צ.ג. ומשפחתו הם בעלים מאוד לא מרוצים של שלוש מכוניות מתוצרת קבוצת פיג'ו-סיטרואן-אופל, וזאת מתוך יותר מ-100 בעלי רכב מאומתים אשר פנו אלינו בעקבות כתבה שפרסמנו אודות הכשל הסדרתי במנועי 'פיורטק'.

לדברי צ.ג, מכונית אחת בבעלותו – פיז'ו 308 סטיישן משנת הדגם 2018, טופלה "לפי הספר" במוסך המרכזי של דוד לובינסקי, יבואנית פיג'ו-סיטרואן-DS-אופל. המכונית, לדבריו, משמשת אותו לעבודתו ולכן הוא מקפיד לתקן כל ליקוי. באחד הטיפולים במוסך, כך צ.ג, בוצע למנוע "ניקוי פיח" ובעקבות ה"תיקון" הפך נוזל הקירור לעכור וחום. כאשר מד המרחק הצביע על כ-149,000 קילומטרים נדלקה נורת אזהרה מפני חום מנוע, וצ.ג. שלח את הרכב בגרירה למוסך.

הדיאגנוזה: המנוע הרוס ונדרשת החלפה שלו. הצעת המחיר של לובינסקי להחלפת מנוע: 40,000 שקלים.

לנוכח היקף הנזק פנה צ.ג אל שירות הלקוחות של לובינסקי אך לדבריו לא קיבל כל מענה, "ומיותר לציין שאף סוחר רכב לא היה מוכן להתעסק עם הרכב הזה, אפילו לא לחלקי חילוף, דבר המעיד על השם הרע של היצרן הזה בארץ ועל חוסר הטיפול של היבואן".

צ.ג, תרם את המכונית שלו לעמותה שמטפלת בילדים קשי יום, ולאחר מכן – כך לפי הגדרתו – עשה טעות נוספת ורכש אופל קרוסלנד משנת הדגם 2021. "מבחינתי זאת הייתה ברירת מחדל לתקציב דל", הוא מסביר, "מפני שלא יכולתי לבצע טרייד-אין על ה-308".

קצת קודם לכן רכש בנו של צ.ג. פיז'ו 2008 משנת הדגם 2019 וגם אצלו – לאחר טיפול במוסך המרכזי שכלל "ניקוי פיח" – החלה נזילת שמן. הדיאגנוזה היא שיש להחליף חגורת תזמון בעלות של 7,000 שקלים, וכן ניקוי פיח נוסף ואיתור מקור נזילת השמן – כל זה בעלות של 7,000 ש"ח נוספים.

נדגיש: בכתבה זאת אנחנו מביאים טענות של בעלי רכב שפנו אלינו מבלי שהייתה לנו אפשרות לבדוק ולאמת את הטענות האלה בעצמנו. אנשי דוד לובינסקי, שקיבלו מאיתנו את פרטי המתלוננים, לא טרחו להציג בפנינו צד אחר לאותן טענות גם בחלוף זמן ואינספור אפשרויות להגיב.

הרצחת וגם ירשת?

מקרה שמדגיש את הטיפול הכושל של לובינסקי ושל פיג'ו-סיטרואן בכשלים החמורים במנועי 'פיורטק' הוא הסיפור של בני הזוג צ. אשר רכשו בדצמבר האחרון פיג'ו 3008 משנת הדגם 2016. לרכב היו שני בעלים קודמים, והוא נקנה עם 105,000 קילומטרים על מד האוץ.

נזכיר שלפי הוראות היצרן נדרשה בשעתו החלפת חגורת תזמון רק ב-180,000 קילומטרים, אך למרות זאת הוחלפה ברכב הזה חגורה ב-70,000 קילומטרים. לדברי צ. הרצועה המוחלפת התפוררה, ולכן הוחלפה שוב ב-90,000 קילומטרים. צ. טוענת שבטרם הספיקו לנסוע על הרכב שלהם 1,000 קילומטרים הם נאלצו להכניס אותו למוסך מורשה-יבואן כדי לבדוק את הסיבה לכך שנורת "בדוק מנוע" דולקת. בביקור זה הוחלפה רצועת תזמון בפעם השלישית – אולם "אז החלה שורת תקלות – בכל פעם התראה על תקלה אחרת".

לאחר שקראו את הכתבה ב-TheCar פנו הזוג צ. למוסך המרכזי של לובינסקי ושם, בלי להתבלבל, דרשו מהם כסף כדי לבדוק את הרכב. רק בעקבות שכנועים – כך לטענת צ. – הסכימו אנשי המוסך לבדוק את הרכב ללא חיוב כספי. "הממצא הראשון", כותבים לנו הזוג צ, "היה משאבת דלק תקולה, וזה למרות שהמשאבה הוחלפה על חשבוננו יומיים קודם לכן במוסך מורשה משרד התחבורה. היות שהם התעקשו שזאת התקלה הסכמנו לשלם ולהחליף פעם נוספת – אבל זה לא פתר את הבעיה. כעבור כשבוע התקשרו אלינו וטענו שחייבים להחליף מנוע. הצעת המחיר שקיבלנו: 62,000 שקלים".

נדגיש: העלות האמיתית של מנוע חדש ליצרנית רכב היא פחות מ-1,000 אירו (הרבה פחות) ואפשר היה לצפות מפיג'ו-סיטרואן שתבנה כמה אלפי מנועים רק לצורך החלפת אלפי מנועי 'פיורטק' התקולים. לא מיותר לציין שישנם אנשי מקצוע שמגדירים את המנוע ככזה ש"אסור לקנות אף רכב שהוא מותקן בו", מפני שזה מנוע עתיר כשלים ותקלות.

אפשר לומר שמדובר לכל הפחות באחד המנועים הגרועים מבחינת רמת האמינות שלהם, כפי שיעידו קרוב ל-5,000 בעלי רכב שרשומים בצרפת לתביעה ייצוגית כנגד פיג'ו-סיטרואן בגלל מנועים אלה. אנשי פיג'ו מודעים היטב ל"אוצר" שלהם, אבל במבחן התוצאה אין להם וליבואנית שלהם לישראל שום בושה: במקום ללכת לקראת בעלי הרכב ולסייע להם בכל דרך אפשרית – הם מתעשרים לכאורה על חשבון תקלה שהם גרמו לה במעשה ובמחדל.

דרישת תשלום של 60 או 40 אלף שקלים תמורת החלפת מנוע, וסכומים מופרכים שנגבים תמורת החלפת קיט חגורת תזמון – מדגימים את זה. כך, למשל, תמורת החלפת חגורת התזמון הכושלת, לב ליבה של אחת הצרות העיקריות (אך לא היחידות) במנוע הזה – חלק מן הלקוחות בישראל נדרשים לשלם 4,000 שקלים ויותר. לשם השוואה, במוסכים בבריטניה, שלא עובדים לשם שמים או בהתנדבות – הליך כזה עולה 500 ליש"ט (כ-2,400 שקלים) וזה כולל חלקים מקוריים ועבודה.

הבטחות כמו חול ואין מה לאכול

מיותר לציין שהצרות שהמנועים הכושלים גורמים להן פוגעות פגיעה קשה בערך השוק של כל דגמי פיג'ו, סיטרואן, DS ואופל שמצוידים בהם. גם מבין מי שלא נאלצים לתרום את הרכב הפגום שלהם לעמותה – רבים התפשרו על מכירה בהפסד, ומותר היה לצפות מן היצרניות והיבואנית שיפעלו כדי לתקן את הנזק התדמיתי למותגים.

בחודש מרץ השנה פרסמנו כאן כתבה אודות כשל חגורת התזמון במנועי פיורטק, וכעבור שעות ספורות קיבלנו שיחת טלפון מגורם בכיר ב'לובינסקי' שטען שלא מדובר במנועים "מתפגרים", ושרוב בעלי הרכב בישראל עם מנועים כאלה מאוד מרוצים מהם. הגורם הבכיר אף הוסיף ואמר שהתפקיד העיקרי והמרכזי של לובינסקי כיבואנית רכב הוא "לתת שירות ללקוחות", שבכך היא נמדדת, ושהיא מככבת בכל הסטטיסטיקות של שביעות רצון לקוחות.

כדי "להוציא מתוק מעז" ולהועיל לנפגעים הסכמנו להסדר לפיו אנחנו נשנה את כותרת הכתבה ואילו לובינסקי תטפל בכל בעל רכב עם מנוע פיורטק תקול שיופנה אליה דרכנו. אנחנו עמדנו בחלק שלנו בהסדר והעברנו ללובינסקי את הפרטים של כ-100 בעלי רכב מאומתים (כאלה ששלחו אלינו העתקי רישיונות רכב) אשר פנו אלינו עם תלונות אודות המנועים.

לובינסקי, במבחן התוצאה, לא הצליחה לעמוד בחלק שלה. למרות שחלפו כבר כמעט 90 ימים – רוב המתלוננים טוענים שלא יצרו איתם קשר, או שלא נעשה ניסיון רציני לפתור את הבעיה. רק 3 מן הפונים אלינו השיבו שהרכב שלהם טופל כראוי על-חשבון יצרנית הרכב, ואילו מתלונן אחד מסר לנו שהצליח למכור את הרכב ושהוא מעדיף להשאיר את הפרשה הזאת מאחוריו.

במהלך שלושת החודשים האלה התארגנה מקרב המתלוננים קבוצת נפגעים אשר החלה לגבש רשימת דרישות מפיג'ו, סיטרואן, DS ואופל – וזו כוללת השבת כספים למי שתיקן תקלות על חשבונו, והארכת אחריות למנועים למשך 10 שנים מיום עליית הרכב על הכביש או עד 300,000 קילומטרים.

צרות בצרורות

צודקים אנשי לובינסקי שטוענים שמנוע 'פיורטק' זכה כמה פעמים ברציפות בתואר "מנוע השנה". למרבה הצער, זכיה זאת, ממש כמו זכיה בתואר "מכונית השנה", מוכיחה שמדובר ב"תחרות" מגוחכת וחסרת משמעות צרכנית.
ההתפוררות של חגורת התזמון בשני הדורות הראשונים של מנועי פיורטק גורמת לשורה ארוכה של נזקים ותקלות תוצאתיות, אבל מסתבר שבנוסף לה יש ליצירה הזאת מספר כשלים אופייניים נוספים, אשר לא בהכרח קשורים לכשל החגורה.

כפי שכתבנו, פירורי חגורת התזמון סותמים מעברי שמן בתוך המנוע וגורמים לתופעה שידועה כ"הרעבת שמן": מקומות שאמורים לקבל שימון כמו חלקן החיצוני של הבוכנות לא משומנים ולכן הם ניזוקים מהתחממות וחיכוך.

סתימת משאבת השמן ולחץ שמן נמוך פוגעים גם הם ביכולת השימון של המנוע, ורשימת המערכות העקיפות שניזוקות כתוצאה מכך כוללת את משאבת השמן עצמה, את מגדש הטורבו, את משאבת מגבר הבלמים ועוד.

אבל זה לא הכל: מסתבר שלמנועי פיורטק יש נקודות תורפה נוספות כמו בלאי מוגזם של טבעות אטימה על גבי הבוכנות, וזה גורם לכך שחלק משמן המנוע נשרף בתוך הצילינדרים וגורם להצטברות פיח בתוך הצילינדרים ולפגיעה בממירים קטליטיים. כאשר יותר מידי שמן נשרף – ואחת התלונות השכיחות שקיבלנו היא צריכת שמן מוגזמת – נפגע השימון של המנוע והוא עלול להיהרס.

תלונות שונות בעולם עוסקות בצריכת דלק גבוהה, וגם זה יכול להיות גורם ליצירת פיח על השסתומים, וכשל אחר שמדווח הרבה הוא התנפחות של אטם ראש המנוע שעלולה לגרום לדליפת נוזל קירור והרס מנועים. בנוסף יש תלונות אודות התפוררות של "רצועת האביזרים" אשר מפעילה בין השאר את משאבת נוזל הקירור ואת האלטרנטור: נטען שבעלי רכב נאלצו להחליף רצועת אביזרים כעבור 40,000 קילומטרים במקום אחרי 80,000. כשל אחר, פשוט וזול יותר לתיקון, הוא בלאי מוגזם של מצתים.

מנועי פיורטק נוצרו בשתי גרסאות – עם או ללא הגדשת טורבו – ובשני נפחי מנוע: 1.0 ליטר ו-1.2 ליטר. רוב התקלות, כך מדווח בעולם, לא נפוצות באותה מידה בכל הגרסאות אבל קיימות ככל הנראה בכולן – מי בשיעור גבוה יותר ומי פחות.

מתפגרים או לא מתפגרים?

לפי נתוני משרד התחבורה, כפי שהוצגו בתביעה הייצוגית – עד לאמצע שנת 2022 הוחלפו בישראל 2,266 מנועי 'פיורטק 1.2'. מספר זה לא כולל מנועים ששופצו ומכוניות שלא היה היגיון לשפץ בהן מנוע ולכן הן פורקו, נגרטו או נתרמו. סביר להניח שבשנתיים שחלפו מאז נפגעו בישראל הרבה מאוד מנועים נוספים.

אצלנו, כאמור, הצטברו עד כה יותר מ-100 תלונות של נפגעי הפרשה ותקצר היריעה מלספר את הסיפור של כל אחד מהם. עם זאת, פטור בלא כלום אי אפשר, לכן נפתח עם ט.ב. אשר רכש אופל קרוסלנד X משומש עם כ-87,000 ק"מ על מד האוץ, ומהר מאוד הגיע למוסך המרכזי של לובינסקי.

לדבריו, לאחר החלפת מחשב ניהול המנוע (על חשבון היצרנית) ודרישה להחלפת מצתים הוא התבשר שהמנוע הרוס ויש להחליף אותו. "כמחווה שירותית", כך נאמר לו, הוצע לט.ב. להחליף מנוע תמורת 32,000 שקלים "בלבד". בסופו של דבר החליט ט.ב. לבצע שיפוץ של המנוע שלו במוסך מורשה משרד התחבורה וזה עלה לו 14,900 ש"ח. לא מיותר להזכיר שמדובר במכונית בת 4 עם פחות מ-100,000 קילומטרים, ולדברי ט.ב. "רק במוסך שבו בוצע שיפוץ המנוע דאגו להסביר לי את כל הדברים שקשורים לתקלה המוכרת".

ט.ב. הוא בין אלה שאנשי לובינסקי יצרו איתם קשר לאחר שקיבלו מאיתנו את הפרטים שלו, אבל לדבריו – הם לא מוכנים להתקדם מולו כדי לפצות אותו עד שיציג בפניהם 3 טיפולים תקופתיים אחרונים ברכב.

לי.צ. יש סיטרואן C4 ספייסטורר משנת הדגם 2022 עם פחות מ-40,000 קילומטרים "על השעון". לדבריו, שמגובים בהעתק חשבונית, הוא נדרש לשלם כ-6,250 שקלים תמורת החלפת חגורת התזמון (למרות הקילומטראז' הנמוך), ומה שמעניין בתיקון הזה זה שבמסגרתו הוחלפו גם שסתום PCV ואטם מכסה שסתומים. גם זאת, אגב, תקלה מוכרת במנוע הזה. מחיר השסתום, תחזיקו חזק – 1,400 שקלים ללקוח, ושקלים בודדים בלבד ליצרנית.

גם לע.פ. יש סיטרואן C4 ספייסטורר, אם כי משנת הדגם 2019, ועל פניו הוא "אכל אותה" עם כמה מתופעות הלוואי של הפרשה העיקרית: הרס של מגדש טורבו, אטם ראש, וגם שיפוץ חלקי של המנוע. סך הנזקים: קרוב ל-20,000 שקלים.

א.ט. הוא הבעלים המקורי של פיג'ו 2008 שעלתה על הכביש בשנת 2017, טופלה רק במוסך מורשה יבואן ונסעה בממוצע כ-18,000 קילומטרים בשנה. לדבריו, הוא הגיע למוסך עם תקלה שאובחנה שם כסתימת דלק ונדרש לשלם 6,000 שקלים תמורת החלפת משאבת דלק. כמובן שאף אחד לא טרח ליידע אותו לגבי הכשל הסדרתי – גם לא כחודשיים לאחר החלפת המשאבה, כאשר הוא נאלץ להגיע שוב לאותו מוסך ושם הוא התבשר ש"המנוע הלך" ויש להחליף אותו.

במסגרת מה שנראה כמו "הפעלת אחריות נסתרת" ולכל הפחות איפה ואיפה בין לקוחות, הוצעה לו "הנחה" גדולה יותר תמורת החלפת מנוע, והוא נדרש לשלם "רק 25,000 שקלים "אחרי הנחת מנהל".

א.ט. החליט לשפץ את המנוע במוסך מורשה משרד התחבורה תמורת 9,000 שקלים אבל הרכב עדיין סובל מתקלות שונות. לדבריו, אנשי לובינסקי יצרו איתו קשר לאחר שהעברנו להם את הפרטים שלו אבל מי שפנה אליו "ביקש שאני אסכים איתם שהתקלה במנוע לא קרתה בגלל רצועת הטיימינג. לא הסכמתי עם הנציגה והיא טענה שאין טעם בהמשך השיחה אם אני לא מסכים איתה".

לש.ב. יש סיטרואן C4 שנרכשה על-ידו כחדשה בשנת 2015 וחגורת התזמון שלה הוחלפה הרבה לפני המועד שנדרש במקור. כאשר המכונית הגיעה ל-91,000 קילומטרים החל המנוע לקרטע ובמוסך מורשה משרד התחבורה הוחלפו בה 3 סלילי הצתה ומצתים.

מאחר שהתיקון הזה לא הועיל הכניס ש.ב את הרכב שלו למוסך מורשה יבואן, ושם נמסר לו שהמנוע זקוק לשיפוץ או החלפה. נאמר לו שהתקלה הזאת היא "בלאי טבעי של המנוע" שלא קשור לתקלת חגורת התזמון". השאלה הנשאלת היא אם בפיג'ו – אחת מיצרניות הרכב הראשונות בעולם – מייצרים מנועים עם אורך חיים של 90,000 קילומטרים.

ובינתיים בצרפת

כפי שפרסמנו, בחודש מרץ השנה הכריזה סטלנטיס – הבעלים של פיג'ו, סיטרואן, DS ואופל, על הארכת אחריות למנועי פיורטק 1.2 ליטר שיוצרו בין אפריל 2014 ליוני 2022 עד ל-10 שנים מיום עלית הרכב לכביש (כלומר משנות הדגם 2014 ואילך) בתנאי שגמאו עד כה לא יותר מ-175,000 קילומטרים.

כדי ליהנות מן האחריות המורחבת באירופה יש להציג תיעוד של שלושת הטיפולים התקופתיים האחרונים ברכב, עם גמישות של 3 חודשים או 3,000 קילומטרים ביחס להנחיות היצרנית.

רוב רובם המכריע של בעלי רכב שפנו אלינו עם תלונות לגבי המנועים עומדים בתנאי האחריות המורחבת של סטלנטיס, כלומר שהרכב שלהם עלה על הכביש אחרי שנת 2014, נסע פחות מ-175,000 קילומטרים וטופל פחות או יותר "לפי הספר".

תיאורטית – בכל מקרה שבו אובחנה התפוררות של חגורת תזמון אמורה פיג'ו-סיטרואן-אופל להשיב כסף לכל הלקוחות שנאלצו להחליף קיט תזמון לפני המועד המוגדר בשגרת התחזוקה. היצרנית גם אמורה לפצות את כל מי שהמנוע שלו נהרס ולכן נאלץ לשלם תמורת שיפוץ או החלפת מנוע.

במידה רבה אנשי לובינסקי צודקים שעליהם לפעול לפי ההנחיות של היצרנית, אבל אל להם לשכוח שמדינת ישראל היא (עדיין) מדינת חוק ועליהם לפעול גם לפי החוק המקומי. מרגע שנודע להם על הכשל הסדרתי – וזה קרה לכל המאוחר לפני 4 או 5 שנים, חלה עליהם חובה חוקית ליידע את משרד התחבורה, וחובה מוסרית ליידע את הלקוחות שלהם – בעיקר כדי לסייע לבעלי הרכב להימנע מנזקים מיותרים כתוצאה מאי-החלפת חגורת תזמון.

על אחת כמה וכמה, לאחר שהיצרנית לקחה אחריות באירופה – צריך היה לצפות שהטיפול בכל הלקוחות שהופנו אל לובינסקי על ידינו יטופלו לשביעות רצונם בתוך 14 ימים – בין אם בהתאם להנחיות היצרנית ובין אם בדרך יצירתית מועילה אחרת.

במבחן התוצאה, נכון להיום לובינסקי לא פרסמה באופן רשמי ופומבי את מדיניות היצרן לשוק הישראלי, כל פעולה שהיא מבצעת מול לקוחות מתלוננים נעשית "מתחת לרדאר" ובלי ליידע את משרד התחבורה, וההבטחות שהובטחו לנו "נרשמו על הקרח".

לאחר הפצרות חוזרות ונשנות קיבלנו מלובינסקי בתגובה טבלת סיכום שבה נכתב שאצל 12 לקוחות מבין כל אלה שאת פרטיהם העברנו "הבעיה נפתרה לשביעות רצון הלקוח" (לנו, כאמור, ידוע רק על 3), אצל 40 לקוחות הטיפול "בתהליך", אצל 10 מהם הבעיה "לא ניתנת לפיתרון" (ככל שידוע לנו רק מוות הוא מצב שאין ממנו חזרה), ושל-11 מן המתלוננים "נשלחה הודעה ואין מענה". היות שטבלת הסיכום לא כוללת את פרטי הנפגעים חל עליה הכלל של "האקסל סובל הכל" – ונמנעת מאיתנו האפשרות לבדוק מי מבין המתלוננים כלול באיזו קטגוריה.

עם זאת, נראה שמעכשיו והלאה לובינסקי תיאלץ להתמודד מול מספר גדול יותר של נפגעים: כמה מבין הפונים אלינו הבהירו שהם לא מוכנים להמתין לתוצאות הסדר הפשרה בתביעה הייצוגית ובטח שלא ל"תהליך" של לובינסקי, והם הקימו קבוצת פעולה במטרה לדאוג לאינטרסים שלהם. אנחנו נוסיף לעקוב אחר הפרשה ונעדכן בהתפתחויות.

סובלים מכשל במנוע 'פיורטק' או מכל תקלה סדרתית ברכב? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com

לקריאה נוספת:

יונדאי סונטה היברידית: המנוע נהרס, כלמוביל תשלם 15,000 שקלים

ים של תביעות: הרשימה הארוכה של תביעות משפטיות כנגד טסלה וחברות אחרות של אילון מאסק

קיה סיד: כל הצרות בדגם אחד