Ad

מחדל חקירתי חמור? לא נורא, אפשר להרשיע

אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

בית משפט לתעבורה הרשיע נהג בעבירת תנועה, למרות מחדל חקירתי. בית משפט מחוזי, שקיבל את ערעור הנהג וזיכה אותו מכל אשמה, הזכיר למשטרה ולתביעה מה תפקידם: "לאסוף ראיות לצורך חשיפת האמת"

לידיעת המשטרה והפרקליטות: התפקיד של שוטרים ותובעים הוא לאסוף ראיות, לחקור עדים לחשוף את האמת, ולא להאשים חשודים או להרשיע נאשמים. כך הבהיר שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, רענן בן-יוסף, בפסק דין שבו זיכה נהג מעבירת תנועה בעקבות מחדל ראייתי של המשטרה.

המקרה שבו עוסק פסק הדין פשוט: בספטמבר 2013 עצר שוטר את י' בצומת בתל-אביב, ורשם לו דו"ח בגין אי-מתן זכות קדימה לאופנוע שעבר במקום. לאחר משפט קצר בבית המשפט לתעבורה בתל-אביב, הורשע י' ונגזרו עליו פסילה לשלושה חודשים וקנס בסך 1,200 שקלים.

אלא שהייתה בעיה (ממש לא קטנה) בהליך שהתנהל נגד י': מתברר שאל השוטר שעצר את הנהג ניגש אזרח והציע להעיד, ואף מסר את כל פרטיו לשוטר. מה רצה אותו עד ראייה לומר? את השוטר זה ממש לא עניין, ומתברר שגם התביעה לא גילתה עניין רב בעדות הראייה. "אותו איש לא נחקר על-ידי (השוטר) עורך הדו"ח, לא נחקר מעולם, (ו)לא זומן כעד", כתב השופט רענן בן-יוסף בהחלטתו לקבל את הערעור שהגיש י', ולזכותו מאל אשמה.

אמנם בתביעה ניסו להמעיט מחומרת המחדל, ולמעשה כלל לא חשבו שבהתנהלותם נפל מחדל כלשהו. "הדרך הייתה פתוחה להזמין את אותו עד כעד הגנה", אמר נציג התביעה לשופט בן-יוסף בדיון שנערך בבית המשפט המחוזי. "תפקידה של המשטרה (הוא) לחקור עד כדי הבאת די ראיות".

אלא שהשופט בן-יוסף לא הסכים עם גישת התביעה, בלשון המעטה. "החובה לחקור ולאסוף ראיות רלוונטיות מוטלת בראש ובראשונה על רשויות האכיפה", הסביר בפסק הדין לאותם תובעים ושוטרים שלא עמדו על מהות תפקידם. "תפקידן של המשטרה ושל הפרקליטות אינו להאשים חשודים או להרשיע נאשמים, אלא לאסוף ראיות לצורך חשיפת האמת".

עמדת השופט בן-יוסף מבוססת על פסיקת בית המשפט העליון, המצוטטת בהרחבה יוצאת דופן בפסק הדין בעניינו של י'. "המשטרה נדרשת להשיג את הראיות הנוספות, וזאת בדרך של זימון העדים הרלוונטיים, או בדרך של יציאה מחדר החקירות לתיעוד הממצאים בזירה", מצוטט פסק דינם של שופטי העליון חנן מלצר ואליקים רובינשטיין. "יש לנקוט בכל הליך חקירתי מתאים בגדרי החוק שיכול לסייע בחשיפת האמת".

בהתייחסו לטענה שהעלתה התביעה, לפיה י' היה יכול זמן את אותו עד ראייה, ממשיך השופט בן-יוסף בציטוט מפסק דין של בית המשפט העליון: "ניתן לכאורה לטעון כי כפי שהיו המשטרה והפרקליטות יכולות לאתר את העדים הפוטנציאליים, כך הייתה יכולה לעשות גם הסנגוריה. טענה זו דינה להידחות".

לאור המחדל בהתנהלות המשטרה, בחר השופט בן-יוסף לעשות מעשה נדיר במחוזותינו: התערבות בקביעות עובדה שנקבעו על סמך ממצאי מהימנות של בית המשפט לתעבורה. "אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב", סיכם השופט של פסק הדין בעניינו של י', "(אולם) עסקינן במחדל חקירתי חריף וממשי, הפוגע ביכולתו של הנאשם להתגונן ולא בחוסר ראייתי בלבד. המערער זכאי".

  • Ad
  • Ad
  • Ad
  • Ad