בגללה) יפסיקו כל יצרניות הרכב להתקין בדגמים עתידיים שלהן מערכות עם נגני תקליטורים שהחיבוריות היחידה שלהן לטלפונים היא באמצעות בלו-טות'.

ויש גם ציונים

לפני כשלושה חודשים פרסמה קרן המחקרים של התאחדות הנהגים האמריקנית, ה-AAA, את תוצאותיו של מחקר שבוצע על-ידה בשיתוף אוניברסיטת יוטה, אשר נועד לדרג את מערכות המידע הבידורי השונות בהתאם לרמת הסחת הדעת שהן מייצרות.
המחקר בחן את הנושא באופן כללי, בדק ספציפית את תכונת הזיהוי הקולי שאמורה, תיאורטית, לאפשר לנהג להתרכז בנעשה על הכביש ולא להוריד את עיניו או את ידיו אל תוך ה"קוקפיט" כדי להפעיל מתגים שונים, ודירגו שש מערכות מידע בידורי שמוצעות כבר כיום על-ידי יצרניות רכב שונות בדגמים שונים.

הממצא העקרוני החשוב ביותר, הגם שאינו חדש או מפתיע, הוא שכל מערכות המידע הבידורי יוצרות הסחת דעת, ובאופן ממוקד וחשוב יותר – מערכות ההפעלה הקוליות השונות מייצרות הרבה יותר הסחת דעת מכפי שרוב הנהגים מעריכים. החוקרים מצאו ששלושה מתוך כל ארבעה נהגים אמריקנים מאמינים – בטעות כך מסתבר – שהטכנולוגיה להפעלת מערכות "ללא ידיים" ובאמצעות פקודות קוליות בטוחה לשימוש. לדברי החוקרים, אלה יופתעו לגלות שהמצב הפוך לחלוטין.

"אנחנו יודעים שנהגים עלולים לפספס תמרורי 'עצור', הולכי רגל ומכוניות אחרות בעת שהם משתמשים בטכנולוגיות קול, מכיוון שדעתם לא ממוקדת באופן מלא בנעשה סביבם" אמר בוב דרבלנט, מנכ"ל ה-AAA. "כעת אנחנו מבינים שבמערכות הללו קיימים ליקויים, ומה שמוצג ומיועד להיות מגביר בטיחות עלול שלא בכוונה להגביר את הסחת הדעת הקוגניטיבית."

עורכי המחקר השתמשו בציוד בדיקה מגוון, ובין השאר חיברו נהגים נבדקים אל מכשירים לניטור קצב הלב שלהם, ולבחינת מהירות התגובה למצבים שונים בכביש. כפי שאפשר אולי היה לצפות, אחד הממצאים החשובים שעלה הוא שרמת הדיוק של תוכנת הזיהוי הקולי משפיעה באופן משמעותי על הסחת הדעת, ובאופן טבעי מערכות מדויקות ואמינות יותר הן פחות גרועות.
לעומת זאת, לאיכות הקול של המערכות, כמו גם לשאלה אם משנה אם מדובר ב"קול אנושי" או ב"קול סינטטי" – לא הייתה השפעה משמעותית על רמות הסחת הדעת.

כאשר מדרגים בסדר עולה את מגוון הסחות הדעת שנגרמות בגלל מערכות בידור ברכב, ובהתאם לממצאי מחקר קודם, האזנה לרדיו מדורגת כ"קטגוריית הסחת דעת 1  ", דיבור בטלפון נייד – בין אם באמצעות דיבורית ובין אם כאשר הוא מוחזק ביד – מדורגת כהסחת דעת מקטגוריה 2, ואילו שימוש במערכת טובה של דיבור-לטקסט, שבאמצעותה מקשיבים להודעות ומכתיבים הודעות טקסט ודוא"ל, מדורגת כ"הסחת דעת מקטגוריה 3 ", כלומר הגבוהה ביותר.

"לטכנולוגיות שנסמכות על תקשורת קולית ברכב עלולות להיות השלכות בלתי צפויות, שישפיעו לרעה על הבטיחות בדרכים," אומר פיטר קיסינג'ר, הנשיא והמנכ"ל של קרן AAA לבטיחות בדרכים. "רמת הסחת הדעת ומידת ההשפעה על הבטיחות משתנה בהתאם למשימה שהנהג מבצע ולמערכת בה הוא משתמש."

שתי משימות פשוטות

במהלך המחקר התבקשו הנבדקים לבצע שתי משימות פשוטות באמצעות הפעלה קולית – החלפת תחנה ברדיו וחיוג למספר טלפון, והחוקרים בדקו כמה זמן לקח להם לבצע את המשימה ואת מה הם פיספסו מתוך מה שמתרחש על הכביש סביבם בעת ביצוע המשימות.
מערכת Entune של טויוטה התגלתה כמערכת שבה נגרמה הסחת הדעת הקוגנטיבית הנמוכה ביותר, עם דירוג של 1.7 שאינו גבוה בהרבה מהאזנה לאודיו. לשם השוואה, מערכת MyLink של שברולט גרמה לרמה הגבוהה ביותר של הסחת דעת קוגניטיבית (דירוג של 3.7).
מערכות אחרות שנבדקו הן "בלו-לינק" של יונדאי (דירוג 2.2), קרייזלר UConnect (דירוג 2.7), פורד SYNC עם MyFord Touch (דירוג 3.0) ומרצדס COMAND (דירוג 3.1).

"לא כל מערכות הקול נבראו באופן שווה", אומר בוב דרבלנט, מנכ"ל ה-AAA, "והמערכות הנוכחיות גורמות להסחת הדעת של נהגים, אם כי (עם תכנון נכון יותר) אפשר יהיה להפוך אותן לבטוחות יותר בעתיד."
החוקרים סיכמו את מחקרם עם שורת המלצות שהמכנה המשותף שלהן הוא דרישה מיצרניות מערכות המידע לפתח ממשקים פחות מסובכים, מדויקים יותר ובאופן כללי קלים יותר לשימוש.

  • Ad
  • Ad
  • Ad
    שינוי גודל פונט
    ניגודיות