Ad
אל העץ הענק של ברור חיל

טיול לסופ"ש: אל העץ הענק של ברור חיל

אחד העצים הגבוהים והמרשימים ביותר בנגב הוציא אותנו לטיול אל שטחי קיבוץ ברור חיל, הזכיר לנו היסטוריה קרובה ורחוקה, והותיר אותנו עם הרהור אודות התחממות כדור הארץ והצורך להגן על הצומח בארץ ישראל
אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

גשמי השבוע האחרון האיצו את הצמיחה והפריחה על מישורי הנגב המערבי המהממים ביופיים, ואלה מכוסים כעת בשטיחים ירוקים מאופק לאופק. מטיילים ותיקים נמשכים כשיכורים אל כל היופי הזה, כמהים לנשום מלוא הריאות אוויר חורף צונן ורענן.

 

אל העץ הענק של ברור חיל

 

טיול הסופ"ש שלנו מתמקד הפעם בעץ. לא סתם עץ, אלא אקליפטוס ענק שצומח ממזרח לקיבוץ ברור חיל, ואף זכה למקום של כבוד בספרו של יעקב שקולניק 'מסע אל 101 עצים מופלאים בישראל' (הוצאת עם עובד). האקליפטוס אליו אנחנו נושאים עיניים, ממין 'אקליפטוס המקור', הוא המין הנפוץ ביותר ביבשת אוסטרליה, ושמו המדעי הוא Eucalyptus camaldulensis. אקליפטוס המקור פורח לאורך כמעט כל השנה ופקעי הפריחה שלו מכוסים במצנפת ירוקה שבמרכזה בליטה דמוית מקור אשר העניקה לו את שמו. על אף שאקליפטוס המקור נפוץ באוסטרליה, וב-100 השנים האחרונות גם בישראל – המין הזה נתון בסכנת הכחדה – בעיקר בגלל שריפות העק שמתחוללות במולדתו. אצלנו, בישראל, אקליפטוס ניטע בראשית ההתיישבות הציונית במספרים עצומים, ובמקומות שונים הוא אף הפך כמעט לעץ בר. זה עץ שכיח ומצליח כל כך בגלל הגידול המהיר שלו ושרידותו הגבוהה, ולמעשה אקליפטוס הוא העץ השני בהיקף הנטיעות שלו ברחבי הארץ אחרי אורן ירושלים.

 

אל העץ הענק של ברור חיל

 

אחד הדברים המשעשעים באקליפטוס הענק של ברור חיל, אליו אנחנו נושאים השבוע את הגלגלים שלנו, הוא התדמית הציבורית השגויה שנקשרה לעץ, כמו גם לקיבוץ.

נטיעות של אקליפטוסים בארץ ישראל החלו בסוף המאה ה-19, כאשר אחת הבעיות הכבדות שאיתן התמודדו החלוצים היו שטחי ביצות נרחבים במישור החוף, בבקעת שאן ובצפון הגליל. מומחים כלשהם סברו בשעתו, בטעות, שעצי אקליפטוס יכולים "לייבש ביצות". אפשר להניח שהטעות נבעה מכך שעצי אקליפטוס צומחים בהמוניהם בקרבת מקורות מים ובשטחים מוצפים ביבשת מולדתם. מה שאותם מומחים לא לקחו בחשבון זה שהעצים האלה אכן משרישים שורשים עמוקים מאד, ומסתגלים בקלות לחיים בשטח מוצף, אבל השרידות הגבוהה שלהם נובעת דווקא בזכות העובדה שהם מאד חסכנים במים וכמעט שאינם צורכים אותם…
במילים אחרות, אקליפטוסים מתאימים מאד לתנאי החום והיובש של ארץ ישראל (על אף שביסודו של דבר זה מין פולש), אבל אין להם כל חלק מעשי בייבוש הביצות בארץ ישראל… הביצות, שכיום ידוע שהייבוש המוחלט שלהן היה טעות אקולוגית גדולה, יובשו באמצעות תיעול וניקוז המים ולא על ידי שתילת עצים.

 

אל העץ הענק של ברור חיל

 

ומה הקשר לברור חיל? ובכן, סביר מאד שהקונוטציה הראשונה אצל רובנו למשמע שמו של הקיבוץ השמח הזה היא "ברזיל", ואולי גם "בשר על האש". ובאמת – בכל אירוע כדורגל בינלאומי שבו מככבת נבחרת ברזיל נישאות כל העיניים אל הקיבוץ ששוכן בצפון מערב הנגב, ובו מתגוררים עשרות משפחות של עולי ברזיל. העניין הוא שקיבוץ ברור חיל הוקם במקור דווקא על-ידי… עולים ממצרים וממרוקו. במילים אחרות, גם כאן מתקיים פער בין התדמית לעובדות…

קיבוץ ברור חיל הוקם במאי 1948 במרחק של כ-1.5 קילומטרים מן הכפר הערבי בריר אשר התקיים על נקודה אסטרטגית שולטת במרחק של כ-18 קילומטרים ממרכז העיר עזה. ממצאים ארכיאולוגיים מן השנים האחרונות מגלים שמקום זה יושב באופן רצוף לכל הפחות מן התקופה הפלישתית, יותר מ-800 שנים לפני הספירה ובסבירות רבה עוד קודם לכן. האטרקטיביות של המיקום נבעה ככל הנראה גם מן המיקום הגיאוגרפי והטופוגרפי שלו, אבל בעיקר מכיוון שהקרקע באזור הזה עשירה במים.

 

אל העץ הענק של ברור חיל

 

בתקופת השלטון העות'מני נמצא הכפר בריר בשטח מחוז עזה, ובקרבות מלחמת העולם הראשונה הוא היה אחד היעדים הראשונים שנכבשו בידי הבריטים לאחר כיבוש העיר – במטרה לבסס אחיזה צבאית לקראת כיבוש יפו וירושלים. בתקופת המנדט הבריטי התרחב הכפר מערבה, ובשיאו התגוררו בו קרוב לשלושת אלפים תושבים.

לאחר שבחודש אפריל 1948 הקימה התנועה הקיבוצית את קיבוץ ברור חיל החלו באופן מיידי התנכלויות של תושבי הכפר כלפי המתיישבים. אלה ירו לעבר הקיבוץ, הקימו מחסומי דרכים, וחיבלו בכביש שהוביל לעומק הננב. כוחות ההגנה ניסו לכבוש את הכפר ללא הצלחה עוד לפני הקמת הקיבוץ, אך הצליחו בכך רק במהלך מבצע 'ברק', כאשר במאי 1948 כבש אותו הגדוד התשיעי של חטיבת הנגב של הפלמ"ח. מעדויות שונות עולה שכיבוש הכפר לווה במעשי טבח וזוועה שבעקבותיהם נמלטו כל תושבי הכפר, כמו גם תושבי הכפר ג'וליס, אל העיר עזה.

אגב, עוד בתקופת המנדט הבריטי נתגלה באזור זה של צפון מערב הנגב נפט, והוא נשאב מן האדמה על-ידי חברת הנפט העיראקית. בשנת 1956 החלו חיפושי נפט סביב הקיבוץ ולאחר מספר קידוחים כושלים נמצאו בסופו של דבר כמויות מסחריות והחלה הפקה מסודרת. כעבור כעשור סיפקו שדות הנפט של ברור חיל, יחד עם אלה של חלץ וכוכב הסמוכים, כ-10% מתצרוכת הנפט של מדינת ישראל. לאחר הקמת המדינה, בשנת 1950 הוקמו על אדמת הכפר בריר המושבים תלמים וחלץ, ולאחר מכן גם שדה דוד וזוהר. בשנת 1952 נקלט בברור חיל גרעין ראשון של עולים מברזיל, ולאחריו הגיעו גרעינים נוספים במסגרת תנועת 'הבונים', עד שלבסוף הפך הקיבוץ למזוהה עם יהדות ברזיל.

 

אל העץ הענק של ברור חיל

 

בשנת 2013 בוצעו סקרים וחפירות ארכיאולוגיות סביב אזור ברור חיל, ובין השאר נמצאו שרידים ארכיאולוגיים פלישתים שמתוארכים למאה ה-10 או ה-9 לפני הספירה, מה שהוביל את הארכיאולוגים להבין שבמקום התקיים באותה תקופה כפר פלישתי. במאה הראשונה לספירה התקיים במקום כפר יהודי בשם ברור חיל, שנזכר בתלמוד כמקום מגוריו של רבן יוחנן בן זכאי, וההתיישבות במקום נמשכה גם לכל אורך התקופה הביזנטית. השם 'בריר', ככל הנראה שיבוש של ברור חיל, נזכר כבר בתקופת הכיבוש הערבי של ארץ ישראל במאה השביעית לספירה, ובחורבות הכפר התגלו כתובות פטימיות שמתוארכות למאה העשירית.
כיום, ולמעשה בשני העשורים האחרונים, ברור חיל הוא אחד מעשרות ישובי קו העימות שמכונה על-ידי התושבים המקומיים "חוטף עזה".

 

העץ הנדיב

כ-3.5 קילומטרים דרום מזרחית לברור חיל מתנשא האקליפטוס הענק, נשוא הטיול שלנו, לגובה מרשים של כ-25 מטרים. אין זה עניין של מה בכך. מוקדם יותר השנה, בגיליון 'יער' של הקרן הקיימת לישראל, פרסמו החוקרים ד"ר תמיר קליין, אילון כלב ומיכאל ספרינצין מאמר מרתק שכותרתו "גובה עצים ויערות בישראל", ומנו עולה, בין השאר, שגובהו של העץ הגבוה ביותר בארץ הוא כ-51 מטרים.

מן המאמר עולה שעצים יונקים באמצעות השורשים שלהם מים ממעמקי האדמה ומעלים אותם עד לקצה הצמרת, וככל שגובה העץ רב יותר כך גם נדרש מאמץ גדול יותר להעלות את המים. התיאוריה של המומחים, אשר מכונה "המגבלה ההידראולית על גובה עצים", גורסת שעץ יכול לצמוח לגובה רב רק אם התמזל מזלו לגדול על קרקע עשירה במים. בעקבות צילומי לוויין של נאס"א יצאו החוקרים אל מקומות שבהם נמצאו העצים הגבוהים ביותר בארץ, ורק בשלושה מקומות – הר הכרמל ורמות מנשה, מירון והגליל המערבי, ועל ורכס החרמון – הם מצאו חלקות שבהן צומחים עצים גבוהים מ-20 מטרים.

 

אל העץ הענק של ברור חיל

 

כמו העץ "שלנו", ליד ברור חיל, גם העץ הגבוה ביותר בארץ ישראל הוא ממין אקליפטוס המקור, והאח הזה גדל בשמורת החולה, שם הוא מיתמר לגובה של 51.2 מטרים. אחת הסיבות שגרמו לאותו אקליפטוס להשיג את "שיא ישראל" היא שהוא צומח בחלקה צפופה עם עצים רבים אחרים, וזה מאלץ את כולם למהר לצמוח לגובה בתחרות על אור השמש. העץ "שלנו", לעומתו, הוא עץ בודד, ומה שאפשר לו להחזיק לכל הפחות בשיא בליגה המקומית שלו הוא ראשית לכל העובדה שהוא מן "המין הנכון", כזה שמסוגל לצמוח לגובה, ובעיקר שהוא צומח על קרקע עשירה במים.

עם זאת, עיון במחקר הישראלי מעלה נקודה מטרידה: "עצים גבוהים", כותבים החוקרים, "רגישים יותר לפגיעה מאשר מרבית העצים… סיכון ההתייבשות של צמרות גבוהות גדול מאשר של עצים נמוכים יותר… לדוגמה, באירועי תמותה עקב יובש ביער יתיר סבלו עצים גבוהים משיעורי תמותה גבוהים יחסית… ברצף שנות הבצורת בגליל (2013–2018) חלה תמותה של כל מיני עצים… לרבות אלונים שבדרך כלל עמידים ליובש…. נוסף על סיכונים טבעיים, פעולות מעשה ידי אדם כבר פוגעות באוכלוסיות רגישות: חלקות רבות של דולב מזרחי נפגעו עקב ייבוש כפוי של הנחלים כזיב ובצת…". התחממות כדור הארץ, ושאיבת יתר של מי תהום, מסכנת את העצים בכלל ובמיוחד, כך מסתבר, דווקא את העצים הגבוהים והחסונים.

 

 

היקף גזע האקליפטוס שלנו הוא כשבעה מטרים, והוא נטוע בתוך בקעה קטנה שממוקמת ממזרח ל'חורבת מרשן' – שבה התקיים ישוב קדום בתקופה הביזנטית. מן האזור הזה יש תצפית יפה לכיוון הבתרונות האופייניים לצפון הנגב, והוא מעוטר בעצי שקמה, שיחי אטד, מתנן שעיר, עירית גדולה, ובשפע מרגש של פריחת חורף. בסמוך נמצאת בריכת מים עתיקה ומטויחת, ועל כל אלה מביט ושומר השליט הענק של השטח – עץ האקליפטוס הענק אשר חוסה בענפיו, כזרועות חסונות, לכל הכיוונים.

כך מגיעים: נוסעים מצומת ברכיה (בסמוך לאשקלון על כביש 4) ופונים מזרחה לכביש 35. פונים דרומה בצומת גבעתי אל כביש 232 וממנו אל כביש הכניסה לקיבוץ ברור חיל. ממש לפני השער פונים ימינה אל דרך עפר שמקיפה את הקיבוץ, ואיתה ממשיכים לכיוון דרום מזרח עד לחורבת מרשן. (נ.צ. 606317/ 169826).
אין כל בעיה לנהוג על השבילים החוליים עם כלי רכב בעלי הנעה כפולה, אבל אם נוהגים במכוניות עם הנעה קדמית (או אחורית) חשוב להימנע מלהיכנס לקטעי בוץ או בורות. אפשר, ואפילו עדיף, להחנות את המכונית ולהמשיך לטיול חורפי, רגלי, ומהנה.

הצעות לפעילויות נוספות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי

  • Ad
  • Ad
  • עוד באתר

    Ad
    שינוי גודל פונט
    ניגודיות