Ad

טיול לשבת: נחל שלמה אחרי גשם מפתיע

אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

גשם מאוחר שירד סביב העיר אילת במהלך האביב עורר פריחה מרשימה בנחל שלמה, וסיפק לנו תירוץ מעולה לנסוע אל דרום דרומה של הארץ

קשישי אילת לא זוכרים מתי בפעם האחרונה זרמו מי שיטפונות בנחל שלמה.
זהו נחל אכזב, מיוחד בנופיו הפראיים, שגלי שיטפונות פקדו אותו, כך נראה, בתקופות פרה-היסטוריות.

בחודש מאי השנה, בתום אחת משנות הבצורת הקשות במחוזותינו, נבקעו לפתע השמיים ועל המדבר והעיר אילת ניתך שיטפון אדיר.
תוך רגעים הוצפה לגמרי העיר שבקצה המדבר, סביב המלונות ניקוו בריכות ענק, שדה התעופה הקטן של העיר הוצף וטיסות לא יכלו לנחות בו, ולתושבי אילת נולד אגם נוסף, של מים מתוקים.

הגשם הפתיע גם את נחל שלמה: לפתע פתאום זרמו מים רבים בערוץ החרב, ניקו ממנו אבק שנצבר במשך שנים רבות של יובש, חרצו דרכים חדשות, ויותר מכל: עוררו פריחה מדהימה בערוץ הנחל.

זרעים סבלניים, אשר המתינו במשך שנים ארוכות במעבה האדמה, נבטו במהירות שיא מיד לאחר גלי השיטפון, דילגו בזריזות על שלבי הגידול המקובלים, ממהרים להכין דור חדש של זרעים אשר ימתין, כמותם, באדמה ויפרח בשיטפון הבא.

בין הפריחות בולטת במיוחד פריחה לבנה של מיליוני עלים לבנים אשר נדחקים וממלאים כל גיא. באור הבוקר נראה כאילו שבערוצי ההרים זורמים מים רבים, שוצפים כאשדות.

דרך החוגגים

ערוץ נחל שלמה חבוי לצד כביש 12, דרך היציאה המערבית מאילת. זהו מעלה מפותל ותלול, כביש אשר פולח כנחש שחור את הרי אילת.

לפני שנים, כאשר חצי האי סיני היה בשליטת ישראל, נמתח הכביש הזה בתוואי שונה, התפתל בנתיב מסוכן והוביל מהעיר אילת אל 'בקעת הירח', שם שכן שדה התעופה הצבאי 'עציון' (הוקם בשנת 1972, כיום משמש כשדה תעופה אזרחי מצרי בשם 'טאבה').

בעת בניית שדה התעופה גנחו ולהטו כלי הרכב במעלה המעלה הקשה, מנועי המשאיות הכבדות כמעט וקרסו, ובצד כל פיתול בכביש הוצבו חביות כבדות – צעד נואש אבל מתבקש כדי למנוע מכלי רכב להתדרדר לתהום העמוקה.

המעניין בדרך הישנה הזו הוא מקורותיו העתיקים. זהו חלק מתוואי 'דרך החוגגים' (דארב אל חאג') – דרך מן התקופה הממלוכית שעליה צעדו עולי הרגל מצפון הסהרה וממצרים בדרכם אל עקבה, וממנה אל הקעבה שבמכה, בערב הסעודית.
אפשר לדמיין אותם: קהל צועדים של 40 עד 50 אלף בני אדם, בראשם המדריך אשר מכיר את הדרך – 'אמיר אל חאג', לבושים בגלאביות וחונים בכל אשר תימצא באר או יימצא חאן.

כביש לשומקום

הכביש הישן ננטש לאחר הסכמי השלום עם מצרים והנסיגה מסיני, ונותר כיום כזיכרון מלא מהמורות. נתיב אתגרי לג'יפאים, רוכבי אופניים ומטיילים מטיבי לכת.

בכל עיקול שלו נחשפים נופים פראיים, מוליכים אותנו אל המסתורין האפלולי של הר שלמה ושל נחל שלמה. עם מכוניות נוסעים, גם כאלה שבבעלות חברות, ניתן לרדת עד לפיתול הראשון בכביש, שנושא את השם המקורי 'סיבוב המוות'. כאן אפשר לעצור, להתענג על הנוף ולסוב לאחור, ואפשר גם להמשיך ברגל.

נחל שלמה הוא אחד הגדולים בנחלי אילת, ואורכו כתשעה קילומטרים. הוא מתחפר החל ממרגלות הרי יהורם ושלמה, ואת שמו קיבל מהר הגרניט הענק שלצידו, הר שלמה, שמתנשא לגובה של כ- 700 מטרים ובעצמו נקרא על שם מכרות שלמה המלך שכרויים לצידו.

הר שלמה רובץ כגוש ענק, אפל ומשונן בין אחיו ההרים, בולט בצבעו השחור אשר רומז אולי לצבע עורה הכהה של מלכת שבא, בת בריתו של המלך שלמה. זהו גם ההר הותיק ביותר בסביבה, גילו נאמד במאות מיליוני שנים יותר מן ההרים הסמוכים לו, ובכ-500 מיליון שנים מהר יורם הסמוך אליו.

נחל שלמה נגיש למדי למטיילים, ואת המסע אליו כדאי להתחיל בחלקו העליון, בקטע החיבור של הכביש הישן עם כביש 12 החדש. זהו, כאמור קטע דרך שרובו הרוס ו'טחון', ומיקומו בתחילת הירידות, מערבית לאילת (נ.צ. 388327/188577).

כדאי להגיע לשטח עם כלי רכב כפול הנעה, ורגע לפני "סיבוב המוות" מומלץ לעצור וליהנות מתמונה מדהימה של ערוץ נחל שלמה. שביל ההליכה אל ההר מתחיל מצפון לכביש 12, בחלקו העליון של הנחל. העלייה קשה אולם הפיצוי לה הן מראות הנוף המשכרים.

מלכי יהודה לנצח

ההרים בשמורת הרי אילת נקראים על שמם של מלכי יהודה: חזקיהו, יואש, יהורם, אסא, רמת יותם, הר יהושפט ועוד. ההרים מרהיבים, צבעיהם מגוונים, צלילתם משוננת כמסור. מומלץ להקדיש כמחצית השעה לישיבה נינוחה מול המראות הפראיים, ולמי שיגיע לנקודת התצפית בשעות אחה"צ שמור בונוס מיוחד: באור השמש השוקעת מתגלות רצועות צבע בהר הגרניט השחור. לפתע, תוך רגעים ספורים, יזהרו מולכם צבעי לבן, אדום, ירוק כהה ובהיר. הצבעים שזורים בהר, וסודם מתגלה רק לאור השמש השוקעת.

במורד, משמאל לדרך ניצבת אנדרטה לזכר 24 הרוגי תאונת הדרכים הקשה ביותר בתולדות מדינת ישראל: התדרדרות "אוטובוס התיירים הרוסים" בשנת 2008.

האוטובוס, שהסיע סוכני נסיעות משדה התעופה בעובדה לעיר אילת, העיף את גדר הבטיחות הרעועה כאילו הייתה גדר בקר דקיקה, ועוד באותו הלילה יצאו עובדי מע"צ חרוצים במיוחד כדי לפרק את שרידי הרשלנות ולהעלים אותם מן הזירה.
לצד האנדרטה הקיימת ראוי, לכן, להציב אנדרטה לזכר חקירת התאונה הזאת, שיכולה הייתה למנוע תאונות אחרות.

גם כעת אפשר להבחין במדרון התלול שבו התגלגל האוטובוס, את מסלולו הקטלני, ואף כמה משרידי גדר הבטיחות שלא עמדה במשימתה.

לטיול הזה בחרנו ברכב שטח לעת מצוא, טנדר פולקסוואגן 'אמרוק' (שפירושו 'זאב' באסקימואית). אמארוק הפתיע אותי לטובה כחיה רצינית שצלחה את המסלול הקשה בקלי קלות.

בקצה הירידות הקשות מסתיימים שרידי הכביש ומתחיל שביל שמתפתל בין גושי סלע ענקיים. בצומת הדרכים פונים ימינה (דרומה), חולפים ליד עץ שיטה ענק, ממשיכים בשביל ועוצרים לאחר כמאה מטרים.

זאת נקודה מעולה לצאת מכלי הרכב כדי להביט בשביל שממנו באתם. המראה מדהים: מצוק ענק ובחלקו העליון חור גדול, אשר מעלה מיד את שורות השיר: "מי מכיר את החור שבקיר".

אגדה עתיקה (אכזרית למדי), מספרת על מלך שחשק בעיני הטורקיז היפות של אחת האלות. האלה, שחששה לעיניה, עקרה אחת מהן והחביאה אותה כאן, בקיר, בלב ההרים השוממים.

האלה היפה, עם עין אחת, יצאה לנקום במלך חומד העיניים והאלות, והוא שילם בחייו על תשוקתו.
לאחר שסיימה את משימתה חזרה לכאן האלה, נטלה את העין והחזירה אותה למקומה, ומה שנותר כאן הוא חור ענק במצוק.

כדי להמשיך אל חלקו התחתון של הנחל חוצים את כביש 12, וממשיכים בשביל שמסומן בסימון שבילים אדום.

מכאן השביל נוח יותר, מתפתל בין הרים צבעוניים ועצי שיטה. זה המקום שבו תוכלו לחזות בפריחה הלבנה שהבטחנו, בלב נוף שבו מככבים קטעי שביל אשר ניזקו בשיטפון ופריחה ירוקה בלב המדבר.

בהמשך, מרחק של כשלושה קילומטרים, מגיעים לפיצול בשביל וממשיכים ימינה (מערבה) על סימון שבילים ירוק.

זהו מסלול מעגלי קשנה למדי החביב על נהגי רכבי השטח ורוכבי אופניים. בהמשך שביל זה מתחלף סימון השבילים לכחול, והשביל מקיף את הר רחבעם ואת גבעת רחבעם.

בהמשך הדרך חולפים לצד חרוט יפיפייה שעשוי מאדמת חוואר, וחוצים את ערוצו של נחל יהושפט, ואת נחל רחבעם.

אורך המסלול המעגלי כארבעה קילומטרים, ומשם מתחברים שוב אל השביל של נחל שלמה.
אגבף יש לשים לב שבגלל שינויים שנגרמים בשל שיקולי ביטחון, והסמיכות לגדר הגבול, מתקיימות לפרקים הגבלות שונות של צה"ל באזור רחבעם, וחשוב להקפיד על הנחיות גורמי הביטחון שם.

בקטע האחרון שלו פוגש נחל שלמה את פאתי העיר אילת, רגע לפני שהוא נמזג אך הכביש שמוליך לטאבה, הנמל והים. כאן נמצאים מספר מתחמים סגורים של חוות ואתרי בילוי מכוערים, ומחצבה מאובקת. אל קטע זה יכולים להיכנס גם עם מכוניות נוסעים, וכאן גם אפשר לפגוש ביעלים שמסתובבים ללא חשש (אנא אל תאכילו אותם ב'במבה', מאכל שמזיק להם).

בקצה הנחל, בנוי מאבן נחלים, ניצב בית שנבנה בשנת 1933 עבור הגיאולוג הבריטי ליאונרד ווילאמס. בתקופת מלחמת העולם הראשונה גילה ווילאמס מרבץ גופרית גדול סמוך למקום שבו נמצא כיום קיבוץ בארי. לימים הוא בחר לבנות את ביתו בנחל שלמה, הרחק מההמון וקרוב לים. לימים נרכש הבית על-ידי אנשים פרטיים, וכיום הוא שייך להם.

  • Ad
  • Ad
  • Ad
  • Ad