לאחר מספר דחיות בהליך התובענה הייצוגית שהוגשה כבר במרץ 2020 כנגד רנו, ניסאן ודאצ'יה, והיבואנית שלהם לישראל לגבי התקלה הסדרתית במנועי הטורבו-בנזין בנפח 1.2 ליטר שתוכננו על-ידי רנו – התקיים היום (ד') קדם משפט שהשורה התחתונה שלו יכולה להתוות מהלך גישור בין הצדדים.
לדיון התייצבו מצד אחד עו"ד דוד מזרחי, אחד החתומים על התובענה הייצוגית שהוגשה בשם קבוצת הנפגעים, ומולו שמונה באי כוחם של הנתבעות. מתוך יותר מ-400 בעלי רכב אשר פנו אל TheCar עם תלונות ומסמכים שמעידים על תקלות קשות ויקרות בכלי הרכב שלהם התייצבו היום באולם רק שניים – אם כי גם התייצבות כזאת נחשבת חריגה בהליכים מסוג כזה.
בפתח הדיון פנתה השופטת יסכה רוטנברג אל באי כוחם של הנתבעות והציעה להם לגשת למהלך גישור עם עו"ד מזרחי. לדבריה, לאחר שבחנה את טענות התובעים ואת תגובת הנתבעים היא גיבשה לעצמה רשימה של 15 נקודות מחלוקת בין הצדדים, אבל מעל לכל מרחפת העובדה, לדבריה, ש"זה לא מקרה של עשן בלי אש". "ישנה או הייתה תקלה שתוקנה", היא אמרה, "כתוצאה מהמנוע החדש שפותח, היצרניות בחרו לתקן אותה כפי שבחרו, אבל צריך לבדוק האם כל בעלי הרכב יודעו אודות אופן התיקון ואם הוא מספק. עצתי היא לא להגיע למקום הזה (של ניהול משפט הוכחות – ג.מ.) אלא להתגשר".
עו"ד רון פלג, שמייצג את רנו ואת דאצ'יה, הסביר שהלקוחות שלו פועלים בחו"ל ונמצאים כעת בחופשת חג ולכן ביקש להיוועץ איתם ולהשיב להצעת בית המשפט עד ל-1 בפברואר. עם זאת, הוא לא פספס את ההזדמנות לטעון טענה עקרונית לפיה קיימת שאלה משפטית אם ראוי בכלל לנהל את ההליך הזה במסגרת תובענה ייצוגית. על כך השיבה השופטת רוטנברג שהליך כזה דווקא יכול לבוא "במקום המון תביעות קטנות".
עו"ד פלג הקפיד להדגיש לפרוטוקול את אחת מטענות ההגנה לפיה עולם הרכב הוא עולם מורכב והליכים משפטיים שנפתחים בכל פעם שיצרן מקדם תהליכי שיפור ותיקון מקדמים את תעשיית התובענות הייצוגיות ואת עורכי הדין אבל פוגעים בסופו של יום ביצרניות ובלקוחות. לדבריו: "לא צריכה להיות תביעה א-פריורית שמאחר ש(יצרן) טיפל בתקלה אכן קיימת תקלה שמצדיקה תובענה ייצוגית וכמובן גם גזירת קופון… (במקרה הזה) לקחו מסמך פנימי שלנו וביססו עליו תביעה... אנחנו חיים בפרקטיקה של שצף קצף של תביעות ייצוגיות בתחום הרכב ואני נתקל מידי יום ביומו בתביעות – החל בצפצפת הרכב, לראי ולמוט היגוי, אין מכלול רכב מכאני או אסטטי שחבריי לא מנסים להלביש עליו תביעה ייצוגית מופרזת ומאולצת". בהמשך ניסה עו"ד פלג לטעון שלא מדובר בבעיה רוחבית או בטיחותית ושהיא לא קשורה לפגם מובנה אלא אולי לאופי נהיגה ולאופי שימוש ברכב.
גם עורכת הדין ליאת בלומברגר לוי, שמייצגת את ניסאן ואת קרסו מוטורס, הצטרפה לבקשה להציג את תשובת הלקוחות שלה לבית המשפט עד ל-1 בפברואר, וניסתה לטעון ש"החוק הרלבנטי" (לתובענה זאת) "הוא חוק המכר". על כך מיהרה השופטת רוטנברג להגיב: "זה אחד החוקים הרלבנטיים". עו"ד בלומברגר-לוי הוסיפה מספר טענות שונות מתוך כתב ההגנה, ובמרכזן הטענה שהאחריות החוזית של היצרניות כלפי הלקוחות מוגדרת בתעודת האחריות והן עמדו בה באופן מלא. טענה אחרת היא שלא מדובר בתקלה גורפת אשר בהכרח גורמת לתקלה אלא כזאת שמתפתחת באחוזים בודים של כלי רכב ו"המנוע ייפגע (רק) אם תהיה רשלנות". על כך השיבה השופטת רוטנברג: "התשובות שלכם (בכתב ההגנה) קצת סותרות".
בהמשך ניסתה עו"ד בלומברגר-לוי לטעון שניסאן והיבואנית שלה פעלו לפנים משורת הדין כשאמרה ש"המשיבות הלכו צעד קדימה. הן מכירות את התופעה ולכן נתנו לה מענה טכנולוגי בדמות שיפור על קו הייצור ומענה לבעלי הרכב שחוו את התופעה (בדמות) הארכת אחריות של שנתיים מעבר לתקופת האחריות".
לסיכום פרק זה אמרה השופטת רוטנברג: "יכול להיות שהייתה או לא הייתה מוגשת תביעה (לולא היה מסמך פנימי של היצרניות לביצוע בדיקות ותיקונים – ג.מ.) אבל השאלה היא אם יש או אין תקלה. אולי פיתחתם מנוע חדש עם תקלות, אבל לאנשים נגרם נזק. טוב שהיצרניות לא מתעלמות מן הנזק, אבל זה לא אומר שניתן מענה (הולם)".
עורך הדין דוד מזרחי פתח בתגובה ואמר ש"צורמת לי הטענה שנטענה כאן כאילו לא מדובר בתקלה סדרתית… לבעלי הרכב נגרמו שלושה ראשי נזק: עלות השמן – מדובר בהוספת ליטר שמן לכל 1,000 קילומטרים וזה הרבה מעל המקובל, ישנם חברי קבוצה שנאלצו לשלם על תיקון מנוע שהתכנון שלו לקוי – בין אם תיקנו במוסכים מורשי יבואן או מוסכים מורשי משרד התחבורה, ויש את הפגיעה במוניטין (של הדגמים) וירידת הערך שנגרמה לבעלי הרכב…
המשיבות טוענות: אחד – שאין תקלה סדרתית, ושניים – שהן העניקו מחוות לבעלי הרכב. אם כך – זה בוודאי מותיר קבוצה מאד קטנה של מי שלא זכו לרצון הטוב של היצרניות, ואם זאת לא תקלה סדרתית אז שיתקנו אותה. זאת לא תהיה עלות גדולה מבחינתם… לגבי מחוות הרצון הטוב משנת 2017 – היא לא הגיעה לידיעת הציבור, יש לא מעט כלי רכב מחוץ לתקופת האחריות וכאלה שטיפלו במוסכים מורשי משרד התחבורה (שאינם מורשי יבואן) ולא יודעו על המחוות, ואנחנו עומדים על כך שהם יפוצו גם על נזקים שנגרמו להם וגם על צריכת השמן העודפת".
לא מיותר להדגיש אמירת אגב אחת של השופטת רוטנברג אשר מתחברת אל נקודה נוספת שראוי היה להוסיף בשעתו לתובענה הזאת. השופטת רוטנברג התייחסה לחשיבות ההרתעה של תובענה ייצוגית כלפי יצרניות רכב (או יצרנים בכלל), וזה מתחבר לעובדה שלאחר שכשלו הניסיונות של רנו לתקן את הפגם המובנה במנועי ה-1.2 ליטר שלה (שכמותם נבנו גם על-ידי ניסאן) היא פשוט הפסיקה לייצר אותם והחלה לייצר במקומם מנוע אחר לגמרי. היות שפיתוח של מנוע הוא עניין מאד יקר, ומנועים משרתים בדרך כלל את היצרניות למשך לכל הפחות עשור או שניים עם עדכונים שונים – זה לכשעצמו מעיד על כך שהמנוע שבמוקד התביעה פגום מיסודו. למרות זאת – אנשי רנו לא לקחו אחריות על הכשל שלהם ולא טיפלו בלקוחות שלהם (בארץ ובחו"ל) כפי שצריך היה לצפות מיצרנית בעלת מוניטין שמייצרת מכוניות מזה 120 שנים.
בשלב זה לא נקבע דיון נוסף מתוך תקווה שהצדדים יגיעו לפשרה, והכל בהנחה שהנתבעות יעדיפו לפנות לגישור במקום להמשיך לנהל את ההליך אל שלב ההוכחות. מנקודת מבטה של קבוצת הנפגעים אלה הנקודות המינימליות שחייבות להילקח בחשבון בכל הליך גישור בנושא זה:
• השבת כספים לכל מי שנאלץ לתקן או להחליף מנוע (כולל תיקוני מגדש טורבו, משאבת שמן או מערכת תזמון).
• הארכת אחריות לעשר שנים מיום הרישוי של הרכב בישראל בתנאי שיבוצעו טיפולים שוטפים.
• פיצוי כספי למי שנאלצו להוסיף שמן בין טיפולים תקופתיים בהיקף של ש"ע לליטר שמן לכל 1,000 קילומטרים נסועה (לא כולל טיפול שנתי).
• פיצוי בהתאם לשנתוני הרכב בגין ירידת ערך (יכול לשמש גם כפיצוי עונשין לנתבעות על כך שלא לקחו אחריות על הפגם המובנה).
• פיצוי גם לכל מי שאולץ לחתום על כתב ויתור בעקבות הסדר עם היבואנית.
כאמור, בשלב הראשון נדרשת הסכמת היצרניות להליך גישור אבל לא מובן מאליו שהן יבחרו בדרך הזאת. כפי שפרסמנו כאן, בימים אלה תלויים מעל לראשה של רנו הליכי תביעה ייצוגית בצרפת, שם היא נתבעת על-ידי אלפי לקוחות, והסכם פשרה בישראל עלול לפעול לרעתה שם ובמקומות אחרים בעולם. לא מן הנמנע, לכן, שהיצרניות יעדיפו למשוך את ההליך בישראל מספר שנים נוספות מתוך הנחה שגם אם בסופו של דבר בית המשפט יפסוק כנגדן – גובה הפיצוי שהן תידרשנה לשלם לא יגדל אלא אולי אפילו להיפך: בכל יום שעובר נגרטות חלק מן המכוניות שעל הכבישים וחלק מבעלי הרכב מאבדים עניין.
נזכיר שאת קבוצת הנפגעים מייצגים שלושה עורכי דין בעלי ניסיון רב: דוד מזרחי, פינחס מיכאל אור וד"ר אלעד אופיר. מבחינת הנפגעים צריך לקוות שמצד אחד הם יעשו הכל כדי שלא להידרש לחזור ולנהל משפט הוכחות שעלול לארוך שנים, אבל מצד שני גם חשוב שהם ישיגו עבורם פיצוי שיהלום את הנזק שנגרם להם ולא ימהרו לפשרה חלשה כמו זו שנסגרה בשם בעלי קיה ספורטאז'. אגב, לא מיותר לומר גם שכל מי שנפגע מן הפגם הסדרתי במנועי ה-1.2 ליטר של רנו, ניסאן ודאצ'יה לא חייב להמתין לתוצאות ההליך הייצוגי אלא יכול להגיש תביעת נזיקין אישית רגילה. אותם דברים יפים גם למקרה שבו תוצאות הגישור לא יהיו מספקות מבחינת הנפגעים: הם לא יהיו מחויבים לתוצאה ויוכלו לתבוע בעצמם בהליך רגיל.
לקריאה נוספת:
המנועים הפגומים של רנו, ניסאן ודאצ'יה: מדריך לנפגעים
המנועים הפגומים של רנו ניסאן ודאצ'יה: האם מוכרי מכוניות עוברים על החוק וכיצד להיפטר ממשומשת מקולקלת?
