טיול לסופ"ש: אל מעיין חרת

השקדיות פורחות במלוא יופיין מעל מעין חרת שנובע מתוך הר חרת, בהרי ירושלים. הנוף עוצר נשימה אבל מעליו מרחף הצל הכבד של בינוי והרס
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

הר חרת, אחד המקומות היפים ביותר במדינת ישראל בכלל ובהרי ירושלים בפרט, מכוסה בימים אלה בענני חורף, אד דק, ופריחה מרהיבה מאין כמותה של שקדיות, ועל כל אלה מרחף הצל הכבד של כרישי הנדל"ן עם תכנית הבינוי של מערב העיר ירושלים (מה שמכונה "תכנית ספדי").

 

ההר עצמו, שמתנשא לגובה של 780 מטרים מעל מחלף הראל שעל כביש מספר 1, לא הרחק מן הישובים מבשרת ציון ובית זית, מוגדר כגן לאומי ונמצא באחריות הקרן הקיימת לישראל. רכס ההרים אליו הוא מחובר כולל גם את תל צובה ואת סטף, ולמרגלותיו מתפתל נחל שורק. לאורך הצלע המזרחית של הר חרת חורץ נחל חרת בתלילות את המדרון, כשהוא מכוסה בצמחיה עבותה, כמו גם בבוסתני פרי ובכרם הזיתים העתיק והמטופח שנחשב לאחד מבין הגדולים שבכרמים על הרי ירושלים. אחרי מלחמת העצמאות נבנו למרגלות ההר בונקרים כחלק מבסיס של חטיבת ירושלים בבית זית. הם הוסוו, ואוחסנו בהם, בשעתו, טנקים ונשק כבד שהיו אסורים באחזקה לפי הסכמי שביתת הנשק עם ירדן.

הנופים שנשקפים מן ההר לכל עבר עוצרי נשימה, ומאחת מצלעותיו פורצת ניקבת מעיין שנקראת 'עין חרת', ואליה מועדות פנינו. מי המעיין נאגמים בבריכת איגום ששימשה מימים ימימה להשקיית טראסות חקלאיות מתחתיה ובוסתן מטופח סביבה. ההר, והמעין, קיבלו את שמם העכשווי מ"חורבת חרת" שבה נמצאים שרידי בית חווה בשם 'חרבת אל חורית'. עם זאת, מקום בשם 'חרת', שמיקומו לא ידוע, מוזכר בספר שמואל א` בפרק כב: "וַיֹּאמֶר גָּד הַנָּבִיא אֶל-דָּוִד, לֹא תֵשֵׁב בַּמְּצוּדָה- לֵךְ וּבָאתָ-לְּךָ, אֶרֶץ יְהוּדָה; וַיֵּלֶךְ דָּוִד, וַיָּבֹא יַעַר חָרֶת".

 

 

מעיין חרת נובע בנקודת תצפית מהממת. העמק פרוש למרגלות ההר ומורדותיו גולשים אליו בתלילות. נחל שורק מתפתל למטה, חורץ מסלול ומזין את מאגר 'בית זית'. על המדרון צומחים להם בתי הישוב, טובלים בנוף של כרמי ענבים, וכל היופי הזה נחזה מבעד לפריחת השקד.
הטיול שלנו מתחיל לא הרחק מן הישוב מעוז ציון, על כביש 3965 הצר שמוליך מזרחה החל באזור התעשייה של מעוז ציון ועד לכניסה לכיוון ההר, שלצידה מוצב שלט ועליו הכיתוב "מסלול עוטף מבשרת". בהמשך כתוב: 'שביל מעוף הציפור לזכר ציפורה הרלינג", ומכאן ממשיך שביל עם סימון שחור לאורך ירידה של כ-200 מטרים שבקצה שלה מתחברים הכביש עם דרך עפר. מכאן אנחנו פונים ימינה וממשיכים במסלול רגלי יפיפה לאורך כחצי קילומטר אל מעיין חרת (שביל עוטף ירושלים, סימון שביל ירוק), ומגיעים אל "יער" מרגש של עצי שקד אשר מסוכך על עין חרת.

לאחר מנוחה והתרגשות לצד המעיין אפשר להעפיל אל ראש הר חרת. חוזרים על השביל, לאוך הסימון הירוק, מרחק של כ-300 מטרים, פונים ימינה ומטפסים לאורך שביל עפר רחב עם סימון שבילים שחור. העלייה מתונה יחסית, והדרך נעימה ומרהיבה, לצד גדרות אבן ישנות וטראסות. את פסגת הר חרת פוצעת מחצבת הקסטל, שהחלה לפעול בתקופה העות'מנית ונסגרה בשנות ה-80, עם בור ענק באורך מאות מטרים. אפשר להתנחם בעובדה שרבים מבתיה הישנים של ירושלים בנויים מאבן שנכרתה כאן, אך גם להתרגז על הרשויות שכבר 30 שנים מזניחות את המקום במקום לשקם אותו.

 

 

אגב, במלחמת השחרור עברה השליטה בהר מצד לצד מספר פעמים, וכמה שנים לאחריה הוקם בסמוך לכאן הישוב מעוז ציון שתושבים רבים בו עבדו במחצבה. ישוב זה נטמע עם השנים במבשרת ציון. בקצה השביל, לאחר שעוקפים את הבור ממערב, אפשר לפנות שמאלה ולרדת בשביל צר אל תוך יער, או לשוב על עקבותינו לכיוון המעיין והמכונית.

כך מגיעים: נוסעים על כביש 1 ויורדים במחלף הראל, ממשיכים דרומה על כביש 3965 וחולפים על פני חלק מאזור התעשייה, ופונים שמאלה בירידה תלולה אל כביש צר לפי השילוט 'שביל מעוף הציפור'. מחנים את הרכב ומחפשים את סימון השביל השחור, אשר בהמשך מתחבר לשביל עם סימון ירוק.

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי