Ad

מערכות סיוע לנהיגה הופכות אותנו לנהגים גרועים

מחקר חדש מוכיח את מה שחששנו מפניו מזה זמן: אם במכונית שלך מותקנות מערכות סיוע לנהיגה יש סיכוי גדול פי 12 לנהיגה מחורבנת שלך
אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

בשנים האחרונות חדרו מערכות סיוע לנהיגה לכל מכונית חדשה, והן מפצות במידה רבה על טעויות אנוש במטרה למנוע תאונות דרכים. ממשלת ישראל, בלי לבצע אף בדיקה או מחקר, שילמה מאות מיליוני שקלים מכספי הציבור כדי לסבסד מערכות פאסיביות אשר מזהות מצבים בעייתיים אבל לא שולטות במכונית, ולא מסוגלות לבלום אותה.

 

 

אבל האם מערכות כאלה באמת מונעות מאיתנו תאונות, או אולי דווקא להיפך? האם ייתכן שמערכות שנועדו להועיל לנו בעצם מזיקות וגורמות לתאונות? האם ייתכן שממשלת ישראל מימנה מערכות שבעצם גורמות לתאונות?

בסדרת כתבות בעבר העלנו כאן, ובמקומות נוספים, חשש מפני מצב שבו נהגים מרגישים תחושת ביטחון מופרזת כאשר הם יודעים שבמכונית שבה הם נוהגים מותקנת מערכת שנועדה להגן עליהם, ועל כן – בין אם באופן מודע או לא – הם מפחיתים את מידת הקשב והערנות שנדרשת לצורך נהיגה בטוחה, וחלקם אף מרשים לעצמם לעסוק בפעילויות מסיחות דעת כמו שימוש בטלפון נייד. ההשערה שלנו לא התבססה על תחושת בטן או אמונה תפלה, אלא על עיקרון פסיכולוגי ידוע ומוכח שנקרא "Moral hazard" ("סיכון מוסרי": חוסר תמריץ להישמר מפני סיכון כאשר קיימת תחושת הגנה מפני התוצאות של לקיחת הסיכון").

לקריאה נוספת: 

שני שקרים ושני סימני שאלה

האם התקנת מובילאיי באלפי מכוניות תגרום ליותר תאונות?

משרד האוצר לא מסוגל להוכיח שהתקנת 'מובילאיי' שווה את הכסף

בשבוע שעבר פרסם המכון לבטיחות בדרכים של איגוד חברות הביטוח האמריקניות (IIHS) מחקר נוסף בסדרת מחקרים שתומכת בטענה שהעלנו, ומסיק שנהגים שנוהגים במכוניות שבהן מותקנות מערכות סיוע לנהיגה הופכים לנהגים פחות בטוחים, ואת הדרכים לפחות בטוחות.
המחקר החדש בוצע במשותף על-ידי IIHS ועל ידי AgeLab של המכון הטכנולוגי החשוב MIT, והוא מוכיח את החשש הגדול ביותר שלנו: נהגים מוכנים לבצע יותר פעולות מסיחות דעת ככל שכלי הרכב שבו הם נוהגים מאובזר במערכות סיוע לנהיגה רבות ומתוחכמות יותר.

המחקר תיעד את הנהיגה של 20 מתנדבים מן המכון שבמדינת מסצ'וסטס, אשר נהגו בשני כלי רכב שונים, עם רמות שונות של מערכות סיוע לנהיגה במהלך חודש אחד. הקבוצה חולקה לשתי קבוצות של עשרה מתנדבים, מחציתם התבקשו לנהוג בריינג' רובר 'איווק' עם בקרת שיוט אדפטיבית ואילו השאר נהגו בוולוו S90 שבה הותקנו גם בקרת שיוט אדפטיבית וגם "פיילוט אסיסט" – מערכת שבין השאר מבצעת "היגוי אקטיבי" לשמירה על נסיעה במרכז הנתיב.

הבחירה בשתי המכוניות האלה נועדה לבחון את ההבדלים בין מכונית שמדורגת ברמת אוטונומיה 1 (ריינג'רובר) לבין כזאת שמדורגת ברמת אוטונומיה 2 (וולוו) בהתאם להגדרות הנהיגה האוטונומית של התאחדות המהנדסים הבינלאומית (SAE International). ברמה 1 יכולות מערכות אוטונומיות "לשחרר" את הנהג ממשימת נהיגה אחת (שמירת מרחק), וברמה 2 הוא יכול להשתחרר ממשימת נהיגה נוספת (סטיה מנתיב הנסיעה).

 

 

אמת, ניסוי שנערך לאורך חודש בודד נשמע קצת קצר מידי לבחינת שינויים בהרגלי נהיגה. אלא שבאופן כמעט מפתיע מסתבר שחודש בודד היה די והותר כדי להשפיע על הרגלי הנהיגה של המתנדבים ולהפוך אותם, תסלחו לנו, למחורבנים. השינוי לרעה החל להתממש מיד לאחר ששתי קבוצות המתנדבים התאקלמו במכוניות שבהן הם נהגו, ואת זה גילו החוקרים לפי מספר הפעמים שבהם נהגים עזבו את גלגל ההגה כדי לעסוק בפעולות שלא קשורות לנהיגה עצמה, כמו למשל התעסקות במערכת המולטימדיה או לשימוש בטלפון סלולרי, או בדרכים נוספות של הסחות דעת.

איאן רייגן, המחבר הראשי של המחקר מטעם IIHS, אומר: "נהגים היו בסיכון גבוה פי שניים ל"התנתקות" לאחר חודש של שימוש במערכת 'פיילוט אסיסט' בהשוואה לתחילת המחקר". לדבריו, בתחילת הניסוי, כאשר הנהגים קיבלו לראשונה את כלי הרכב, כמעט ולא אובחנו הבדלים במספר הסחות הדעת שנמדדו בשתי הקבוצות. בין אם הם נהגו בלי להיעזר במערכות הסיוע ובין אם כן – בכל מקרה הם היו מרוכזים בנהיגה. אלא שבתוך כ-30 ימים בלבד השתנו הרגלי הנהיגה בשתי הקבוצות, כאשר ההשפעה על נהגים שנהגו בוולוו הייתה "דרמטית יותר" מאשר על נהגים שהשתמשו רק בבקרת השיוט האדפטיבית של ריינג'רובר. "בהשוואה לנהיגה ללא מערכות הסיוע הסיכוי של נהג להוריד שתי ידיים מן ההגה, לאחר שהתרגל לאופן שבו פועלת המערכת, היה גבוה פי 12".

אנשי IIHS מזהירים: "פיילוט אסיסט ומערכות דומות, כמו 'אוטו פיילוט' של 'טסלה' או מערכות דומות של קאדילק ומרצדס – לא נועדו להחליף את הנהג, ולא יכולות להתמודד עם כל מצבי הנהיגה המורכבים. נהג חייב להיות בשליטה כל הזמן, אלא שעם מערכות אוטונומיות כאלה קל לנהג לאבד את המיקוד בנהיגה… המחקר הזה מחזק את הקריאה שלנו להבטיח דרכים שיגרמו לנהג להיות מרוכז בנהיגה ולהיות מוכן לקחת שליטה גם כאשר הוא נעזר במערכות אוטונומיות שמסווגות ברמה 2. תחת זאת מצאנו שחלק מהנהגים עלולים ללקות בתחושת ביטחון כוזבת לאורך זמן".

מוקדם יותר השנה פרסם IIHS סדרת המלצות לשיפור האופן שבו מערכות סיוע לנהג מפקחות אם נהג שם לב לנהיגה, וגם אלה התבססו על ממצאים דומים, ובמכון הבטיחות בדרכים של איגוד חברות הביטוח מצפים מן הרגולטורים לפעול כדי ליישם אותן.

  • Ad
  • Ad
  • Ad
    שינוי גודל פונט
    ניגודיות