דמיינו את זה: אתם נוהגים על כביש 6 במהירות חוקית של 110 קמ"ש כאשר לפתע פתאום, בלי כל התראה, המנוע נחלש ונדמה כאילו שהמכונית מאבדת כוח ומהירות באופן ניכר. על לוח השעונים נדלקות נורות אזהרה והמהירות צונחת ל-30 קמ"ש בלבד. הנהגים מאחוריכם נוסעים כרגיל, חלקם מנומנמים, חלקם עסוקים בטלפון, ואף אחד מהם לא קולט את הסיטואציה ומבין מדוע הרכב שלכם נראה מבחינתו כאילו שהוא נעצר באמצע כביש מהיר. הסיכוי שלכם להינצל כרגע מתאונה קטלנית תלוי בעיקר במהירות התגובה שלכם ובמזל.
האם תספיקו לעבור לנתיב הימני וממנו לשוליים? האם הנתיב הימני פנוי או שנוסעת בו משאית במהירות של 90 קמ"ש? אולי יש אפשרות לברוח שמאלה אל רצועת עפר? מה עושים?
דמיינו מצב אחר: אתם נוסעים עם כל המשפחה ברכב על כביש 40 בעליות לכיוון מצפה רמון. לפתע פתאום המנוע לא סוחב, ולוח המכשירים נראה צבעוני ומנצנץ כמו עץ חג המולד. בנתיב השמאלי נוסעות מולכם מכוניות בירידה, מאחוריכם מתקרבות מכוניות בנסיעה מהירה, ויש לכם שניות בודדות להגיב. תגובה לא נכונה תוביל בהכרח לתאונה קטלנית. האם תספיקו לרדת לשולי הכביש? האם יש מקום בטוח לרדת אליו?
כמה עשרות בעלי רכב שפנו אלינו עד היום לא צריכים לעצום עיניים כדי לדמיין סיטואציה כזאת: הם מספרים שהם חוו אותה בעצמם, על בשרם, במכונית שלהם, כאשר היא נכנסה אל מה שנקרא בשפה המקצועית "מצב צליעה" או "Limp mode".
במכוניות שונות מוטמע במחשב בקרת המנוע (ECU) או תיבת ההילוכים (TCU) פרוטוקול תוכנה שנועד להגן על רכיבים יקרים במנוע ובתיבת ההילוכים מפני נזק בלתי הפיך. הפרוטוקול מבצע את משימתו על-ידי הפחתה דרסטית של יכולת התאוצה של הרכב והפחתת המהירות המרבית ל-30 עד 50 קמ"ש במקרה הטוב, או ל-8 קמ"ש במקרים קיצוניים. ב"מצב צליעה" מוגבלת מהירות הסיבוב (סל"ד) של המנוע וההספק שלו מופחת מאוד, על לוח המכשירים נדלקות נורות אזהרה כתומות או אדומות, והמהירות המרבית של הרכב צונחת.
כאמור – כאשר זה קורה בתוך כדי נהיגה על כביש בינעירוני במהירות תלת ספרתית זה עלול להסתיים בתאונה קטלנית.
כניסה ל"מצב צליעה" מתרחשת בדרך כלל כאשר המערכת מזהה רמת שמן מנוע נמוכה או חוסר בנוזל קירור – שתי תופעות שיכולות להיגרם בגלל תקלה נקודתית כמו פגיעה בצינור או שבר של מחבר, לעיתים נדירות גם בגלל הזנחת טיפולי תחזוקה ואי-מילוי נוזלים, אבל בדרך כלל זאת אחת התוצאות של כשל סדרתי שגורם לאובדן מהיר של אחד מנוזלי החיים של המנוע. "מצב צליעה" יכול להיגרם גם בגלל תקלה חשמלית, תקלת תוכנה, כשל של חיישן, ובמנועי דיזל שמצוידים במסנני חלקיקים (או DPF) זה עלול לקרות כאשר המסנן נסתם (הפחתת הספק מנוע מן הסיבה הזאת אמורה להיאסר החל בשנה הבאה).
"מצב צליעה" קיים גם בכלי רכב חשמליים – למשל כאשר הסוללה מתחממת מאוד או כאשר היא עומדת להתרוקן לגמרי מחשמל, או בגלל תקלות במערכת ניהול הסוללה (BMS) או בממיר המתח.
מפרסומי מנהל הבטיחות בדרכים האמריקני (NHTSA) ומקבילו האוסטרלי עולה שכניסת רכב ל"מצב צליעה" ללא התרעה מוקדמת מספקת מגדיל משמעותית את הסיכון לתאונות חזית-אחור, במיוחד כאשר הרכב נמצא בנתיב השמאלי או בעת עקיפה.
למה זה קורה ברכב שלי, ומה עושים?
אם המכונית שלך נכנסה למצב צליעה זה מסכן את החיים שלך ושל שאר משתמשי הדרך, וחוץ מזה זה גם מעיד על תקלה משמעותית שחייבים לתקן באופן דחוף. הפעולה המיידית הראשונה של הנהג חייבת להיות מציאת מקום בטוח לעצור בו את הרכב – רצוי כמה שיותר רחוק מציר התנועה. בתוך כדי כך חייבים להבין מה קורה מסביב ומה הדרך הבטוחה ביותר לחמוק מן התנועה.
אם מספיקים – צריך להפעיל אורות מצוקה מהבהבים ("האזארד") ובכל מקרה משתדלים להרחיק את הרכב כמה שיותר מן הכביש ומן התנועה ולעצור אותו במקום בטוח ומבודד. בישראל מתרחשות מידי שנה עשרות רבות של "תאונות שוליים", כלומר פגיעה באדם או ברכב שעצרו בשולי כביש – ובמקרים רבים מידי התוצאות קטלניות.
לאחר העצירה יש להרחיק את נוסעי הרכב מן הכביש ומן הרכב, יש ללבוש אפוד זוהר ולגשת להציב משולש אזהרה.
לאחר מכן אפשר להתחיל לבדוק מה גרם לרכב להיכנס למצב צליעה והמקום הראשון לצורך זה הוא לוח המכשירים של הרכב. בדגמים רבים מופיעה התראה מפורשת עם ציון המערכת שנכשלה או לכל הפחות מתקבל מן ההודעה הזאת רמז עבה לגבי הסיבה. במקרה הנדיר שבו יש ברכב קורא תקלות והנהג יודע להשתמש בו – אפשר לחבר אותו ל-OBD ולקבל את קוד התקלה המדויק.
בהרבה מקרים יגרום כיבוי של המנוע והתנעתו מחדש לאיפוס של ההתראה, כלומר שלאחר התנעה מחדש אפשר לשוב ולנסוע. זאת עלולה להיות טעות מסוכנת ויקרה. גם אם אין לך אפשרות לגלות מה הייתה הסיבה לכניסה ל"מצב צליעה" – שני "החשודים המיידיים" הם חוסר בשמן מנוע או בנוזל קירור.
לכן, כאשר הרכב רחוק מציר התנועה, צריך לבדוק את מפלסי הנוזלים. אם חסר שמן או חסר נוזל קירור אסור להפעיל מחדש את המנוע. אפשר לחפש נזילות משמעותיות, ואם יש ברכב בקבוק שמן או נוזל קירור אפשר לנסות למלא מהם. אבל צריך לקחת בחשבון שהנוזל לא נעלם מעצמו אלא בגלל תקלה, ושהפעלת מנוע בלי שמן או נוזל קירור תהיה ההפעלה האחרונה שלו לפני שיפוץ או החלפה.
אם לא היה חסר נוזל, ובהתאם למקום שבו הרכב נעצר, למצב התנועה ולכשירות של הנהג – אפשר "לצלוע" עם הרכב אל מוסך קרוב. בדרך כלל עדיף להזמין גרר. ברוב פוליסות הביטוח לרכב יש שירותי גרירה, ואפשר להפעיל את זה.
קבוצות סיכון – מי עלול להיתקע באמצע הכביש?
במערכת TheCar התקבלו עד כה דיווחים של בעלי רכב עם מנועי 'פיורטק' שנקלעו לטענתם ל"מצב צליעה", וחלקם מתארים מצבים שלדעתם העמידו אותם או בני משפחה שלהם במצבים מסוכנים. במנועים כאלה עם רצועת תזמון שעשויה מחומר פולימרי זה יכול לקרות כאשר חלקיקי רצועה גורמים לסתימה של משאבת השמן או של מעברי שמן ולצניחה בלחץ השמן, או מסיבות אחרות שעלולות לגרום לנזק לא הפיך למנוע. אם המערכת מזהה את זה בזמן היא מכניסה את המנוע ל"מצב צליעה" בתוך כדי הפעלת התראות.
דיווחים אחדים התקבלו גם מבעלי רנו וניסאן עם מנועי 1.2 ליטר מוגדשי טורבו, וגם הם סיפרו על מצבים "לא נעימים" בלשון המעטה. קיבלנו גם דיווחים של בעלי רכב חשמלי – שנהגו ביונדאי איוניק 5 וסיפרו שהרכב נכנס למצב של נסיעה איטית בגלל כשל ביחידת ה-ICCU אשר מנהלת את טעינת ה-AC של הסוללה ואת טעינת סוללת ה-12 וולט מתוכה.
תקלה כזאת עלולה לרוקן את מצבר ה-12 וולט וזה עלול לגרום לכיבוי מערכות חשמליות שונות, למשל הגברת היגוי, תאורה ועוד. כדי למנוע נזק חמור יותר המערכת מכניסה את הרכב למצב צליעה ומגבילה את מהירות הנסיעה ל-15-20 קמ"ש. ככל שאנחנו מבינים מן התלונות – הפחתת המהירות במקרים אלה הייתה הדרגתית.
כאמור – מנגנוני "מצב צליעה" מותקנים במגוון רחב של כלי רכב ומופעלים כדי למנוע תקלות חמורות ומשביתות, אבל באופן טבעי – הסיכוי לחוות את החוויה הלא נעימה הזאת גדל בדגמים שיש בהם תקלות סדרתיות נרחבות שקשורות במנוע או בתיבת ההילוכים.
במנועי דיזל מודרניים מותקנות מערכות צמצום פליטות מסוג DPF ו-SCR (אוריאה). הצטברות פיח במסנן, מחסור בנוזל אוריאה או תקלה במזרק אוריאה גורמים להורדה של מהירות הנסיעה ל-8 קמ"ש, וזה יצר סיכון בטיחותי אדיר, בעיקר ברכב מסחרי.
בשנה שעברה (2025) נכנסו לתוקף תקנות שאוסרות על יצרניות הרכב להשתמש במנגנון כל כך אגרסיבי כאשר מדובר במניעת זיהום אוויר, מפני שבשונה מאשר בנזקים למנוע – הסיכון עולה על התועלת ואפשר להתריע בדרכים אחרות. התקנות החדשות יחייבו את היצרניות של מנועי דיזל להתריע מראש עד 200 שעות עבודה או כ-16,000 קילומטרים מרגע זיהוי תקלה ועד להגבלת מהירות ל-40 קמ"ש (במקום 8 קמ"ש). שינוי זה יחול בדגמים חדשים ולא עוזר לבעלי ולנהגי דגמים שכבר נמצאים על הכבישים שלנו.
שורה תחתונה: מצב צליעה הוא לא האוייב
במקרי קיצון – מצב צליעה עלול לסכן חיים. אבל במבחן ההסתברות מצב צליעה ייכנס לפעולה לאו דווקא בנהיגה על כביש מהיר או בתנועה מהירה. המטרה שלו היא למנוע נזק חמור שעלול לסבך אותנו במצבים עוד יותר גרועים, כמו למשל כשל במנוע באמצע נהיגה. לכן, על אף שאסור להתעלם מן המצב גם לא צריך להיבהל ממנו וצריך לעשות בדיוק את מה שהוא נועד לעשות: "לצלוע" למקום מבטחים כדי לטפל בתקלה.
לאחר שעצרתם במקום בטוח ובדקתם את הדברים הבסיסיים: לא חסר שמן, לא חסר נוזל קירור והמנוע לא מתחמם – אפשר "לצלוע" משם בנהיגה ובתנאי שלא יוצרים סיכון. למשל, לעולם אל "תצלעו" על כביש מהיר כשהפרשי המהירויות בינכם לבין התנועה גדולים, או בתנאי חשיכה על כביש שבו נהגים אחרים עלולים לא להבחין בכם בזמן ולהגיב בהתאם. אבל אם המכונית נמצאת בסביבה עירונית ופרברית ומאפשרת נסיעה איטית במהירות של 40-50 קמ"ש אפשר להגיע עצמאית למוסך קרוב או הביתה, ולהתחבר אל סורק תקלות כדי להבין מה הפעיל את המצב.
אם גם אתם חוויתם מצב צליעה במהלך נסיעה אנחנו רוצים לשמוע על כך. כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com
תמונות האילוסטרציה לכתבה נוצרו באמצעות AI
לקריאה נוספת:
תיקונים באפילה: מדוע משרד התחבורה משתף פעולה בהסתרת כשלים מסוכנים בכלי רכב?
