Ad

לוי יצחק תחת התקפה: משרד התחבורה פרסם את מחירון המשומשות הממשלתי

במשרד התחבורה טוענים שהם מפרסמים את "מחירי השוק האמיתי של רכבי יד 2", אבל הדרך למחירון תקין, אשר לא מושפע מאף סוג של לחצים וניגודי עניינים, עדיין רחוקה.
אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

משרד התחבורה העלה היום לראשונה לדיגיטל את "מחירון העם" אשר אמור לייצג באופן אובייקטיבי את מחירי המכוניות המשומשות בישראל ולחסל את המונופול רב השנים של "מחירון לוי יצחק" בתחום זה.

 

 

 

לזכות היוזמה צריך לומר ראשית לכל שהיא קיימת, ומעתה כבר יש לה ביטוי מוחשי, ושתחת ההנהגה המתאימה במשרד התחבורה ייתכן שבעתיד גם תהיה בה תועלת אמיתית לבעלי רכב בישראל. לחובתה צריך לומר ראשית לכל שהדרך ליעד הזה עודה ארוכה, והביצוע – כדרכו של משרד התחבורה בעשורים האחרונים – משעשע עד עצוב.

כרגיל בהודעות לעיתונות של משרד התחבורה, גם זאת שמלווה את העלאת האתר לאוויר רחוקה מן האמת. בניגוד מוחלט לאמור בה – שרת התחבורה הנוכחית, מירי רגב, אמנם "גוזרת את הסרט" על הפרויקט וגם אחראית על הביצוע הכושל שלו, אבל לא היא זאת שיזמה אותו.

ראשית הרעיון להעלות מחירון רכב ממשלתי נעוצה בהמלצות 'ועדת זליכה', שהוגשו בפברואר 2012. הוועדה זיהתה שורה ארוכה של כשלים בשוק הרכב הישראלי, ובין השאר הציבה זרקור על העובדה שמחירי המשומשות בישראל מושפעים במידה מוגזמת ממונופול בשוק המחירונים לרכב משומש, שמצוי בידי שמאי הרכב לוי יצחק.

ועדת זליכה, שהמלצותיה אומצו במלואן על-ידי השר ישראל כץ, המליצה, בין השאר "להקים בסיוע אגף ממשל זמין בחשב הכללי מאגר מידע ציבורי של מחירי רכב (מחירון רכב), וזאת במיקור חוץ תחת חוק חובת המכרזים. מאגר זה יתבסס על הצהרה משותפת של הקונה והמוכר בכתב של נתוני עסקאות רכב משומש שידווחו במעמד העברת הבעלות בין המוכר לרוכש, על ידי מילוי הצהרת מחיר לעסקה וכן פרטים עקרוניים נוספים ובהם גיל הרכב, מספר קילומטרים, מספר ידיים וכיוצא בזאת".
בדברי הסבר להמלצה נכתב, בין השאר, ש"מחירון רכב… מצד אחד מציע ללקוח המבקש לרכוש רכב רשימה של מחירי הרכב שאמורה לשקף נאמנה ובאופן אובייקטיבי את מחירי הרכב ומצד שני הכנסותיו מתבססות על פרסום ושיווק באמצעות המחירון… וככל שהצד הנמען גדול יותר כך גדלות ההכנסות מפרסום. מבנה עסקי כאמור יוצר ניגוד אינטרסים. המפרסמים המהותיים במחירון הם חברות קשורות בענף הרכב (חברות ביטוח, חברות ליסינג, סוחרי רכב וכיו"ב), ויש להם אינטרס להשפיע על מחירי המכוניות המשומשות, לפי שינויים בענף. מחירון הרכב הפרטי נתפס כמקור אמין ואובייקטיבי ועלול לנצל זאת כדי לקבוע קביעות לא אובייקטיביות כגון מחירים מוטים".

במשך קרוב ל-8 שנים לא הייתה התקדמות משמעותית במיזם המחירון הממשלתי, ונראה שהעגלה חולצה מן הבוץ דווקא בתקופה הקצרה שבה מי שעמד בראשות משרד התחבורה היה ח"כ בצלאל סמוטריץ'.

מכל מקום, בקדנציה של רגב, שנתח הארי שלה היה בתקופת קורונה, החל איסוף מעשי של מידע אודות מחירי מכירה של מכניות וזאת במעמד העברת בעלות בסניפי דואר. קשה להאמין שבתקופה כל כך קצרה אפשר היה לאסוף מידע בהיקף מספק אודות עסקאות קניה ומכירת רכב משומש, ובוודאי שקשה לנתק אותו מן התקופה (שבה חל ביקוש מוגבר לרכב משומש בגלל חוסר האפשרות להשתמש בתחבורה ציבורית).

גם כך, מבלי להתייחס למהימנות של המחירים שמוצגים במחירון, ולאפשרויות של מפעילי המערכת לנטר את אמינות הדיווחים שמתקבלים מקונים ומוכרים, כרגע מדובר במחירון חסר מאד, שלא מופיעים בו דגמים רבים שנמכרים בישראל.

האבסורד הגדול ביותר, ואולי הבדיחה הגדולה באמת, היא שבהודעת משרד התחבורה נכתב ש"מחירון העם" של משרד התחבורה מפורסם לציבור "במסגרת מדיניות שמובילה שרת התחבורה והבטיחות בדרכים (תא"ל) מירי רגב, להגברת השקיפות לציבור הרחב" – אבל הדבר הבסיסי ביותר שחסר בו הוא שקיפות אודות מערכת המחירון עצמה, דרך הפעולה שלה, מספר עסקאות שדווחו לה עד כל רגע נתון, מספר הדגמים שלגביהם יש או אין מידע, ועיקר העיקרים: זהות מפעילי המערכת והאם יש להם אינטרסים כאלה או אחרים.

עם כל הביקורת – המוצדקת מאד – אודות העובדה ששוק המחירונים לרכב בישראל נגוע בניגוד עניינים (כפי שקבעה ועדת זליכה) ושהוא מונופוליסטי, אי אפשר לקחת מלוי יצחק את ההתמקצעות ארוכת השנים שלו בתחום ואת העובדה שהשם שלו מתנוסס – לטוב או לרע – על הפרסום.

כדי ליצור מחירון בבעלות המדינה לא מספיק להשתמש בנתונים אנונימיים שמתקבלים במעמד העברת בעלות – צריך גם אנשי מקצוע רלבנטיים ובעלי ניסיון שיפקחו על הביצוע וישקפו את עבודתם – דבר שלא נעשה עד כה.

בהודעת המשרד נאמר אמנם ש"גורמי המקצוע במינהל התנועה במשרד התחבורה, בשיתוף יועצים סטטיסטיים, ניתחו את הנתונים, וגיבשו בהתאם מחירון עדכני ומהימן, המציג לראשונה, ללא תשלום, את מחיר השוק הריאלי של כלי רכב יד שניה" – אבל ללא שקיפות, ומתוך הבנה שלא כל הפעולות במשרד התחבורה הישראלי מבוצעות ברמה המקצועית הגבוהה ביותר – ברור שמדובר באמירה ריקה מכל תוכן.

בשורה תחתונה, "השמאי הלאומי" לוי יצחק אמנם ספג היום מהלומה צפויה ורצויה מבחינה ציבורית, אבל נראה שעד ש"מחירון העם" יהיה כלי שמסוגל לעמוד בהצהרות שאיתן הוא מושק יחלוף לא מעט זמן.

  • Ad
  • Ad
  • Ad