סדרת הכשלים במנועי 'פיורטק' 1.0 ו-1.2 ליטר שתוכננו על-ידי פיג'ו-סיטרואן בעשור הראשון של המילניום, זו שפגעה כבר בעשרות אלפי בעלי רכב בעולם והכתירה, לדעתנו, את המנוע הזה בתואר "המחורבן ביותר בעידן הנוכחי" – ממשיכה להזיק ולפגוע בבעלי רכב בעולם וגם בישראל.
אבל ההתפתחויות האחרונות בספרד ובצרפת הן בבחינת משב רוח רענן שמוכיח לבעלי רכב שכוחם באחדותם: יצרנית הרכב נאלצה להכיר באחריות שלה לחלק מן הכשלים, ואין לה מוצא אלא לתקן אותם ולפצות את בעלי הרכב.
החדשות החשובות מגיעות מספרד, שם התאגדו אלפי נפגעים, בעלי רכב, תחת עמותת AFESTEL והצליחו לכפות על יצרנית הרכב חבילת פיצוי נרחבת שכוללת החזר הוצאות שנגרמו לצורך תיקונים, בדיקות רכב בחינם, החלת אחריות ל-10 שנים או 180 אלף ק"מ, ועוד. בצרפת דחפה התארגנות Victimes du moteur PureTech את הממשלה לפתוח בחקירה רשמית של יצרנית הרכב ושל הנדסת המנוע, ורק אצלנו, בישראל, בעלי הרכב עדיין ישנים על האף ומתפללים שמישהו יעשה במקומם את העבודה.
אשמה וגם אחראית
על רוב הכשלים הידועים במנועי 'פיורטק' בנפח 1.0 ו-1.2 ליטר – שהושקו בשנת 2012 והותקנו מאז במיליוני מכוניות מדגמי פיג'ו, סיטרואן, DS ואופל – כתבנו כאן לא מעט. לכן נזכיר ברפרוף רק את העיקריים בהם.
הייחוד בשני הדורות הראשונים של המנוע הזה הוא התקנת רצועת התזמון שלו בתוך הגוף כשהיא טבולה בשמן. כך היא חשופה לריאקציה כימית עם שאריות בנזין שחודרות לשמן מבעד לטבעות האטימה שעל הבוכנות. בחלק מן המנועים זה גרם להתפוררות של הרצועה ופיזור חלקיקים שסתמו מעבר שמן אל רכיבים קריטיים במנוע, וזה לבד הרס אלפי מנועים בעולם באופן שחייב שיפוץ או החלפה שלהם. בין השאר נסתמת משאבת הגברת עוצמת הבלימה, מה שאילץ את היצרנית לבצע ריקול לחלק מן המנועים אבל מבלי לפתור את הבעיה באופן מוחלט.
כשלים בטבעות האטימה שעל הבוכנות גרמו בחלק מן המנועים להיתקעות של טבעות וחריטת הצילינדרים וגם לשריפת כמויות גדולות של שמן מנוע. זה, בין השאר, יוצר פיוח על שסתומים ובראש מנוע, והרס ממירים קטליטיים בחלק מן המנועים.
בפיג'ו-סיטרואן הבינו די מהר חלק מן הטעויות שלהם וניסו לתקן אותן באמצעות צמצום דרסטי של הקילומטראז' שבו יש להחליף רצועת תזמון, החלפת הרצועה ברצועה מחומר משופר ופחות מתפורר, שינוי של תקן שמן המנוע ועוד. אבל בין הדברים שהם לא עשו עד לתחילת שנת 2024 – חוץ מזה שהם לא הודו באופן פומבי בתקלה ולא הבהירו לבעלי הרכב אילו פעולות תחזוקה יכולות לצמצם סיכון להרס מנועים – זה להעביר את הידע הזה לרשויות הממשלתיות הרלוונטיות ואל מוסכים שלא נמנים על רשת המוסכים של היצרנית ושל רשת ההפצה שלה.
לימים (ולמעשה – עד היום), כאשר בעלי רכב נפגעו מהרס של מנועים, אחת הדרכים ל"נפנף" אותם היא לטען שבמוסכים כאלה נעשה שימוש בשמן שלא עומד בתקן האחרון ולכן היצרנית לא מוכנה לקחת אחריות ולפצות.
לחלק מבעלי הרכב נגרמו נזקים כספיים כבדים – החל מן הצורך למלא כמויות גדולות של שמן או להחליף רצועות תזמון (בעלות גבוהה בהרבה מזו שמקובלת במנועים אחרים), דרך החלפת או תיקון של משאבות שמן, משאבות בלמים, מגדשי טורבו וממירים קטליטיים – ועד לשיפוץ חלקי או מלא של מנועים או החלפת מנועים. חמור מכך: חלק מן התקלות האלה עלולות לסכן חיים אם מנועים שובקים בתוך כדי נסיעה.
ולמרות כל זאת – עד לתחילת שנת 2024 עשתה יצרנית הרכב ככל שביכולתה כדי להתחמק מאחריות, והגבילה את רוב פעולות התיקון והפיצוי אל בעלי רכב שמטפלים ברשת השירות שלה, ומבלי לפרסם באופן פומבי קריטריונים אחידים לזכאות.
איך אומרים "פראייר" בספרדית?
כבר בחודש מרץ 2024 פרסמה יצרנית הרכב באירופה (אבל לא בישראל) הודעה רשמית על הארכת אחריות לחלק מן המנועים בתנאים מסוימים, אבל עדיין סרבה לפצות עשרות אלפי נפגעים על נזקים שנגרמו להם. זה הניע לפעולה ארגוני צרכנים במדינות שונות באירופה, ולהקמתה בספרד של התארגנות AFESTEL- או "התאגדות נפגעי סטלנטיס בספרד".
העמותה הקימה פלטפורמה דיגיטלית לנפגעי הפרשה ואספה תלונות של בעלי רכב רבים. תוך זמן קצר יחסית מנתה העמותה אלפי נפגעים וניסתה לקיים בשמם משא ומתן עם יצרנית הרכב. כאשר ניסיונות ההידברות לא הניבו פתרונות החלה העמותה לסייע לבעלי הרכב לארגן הפגנות בערים שונות ברחבי המדינה, ולהגיש תביעות נזיקין אישיות – כל בעל רכב והמקרה הפרטי שלו.
עמותת הנפגעים, שמונה כיום כ-9,000 חברים ומאמינה שיצטרפו אליה אלפים נוספים, לא הסתפקה בפרסום עצומות אלא שכרה עורכי דין וליוותה את הנפגעים שהגישו תביעות. אחרי שבית המשפט בעיר ויגו, שבה פועל מפעל ייצור גדול של יצרנית הרכב, "נסתם" עם אלפי תיקים – הושגה לבסוף פריצת דרך והיצרנית נאותה להציע לנפגעים "חבילת" פיצויים.
לפי נתוני העמותה, עד כה הושגו הסדרים לכ-4,000 בעלי רכב, וכ-700 בעלי רכב ספרדים הצטרפו לפעולה משפטית שמבוצעת בצרפת. כ-3,000 בעלי רכב אחרים בחרו (עד לסוף נובמבר) לקחת את "חבילת הפיצויים הספרדית" שכללה החזר כספי על תיקונים שבוצעו בעבר, והארכת אחריות למנועים האלה ל-10 שנים או עד 180,000 קילומטרים. מה שמיוחד באחריות ה"ספרדית" הוא "טוויסט" קריטי: האחריות מוענקת גם לכלי רכב שטופלו מחוץ לרשת השירות של יצרנית הרכב!
אחד ההישגים החשובים ביותר של AFESTEL ראוי לתשומת לב, וזאת בדיקה מיוחדת של מנועים ורצועות תזמון במוסכים מורשים של היצרנית – ללא עלות. ההישג הזה מתקן את אחד העיוותים המקוממים ביותר בהתנהלות של יצרנית הרכב – שלגביו קיבלנו תלונות רבות גם מנפגעי הכשלים בישראל.
למרבה הציניות – למרות שהיצרנית ושלוחיה מכירים היטב את הכשלים המובנים במנועי פיורטק – בעלי רכב רבים נדרשים לשלם למוסך תמורת בדיקת מנוע, ובמקרים רבים לא רק שהם משלמים על הבדיקה הם גם מתבשרים שהיצרנית לא לוקחת אחריות על התיקון.
העוול הזה תוקן עבור חברי העמותה הספרדית והם קיבלו בדיקת מנוע בחינם שבעקבותיה – אם התגלה נזק או בלאי שקשור לרצועה – היצרנית מממנת את החלפתה ולעיתים גם מתקנת על חשבונה את הנזק – כולל חלקים ועבודה. עם זאת, ההסדר הספרדי לא כולל פיצוי מן היצרנית על ירידת ערך הרכב, ולכן בחרו כ-1,000 חברי עמותה לא לקחת את "החבילה" אלא להמשיך בהליך המשפטי ולהתמודד שם מול היצרנית.
למה זה לא קרה קודם?
במהלך העשור האחרון תיקנו יצרנית הרכב ושלוחיה חלק מן הנזקים על חשבון היצרנית, ובמקרים אחרים הפילו את עלויות התיקון או את חלקן על בעלי הרכב. בכל מקרה הם לא פרסמו מדיניות אחריות פומבית ואחידה.
מה שהשתנה בשנתיים-שלוש האחרונות זה לא המנוע או הכשלים שקיימים בו אלא עמדת הכוח של בעלי הרכב הנפגעים: לאחר שהפרשות זכו לחשיפה תקשורתית ובעלי רכב גילו שהם לא לבד בסיפור הזה – הוקמו התארגנויות נפגעים וארגוני צרכנים התגייסו לסייע.
יצרנית הרכב נאלצה לעבור למצב של "ניהול משבר" ולפתוח את הארנק שלה, אבל מאוד ייתכן שהיא עשתה את זה לאט מידי ומאוחר מידי. קבוצת נפגעי הפרשה בצרפת – Victimes du moteur PureTech- לא הסתפקה בפעולות משפטיות כלכליות ובתביעות להארכת אחריות אלא הניעה את הממשלה לחקור את היצרנית כתאגיד מסחרי ואת מנהלי התאגיד במישור הפלילי.
בצרפת מדגישים את הסיכון לחיי אדם כתוצאה מן האפשרות של הפעלת נוריות התראה במהלך נסיעה, והפעלת מנגנון "מצב צליעה" אשר מפחית את מהירות הנסיעה באופן דרסטי כדי להגן על המנוע.
בעקבות מאות תלונות שהעמותה העבירה לרשויות פתחה יחידת הפיקוח של משרד התחבורה (SSMVM) חקירה רשמית לגבי אמינות המנועים, ובמקביל העמותה מובילה יחד עם פלטפורמת הפעולות הקולקטיביות MyLéo גם הליך פלילי נגד יצרנית הרכב בטענה להטעיית צרכנים והעמדתם בסיכון. בחודש יוני 2025 הכריזה יחידת הפיקוח על פתיחת חקירה רשמית בנושא וההערכה בצרפת היא שהכשלים שנחקרים עשויים להשפיע על כחצי מיליון מנועים.
ראש ה-SSMVM דרשה מיצרנית הרכב להעביר אליה דוחות טכניים, נתוני תיקונים פנימיים וניתוחי מהנדסים מן השנים האחרונות. בנוסף, העמותה הגישה תלונות גם ל-DGCCRF – רשות ההגנה על הצרכן והתחרות.
חברי העמותה הצרפתית לא נותרו בפורומים ובקבוצות פייסבוק אלא הקימו תשתית ידע מסודרת שכוללת מדריכים לזיהוי תקלה אופיינית במנועי פיורטק, הסברים על זכויות צרכן מול היצרנית ומול המוסך, הנחיות איך לשמור מסמכים וחשבוניות כדי לתמוך בתביעה עתידית ועוד.
במקביל, עמותת Victimes du moteur PureTech משתפת פעולה עם עורכי הדין של פלטפורמת Myléo כדי להוביל מהלך משפטי נגד יצרנית הרכב. בשיטת המשפט הצרפתית מדובר בהליך שנמצא איפה שהוא על הציר שבין תביעת נזיקין של נפגע בודד לבין תובענה ייצוגית מן הסוג שקיים בארץ.
מהלך מקורי של הקבוצה הזאת, שעשוי להתפשט גם אל מדינות אירופאיות נוספות שבהן אין מוסדות של תביעות ייצוגיות, הוא הפניית זרקור אל חברות הביטוח. באתר של העמותה מפורסמת רשימה מתעדכנת של חברות ביטוח בצרפת תוך הדגשת השאלה אם הן מממנות או מסרבות לממן ייצוג משפטי של מבוטחים בתביעות נגד יצרניות רכב. זה מאפשר לכל מי שמבטח את הרכב שלו לדעת מבעוד מועד אם ברגע האמת יהיה לו כיסוי ביטוחי להוצאות המשפטיות שלו, ומבחינה צרכנית זה מעודד בעלי רכב להיות לקוחות של חברות שמציעות את הכיסוי הזה.
האם פראיירים בישראל רק מתחלפים?
צריך לומר ביושר: למרות הנזקים הכלכליים הכבדים שספגו בעלי רכב ישראלים רבים בגלל כשלים במנועי פיורטק – מאז ה-7 באוקטובר 2023 יש לכל הישראלים כאבים הרבה יותר קשים, וצרות הרבה יותר דחופות.
יחד עם זאת, על אף שלציבור הישראלי לא היה עד היום מספיק קשב לנושאים מסוג זה, עדיין אי אפשר להתעלם ממבחן התוצאה: אנשים שספגו נזקים ישירים ועקיפים של עשרות אלפי שקלים לא הניעו את עצמם לפעולה, ולא התאגדו בקבוצה שתייצג את האינטרסים המשותפים שלהם.
אדישות ציבורית כזאת מאפשרת, למשל, ליבואנית פיג'ו, סיטרואן, DS ואופל שלא לפרסם באופן פומבי את תנאי האחריות והפיצוי של היצרנית בישראל, והיא מאפשרת לאנשי משרד התחבורה להמשיך לעשות את מה שהם עושים הכי טוב: כלום ושום דבר.
נכון, תביעה ייצוגית ראשונה בנושא הזה הוגשה כבר לפני כחמש שנים והיא מנוהלת בידי עורכי דין מהטובים בתחומם, אבל כלל לא בטוח שהיא תסתכם בפיצוי הולם לכל הנפגעים או אפילו לחלקם – וצריך לומר בעדינות שהאדישות הציבורית של הנפגעים לא עוזרת להם גם בגזרה הזאת.
כך, לאחר שיצרנית הרכב כבר לקחה אחריות פומבית על הכשלים באירופה (אבל לא בישראל), האריכה את האחריות ל-10 שנים או 180,000 קילומטרים, הקציבה מאות מיליוני אירו לפיצויים ולתיקונים של מנועים כושלים ומעניקה בדיקות מנוע בחינם לחלק מן הנפגעים – אצלנו בארץ מסתובבים לא מעט בעלי רכב שנפגעו מן הפרשה ולא זכו לפיצוי.
חמש תובנות לבעלי רכב בישראל מהמאבק בספרד ובצרפת
1. הכוח במספרים
אלפי חברים בעמותה אחת חשובים יותר מכל שרשור זועם בפייסבוק.
ההתארגנות הספרדית הוכיחה שזה ההבדל בין מריחה לבין חבילת פיצויים
2. האמת תנצח
AFESTEL וגם Victimes du moteur PureTech בנו מאגר נתונים שכולל רשימה מפורטת של נפגעים, דגמים, שנות ייצור, קילומטראז', תקלות ועלויות. זה שינה את מאזן הידע בין היצרנית – שמחזיקה את המידע הזה כ"סוד מסחרי" לבין הציבור.
3. צרכנים, משפט ורגולציה
בספרד ובצרפת משתפות עמותות הנפגעים פעולה עם עורכי דין ומנהלות מו"מ ישיר מול היצרנית. העמותות מפעילות לחץ ציבורי על נציגיהן הפוליטיים וזה הכניס לתמונה גם את הממשלות. אצלנו, בישראל, כל נפגע מרגיש שהוא לבד במערכה.
4. בין דיבורים למעשים
העמותות באירופה מפרסמות דיווחים קבועים אודות התקדמות ולגבי מה שהן משיגות בפועל. זה ההבדל בין דיבורים למעשים.
5. אין סיבה שישראל תשתרך מאחור
אותם מנועים, אותן תקלות, אותן יצרניות. ההבדל בין נפגעי הפרשה בישראל לבין נפגעים במדינות אירופה הוא רק רמת האדישות.
נתקלתם בתקלה במנוע פיורטק או בכל תקלה סדרתית אחרת? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com
תיקונים באפילה: מדוע משרד התחבורה משתף פעולה בהסתרת כשלים מסוכנים בכלי רכב?
סכנת שריפה ואובדן שליטה: ריקולים לניסאן, סוזוקי, והונדה שלא פורסמו בישראל
אושרה תובענה ייצוגית נגד רנו, ניסאן ודאצ'יה בקשר למנועי 1.2 ליטר
גילוי נאות: חברת דוד לובינסקי הגישה כנגד הח"מ תביעת לשון הרע בעקבות פרסום כתבה בנושא מנוע 'פיורטק'.
