בעקבות ישיבת הדירקטוריון של חברת טקאטה, שנערכה הבוקר (יום שני, שעון יפן) בטוקיו, הגישה חברת טקאטה בקשה לפשיטת רגל בטוקיו, ובמקביל הגישה גם בארצות הברית בקשת פשיטת רגל "לפי סעיף 11".
בשני המקרים מקבלות החברה היפנית, וחברת הבת האמריקנית שלה, TK Holdings, את הגנת בתי המשפט מפני נושים כך שהחברה תוכל להוסיף ולהתקיים כדי לנסות למכור אותה כעסק חי, וגם כדי לאפשר לה להמשיך בייצור מנגנוני הניפוח לכריות-אוויר שנדרשים לצורך ביצוע הקריאות לתיקון.
אחד הנעלמים הגדולים ביותר ברגע זה הוא מה גובה החוב הכספי שמותירה אחריה פשיטת הרגל, וגם זה עלול להיות הגדולים ביותר שהותיר אחריו אי פעם ספק של תעשיית הרכב. על-פי ההערכה הצנועה ביותר, כפי שמדווחת מיפן, טקאטה חייבת כ-8.98 מיליארד דולר, שחלק קטן מהם – כ-1.588 מיליארד דולר בלבד – יכוסה על-ידי מכירת החברה ליצרנית החלפים האמריקנית הקטנה יחסית KSS, ששייכת לחברה סינית.
אלא שמן המסמכים שהגישה חברת הבת האמריקנית של טקאטה לבית המשפט במדינת דלאוור, ארה"ב, עולה שלנוכח כל התביעות שהחברה חשופה אליהן, והצורך האפשרי בקריאות לתיקון נוספות בעתיד, ייתכן שהחובות יאמירו בסופו של דבר לסכום של בין 10 ל-50 מיליארד דולר.
היות שלא סביר שטקאטה, בכל מצב משפטי שהוא, תוכל אי פעם לעמוד בהתחייבויות הכספיות האלה – הרי שנתח הארי של עלות הנזק שנגרם על-ידי החברה היפנית הזאת יוטל בעתיד על כתפיהן של 16 יצרניות הרכב שרכשו ממנה כריות אוויר במהלך השנים, ובראשן הונדה, שהייתה הלקוח הגדול ביותר שלה. לעובדה הזאת עלולה להיות משמעות קשה מאד עבור בעלי רכב בישראל, אחת המדינות המערביות היחידות שלא דואגת למעקב צמוד אחר קריאות לתיקון שמתקיימות בעולם.
בעוד שביפן כבר הושלמה ההחלפה של כשלושה רבעים מכלל כריות-האוויר הקטלניות מתוצרת טקאטה, ובארה"ב השיג מינהל הבטיחות בדרכים האמריקני הסכם מחייב להחלפת כל מנגנוני הניפוח מתוצרת טקאטה – במשרד התחבורה הישראלי אפילו לא יודעים בוודאות בכמה מכוניות שנמכרו בארץ מותקנים מנגנוני ניפוח כאלה.
שיטת המעקב של משרד התחבורה הישראלי אחרי קריאות לתיקון מבוססת על הדיווחים של יבואניות הרכב, שמקור המידע היחיד שלהן לגבי פגמים סדרתיים הוא הדיווח של יצרניות הרכב, אבל המשרד לא מבצע שום סוג של פיקוח, ואין לו אף "מנוף משפטי" על יצרניות הרכב עצמן. התוצאה היא שיצרנית רכב שלא מדווחת על פגמים סדרתיים בכלי רכב שנמכרים בישראל לא חשופה לשום סנקציה, ואין לה כל מוטיבציה לבצע בישראל קריאה לתיקון – ודאי במצב מצוקה שבו כל רכיב תחליפי שמיוצר נחוץ לה כדי לבצע קריאות לתיקון במדינות שעלולות לקנוס אותה.
בישראל כבר הוכרזו אמנם כמה עשרות קריאות לתיקון שנוגעות ל"פרשת טקאטה", אבל במשרד התחבורה לא יודעים אילו מנגנוני ניפוח מותקנים ב-3.3 מיליון מכוניות שנעות על כבישי הארץ.
נגמר בפיצוץ
כפי שדווח ב-TheCar לא מעט במהלך השנים האחרונות, טקאטה ייצרה כריות אוויר עם מנגנוני ניפוח שמבוססים על חומר נפץ מסוג חנקת אמוניום, וזאת למרות שכבר במהלך פיתוח המנגנונים האלה היה ברור למהנדסיה שמדובר בחומר נפץ לא יציב. במהלך השנים, וככל שהחומר שבתוך מנגנוני הניפוח נחשף לחום וללחות, הוא הופך אלים יותר וכאשר הוא מופעל הוא מרסק את מיכל המתכת שבתוכו הוא מאוחסן באופן ששולח חלקי מתכת קטלניים אל תוך תא הנוסעים.
גם יצרניות אחרות של כריות-אוויר ניסו לפתח מנגנוני ניפוח שמבוססים על חנקת אמוניום, היות ששימוש בו מוזיל את עלות הייצור של כל מנגנון בכמה דולרים, אולם כל מי שניסתה לעשות זאת נסוגה מן הפיתוח ושבה להשתמש בחומרים אחרים. כתוצאה משימוש במנגנון הניפוח של טקאטה נהרגו לכל הפחות 17 בני אדם (ייתכן שיותר אולם לא כל התאונות נחקרו כראוי) ומאות נפצעו.
בהליכים שהתקיימו בארה"ב, חלקם ביוזמת מינהל הבטיחות בדרכים הפדרלי, הודו אנשי טקאטה וגם אנשי הונדה בעבירות פליליות של אי דיווח על כך שידעו על הבעיתיות של חומר הנפץ במנגנוני הניפוח שנים לא מעטות לפני שהפרשה נחשפה. שתי החברות נקנסו על-ידי הרגולטור האמריקני, וטקאטה הסכימה לשלם כמיליארד דולר – חלק כקנסות וחלק לקרן לפיצוי נפגעי הפרשה ובני משפחותיהם. במקביל מתנהלים בארה"ב לא מעט הליכים אזרחיים כנגד החברה וכנגד יצרניות רכב שבמכוניות מתוצרתן הותקנו מנגנוני ניפוח כאלה ובאחד מהם נחשפה בשבוע שעבר הודעת דואר אלקטרוני פנימית משנת 2013 שבה מצהיר מהנדס של הונדה שהוא יודע על "אמת נסתרת שהיא שורש הבעיה שבגללה מתרחשות תקלות בכריות האוויר מתוצרת טקאטה".
הודעת הדואר האלקטרוני נחשפה בהצהרה של הונדה במסגרת ההגנה שלה בתובענה ייצוגית שהוגשה כלפיה בפלורידה, שבה דורשים התובעים מהונדה פיצוי עבור ירידת הערך של מכוניותיהם כתוצאה מפגמי הייצור בכריות האוויר. הודעת הדוא"ל, מיום 18 ביולי 2013, נכתבה במקור ביפנית ותורגמה על ידי הונדה, ובין השאר נכתב שם "אני עד בחושך אשר יודע את האמת על הקריאה לתיקון של טקאטה. אם אני אומר משהו למינהל הבטיחות הפדרלי האמריקני זה יגרום למהפיכה מוחלטת בתעשיית הרכב עבור כל יצרניות הרכב שמשתמשות ברכיבים של טקאטה".
אלא שבתצהיר בשבועה שהגישה הונדה לבית משפט פדרלי ב-1 ביוני השנה כותב אותו מהנדס שהוא טעה במידע שהיה לפניו בעת כתיבת הדוא"ל, והוא לא התייחס לפרשה כולה אלא למקרה ספציפי שהתרחש בשנת 1999. "עכשיו אני מבין שטעיתי", מצהיר אותו מהנדס (ששמו, אגב, מושחר בכל המסמכים שנחשפו) "ושהפרטים אליהם התייחסתי לא היו קשורים לשורש הבעיה במנגנוני הניפוח".
קראו עוד: חקירה של הונדה מוכיחה שטקאטה זייפה נתונים
בשלב זה לא ברור אם בית המשפט בפלורידה יעדיף את הגרסה המוקדמת או המאוחרת של אותו מהנדס אבל זה לא ישנה את העובדה שפרשת טקאטה נחשפה בארה"ב בין השאר בסיוע עובדים לשעבר בחברה האמריקנית של טקאטה אשר העידו על כך שגם יצרנית כריות האוויר וגם בהונדה ידעו על הבעיה שנים לא מעטות לפני שהפרשה נחשפה.
פיטר פריאטו, עורך דין מטעם התובעים בתביעה הייצוגית, פרסם הודעה לתקשורת ובה נכתב שהונדה סירבה להציג את המהנדס שחתום על התצהיר, ושהודעת הדוא"ל הזאת היא "רק אחת מהודעות דוא"ל פנימיות רבות שחושפות שהונדה הייתה מודעת היטב לסיכוני הבטיחות לציבור שנשקפים מכריות האוויר של טקאטה".
מכירת חיסול
במסגרת הודעותיה לבתי המשפט ביפן ובארה"ב הצהירה טקאטה על כך שהיא הגיעה להסכם עם יצרנית אביזרי הבטיחות האמריקנית Key Safety Systems אשר תרכוש את רוב הפעילויות והנכסים שלה תמורת -1.588 מיליארד דולר. אנשי טקאטה מעריכים שהליכי פשיטת הרגל יושלמו ברבעון הראשון של 2018, ועל פי הודעתם לבית המשפט ביפן הם הגיעו להסכמה עם הנושה הגדול ביותר של החברה, הבנק היפני Sumitomo Mitsui Banking Corporation, לפיו הבנק יספק להם קו אשראי שיספיק לתקופת הביצוע של פשיטת הרגל והמכירה.
הבעיה הגדולה ביותר היא שלא מדובר בפשיטת רגל רגילה של חברה שנקלעה לקשיים אלא בחברה שמייצרת מנגנוני ניפוח תחליפיים שנדרשים כעת לעשרות מיליוני כלי רכב שעדיין נעים על כבישי העולם ובתוכם "פצצות מתקתקות". טקאטה אמורה להשתמש בכספים שמוזרמים לחברה ראשית לכל כדי לבצע את המשך התיקונים וגם כדי לפצות את קורבנות הפרשה ואת בני משפחותיהם.
את תגובת משרד התחבורה הישראלי נפרסם אם וכאשר נקבל כזאת.
